ההדבקה במגפת הקורונה במגזר החרדי רשמה בחודשיים האחרונים ירידה חדה וכיום היא נמוכה יותר מאשר במגזרים אחרים של החברה הישראלית ומהממוצע הכללי של האוכלוסייה בישראל . מדובר בחדשות מצוינות לגבי המגזר, שהיה הקרבן הקשה ביותר של המגפה בישראל.
מקדם ההדבקה בחברה החרדית עומד על 1.1, לעומת 1.2 במגזר היהודי הלא-חרדי, במגזר הערבי ובכלל המדינה.
האוכלוסייה החרדית מהווה 12% מאוכלוסיית ישראל ולמרות זאת, רק 4% מחולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים (בינוניים וקשים) בתחילת השבוע היו חרדים – כלומר, הרבה פחות משיעור החרדים באוכלוסייה. שיעור הבדיקות החיוביות בקרב החרדים עמד בסוף נובמבר על כ-1%, לעומת כ-2% באוכלוסייה הכללית.
האוכלוסייה החרדית מהווה 12% מאוכלוסיית ישראל ולמרות זאת, רק 4% מחולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים (בינוניים וקשים) בתחילת השבוע היו חרדים – כלומר, הרבה פחות משיעור החרדים באוכלוסייה
מדובר בשיפור עצום לעומת המצב ששרר בגל הראשון של המגפה בישראל, באביב, אז כמחצית מחולי הקורונה בבתי החולים היו חרדים, וגם ביחס לגל השני, שבשיאו בספטמבר, כ-40% מהנדבקים החדשים במגפה היו חרדים.
"זאת לא הצגה"
כיצד ניתן להסביר את הנתונים המעודדים הללו? בניגוד לטענה כי הסיבה לירידה הזו היא הירידה במספר החרדים שנבדקים, הנתונים מצביעים בבירור על כך שהציבור החרדי נבדק יותר מכל ציבור אחר.
יתרה מזאת: הישיבות ובתי הספר החרדיים, שהיו אחד ממוקדי ההדבקה העיקריים במגזר, נפתחו עוד באוקטובר ונשארו פתוחים בזמן שכל בתי הספר בשאר המגזרים נשארו סגורים. גם בתי הכנסת, שנסגרו בזמן הסגר, נפתחו מחדש.
התופעה המפתיעה של ירידה בהיקף ההדבקה במגזר החרדי מתרחשת למרות שאורח חייהם ותנאי המחייה של החרדים, שהיו מלכתחילה הגורם להדבקה הגבוהה, לא השתנו. הצפיפות הגבוהה בבתים וברחובות, שהיקשתה על החרדים לקיים את כללי הריחוק החברתי ולהכניס חולים לבידוד – לא נעלמה פתאום.
אין ראיות לשיפור בהקפדה על הכללים במגזר, כמו עטיית מסכות – כשם שאין ראיות לכך שחרדים לא חבשו מסכות עד עכשיו. כמו כן, העובדה שמקומות הבילוי סגורים מאז הסגר האחרון אמורה הייתה להשפיע על החרדים פחות מאשר על החילונים, לא יותר.
"אי אפשר להתווכח עם הירידה בתחלואה בציבור החרדי", הצהיר לאחרונה ראש אגף חרדים במשרד הבריאות, האלוף (מיל.) רוני נומה. "יש ירידה במספר הנפטרים, ירידה במאושפזים קשה, ירידה במאומתים. זאת לא הצגה, אי אפשר להסתיר את התחלואה במגזר החרדי, זה ציבור של מיליון ורבע איש. לכן הסגירה של הישיבות בכלל לא נמצאת על הפרק".
"אי אפשר להתווכח עם הירידה בתחלואה בציבור החרדי. יש ירידה בנפטרים, ירידה במאושפזים קשה, ירידה במאומתים. זאת לא הצגה, אי אפשר להסתיר את התחלואה במגזר החרדי, זה ציבור של מיליון ורבע איש"
מאז שנומה אמר את הדברים חלפו שבועיים, וההדבקה במגזר חזרה בינתיים לעלות מעט. בשבועיים האחרונים חלה עלייה של 2% בשיעור המאומתים החדשים במגזר החרדי, אך עדיין מדובר בשיפור מדהים ביחס למה שהתרחש במגזר לפני חודשיים, ובמצב מצוין גם ביחס למגזרים אחרים.
מקורב לליצמן: "לא מופתעים"
בהנהגת המגזר החרדי, שהותקפה קשות על התהלותה במהלך המגפה והואשמה בשאננות ובהפקרת חיי אדם, חוגגים בשקט את מה שעשוי להיות ניצחונם.
