JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מונולוגים מהקורונה: חרדים מספרים על השינויים בחייהם | זמן ישראל
אילסוטרציה, צעירים חרדים לומדים בקפסולות בישיבה בירושלים, מאי 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
"התגובה של הרבה רבנים למגפה הייתה מבישה"

מונולוגים מהקורונה חרדים מספרים על השינויים בחייהם

שלושה חרדים מספרים על המגפה שפגעה בהם בצורה הקשה ביותר: האישה שנאלצה לעבוד תוך הפרת בידוד, הצעיר שברח מהישיבה המסוגרת להורים, והאב שמקנא בנונשלנטיות החילונית ● "ביקרתי בתל אביב ונדהמתי מהשאננות, מהקלילות, מאנשים שיושבים בכיף בבית קפה בלי מסכה ומטיילים עם הכלב בגינה. עם אחוזי תחלואה כל כך נמוכים, למה שיפחדו באמת?"

בחודש אלול שהחל השבוע מתחילים הימים הנוראים, וגם הלימודים בישיבות החרדיות מתחדשים בדרך כלל, לאחר חופשת קיץ קצרה. אלא שהשנה, התלמידים לא יצאו לחופשת קיץ, והימים הנוראים התחילו כבר מזמן בשל מגפת הקורונה, שמכה במגזר החרדי יותר מאשר בכל מגזר אחר בחברה היהודית.

שעיור ההדבקה בקורונה בערים ובשכונות חרדיות גבוה פי כמה בהשוואה לערים ושכונות חילוניות. בתל אביב-יפו 0.15% מאובחנים כרגע כחולים ונשאים פעילים של קורונה, בחיפה 0.1%, בחדרה 0.2%, בבת ים 0.12%, בגבעתיים ובאילת 0.07%. לעומת זאת, בבני ברק, 0.5% מהתושבים מאובחנים כחולים וכנשאים פעילים של קורונה – גבוה פי-שלושה בהשוואה לתל אביב ופי-שבעה בהשוואה לגבעתיים. במודיעין עלית הנתונים גבוהים יותר, כך ש-1.2% מהאוכלוסייה מאובחנים כחולים וכנשאים – גבוה פי-12 מאשר בחיפה ופי-17 בהשוואה לאילת.

כיצד חיים החרדים בתוך הסיכון הזה? השבוע שוחחנו עם אם עובדת לשבעה, עם צעיר שעובד במאפיה ועם נער ישיבה. שלושתם מבני ברק, ושלושתם לא הסכימו להזדהות בשמם ולהעניק פרטים מזהים, ולו בגלל שהם עוברים לכאורה על הוראות הקורונה ולא מקיימים מנהגים חרדיים. אבל שלושתם דיברו בפתיחות, וציירו תמונה מכאיבה של חברה הנמצאת במשבר כלכלי, רפואי ובריאותי, בשבר אמוני ואולי גרוע מזה – במשבר אמון חסר תקדים בין אדם לחברו.

תלמידי ישיבה לומדים בקבוצות קטנות בישיבה בבני ברק. יוני 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
אילוסטרציה, תלמידי ישיבה לומדים בקבוצות קטנות בישיבה בבני ברק, יוני 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

1

יוכבד: "המשכתי לעבוד למרות חובת הבידוד"

יוכבד (שם בדוי) היא אישה נשואה ואם לשבעה מבני ברק. היא עובדת כשכירה בעסק בתחום ההלבשה. בעלה תלמיד בכולל, שכרגע סגור בשל הוראות הקורונה וירידה בכספי התרומות שמהם הוא מתקיים. מאחר שהלימודים בכולל העניקו לבעל קצבה של כ-4,000 שקל בחודש, יוכבד נותרה מפרנסת יחידה.

יוכבד ובעלה נחשפו לחולה מאומת, ושניהם היו אמורים להיות בבידוד. אבל בעוד שהבעל הסתגר בחדרון בביתם, יוכבד המשיכה להגיע מדי יום לעבודתה כרגיל.

