בשלושים שנות עבודתו של רבי חיים דויד צוויבל ב"אגודת ישראל", ארגון גג של הקהילות החרדיות בארה"ב, הוא אינו זוכר תקופה שבה הקדיש זמן רב כל כך למאבקים משפטיים.

קודם הצטרפה אגודת ישראל כתומכת לתביעה הדורשת להתיר פתיחה של בתי תפילה במדינת ניו יורק.

אחר כך הייתה פניה לבית המשפט של מנהלי מחנה קיץ חרדי שטענו כי מדינת ניו יורק צריכה לאפשר להם לפתוח מחדש את מחנות הקיץ שנסגרו בגלל מגפת הקורונה.

בחודש יוני נידונה תביעה בפני בית המשפט העליון של ארה"ב שפסק לטובת הורה שביקש לנצל מלגות פטורות ממס לטובת לימודים של ילדיו בבית ספר דתי.

ובשבוע שעבר נרשם ניצחון שהדהד בכל רחבי ארה"ב: בית המשפט העליון פסק לטובת עתירה שהגישו אגודת ישראל והכנסיה הקתולית של ברוקלין נגד מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, על שהגביל התקהלויות בבתי תפילה באזורים עם רמת תחלואת גבוהה.

אלן פייגין, מנכ"ל האיגוד האורתודוקסי, מציג את מושל ניו יורק אנדרו קואומו (צילום: באדיבות האיגוד האורתודוקסי)

הפסיקה, שהוגדרה על ידי אגודת ישראל "ניצחון בבית המשפט העליון לטובת חופש הפולחן", קבעה שהמושל אינו יכול להגביל את תפוסת בתי התפילה ל- 10 או 25 בני אדם בלא התחשבות בגודל המבנה, בעוד בתי עסק קיבלו היתר לפתוח את שעריהם באותם אזורים ללא הגבלות על מספר המבקרים.

צוויבל סבור שגל התביעות המשפטיות הזה לא קרוב לסיומו.

"נראה שתהיה עוד ועוד פעילות משפטית, מפני שקריאות התיגר של החוק על אורח חיינו נעשות תכופות יותר ויותר ולכן אנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט שיגן עלינו", הוא אומר.

"נראה שתהיה עוד ועוד פעילות משפטית, מפני שקריאות התיגר של החוק על אורח חיינו נעשות תכופות יותר ויותר ולכן אנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט שיגן עלינו"

הפסיקה נגד קואומו הייתה האחרונה בסדרת החלטות של בית המשפט העליון בנושא חופש הפולחן, אחד הנושאים החשובים ביותר לקהילה היהודית האורתודוקסית בארה"ב. העיסוק בחופש הדת אינו חדש, אולם חשיבותו גברה בתקופת מגפת הקורונה, כאשר חירות הפולחן החלה להיתפס כאיום על בריאות הציבור.

דוגמה בולטת לכך נרשמה ברחובות ברוקלין בחודש אוקטובר, כאשר תושבים אורתודוקסים יצאו לרחובות כדי למחות על סגירת בתי כנסת וישיבות בשל העלייה במקרי ההידבקות בנגיף הקורונה באזור.

הקהילה החרדית מנהלת דיאלוג עם משטרת ניו יורק בברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

"מה שהשתנה בשנים האחרונות הם הביטחון העצמי והתעוזה להכריז על כך בקול רם וברור במרחב הציבורי", אומרת רבקה שוורץ, עוזרת מנהל בבית הספר התיכון האורתודוקסי SAR בשכונת ריברדייל בברונקס, וחוקרת-עמיתה במכון שלום הרטמן, אשר חוקרת את יחסי הקהילה האורתודוקסית והמערכת הפוליטית.

השיח הציבורי בנושא חופש הפולחן והדת תורמים למפנה הפוליטי ימינה בקרב יהודי אמריקה האורתודוקסים. התחושה כי ישראל זוכה בתמיכה רבה יותר מצד המפלגה הרפובליקאית אולי משכה חלק מהיהודים הדתיים לצד הימני של המפה הפוליטית, אולם בעיני יהודים אורתודוקסים רבים – בעיקר החרדים, שרבים מהם אינם מזדהים כציונים – המאבק על חופש הדת הוא שיצר את הקשר בינם לבין המפלגה הרפובליקאית.

"נראה שהכול נובע מכך", אומר אלי סטיינברג , סופר אורתודוקסי התומך במפלגה הרפובליקאית ומתגורר בלייקווד שבמדינת ניו ג'רזי. "נראה לי שכיום זה בעיקר בגלל עניין חופש הדת".

סקרים שנערכו לפני הבחירות הראו כי היהודים האורתודוקסים תומכים ברובם בדונלד טראמפ, שארבע שנות כהונתו הניבו רוב שמרני בבית המשפט העליון. שלושה מבין שופט העליון השמרנים הם באמצע שנות הארבעים לחייהם כך שלפניהם עשרות שנים בהרכב.

אולם סטיינברג מזהיר משאננות וחושש שתקופת כהונתו של הנשיא הבא ג'ו ביידן עשויה לשנות חזרה את המאזן בבית המשפט. "זה רוב של 4-5", הוא אומר, "ואנחנו יודעים עד כמה זה רעוע".

כתבת חדשות 12 בארה"ב יונה לייבזון מראיינת חרדים בברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

סטיינברג מזכיר מספר תביעות שהובאו בפני בית המשפט העליון, שבזכותן עבר נושא חופש הדת לקדמת הבמה.

ביניהן, התביעה בעניינה של רשת הציוד לתחביבים "הובי לובי", שבבעלות משפחה שמרנית-נוצרית, שבה קבע בית המשפט העליון ב-2014 כי דרישה ממעסיק לספק כיסוי לאמצעי מניעה במסגרת הביטוח הרפואי הניתן לעובדים, מפרה את חופש הדת. בתביעה אחרת, נגד מאפית "מאסטרפיס קייק" ב-2018, פסק בית המשפט לטובת אופה שסירב להכין עוגת חתונה לזוג גברים.

בשתי התביעות ניצבו אלה מול אלה טיעונים בעד חופש הדת לעומת טיעונים בעד נורמות חברתיות שהשתנו. אגודת ישראל הצטרפה כידידת בית המשפט בשני המקרים, לטובת אלו שביקשו לשמור על החירות הדתית, גם במחיר פגיעה בנשים או בלהט"בים.

"חופש הדת נמצא בעימות עם ערכי חברה אחרים, מה שמעורר שאלות כבדות משקל בסוגיה כיצד החברה ובתי המשפט אמורים לאזן בין הטענות של הקבוצות השונות", מסביר מייקל הלפנד, מבית הספר למשפטים על שם קארוזו באוניברסיטת פפרדיין. "הדבר גורם לחופש הדת להיקלע למלחמת תרבות ובשל כך, כל הצדדים החלו להשמיע את קולם ביתר שאת".

"חופש הדת נמצא בעימות עם ערכי חברה אחרים, מה שמעורר שאלות כבדות משקל בסוגיה כיצד החברה ובתי המשפט אמורים לאזן בין הטענות של הקבוצות השונות. הדבר גורם לחופש הדת להיקלע למלחמת תרבות"

המגפה הפכה את העימותים בנושא חופש הפולחן למוקצנים יותר. בצד אחד של העימות עמדו הרשויות, אשר הכריזו על מגבלות בניסיון לשטח את עקומת ההידבקות. מן הצד השני ניצבות קבוצות דתיות שפנו בחודשים האחרונים לבתי המשפט כדי שיתערב במה שהן רואות כהפרה של זכותן לחופש דתי.

חרדים מתפללים בברוקלין, נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Frank Franklin II)

"בעולם שלפני המגפה לא היו מגבלות על התקהלות בבית תפילה. כעת יש הרבה יותר הזדמנויות לחיכוכים", סבור עקיבא שפירו, אחד מעורכי הדין שטענו בתביעה נגד התקנות של מושל ניו יורק. "בזמן שגרה הדברים אינם מתגלגלים כה מהר".

אמנם מספר התביעות בנושא חופש דת גבוה השנה במיוחד, אולם הלפנד מסביר שהיהודים האורתודוקסים נוהגים זה מכבר להצטרף לתביעות כידידי בית המשפט בסוגיות הנוגעות לחופש הפולחן.

הוא הדין בקרב ארגוני יהודים לא אורתודוקסים. אלא שארגונים אלה נלחמים בעיקר למען הפרדת דת ומדינה ולהרחקת הדת מהזירה הציבורית. האורתודוקסים מתמקדים יותר בשאלות של חופש הפולחן ומוכנים לקבל מעורבות רבה יותר של המדינה בעניינים דתיים, בעיקר בכל הנוגע למימון בתי ספר דתיים.

"ישנם כאלו, בעלי תודעה פוליטית מפותחת יותר, שסבורים שהזכות לשוויון היא המרכזית ביותר ולכן לא ייתכן שחופש הדת יגבר מכיוון שהוא עלול לגבות מחיר גבוה מדי מאחרים", אומר מארק סטרן, המנהל המשפטי של "הוועד היהודי אמריקני" בהתייחסו לעמדות הרווחות בקרב חברי הקהילה היהודית שאינם אורתודוקסים. "הצד השני טוען שאין סיבה להעניק קדימות להגנה שוויונית".

"ישנם כאלו שסבורים שהזכות לשוויון היא המרכזית ביותר ולכן לא ייתכן שחופש הדת יגבר מכיוון שהוא עלול לגבות מחיר גבוה מדי מאחרים. הצד השני טוען שאין סיבה להעניק קדימות להגנה שוויונית"

המאבקים המשפטיים הגדולים של המאה הקודמת – לביטול חוקים שאסרו על פתיחת חנויות בימי ראשון, או להוצאת תפילות, לרוב נוצריות, מבתי ספר ציבוריים, נפתרו ברובם, לרווחתו של הרוב הליברלי בקרב יהודי ארה"ב.

אבל מבחינת הקהילה האורתודוקסית, סוגיות הנוגעות בחופש הדת – כמו, למשל, מידת ההתערבות של הרשויות בבתי ספר דתיים פרטיים – עדיין פתוחות ועדיין משפיעות מאד על חברי הקהילה.

עובדים ממוגנים מעבירים גופות למשאית קירור ברובע ברוקלין שבניו יורק, 29 באפריל 2020 (צילום: Craig Ruttle, AP)

מגפת הקורונה, והמגבלות שהוטלו בעקבותיה על הפעילות הדתית, הפכו את הסוגיות האלה לבולטות יותר ולבוערות יותר.

מנהיגי אגודת ישראל הדגישו כי המאבק המשפטי נגד המגבלות האלה ונגד הרשויות שהטילו אותן, היה בגדר מוצא אחרון.

"אנחנו מנסים להוריד פרופיל", אומר הרב אבי שנאל, מנהל אגודת ישראל בניו ג'רזי. "אנחנו חיים במדינה מדהימה שעושה רבות למען הקהילה היהודית ואנחנו אסירי תודה לעד ולא רוצים להיתפס ככפויי טובה".