ככל שהתברר כי כללי הריחוק החברתי, הבידוד, הסגרים וההגבלות אינם מצליחים להדביר את ההדבקה במגזר, כך התגברה התקווה שהחרדים יגיעו בקרוב ל"חסינות עדר", שתפסיק את ההדבקה במגפה.
ההנחה הרווחת כיום בהנהגת המגזר ובתקשורת החרדית היא שהמגזר החרדי הגיע לחסינות עדר.
"מכל העולם מתקשרים לדעת מה באמת קרה בערים החרדיות והאם החרדים הגיעו לחסינות עדר", נכתב, לאחרונה, למשל, באתר החדשות החרדי "אקטואליק". "המושג חסינות לא באמת קיים בעולם הרפואה או החסידות", נכתב באתר, "אולם גורמים ברחוב החרדי משערים כי 30 אחוז כבר נדבקו – ובכך אולי נקטעה שרשרת ההדבקה".
כותב הכתבה, העיתונאי מנחם קולודצקי, שבעבר הביע ביקורת חריפה על הכחשת הקורונה והשאננות בחברה החרדית, הזכיר לחרדים את המחיר היקר ששילמו על ה"ניצחון" הזה: "נשארנו עם כ-100 מתים בבני ברק וירושלים. מאות חולים שעדיין סובלים מחולשה וקשיי נשימה. אין מקום לחגיגות מיותרות".
מי שמשדר כיום ניצחון זהיר הוא גם שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, ששימש כשר הבריאות בחודשים הראשונים של המגפה – וספג ביקורת קשה על התנהלותו המקלה והמזלזלת כלפי המגזר שלו עצמו.
אחד מקורביו של ליצמן אמר לזמן ישראל: "ליצמן הוא לא רופא ולא ביולוג אבל הוא היה מספיק שנים במשרד הבריאות כדי להבין משהו. זה מאוד פשוט, מי שנדבק לא יכול להדביק, חוץ מאשר במקרים הנדירים מאוד של הדבקה חוזרת, וכשהרבה מאוד אנשים נדבקים הם כבר לא יכולים להדביק וההדבקה יורדת. אני לא מבין איך דוקטורים ופרופסורים לא מבינים את זה, ואולי הם לא רוצים להבין".
החברה החרדית מורכבת מאוכלוסייה צעירה יחסית. אם החילונים ינסו להגיע ל"חסינות עדר" כמו שהחרדים אולי הגיעו אליה, ימותו אלפי אנשים.
"אני מסכים איתך. אבל מה שטוב למגזר אחד לא תמיד טוב למגזר אחר ולהיפך. כמה חדרים יש לך בבית? חמישה? וכמה אנשים אתם? ארבעה? יש לכם גינה ציבורית באיזור? כמה אנשים גרים אצלכם בשכונה? כמה קונים בבת אחת במכולת? אז אתם יכולים לעבוד וללמוד מהבית, לשמור מרחק, לשים את מי שחולה בבידוד. החרדים לא יכולים. וגם פחות צריכים את זה בגלל הגיל הממוצע".
ליצמן עצמו לא נענה להזמנה להתראיין לכתבה.
"הדבקה נרחבת מקצרת את זמן המגפה"
המומחים בתחומי הרפואה והביולוגיה מתקשים גם הם למצוא הסבר לירידה החדה בהדבקה – פרט להסבר המקובל על החרדים עצמם, לפיו ההדבקה הגבוהה עצמה היא זאת שקטעה את שרשרת ההדבקה. הנושא הוא מעין "טאבו" ונידון מעט מאוד בתקשורת החילונית הממוסדת.
"אנשי מקצוע חוששים להשתמש במילה 'חסינות העדר'", אומר רופא בכיר שסירב להתראיין בשמו לכתבה זו. "זה לא פוליטיקלי-קורקט, כי כשאומרים את זה, יש מי שמפרש את זה כאילו זה הדבר הנכון, כאילו הפתרון הכי טוב זה שכולם יידבקו וימותו אלפי או עשרות אלפי אנשים.
"צריך להבין שגם אם ההסבר הזה נכון לגבי החברה החרדית, זהו רעיון מסוכן לגבי החברה החילונית, שהיא אוכלוסייה גדולה יותר עם שיעור גבוה יותר של מבוגרים וקשישים. האוכלוסייה החרדית המבוגרת מעל גיל 60 מהווה כ-4% מכלל האוכלוסייה המבוגרת. כך שאם חסינות העדר החלקית עלתה בחיים של מאות חרדים, היא עלולה לגבות את חייהם של אלפים רבים של חילונים".