"אני יודעת שסיכנתי אנשים, ויודעת גם שיכולים לתפוס אותי, אבל אין לי ברירה", היא אומרת לי בקול חנוק. "אנחנו לא יכולים לחיות מדמי אבטלה, ואני אפילו לא יודעת אם מגיעים לי דמי אבטלה, כי אני נחשבת 'קבלנית משנה' של העסק. שני הגדולים לומדים בישיבה ולא מגיעים הביתה בכלל, והגדולה התחתנה ויצאה מהבית, אבל מה אנחנו והקטנים נעשה? הגמ"חים קורסים, הם לא יכולים לעזור.

"כדי לפגוע בכמה שפחות אנשים, בעלי, שממילא יושב בבית, מסתגר בבידוד, ואני עברתי לגור עם הילדות", ממשיכה יוכבד. "אנחנו שמים לו את האוכל על כיסא ליד הדלת והוא יוצא רק להתקלח. הלוואי שגם אני הייתי יכולה להתחבא כך. אני מתפללת שלא יקרה שום דבר רע מזה שהפרתי בידוד. אף אחד לא מרוצה מזה".

Yonatan Sindel/Flash90
תלמידי ישיבת חברון מגיעים לפתיחת השנה החדשה, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עברתם בדיקות קורונה?

"נבדקנו. אני קיבלתי תוצאות אתמול, וברוך השם אני בריאה. הוא עדיין לא קיבל".

אנשים במקום העבודה שלך יודעים שהפרת בידוד?

"חלקם כן, חלקם לא, ואני לא בטוחה מי יודע. זה לא דבר שאפשר להסתיר לגמרי. אני חושבת שהמנהל שלי יודע, אבל הוא לא יסגיר אותי. אני גם לא ממש יודעת מי מכל האנשים שאני מכירה יודע. אני אפילו לא יודעת אם הילדים שלי יודעים".

את לא מדברת איתם על זה?

"לא, אבל אני מתארת לעצמי שהם יודעים".

הציעו לכם לעבור למלונית?

"לא שמענו על זה שום דבר מאף אחד, ואני שמחה על זה, כי אם היינו צריכים לעבור למלונית הייתי מפסיקה לעבוד".

יכול להיות שיש כל כך הרבה הדבקה בערים חרדיות, בין השאר, כי אנשים מפרים בידוד כדי לשמור על הפרנסה?

"אני לא היחידה, כן. זה עולם של נשים עצמאיות שמפרנסות, ובעלי עסקים קטנים. יש לי קרוב, בעל עסק שתומך בכל המשפחה המורחבת. כל משפחה גרעינית במשפחה המורחבת מקבלת ממנו כמה אלפי שקלים לחודש. וגם ככה העסק שלו במצב לא טוב. אם הוא ייכנס לבידוד, חס וחלילה, מה יהיה?

"אני יודעת רק דבר אחד: אני לא אגיע למצב שבו לא יהיה לילדים שלי סנדוויץ' בבוקר, או עוף לשבת, ושהבת שלי תגיד לי, 'אמא הנעליים שלי קטנות עליי', ולא אקנה לה נעליים חדשות. זה פשוט לא יקרה".

המשטרה בחליפות מגן פושטת על בית כנסת בבני ברק שבו המשיכו מספר חרדים להתפלל בניגוד להנחיות. 2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
אילוסטרציה, המשטרה פושטת על בית כנסת בבני ברק שבו התפללו בניגוד להנחיות (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

כהורה, אני לגמרי מזדהה עם הנחישות שלך, אבל איך זה שבעלך לא עבד?

"קודם כל, ללמוד בכולל זאת בתכלס עבודה. הוא הולך לשם בבוקר ומביא משכורת, ואם הוא לומד שם דברים שמעניינים אותו ושמחזקים את עולם התורה, מה טוב. אני חושבת שאם הוא היה נתקל בהצעת עבודה טובה, במקום שבו מרוויחים הרבה, הוא היה הולך. אין איסור לעבוד, אתה יודע. היום הוא בוודאי היה הולך. כשהוא היה צעיר, הייתה אינרציה כזאת שדחפה גברים חרדים ללמוד".

ייתכן שהעובדה שחלק מהכוללים פתוחים קשורה לצורך הנואש להתפרנס?

"הלוואי שהכולל של בעלי היה פתוח. כן, יכול להיות שזה לא רק הרצון של התלמידים להמשיך ללמוד, אלא גם דרך לשמור על הקצבאות".

"אני יודעת רק דבר אחד: אני לא אגיע למצב שבו לא יהיה לילדים שלי סנדוויץ' בבוקר, או עוף לשבת, ושהבת שלי תגיד לי, 'אמא הנעליים שלי קטנות עליי', ולא אקנה לה נעליים חדשות. זה פשוט לא יקרה"

אם הממשלה הייתה מציעה לכם – 'קחו כסף, משכורת, על כל יום שאתם בבידוד, ועל כל יום שמקום העבודה או הלימודים שלכם סגור עקב הוראות הקורונה', כמו שעושים בהרבה מדינות בחו"ל – האם היית נשארת בבית?

"זאת בכל זאת הייתה בעיה במקום העבודה שלי, כי הם רוצים אותי בעבודה, אבל אני משוכנעת שהייתי נשארת בבית. זה פיקוח נפש".

תור בכניסה לסופרמרקט בבני ברק. אפריל 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
אילוסטרציה, תור בכניסה לסופרמרקט בבני ברק, אפריל 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

2

נתן: "אנשים לא מאמינים אחד לשני"

נתן (שם בדוי), צעיר מבני ברק, אב לשני בנים, עובד במאפייה. בשבועות האחרונים הוא הפסיק להגיע לבית הכנסת שהוא מתפלל בו, מחשש שיידבק.

"יש בבני ברק יותר מדי 'מכחישי קורונה' וחכמולוגים שמסתובבים חופשי בזמן שהם אמורים להיות בבידוד", אומר לי נתן. "כולם מסתובבים עם מסכות, שומרים מרחק, אבל אתה לא יודע מי חולה, מי נשא, מי עבר במקום הלא נכון וצריך להיות בבידוד. ובגלל שאנשים לא מספרים אחד לשני, כולם חושדים בכולם ואנשים גם מלשינים אחד על השני. אנשים לא מאמינים אחד לשני, וזה מפורר אותנו.

"יש שני מתפללים בבית הכנסת שלי שיש שמועה שהם נשאים. לך תדע אם זה נכון. ואולי הם בסדר גמור וסתם מדברים עליהם, אבל יש מישהו אחר? אז אני לא מגיע לתפילות, אני מתפלל בבית. אני פוגש את ההורים שלי ולא רוצה להדביק אותם, ואני גם לא רוצה להיכנס לבידוד. אני עובד ומפרנס משפחה ברוך השם".

זה בסדר מבחינה הלכתית שאתה מתפלל בבית?

"לא יודע. התייעצתי עם רב והוא אמר לי, 'תעשה מה שאתה חושב. אם אתה חושב שיש בית כנסת אחר ששם תרגיש בטוח, לך על זה. ואם אתה חושב שזה פיקוח נפש ללכת לבית הכנסת, אל תלך. זאת שאלה לרופא, לא לרב'.

"התייעצתי עם רב והוא אמר לי, 'תעשה מה שאתה חושב. אם אתה חושב שיש בית כנסת אחר ששם תרגיש בטוח, לך על זה. ואם אתה חושב שזה פיקוח נפש ללכת לבית הכנסת, אל תלך. זאת שאלה לרופא, לא לרב'"

"כמובן שלא שאלתי רופא, מה הרופא יגיד לי? פשוט לקחתי את העניינים לידיים והחלטתי מה שהחלטתי. אנחנו מתמודדים עם מציאות חדשה, לא רק החברה החרדית, כל העולם. וכשיש מציאות חדשה, צריך לחשוב על דברים מחדש".

תפילה ברחוב בבני ברק. אפריל 2020 (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
אילוסטרציה, תפילה ברחוב בבני ברק, אפריל 2020 (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

אתה עלול להידבק בקורונה גם בעבודה, לא?

"כן, אבל אני לא יכול לעבוד מהבית, הלוואי שהייתי יכול. אני כן יכול להתפלל מהבית. חוץ מהעבודה ומקניות, אני כמעט לא פוגש אנשים. מבקר את ההורים שלי, לפעמים, עם מסכה, עם שמירת מרחק מקסימלית, וזה הכל".

ההתרשמות שלי היא שחלק מהחרדים לא מקיימים את ההוראות, בעיקר בנוגע לבידוד, מחוסר ברירה, כדי לשמור על הפרנסה. אתה לא מבין אותם?

"זה בהחלט קיים. אני יודע גם על אנשים שמגיעים למקומות עבודה, ויש שמועות שהם בבידוד. בוודאי שאני מבין אותם, ואני גם לא שופט אדם עד שאהיה במקומו, למרות שזה יכול לקרות לי מחר בבוקר. אני מבין גם את מי שמגיע לבית הכנסת כשהוא אמור להיות בבידוד. יש אנשים שהתפילה יותר חשובה להם מהקורונה, ויש אנשים שלא חוששים מהקורונה. אני מבין את כולם. אבל זה יוצר מצב שבו אף אחד לא מאמין לאף אחד, וזה מצב קשה מאוד. זה לא טוב".

אז הטענה "החרדים חולים יותר בגלל שהם לא מקיימים את ההוראות" נכונה?

"אין לי דרך לדעת. על פניו, לא. כשאני הולך ברחוב בבני ברק כולם עם מסכה. כולם מנסים לשמור מרחק, בתור, בכל מקום, עם כל הצפיפות, אפילו ילדים.

"הייתי כמה פעמים בתל אביב, ונדהמתי מהשאננות, מהקלילות, מאנשים שיושבים בכיף שלהם בבית הקפה בלי מסכה ושמטיילים עם הכלב בגינה. אני לא מאשים אותם. עם אחוזי תחלואה כל כך נמוכים, למה שיפחדו באמת? אבל להגיד לך שהתרשמתי שכולכם מקיימים את הוראות הקורונה? לא ממש.

"הציבור החרדי ממושמע מטיבו. מהרגע שגודל הסכנה נקלט, אז חוץ מכמה ישיבות של קיצונים ממש, מכחישים ממש, כמו שאני לובש חליפה בבוקר ומניח תפילין אני שם מסכה. זה בתחום הגלוי. בתחום הסמוי מן העין, של הבידוד, יש בעיה רצינית. האם היא קיימת גם אצל החילונים? אני לא יודע, אין לי דרך לדעת".

בדיקה לאיתור נגיף הקורונה בבני ברק. 31 במרץ 2020 (צילום: Ariel Schalit, AP)
אילוסטרציה, בדיקה לאיתור נגיף הקורונה בבני ברק, 31 במרץ 2020 (צילום: Ariel Schalit, AP)

האם זה יוצר מצב שבו אנשים בקהילה מפסיקים להאמין לא רק אחד בשני, אלא גם בקדוש ברוך הוא? זה נראה כאילו המגפה הזאת פוגעת בחרדים ובדתיים באופן מיוחד, וקשה לי להאמין שזה לא מעורר הרהורי כפירה.

"אני לא בוחן כליות ולב של אחרים. לי אין הרהורים כאלה. אולי זה ניסיון, אולי זה עונש, אולי זה משהו אחר, אני לא יודע. יש הרבה צרות בעולם, יותר גרועות מקורונה, ואם הייתי מפסיק להאמין בגלל שיש צרות הייתי מפסיק להאמין מזמן.

"יש לי הרבה מחשבות, אבל לא על האמונה, אלא על אורח החיים החרדי, ואלה מחשבות שהיו לי עוד לפני. התגובה של הרבה מהרבנים למגפה הייתה מבישה. בתורה לא כתוב שצריך להיות בורים, שצריך להתעלם מהמדע וממחלות וממה שמסבירים הרופאים. ואם היו רבנים שהתעלמו וזלזלו וגרמו לאנשים ולחלות, וגרמו לפיקוח נפש, זה לא אשמת האמונה ולא אשמת השם, זאת אשמתם".

תפילה מחוץ לבית כנסת בביתר עילית. 30 במרץ 2020 (צילום: Nati Shohat/Flash90)
אילוסטרציה, תפילה מחוץ לבית כנסת בביתר עילית. 30 במרץ 2020 (צילום: Nati Shohat/Flash90)

3

דוד: "ברחתי. לא התאפקתי יותר"

בזמן שהחברה החרדית הבוגרת, וכן הנערות החרדיות, מתמודדים עם המשבר והשלכותיו היומיומיות, אלפי נערים חרדים נמצאים בפלנטה אחרת. במרבית הישיבות – שלא נסגרו – ממשיכים ללמד כרגיל, אבל ביטלו כליל את היציאות של התלמידים לבתיהם, כדי למנוע הדבקה במגפה, וגם לחסוך למשפחות פיות להאכיל. למעשה, הישיבות הללו הפכו בחודשים האחרונים למנזרים.

"יש לי הרבה מחשבות, אבל לא על האמונה, אלא על אורח החיים החרדי, ואלה מחשבות שהיו לי עוד לפני. התגובה של הרבה מהרבנים למגפה הייתה מבישה. בתורה לא כתוב שצריך להיות בורים, שצריך להתעלם מהמדע"

"כשהקורונה התחילה להשתולל, סגרו את הישיבות ושלחו את כולנו הביתה", מספר לי דוד (שם בדוי), נער בן 17 שלומד בישיבה חסידית. "כשהסגר נפתח פתחו את הישיבה – אבל בתנאי קפסולה. חילקו אותנו לקפסולות של 15 חבר'ה, ואיתם אתה נמצא 24/7, לומד איתם, ישן איתם, ולא פוגש אף אחד אחר. אחרי 45 יום מערבבים את הקפסולות ולומדים יחד – אבל לא יוצאים. בכלל. עוצר יציאות, כמו שאומרים בצבא, להבדיל אלף אלפי הבדלות. עוצר מוחלט, גם המורים".

אתם אוכלים שם, ומישהו מכין את האוכל וקונה מצרכים מבחוץ, ועוד דברים שצריך, ככה שאתם לא סגורים לחלוטין בפני העולם.

"נכון, אבל הכול ממודר. יש כניסות ויציאות למטבח שבנויות ככה שהטבח בישיבה לא יפגוש אותנו, והספקים מבחוץ לא יפגשו אותו".

תלמידים בישיבה חרדית לומדים בקבוצות קטנות בבני ברק. יוני 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
אילוסטרציה, תלמידים בישיבה חרדית לומדים בקבוצות קטנות בבני ברק. יוני 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

אתה מתגעגע הביתה, לאבא ואמא ולאחים שלך? ולפעמים לא נמאס לך להיות כל הזמן עם אותם חברים?

"מתגעגע – כן, מאוד. וזה קשה. מדבר איתם הרבה בטלפון. אני גם דואג להם, אנחנו יודעים מה המצב עכשיו בעולם, אבל ברוך השם לפי מה שהם אומרים הם מסודרים. ובכל זאת מתגעגע. מבחינת החבר'ה בישיבה – לא, לא נמאס לי. כיף לי כאן, אני מרגיש שזה המקום שלי. כשאנחנו שוקעים בעולם הלימודים אנחנו שוכחים מהכול, אנחנו באווירה רוחנית. ואיכשהו גם בשעות המעטות שלא לומדים, תמיד יש על מה לדבר. הם אפילו יותר קרובים מאחים, באיזושהי צורה".

למרות הכול, דוד הפר את כללי הישיבה ואת הבידוד המחמיר בה, וברח הביתה ליומיים אחרי חודשיים שבהם לא יצא. הוריו והמדריכים בישיבה גערו בו, אך גילו הבנה ולא הענישו או סילקו אותו, וזאת בניגוד לכללים. "אני לא מרוצה ממה שעשיתי, לא הייתי צריך לעשות את זה, אבל לא הצלחתי להתאפק, נשברתי".

מרבית הנערים בגילך עסוקים בצורה אובססיבית במחשבות על זוגיות ואהבה וכל הנוגע בכך. בחברה החרדית נערים מתחתנים בגיל מאוד צעיר וכך עונים על הצרכים הבריאים הללו. אבל כרגע אתם מנותקים לחלוטין מבנות המין השני ומהאפשרות להיפגש איתן או לראות אותן. זה לא חסר לכם?

"בוודאי שכן. אבל כשיש למישהו שידוך מתירים לו לצאת כדי להיפגש עם הבחורה, ואם הפגישות עולות יפה והשידוך מצליח אז זהו, הוא מתחתן ועוזב".

ואתם מחכים שזה יקרה לכם, או חוששים מזה, או גם וגם?

"הממ… גם וגם, האמת. מצד אחד החיים בישיבה הם נפלאים, זה כמו חממה של רוחניות. מצד שני יש את הציפייה. באיזשהו מקום אני מחכה שיגיע השידוך, ואני אצא מכאן להתחיל את החיים".

אבל עכשיו החיים בחוץ לא קלים בכלל.

"בעזרת השם, יהיה בסדר".

אילוסטרציה, חרדים מפגינים על סגירת שכונות חרדיות כחלק מהמאבק בקורונה, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
אילוסטרציה, מפגינים על סגירת שכונות חרדיות כחלק מהמאבק בקורונה, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,885 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 28 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

טראמפ רמז שאין התקדמות במגעים עם איראן: "ייתכן שנידרש לסיים את העבודה"

ילדה בת תשע נורתה למוות בערערה; המשטרה עצרה מספר גורמים שלפי החשד קשורים לירי ● כמה רחפני נפץ של חזבאללה פגעו בצפון הארץ, בקרבת הגבול; צה"ל תקף באזור צור ● גפני קרא לנציגי מפלגתו ברשויות המקומיות שלא לשתף פעולה עם המשטרה; לפיד: זו קריאה לאנרכיה ● החרדים איימו לתמוך בהקמת ועדת חקירה, והקואליציה אישרה את חוק המעונות

לכל העדכונים עוד 44 עדכונים

קשת אחים - דוח הנציבות האזרחית לפשעי חמאס

כשהייתי תובעת בעזה, בתפקיד הראשון, הגיע לידיי יום אחד תיק הרצח של שעיה דויטש ז"ל. מושבניק מהזורעים, שנדד לירושלים ומשם לכפר-ים בגוש קטיף, שם אהבתו לחקלאות הובילה אותו לגדל זני פרחים מיוחדים.

ב-29.3.1993, שבוע לפני הפסח, נקרא לחממה על ידי פועליו. למפגש הביא ממתקים וופלים לכבוד החג, אלא שהם התנפלו עליו ואחד דקרו בלבו.

עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,464 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים
אמיר בן-דוד

פסילוסיבין ככיוון מבטיח לטיפול ב-PTSD בארץ

מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.

הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.

פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.

ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 849 מילים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

תגובות אחרונות

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.