לחשוב גם על הנפש של המדינה

דיכאון קורונה, אילוסטרציה (צילום: cerro_photography / iStock)
cerro_photography / iStock
דיכאון קורונה, אילוסטרציה

הפרסומים האחרונים שחשפו בתקשורת בריש גלי את הקיצוץ המסיבי המתוכנן בשירות הפסיכולוגי הציבורי היא אולי לא מפתיעה, אבל חייבת להדיר שינה מעיניו של כל בר-דעת במדינת ישראל.

בתקופה בה הקורונה ופירוק הממשלה נמצאים בראש סדר העדיפויות, קל לפספס כתבה כזו, העוסקת בבריאות הנפש, אך חשיבות תוכנה קריטית בכל הנוגע לחוסן הנפשי של אזרחי מדינת ישראל, החל מתחילת שנת 2021 ואף שנים רבות קדימה.

כשהקורונה ופירוק הממשלה בראש סדר העדיפויות, קל לפספס כתבה העוסקת בבריאות הנפש ובקיצוץ המסיבי המתוכנן בשירות הפסיכולוגי הציבורי, אך חשיבותה קריטית בכל הנוגע לחוסן הנפשי של אזרחי מדינת ישראל

הנתונים מדברים בעד עצמם, בריאות הנפש של אזרחי העולם נפגעה אנושות עקב וירוס הקורונה, ובניגוד לסקטורים אחרים, שחלקם עתידים להתאושש תוך שנים בודדות, מומחים מעריכים כי הקשיים וההתמודדויות הנפשיות ילוו אותנו עוד שנים רבות, ואף יגבו קורבנות בחיי אדם. חיים שהיו יכולים להינצל אילולא היו מתקבלות החלטות הרות גורל בנוגע לבריאות הנפשית של כולנו, החלטות המרחיקות ממנו את גלגל ההצלה הנפשי עליו אנו יכולים להישען בעת מצוקה. גלגל הצלה שנקרא פסיכולוג.

"50% מכוח האדם של הפסיכולוגים המתמחים בקופות החולים יקוצץ החל מה-1 בינואר".

מה המשמעות? קיצוץ של 400 פסיכולוגים, 400 אנשי מקצוע שיכולים להציל חיי אדם, ללוות אותם מחושך לאור, לשבת איתם בתחתית של בור שנראה עמוק מכדי שמישהו יכנס לתוכו ולהושיט להם יד. 400 אנשים שלמדו שנים רבות רק כדי לעזור לאחר, ועכשיו המדינה רוצה לקחת מהם אפילו את הזכות לעשות זאת.

אותם 400 פסיכולוגים שיקוצצו יגרמו לחוסר יכולת לטפל בכ-5000 אזרחים נוספים במדינה, שהקורונה פגעה בהם, שהחיים שלהם קשים מנשוא: כי אין פרנסה, אין קירבה, אין חופש ואין וודאות. ובזמן שכל העולם בחוסר וודאות, הפסיכולוגים, שהיוו את עמוד התווך הנפשי האיתן, שתמכו, והקשיבו, והכילו, והביעו אמפתיה, והפיחו מעט תקווה בנפשות של רבים שאיבדו אותה – נדחקים ונפגעים מול העיניים של כולנו. כל זאת בגלל פגיעה מכוונת של טיל מונחה כלכלי של הממשלה. אותה ממשלה שאמורה לתת מענה לצרכים שלנו וביניהם – הצורך בבריאות נפשית.

כשאני מתנדב בער"ן או בסה"ר אני נוהג לומר לפונים שאנחנו מרפאת החירום, וטיפול נפשי מקצועי הוא בית החולים. שירותי המענה הנפשי הראשוני יודעים לחבוש פצע, לעיתים אפילו להפסיק לגמרי את הדימום הנפשי לזמן מסוים, אך רק טיפול נפשי עמוק, ממושך, שמבוסס על קשר אישי אמיתי, יכול לרפא את הפצע. לגרום לתחבושת להפוך לשולית, תוך כדי החזרת האמונה שיש תקווה, שלא הכל אבוד. להקנות לאדם את ההבנה שאפשר להמשיך וללכת בדרך, למרות שהיא מפותלת ומלאה בחוסר ודאות.