"האוכלוסייה החרדית המבוגרת מעל גיל 60 מהווה כ-4% מכלל האוכלוסייה המבוגרת. כך שאם חסינות העדר החלקית עלתה בחיים של מאות חרדים, היא עלולה לגבות את חייהם של אלפים רבים של חילונים"
אנשי המקצוע שכן מוכנים לדבר בפומבי על הנושא הם אלה שאמרו גם לפני כן שהמגפה תסתיים רק כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה, בעיקר צעירים, יידבקו בה, וחזו שהדבר יקרה קודם במוקדי הדבקה גבוהה כמו החברה החרדית.
"אני חושב שהירידה בתחלואה בקורונה אצל החרדים נובעת מעלייה של העומק החיסוני בקהילה החרדית", אומר לזמן ישראל הפרופסור אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
לדברי קימרון, "ככל שיש יותר אנשים באוכלוסייה שנדבקו והחלימו, יש לנגיף פחות אנשים להדביק, חלק מנתיבי ההדבקה שלו נחסמים וההדבקה יורדת. מאחר ששיעור ההדבקה בחברה החרדית בישראל היה גבוה בהרבה ביחס לחברות אחרות בארץ, ושאין הסברים אחרים לירידת ההדבקה אצלם – הרי אורח החיים ותנאי החיים הבסיסיים שגורמים להדבקה גדולה יותר לא השתנו – ההסבר הסביר וההגיוני ביותר לירידה בהדבקה אצלם הוא עומק חיסוני.
"ההדבקה בחברה החרדית עדיין עלולה לעלות שוב, בחורף, אבל סביר להניח שהיא תהיה חלשה יותר. ובכל מקרה, ההסבר לדעתי למצב בפועל הוא עלייה בעומק החיסוני שלהם בגלל ההדבקה הנרחבת.
"ההדבקה בחברה החרדית עדיין עלולה לעלות שוב, בחורף, אבל סביר להניח שהיא תהיה חלשה יותר. ובכל מקרה, ההסבר לדעתי למצב בפועל הוא עלייה בעומק החיסוני שלהם בגלל ההדבקה הנרחבת"
"הקורונה היא מגפה, ולמגפות יש התנהלות מסויימת, קבועה: הן מתפרצות, מדביקות במהירות, ואחר כך, כשחלקים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים, ההדבקה יורדת. זה מה שקרה עם הקורונה בהרבה מדינות, ואין סיבה להניח שזה לא יקרה בארץ, וזה קורה קודם באוכלוסייה עם שיעור הדבקה גבוה".
באביב הייתה התפרצות קשה מאוד של הקורונה בניו יורק, אנגליה, צפון איטליה, בלגיה ושוודיה, ואחר כך היא נחלשה, והיו מי שטענו שהם הגיעו לחסינות עדר או עומק חסינות גבוה. בסופו של דבר, במדינות הללו יש עכשיו גל שני. הייתכן שהטענה על עומק חסינות הייתה שגויה?
"לא, היא לא הייתה שגויה. ההדבקה לא נפסקה לגמרי בשום שלב, אלא נחלשה מאוד, הם לא הגיעו לחסינות עדר מלאה, אלא לעומק חיסוני גבוה יותר שהאט את ההדבקה. וזה אומר שעדיין יש מי שיכול להידבק ולהדביק, ויכול להיווצר גל שני כשהתנאים הסביבתיים משתנים.
"כרגע זה גל שני שנובע, כנראה, מתחילתו של החורף באירופה ובצפון ארצות הברית. ברוב הארצות, כולל בשוודיה נטולת הסגרים, ההתפרצות עכשיו הרבה פחות חזקה, לא קרובה ולא דומה בכלל למה שקרה באביב".
למה אתה חושב שהקורונה מתפרצת חזק יותר בחורף? היא התפרצה חזק גם במדינות טרופיות שבהן חם כל השנה, ובישראל החמה ההתפרצות החזקה הייתה דווקא בקיץ.
"מקורה של ההתפרצות הקיצית בישראל אולי בסגר שעיכב את ההתפרצות הטבעית עד שזאת קרתה בקיץ, ואולי מסיבות אחרות שעדיין נחקרות.
"ההתפרצויות החזקות ביותר היו במדינות קרות, שהמגפה הגיעה אליהן בסוף החורף. הקורונה שייכת למשפחה של נגיפי צינון וככה הם מתנהגים, ואין סיבה להניח שהקורונה תתנהג אחרת.
"אנחנו לא יודעים באופן חד משמעי למה שפעת ושאר נגיפי הצינון, כולל נגיפי הצינון הנפוצים ממשפחת הקורונה, משפיעים יותר בחורף. יש לזה כל מיני הסברים, כמו מחסור בוויטמין D, הלחות באוויר, מצב הריאות, מצב המערכת החיסונית והחלונות הסגורים.
"בכל מקרה, הנחת המוצא צריכה להיות שהקורונה לא ייחודית ושהיא מתנהגת כמו שמגפות אחרות מתנהגות – אותה התנהגות שנצפתה ונחקרה בשנים רבות של מחקר אפידמיולוגי. ואחד המאפיינים המרכזיים של ההתנהגות הזאת זה שההדבקה יורדת ככל שהעומק החיסוני גדל, ואנחנו רואים שזה קורה גם בקורונה".
"הנחת המוצא צריכה להיות שהקורונה לא ייחודית ושהיא מתנהגת כמו שמגפות אחרות מתנהגות, ואחד המאפיינים המרכזיים של ההתנהגות הזאת זה שההדבקה יורדת ככל שהעומק החיסוני גדל"
מה שהוריד את המגפה באירופה ובניו יורק באביב זה לא הסגר, או מדיניות הריחוק החברתי?
"איך הסגר הוריד? בשוודיה לא היה סגר, וגם שם ההדבקה ירדה בצורה חדה בסוף האביב. הסגר לכל היותר דחה את ההדבקה. היא נעצרת זמנית, אבל הוא לא הופך את האוכלוסייה למחוסנת וברגע שהוא מבוטל ההדבקה חוזרת. ייתכן שבישראל הסגר הקפדני שהתחיל מוקדם מנע את הגל הראשון כמעט לגמרי, ולכן הגל השני כאן היה חזק יותר.
"מדיניות הריחוק החברתי אולי מאטה את ההדבקה בצורה משמעותית, לפחות באוכלוסיות שיש בהן תנאים לקיים אותה, כמו האוכלוסייה החילונית בישראל. זאת הסיבה שההדבקה בקרב אוכלוסיות צפופות, כמו האוכלוסייה החרדית, היא קשה יותר, יש תנאי חיים שבהם אי אפשר לשמור על ריחוק חברתי, בלי קשר לשאלה אם החרדים בכלל מעוניינים בכך".
קידרון שייך לקבוצת מיעוט לא מבוטלת בגודלה של רופאים ומדענים בארץ ובעולם המתנגדים למרבית מגבלות הקורונה, בין השאר משום שהם סבורים שאם ההדבקה בקרב האוכלוסייה הצעירה תגדל, היא תגיע מהר יותר לחסינות העדר והמגפה תסתיים.
המדענים הללו סופגים מתקפות חריפות מאוד מצד משרד הבריאות, מדענים אחרים ואישים פוליטיים שמאשימים אותם כי הם "מכחישי קורונה" ו"קוראים להדבקה המונית". קידרון הודף את הביקורת וגם מבהיר כי איננו תומך בהדבקה מכוונת.
"קודם כל, מעולם לא הייתי בעד הדבקה המונית ולא שמעתי או קראתי אף רופא או מומחה ישראלי שקרא להדבקה המונית בכוונה. זה לא נכון. זאת השמצה שקרית שמושמעת כלפיי וכלפי אנשי מקצוע שחושבים כמוני מצד אלה שמתנגדים לגישה שלנו", הוא אומר.
"אנחנו לא קוראים לאוכלוסייה החילונית לנהוג כפי שהחרדים מתנהלים, כי אלה אוכלוסיות שונות עם איפיונים וצרכים שונים – ושוב, בלי קשר לשאלה עד כמה החרדים ניסו להימנע מהדבקה או לא, או אולי אפילו להידבק בכוונה.
"אנחנו אומרים משהו אחר: מאחר שהקורונה מסכנת אנשים מסוימים מאוד ואחרים כמעט שלא, צריך להחזיר את האוכלוסייה הצעירה לשגרה מלאה, להפסיק את הפגיעה בכלכלה, בחברה, בחינוך, בבריאות הנפשית של האוכלוסייה – ולמקד את המשאבים בשמירה על האוכלוסייה המבוגרת.
