העתירות לבג"ץ התמקדו בדרישה להורות על מינוי מפקח כללי למשטרת ישראל.

מינוי מפכ"ל למשטרה? מדובר במובן מאליו במדינה דמוקרטית רגילה.

אך לא במדינה שבראשה עומד נאשם במשפט פלילי חמור בגיבוי רוב פרלמנטרי כוזב שמושתת על גניבת קולות אזרחים תמימים ואזרחיות תמימות שהטמינו את פתקי כחול-לבן ואמת בקלפי אך ורק על סמך שקרי גנץ, אשכנזי, פרץ, שמולי והשרה לענייני אורלי לוי-אבקסיס.

העתירות לבג"ץ התמקדו בדרישה להורות על מינוי מפקח כללי למשטרת ישראל. מינוי מפכ"ל למשטרה? מדובר במובן מאליו במדינה דמוקרטית רגילה. אך לא במדינה שבראשה עומד נאשם במשפט פלילי חמור

כל פעולותיו של הנאשם נתניהו נגועות בניגוד עניינים בין חובתו כלפינו כראש ממשלה לבין האינטרס האישי שלו כנאשם בידי מדינת ישראל. כל פעולותיו אפוא טומנות בחובן פוטנציאל חמור של הפרת אמונים.

הוא גוזר את פעולותיו אך ורק בהתאם לאינטרס האישי שלו כנאשם, בין אם מדובר באינטרס שתואם את האינטרס הלאומי (הכרה מדינית בין ישראל לבחריין), בין אם מדובר באינטרס אישי שלא ברור אם הוא תואם אינטרס לאומי מעורפל שמעורר חששות (הכרה מדינית בין ישראל לאיחוד האמירויות תוך הסכמה מוכחשת באופן כוזב להסכים למכירת מטוסי F-35 מארצות הברית לאיחוד הנסיכויות מהמפרץ);

בין אם מדובר באינטרס פוליטי-אישי שמוליד החלטות מקוממות, בלתי שוויוניות ואף מסכנות חיים (דחיית מתווה הרמזור של פרופסור גמזו והטלת סגר כללי לאור לחצי השותפות החרדיות), בין אם מדובר באינטרס אישי נכלולי שנוגד בצורה נפשעת את האינטרס הלאומי (אי העברת תקציב מדינה לאחר שנתיים ללא תקציב בשיאו של המשבר הכלכלי החמור מזה עשרות שנים, רק כדי להפר את הסכם הרוטציה עליו חתם מתוך כוונה להפר אותו);

בין אם מדובר באינטרס אישי שיוליד את חורבן המשטר הדמוקרטי ושלטון החוק במדינת ישראל (המתקפה הפתולוגית על בכירי מערכת אכיפת החוק, המתקפה הכוזבת על עצם מערכות אכיפת החוק – להבדיל מביקורת חשובה ולגיטימית שלא עניינה אותו מעולם בטרם הפך חשוד ונאשם, וכן הניסיון למנוע שורת מינויים בכירים במערכת אכיפת החוק בפרט ובשירות הציבורי בכלל), ריסוק השירות הציבורי, הפחדת שומרי הסף, מינוי אומרי הן לתפקידי ביקורת ונציבות (מבקר המדינה ונציב שירות המדינה) והותרת ממלאי מקום נצחיים בשורת תפקידים אקוטיים בשירות המדינה.

הפרת אמונים שיטתית ונמשכת זו היא פשע מוסרי וציבורי חמור לאין ערוך מהעבירות שמיוחסות לנתניהו בכתב האישום שנדון במשפט הפלילי שהוא עושה הכל כדי להביא לביטולו.