בריאות הנפש של אזרחי העולם נפגעה אנושות עקב וירוס הקורונה. קיצוץ של 400 פסיכולוגים, הוא קיצוץ אנשי מקצוע שהיו יכולים להציל חיי אדם, ללוות אותם מחושך לאור, לשבת איתם בתחתית הבור ולהושיט להם יד

אני קורא לכל הגורמים הנוגעים בדבר לחשוב על מאות אלפי האזרחים שחווים מצוקה נפשית משמעותית בשנה האחרונה, על מאות האנשים שקיפחו את חייהם בחודשים האחרונים עקב התסמינים הבריאותיים, הכלכליים, המשפחתיים והתרבותיים שהביאה הקורונה. על כל פושטי הרגל והאנשים החזקים האחרים, שהתסמינים הנפשיים שלהם יחשפו רק בעוד תקופה ארוכה.

אני קורא לכם לחשוב לא רק על החזות החיצונית של המדינה, אלא גם על תוכנה, ועל הנפש שלה.

אנא, חזרו בכם מהחלטתכם לקצץ את השירות הפסיכולוגי הציבורי, כדי שכולנו נוכל להתגבר כמה שיותר מהר על משבר הקורונה, שלא נותן לנו מנוח כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי.

אידו קילברג מתנדב בער"ן (המתנדב הצעיר ביותר בער"ן) ופעיל בתנועת לינק 20 של קרן משפחת רודרמן, תנועה של צעירים עם וללא מוגבלות, הפועלת למען שילוב אוכלוסיה זו בחברה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 500 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 28 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רוב חברי הכנסת תומכים בקיום הבחירות ב-1 בנובמבר; בליכוד מתעקשים על 25 באוקטובר

חמאס פרסם סרטון שבו נראה, לדבריו, השבוי הישראלי השאם אל סייד ● הורדה לבינונית רמתה של אזהרת המסע לאיסטנבול ● בוטל עונש המוות שנגזר על הישראלית שהורשעה באמירויות בסחר בסמים ● אחרי מינויו לראש הממשלה יגור לפיד בווילה הסמוכה לבית ראש הממשלה ● השגריר האמריקאי בארץ קורא להמשיך בחקיקה, שתאפשר מתן הקלות לישראלים בקבלת ויזה לארצות הברית

עוד 46 עדכונים

צאו לנו מהרחם - על פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב ומשמעותה

לפני 150 שנה קמה התנועה הפמיניסטית ונאבקה על זכותן של נשים להיות אחראיות על חייהן – להצביע בבחירות, לרשת את רכוש משפחתן, להעיד במשפט ולהחליט מה יקרה בגופן.

פסיקת בית המשפט הפדרלי מבטלת את הפסיקה "רו נגד וויד", פסיקה מובנת מאליה מלפני כ-50 שנה, האומרת שזכותה של האישה על גופה ואל לאף אדם להתערב בכך. המשמעות של הפסיקה הניכחית רחבה יותר, כי לאחר שבית המשפט ביטל את זכותה של האישה על גופה הוא עשוי להמשיך ולבטל הישגים פמיניסטיים וקוויריים נוספים.

המשמעות של הפסיקה הנוכחית רחבה יותר, כי לאחר שבית המשפט ביטל את זכותה של האישה על גופה הוא עשוי להמשיך ולבטל הישגים פמיניסטיים וקוויריים נוספים

קצת רקע היסטורי. התנועה הפמיניסטית למאבק לשוויון במעמד הנשים החלה להתפתח לפני כ-200-150 שנה. ההתפתחות קרתה פחות או יותר במקביל בצרפת, ארה"ב ובריטניה ובהמשך במדינות נוספות.

את התנועה הובילו נשים, אך היו גם גברים הוגי דעות שהבינו כי יש עיוות ביחס לנשים וכתבו מניפסטים חשובים. למשל ג'ון סטיוארט מיל שכתב את The Subjection of Women או בתרגום לעברית "שעבוד האישה", בו הציג השוואה בין מצבן של הנשים למצבם של עבדים.

אפשר לקצר את היחס לנשים למספר מרכיבים מרכזיים: היחס לנשים הניח כי הן אינן בוגרות קוגניטיבית ומנטלית, כלומר הן כמו ילדים, דעתן קלה, הן לא בשלות, ולכן לא מסוגלות להחליט בנושאים חשובים ומהותיים.

כתוצאה מכן נשים לא יכולות היו ללכת לבד ברחוב והן נזקקו לגבר מלווה; עדותן לא נחשבה בבית משפט ולכן גבר העיד מטעמן, או ששמעו אותן בלי שנחשבה; הן לא יכלו לרשת את הרכוש שאביהן הוריש להן, ורכושן עבר לבני זוגן הפורמליים, או לגבר ממשפחתן (בן, אח או דוד); הן לא היו בשלות להחליט על מצבן הנפשי ולכן נשים סוררות אושפזו בכפיה על ידי גברים; והן כמובן לא היו רשאיות להחליט על גופן – הריונות, טיפולים רפואיים והפלות – כל אלו היו בשליטתם המלאה של הגברים או של נשים מבוגרות ובעלות מעמד שפעלו בשם הפטריארכיה הגברית.

אפשר לקצר את היחס לנשים למספר מרכיבים מרכזיים: היחס לנשים הניח כי הן אינן בוגרות קוגניטיבית ומנטלית, כלומר הן כמו ילדים, דעתן קלה, הן לא בשלות, ולכן לא מסוגלות להחליט בנושאים חשובים ומהותיים

ואם נדמה שתיארתי את העולם ב"סיפורה של שפחה", הספר שהפך לסדרה ב-HBO – זה לא במקרה, כי מרגרט אטווד הקנדית הסתכלה על השמרנות הפוריטנית (אוונגליסטים וזרמים נוספים) בארה"ב והבינה, כי באותה מידה שבשורת הפמיניזם יצאה מהאומה האמריקאית, משם היא גם יכולה לחזור לאחור.

היא תיארה עולם דיסטופי בו נשים מאבדות את כל הזכויות שהשיגו. אינן רשאיות ללכת ברחוב לבד, אלא רק בזוגות; אינן רשאיות להחזיק רכוש, אינן אחראיות על מצבן הנפשי ובוודאי שאינן אחראיות על גופן. הרחם של הנשים הפוריות ביניהן הופך לבית חרושת לייצור צאצאים למעמד הגברי השולט ולכאורה גם לאותן נשים בעלות השפעה.

הסופרג'יסטיות בסוף המאה ה-19 הבינו, ששינוי צריך להתחיל בפרלמנט. לכן נאבקו על זכות הבחירה. משהצליחו הנשים לקבל את הזכות לבחור (ולעיתים רחוקות גם להיבחר) הן הצליחו להביא לשינויים הדרגתיים בעיוותים שהוצגו כאן ובעיוותים נוספים, אם כי עדיין נשארה עבודה רבה כדי להביא את הנשים למעמד שווה לגברים. הפסיקה רו נגד וויד משנת 1973 קבעה כי חוקי מדינה מקומיים האוסרים הפלות אינם חוקתיים.

בארה"ב שולטת הגישה הנוצרית הדתית, לפיה מרגע הפריית הביצית יש לעובר חיים. היהדות אינן דוגלת בגישה זו אלא בהדרגתיות החיים, כלומר בתחילת הדרך לא מדובר בעובר, וככל שההיריון מתקדם החיים מתפתחים.

אולי כדאי להבהיר: גופה של אשה הוא רק שלה, גם אם יש בקרבה ביצית שהופרתה, או עובר בן מספר שבועות. אין לאף אדם זכות להתערב בגופה, בדיוק כפי שלאף אדם אין זכות להתערב בגופו של גבר. הפלה היא אירוע טראומטי, אם זו הפלה טבעית או הפסקה יזומה, אם מתוך אילוץ או מתוך בחירה, בכל המקרים מדובר באירוע קשה וטראומטי גם בלי וועדות ובתי משפט שיושבים בהן גברים.

שתי הגישות (הנוצרית בוודאי, אך גם היהודית) מפקיעות מנשים את ההחלטה על גופן, תוך התייחסות אליהן כאל רחם מהלך והעדפת ביצית שהופרתה או עובר – לפני חייה, שלומה, בריאותה ויציבותה של אישה

מעניין מה היה קורה לו היו מחילים על הגברים הבועלים את העונשים שסופגות נשים על הריון לא רצוי:

  • עונש כלכלי – קנס כספי כבד (בסכום עלות גידולו של ילד עד גיל 20).
  • השפלה ונידוי חברתי – הוצאתם מן החברה בטענה שהם מופקרים.
  • מגבלת תנועה תוך אחריות טיפולית – אותה אחריות שמוטלת על הנשים ומצמצמת את יכולתן להתפתח וללמוד, לעסוק במקצועות שהן רוצות ולצאת לבלות.

האם גם אז היו מונעים את ההפלות מנשים, או שאז היו מחייבים אותן לבצע הפלה גם נגד רצונן?

זכות ההפלה היא חלק מזכותה של האישה על גופה. וככל שהאישה מוחלשת יותר – קל יותר לגזול ממנה את הזכות על גופה, לפגוע באוטונומיה הגופנית של במעשה הבעילה (אם היא נאנסת) ואח"כ לפגוע באוטונומיה שלה באיסור ההפלה.

נשים מוחלשות יולדות ילדים מוחלשים שאיש לא רוצה לגדל אותם והמדינה לא רוצה לטפל בהם. נשים חזקות יודעות לדרוש את מה שמגיע להן, אם כי גם הן יאלצו להילחם בעזרת כסף או קשרים על זכותן הבלעדית לגופן.

היפנים מציבים בבתי הקברות פינה עם פסלים לתינוקות שלא נולדו במקום קבר. האמהות מטפלות בפסלים, מלבישות אותם ומביאות להם תקרובת פולחנית כפי שעושים בקבר. כך מבינים היפנים את הקשר הקיים בין אישה לעוברה.

אל תשאלו נשים על ההפלה שלהן, נשים רבות סוחבות אחת או רבות, וכל אחת מהן שומרת מקום בלב להפלה שלה ולא משנה הסיבה בגללה היא עברה אותה. באותה מידה גם אל תתערבו בנסיבות שהביאו אותה לעבור אותה. אולי היה זה אונס או גילוי עריות, אירוע מקרי או אקראי, גבר אלים או זוגיות הרסנית, מצוקה כלכלית או רגשית, סיבות בריאותיות לה או לעובר ועוד, כי לכל הפלה יש שם וסיבה משלה.

התערבות בהחלטה כל כך אישית ואינטימית היא אירוע בוטה, גס ולא מכבד את גופה ונפשה של הזולת. האירוע משאיר צלקת, ההתערבות משאירה צלקת קשה יותר, אם תשמעו נשים מספרות (מרצונן!) על ההפלות שלהן, שימו לב למשקל הרב שיש בזיכרונן להתערבות חיצונית בהחלטה.

התערבות בהחלטה כה אישית ואינטימית היא אירוע בוטה, גס ולא מכבד את גופה ונפשה של הזולת. האירוע משאיר צלקת. ההתערבות משאירה צלקת קשה יותר

על פי הגישה השמרנית המקובלת במדינות רבות בעולם, קיימת למחוקקים ולבית המשפט הזכות להתערב ברחמן של הנשים. גישה זו אינה רואה בנשים יצורים עצמאיים ולתפיסתה, לביצית מופרית זכויות רבות מאשר לנערה או אישה בוגרת. פסיקתו הדרמטית של בית המשפט הפדרלי בארה"ב מאותתת לעולם כולו, ובעיקר למדינות המערב הליברלי, כי ניתן לחזור למדיניות שלילת הזכויות מנשים שהיתה מקובלת גם במערב עד סוף המאה ה-19.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) היא חוקרת היסטוריה ומגדר בישראל, מתמחה בזוגיות, מיניות ויחסים בין המינים. מרצה במכללת כנרת ובמסגרות אזרחיות בעלת ניסיון רב בהוראת בני נוער. אני מאמינה כי רוב בני האדם טובים, צריך רק לדעת לכוון אותם לשם וחינוך היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. קיבוצניקית ופמיניסטית נשואה באושר ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 990 מילים ו-1 תגובות

מלחמתו של השופט סולברג בתופעת העתירות הציבוריות

נשיא בית המשפט העליון העתידי לא אוהב את תופעת העתירות הציבוריות - שהחלה עוד בתקופת הנשיא מאיר שמגר - ופועל לצמצמה, כחלק מתפיסת עולמו השמרנית ● בחודשים האחרונים הוא פועל להטמיע גישה חדשה, יש שיאמרו בעייתית ● בעת האחרונה, המהפכה של סולברג זכתה לתמיכה משני שופטים נוספים בעליון ● המחנה הפרוגרסיבי דומם בינתיים ● פרשנות

עוד 555 מילים

"אני יזמתי את הארכת המסלול - והרשויות קיבלו את זה באהבה"

מעקב זמן ישראל דיון שנערך אתמול בוועדת פניות הציבור בכנסת המחיש כי הרשויות לא בחנו כראוי את הסיבות להגדלת המנחת הפרטי ליד חוף הבונים, כפי שנחשף בסדרת תחקירי זמן ישראל ● המנחת יוגדל משמעותית במימון המדינה, בעלות של כ-50 מיליון שקל, ועשוי להפוך לשדה תעופה פרטי ● הח"כים, שביקשו מהיזם לפרט את כוונותיו, נאלצו להסתפק בתשובה: "אין לי כוונה לחשוף את תוכניותיי העיסקיות"

עוד 1,497 מילים

למקרה שפיספסת

החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לבטל את הזכות להפלות היא התגשמות הטראמפיזם ● העדויות בוועדת החקירה בנושא ההסתערות על הקפיטול חושפות את התהליך שעוברת המפלגה הרפובליקאית מאז 1995 ● התוצאה המפוארת של התהליך הזה הוא פסק דין דובסון ● פרשנות

עוד 1,259 מילים

החלום הישראלי החדש

"מתמטיקה, אנגלית ומחשבים", אלו שלוש התשובות הפופולריות ביותר של הורים ותלמידים בעשור האחרון לשאלה "מהם המקצועות בבית הספר שהכי חשובים לעתיד?". אפשר לאהוב את זה, מותר למחות ולהתווכח על זה, אבל המסר מהציבור לאוחזים בהגה החינוך הוא חד וברור. הציבור הישראלי מבין את העולם שאליו גדלים ילדינו כעולם חישובי, בינלאומי ודיגיטלי.

אפשר לאהוב את זה, מותר למחות ולהתווכח על זה, אבל המסר מהציבור לאוחזים בהגה החינוך הוא חד וברור. הציבור הישראלי מבין את העולם שאליו גדלים ילדינו כעולם חישובי, בינלאומי ודיגיטלי

התובנה הזו מקבלת כעת משנה תוקף במחקר מקיף של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. צוות המחקר של אקשטיין, חשאי, סומקין וניר נברו במאגרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לגלות מה עובדי ההייטק בישראל למדו כשהיו בבית הספר. התשובה מובהקת ולא מפתיעה, הם למדו חמש יחידות מתמטיקה, אנגלית ומחשבים ו/או פיזיקה.

יותר מזה, ההייטקיסטים נשאלו בסקר מהן המיומנויות הכי חשובות להצלחתם בעבודה. הם השיבו בברור כי היכולת לפתור בעיות מורכבות לא מוכרות בתנאים של חוסר וודאות, להשתמש בידע שלמדו כדי להתמודד עם אתגרים מהמציאות האמתית, ללמוד בעצמם בלי חשש ובמשמעת אישית גבוהה, ולתקשר ולשתף פעולה עם אחרים ושונים מהם.

כמה ומי הם בוגרי מערכת החינוך שלנו שמסיימים תיכון עם "בגרות הייטק" משוכללת שמכילה את חבילת חמש היחידות? כמה ומי הם התלמידים שרכשו כלים ובנו מיומנויות כאלו, כפי שהן נמדדות במבחן פיז"ה הבינלאומי? התשובה היא תשעה אחוזים. רק תשעה אחוזים מילדינו מוכנים לעולם החדש הזה, והם ברובם בנים למשפחות מבוססות, יהודיות, ממרכז הארץ.

אבל עכשיו כל זה עומד להשתנות. השינוי כבר החל כאשר חמישה עשר אחוזים ניגשו לחמש יחידות מתמטיקה, מחציתם תלמידות, וביניהם יותר תלמידים מהפריפריה ומהחברה הערבית. שיעור הסטודנטים ללימודי הנדסה באוניברסיטאות צמח בעקבות זאת לשנים עשר אחוזים, תודות למדיניות ממוקדת של המועצה להשכלה גבוהה.

השינוי כבר החל כש-15% ניגשו ל-5 יחידות מתמטיקה, מחציתם תלמידות, ובהם יותר מהפריפריה ומהחברה הערבית. שיעור הסטודנטים להנדסה צמח ל-12%, תודות למדיניות ממוקדת של המל"ג

גם ההייטק הישראלי התרחב בארבע השנים האחרונות מתשעה לשניים עשר אחוזים. בקרב הצעירים אחד מכל חמישה כבר עובד בהייטק. זהו שינוי כלכלי וחברתי עמוק בישראל שמרעיד את תפיסות העולם. מדובר פה בהרבה מעבר למודעות הדרושים על שלטי החוצות באיילון ולמערכוני ההייטקס של ארץ נהדרת. לנגד עינינו נרקם החלום הישראלי החדש.

הממשלה הבינה את המסר מיד. היא הגדירה עם הקמתה יעד שאפתני – חמישה עשר אחוז מהישראלים יעבדו בהייטק ומיליון מאתנו ישתמשו במיומנויות הייטק בעבודתם. הצורך במיומנויות דיגיטליות הולך ומתגבר בכל מגזרי החיים. סניפי בנק נסגרים ומוחלפים באפליקציה, משלוחי פיצה מגיעים לסף ביתנו בלחיצת כפתור וכל השירותים משתפרים ומתייעלים.

גם המסר להורים ברור. כהורים לילדים, מה אנחנו רוצים? שיהיו להם חיים טובים, שהם יגשימו את החלומות שלהם ויממשו את הפוטנציאל שטמון בהם. לשם כך הם זקוקים למורות ומורים מעולים, לחוגי העשרה ביסודי ולכיתות מצוינות כבר בחטיבת הביניים. אנחנו שואפים להעלות אותם על מסלול חמש היחידות של "בגרות הייטק", כדי שיזנקו ממנו לדרך של הצלחה.

קפיצת המדרגה הגדולה תגיע עכשיו ממשרד החינוך. השלב הבא כרוך בהתאמת תכנית הלימודים למיומנויות של פתרון בעיות מהחיים עצמם, למידה עצמאית, עבודת צוות ויכולת תקשורתית. אלו מיומנויות שדרושות במיוחד להייטק, אבל למעשה הן נחוצות לכולנו במאה העשרים ואחת. אלו צעדים שנעשים כבר במדינות אחרות ולישראל יש פוטנציאל גדול לעשות זאת היטב.

קפיצת המדרגה הגדולה תגיע עכשיו ממשרד החינוך. השלב הבא כרוך בהתאמת תכנית הלימודים למיומנויות של פתרון בעיות מהחיים עצמם, למידה עצמאית, עבודת צוות ויכולת תקשורתית

המיומנויות הללו ישולבו ב"חבילה" משודרגת של לימודי מתמטיקה יישומית, אנגלית תקשורתית, תכנות ורשתות מחשבים. עלינו לפעול ביחד כדי להנגיש את "בגרות ההייטק" לכל מי שנכונים לאתגר המצוינות, החל מחטיבת הביניים ולא רק לבנים יהודים ממרכז הארץ. כשנפתח להם את הדרך, אז לא רק שהכלכלה הישראלית תשגשג יותר, אלא גם החברה הישראלית תהיה הוגנת יותר.

אלי הורביץ הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך. הוא מכהן כחבר בוועד המנהל של "חמדע", מרכז לחינוך מדעי בת"א והיה בין מייסדיו ויוזמיו של “אבני ראשה” – המכון הישראלי למנהיגות בית-ספרית. בעבר שירת כמשנה למנכ”ל “יד הנדיב” והיה ממובילי הקמת מאגר “גיידסטאר” להגברת שקיפות עמותות בישראל. בראשית דרכו שימש עוזרו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת. הוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזה"ת, תושב העיר מודיעין ואב לארבעה (צילום:אינגריד מולר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 571 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אלו ימים משונים במשכן הכנסת: הקואליציה, שנלחמה במשך שנה על קיומה, לוחצת לפזר את הכנסת בהקדם - ואילו האופוזיציה, שקראה לבחירות מוקדמות בכל הזדמנות, נמלאה לפתע רוך וסבלנות ● בליכוד החליטו על טקטיקה ברורה: חיבוק ופרגון לאיתמר בן-גביר ● למה מנסור עבאס לא חושף את החומרים שבידיו? ● וגם: רגע של אנושיות ושת"פ בין הקואליציה והאופוזיציה אמש בכנסת ● פרשנות

עוד 920 מילים

מגפה חברתית

מחקר חדש בהובלת רמב"ם חושף עלייה חדה בעשור האחרון של מספר הילדים חולי סוכרת סוג 2 בישראל: פי-10 בחברה הערבית, פי-3.5 בקרב יהודים ● סוכרת סוג 2 מושפעת מתורשה אבל הטריגר להתפרצות הוא אורח החיים - השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית ● "פעם היינו רואים סוכרת סוג 2 רק אצל מבוגרים", אומרת החוקרת, "יש סיכוי גדול שהילדים האלה יזדקקו לדיאליזה"

עוד 836 מילים ו-1 תגובות

7 מיליארד מחפשים בעלים

הנכסים האבודים האפוטרופוס הכללי מחזיק באלפי דירות, קרקעות וכספים עזובים ● פרויקט התנדבותי מנסה לאתר את הבעלים או היורשים של כ-16 אלף הנכסים האלה ● המדובר בעבודת נמלים, ועד היום הפרויקט איתר כ-15 אנשים ויידע אותם בדבר זכויותיהם ● אחרי חשדנות ראשונית, במשרד המשפטים שוקלים להיעזר בפרויקט ● אחת המשתתפות בפרויקט: "השבת אבדה זו מצווה ביהדות"

עוד 1,840 מילים

ההצעה לפיזור הכנסת תאושר לפני יום חמישי; לא הושגה הסכמה לגבי מועד הבחירות

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להתפזרות הכנסת ● המליאה תכריע אם הבחירות ייערכו ב-25 באוקטובר או ב-1 בנובמבר ● אושרו הקלות בביצוע הפסקת היריון ● הסתדרות המורים משביתה שוב את הלימודים ● חמאס: חלה הרעה במצבו של ישראלי המוחזק ברצועה ● אחרי העימות ביניהם, נתניהו ואמסלם ערכו פגישת פיוס ● ליברמן: לא נשב עם הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה

עוד 61 עדכונים

בעיני רבים, ההצהרה של אמסלם כי רע"ם תוכל להצטרף לקואליציה אם לגוש הליכוד יהיו 61 מדנטים, נחשבת פיגוע רציני בקמפיין המפלגה, המבוסס כולו על אנטי המפלגות הערביות ● נתניהו נכנס באמסלם, שנפגע עד עמקי נשמתו ● ההערכה בליכוד היא שנתניהו ביקש להעביר כך המסר גם לאחרים, שלא יצברו ביטחון עצמי רב מדי ● במקרה של אמסלם, זו עשויה להיות טעות קשה של נתניהו ● פרשנות

עוד 594 מילים

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

עוד 1,990 מילים

בישראל עלולים לאמץ את השיטה הרפובליקאית לחיסול הליברליות

ההשלכות בעקבות ביטול פסק הדין רו נגד וייד יהיו עצומות ● בישראל, המאבק למינוי שופטים שמרנים עלול להחריף ולהשפיע על אזרחים רבים ● במקביל, שיח הזכויות חייב להשתנות ולעסוק גם בשימור הישגים ● הפערים האידאולוגיים מפצלים את ארה"ב באופן חסר תקדים לשתי "אמריקות" שונות ● פרשנות

עוד 1,119 מילים

היועצת המשפטית לכנסת לאורבך: אין לעכב את הצעת החוק לפיזור הכנסת

אמסלם: אם יהיו 61 חברים ציוניים בקואליציה, רע"ם תוכל להצטרף אליה ● נתניהו תקף את אמסלם ואמר שרע"ם היא מפלגה אנטישמית; בתגובה ביקר אמסלם את יושב ראש הליכוד: "מנסה לפגוע בי" ● נתניהו זומן להעיד בפני הוועדה לחקירת האסון במירון ● גנץ ייפגש, לבקשתו, עם היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה בניסיון לשכנעהּ לאשר לממשלה למנות כעת רמטכ"ל

עוד 54 עדכונים

ביטול רו נגד וייד: השונה והדומה בין העליון בארה"ב ובישראל

עוד מוקדם לסכם את שלל ההיבטים וההשלכות של פסק דין בית המשפט העליון, שביטל ביום שישי ברוב של שישה נגד שלושה את הזכות החוקתית להפלות ● עם זאת, ניתן להצביע כבר עכשיו על שתי מסקנות: להבדיל מישראל, הפסיקה בארה"ב היא סוף פסוק - אך ניצנים של אותו חוסר הגינות אינטלקטואלית שנחשף בהחלטת העליון האמריקאי, ניתן למצוא גם בפסקי דין של העליון בישראל ● פרשנות

עוד 1,288 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה