בימים רחוקים, מיד אחרי מלחמת ששת הימים, הייתי מנהל מחוז הסטטיסטיקה במנהל האזרחי שזה עתה הוקם ביהודה ושומרון, ובחרתי צוות של פוקדים פלסטינים מוכשרים לערוך את הסקרים השונים בישובים הערביים ביהודה ושומרון.

יום אחד בא אליי אחד העובדים ואמר לי:

אני מעריץ את הדמוקרטיה הישראלית.

שאלתי אותו:

מה מביא אותך להעריץ את הדמוקרטיה שלנו?

הוא ענה:

אני יכול לעמוד באמצע הכביש ולצעוק: אשכול חמור, ואף אחד לא יעשה לי כלום.

אשכול היה אז ראש הממשלה מטעם מפלגת העבודה שחוללה את הניצחון הגדול במלחמה ההיא.

מיד אחרי מלחמת ששת הימים הייתי מנהל מחוז הסטטיסטיקה במנהל האזרחי ביו"ש, ובחרתי צוות פוקדים פלסטינים מוכשרים לערוך את הסקרים בישובים הערביים שם. יום אחד אמר לי אחד מהם: אני מעריץ את הדמוקרטיה הישראלית

אמרתי לו:

זאת לא דמוקרטיה.

העובד התפלא ושאל:

אז מה זה דמוקרטיה?

עניתי לו שדמוקרטיה היא שאתה יכול לעמוד באמצע הכביש ולצעוק: "אשכול חמור" – אבל אתה לא תעשה זאת.

כאמור: אלה היו ימים אחרים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.