זאת ממש כשם שההסתה השיטתית, השיסוי הקבוע, ליבוי היצרים הנורא, עידוד האלימות כלפי מפגינים נגדו והשתיקה מולה, שיתוק הפרלמנט, תרבות הכזב הבלתי פוסקת, ההסתה נגד מערכת המשפט, שאריות התקשורת החופשית וארגוני זכויות אדם, ההסתה נגד נבחרי הציבור הערבים (אלא אם צריך אותם פתאום, כפי שמוכיחה התנהגותו המבישה של מנסור עבאס) והעמקת הדיקטטורה הצבאית ומשטר האפרטהייד בגדה – הם בבחינת פשעים מוסריים וציבוריים חמורים אף יותר מהשוחד והפרת האמונים שנטענים נגדו בכתב האישום בירושלים.

כל פעולותיו של הנאשם נתניהו נגועות בניגוד עניינים בין חובתו כלפינו כראש ממשלה לבין האינטרס האישי שלו כנאשם בידי מדינת ישראל. כל פעולותיו אפוא טומנות בחובן פוטנציאל חמור של הפרת אמונים

היבט חמור במיוחד טמון בהימנעות השיטתית והמכוונת ממינוי מפכ"ל משטרת ישראל לאורך שנתיים. המטרה: החלשת משטרת ישראל. המניע: יצירת תלות של המשטרה בדרג הפוליטי. ממלא מקום המפכ"ל תלוי בשר לביטחון משפחת נתניהו וממשלת נתניהו לצורך אישור הארכת מילוי המקום אחת לחצי שנה. מפקדי המחוזות וראשי האגפים במשטרת ישראל יודעים היטב שכדי להתקדם מדרגת ניצב לדרגת רב ניצב, לא כדאי להרגיז יותר מדי את הדרג הפוליטי.

וכך, גם אם הניצבים הם האנשים הכי מוסריים ונבונים בעולם, הם מצויים בלחץ בלתי פוסק לרצות את הראיס ואנשיו.

משטרת ישראל מצויה במשבר החמור בתולדותיה. בכירי משטרה בעבר, הן רב ניצבים והן ניצבים בדימוס, שרי ביטחון פנים לשעבר, קרימינולוגים, אנשי אקדמיה בתחום מדע המדינה, שופטים, פרקליטים, סנגורים ואנשי המשטרה בעצמם, יודעים זאת היטב ומבינים זאת היטב.

לצד חלקים מעולים במשטרה שמבינים היטב שתפקידם הוא להגן על המשטר הדמוקרטי, שלטון החוק וזכויות האדם, ניתן לראות התפשטות של נורמות אלימות, זלזול בזכויות אדם, אי הבנה יסודית של מהות זכויות האדם והאזרח, מעצרי שווא, חקירות הפחדה ותרבות כזב במוקדים שונים במשטרה. אני נתקל בכך לא אחת לצערי.

ובג"ץ? לאור הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לתוכן העתירות למינוי מפכ"ל, פסק בג"ץ שעל הממשלה למנות מפכ"ל במהירות הראויה. איזו פסיקה מאכזבת: לא ברור מהי מהירות ראויה. מדובר במונח מעורפל שכפוף לפרשנויות שונות. נתניהו ואוחנה יפרשו אותו באיטיות משוועת ואז יגידו: אנחנו שוב במערכת בחירות ושוב אי אפשר למנות מפכ"ל.

ובג"ץ? לאור הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לתוכן העתירות למינוי מפכ"ל, פסק בג"ץ שעל הממשלה למנות מפכ"ל במהירות הראויה. איזו פסיקה מאכזבת: לא ברור מהי מהירות ראויה. מדובר במונח מעורפל שכפוף לפרשנויות

היה על בג"ץ לקבוע לוח זמנים ספציפי ומפורט בנדון. אך בג"ץ בחר במונח מעורפל וכללי: "מהירות ראויה". התוצאה היא שמפכ"ל, לדאבון הלב, לא ימונה בשבועות הקרובים. ומשטרת ישראל תמשיך לשקוע במסגרת המשבר החמור בתולדותיה. האשם בכך הוא אחד ויחיד: הנאשם בנימין נתניהו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.