"מאחר שהקורונה מסכנת אנשים מסוימים מאוד ואחרים כמעט שלא, צריך להחזיר את האוכלוסייה הצעירה לשגרה מלאה ולמקד את המשאבים בשמירה על האוכלוסייה המבוגרת"
"למשל, שהממשלה תדאג להם למשלוחים מהסופר, שהם יקבלו קרונות רכבת ואוטובוסים משלהם בתחבורה הציבורית, ושיהיו להם מופעי תרבות משלהם, כדי למזער את המגע שלהם עם האוכלוסייה הצעירה, עד שהאוכלוסייה הצעירה תהיה בעומק חיסוני מספיק גדול כדי להפסיק להדביק את המבוגרים.
"ייקח עוד הרבה זמן עד שהחיסונים יגיעו, ובינתיים צורת החיים הנוכחית עם ההגבלות היא הרסנית. אם היו מקשיבים לנו בארץ ובעולם, לא היו מתים יותר אנשים, ייתכן מאוד שהיו מתים פחות, המגפה פשוט הייתה נגמרת יותר מהר. כנראה כמו שקרה אצל החרדים".
ברבש: "אין לי הסבר, נזהר מלקבוע על חסינות העדר"
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, הפרופסור גבי ברבש, החבר במטה המקצועי למאבק במגפה של פרוייקטור הקורונה נחמן אש, נרתע מאוד מהשיח אודות חסינות עדר ועומק חיסוני, אבל גם הוא מודה שאין לו הסבר טוב יותר לירידה החדה בהדבקה במגזר החרדי.
"אני לא יודע את ההסבר לכך, בפשטות", אומר ברבש לזמן ישראל, "אנחנו מתכוונים לבדוק את הנתונים ולנתח אותם במכון ויצמן כדי להבין טוב יותר מה קורה שם.
"אבל הייתי נזהר מאוד מלקבוע קביעות על חסינות העדר. יש לנו ניסיון ממקומות שונים, בניו יורק למשל, שבהם הייתה הדבקה נרחבת במגפה, התוצאות היו קטלניות והיו מי שקבעו שמדובר בחסינות עדר, והנה יש שם עכשיו גל שני".
פרופ' אודי קידרון טוען שלא מדובר בחסינות עדר, אלא בעומק החיסוני, שבגלל שהרבה מאוד אנשים נדבקו, ההדבקה יורדת, למרות שהיא לא נעלמת לגמרי כמו במצב של חסינות עדר. זה לא ייתכן?
"אני נזהר מקביעות כאלה על דברים שאני לא יודע. מציע לחכות ולראות".
מדוע אתה נרתע מההסבר הזה לגבי החרדים? האם אתה חושש שהשיח על "חסינות עדר" ו"עומק חיסוני" יגרום לאנשים לשאוף לחסינות כזאת גם בחברה החילונית, שבה יש שיעור גבוה יותר של מבוגרים, מה שיביא לתחלואה ותמותה המונית?
"הקורונה מסוכנת גם לצעירים, לא רק למבוגרים. היא מסוכנת, נקודה, ולכן הדיבורים על חסינות העדר ועומק חסינות מסוכנים. יכול להיות שהחרדים מתקרבים לחסינות העדר ושהעומק החיסוני שלהם עלה, יכול להיות שלא, יכול להיות שזה ייקח הרבה זמן להתקרב לשם בכלל – ואם אצל החרדים, קל וחומר אצל החילונים.
"אני מסכים איתך שלא מדובר בעניין תיאורטי, בדיבורים בעלמא, אלא בחיי אדם ובבריאות שלהם, ולכן אסור לקפוץ למסקנות וצריך להיות זהירים ביותר".
כשאתה אומר "זהירים ביותר" המסקנה המעשית שלך היא שעסקים ובתי ספר צריכים להישאר סגורים? יש מי שחושב שלהשאיר דברים סגורים גורם נזק קשה ומהווה חוסר זהירות, אפילו יותר מפתיחה שלהם. זאת הגישה הרווחת בחברה החרדית. הייתכן שהיא נכונה, לפחות בשבילם?
"אני לא קובע שצריך להשאיר דברים סגורים ושאין סיכון בסגירה שלהם, ואני בטח לא קובע שזהירות זה תמיד להשאיר את הכול סגור. אני רק אומר שהגישה צריכה להיות זהירה.
"לגבי החרדים, בסופו של דבר הם ממילא הכתיבו למדינה את הכללים לגביהם, ואם התוצאה היא שהם יפסיקו להידבק, זאת תוצאה משמחת. נחכה ונראה, ונקווה שלא תהיה אצלם התפרצות חוזרת חזקה כמו שהייתה במקומות אחרים שהכריזו על חיסון עדר בטרם עת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם