משחר ההיסטוריה אנשים מושחתים נקטו בשלל דרכים יצירתיות כדי להסתיר את האמת. לעיתים שקרים פשוטים הספיקו, לעיתים היו דרושים נסיונות טיוח מורכבים יותר.

דוד המלך, שהבין דבר או שניים בשחיתות, ידע שאם יתברר שהוא שכב עם אשתו של חברו הטוב, שהיה גם אחד מלוחמיו האמיצים, אוריה החיתי, הדבר עשוי לפגוע בשמו הטוב שלו, ואולי גם במוטיבציה של חייליו לסכן את חייהם בשדות קרב רחוקים כשמפקדם הנערץ חוגג בבית. אם בת שבע, אשת אוריה, לא הייתה הרה לדוד, שקר פשוט היה מספיק. אבל כנראה שהיה חשש שהיא כן הרתה, אז דוד החזיר את אוריה מהקרב כדי שהלה ישכב בעצמו עם אשתו. אם היה נולד ילד לא יותר מדי ג'ינג'י אולי זה היה מחליק. אבל אוריה כנראה קלט שמשהו לא בסדר, או שהוא רק הפגין דוגמה אישית עילאית, ולא שכב עם אשתו. הצעד הבא באסקלציה של הטיוח היתה, שדוד נתן הוראה להביא למותו של אוריה, כפי שאכן שקרה. והנה מסתבר שגם זה לא הספיק, וכשלושת אלפים שנה אחרי כן – זה אחד הסיפורים המרכזיים שאנחנו זוכרים מהקריירה של דוד.

משחר ההיסטוריה אנשים מושחתים נקטו בשלל דרכים יצירתיות כדי להסתיר את האמת. לעיתים שקרים פשוטים הספיקו, לעיתים היו דרושים נסיונות טיוח מורכבים יותר

השיטות הללו של להסתיר את האמת, ואם זה לא מצליח – לשקר, ואם זה לא מצליח – לנסות לטייח בעוד ועוד שכבות על האמת, הולכות וחולפות מן העולם. במציאות שבה כל דבר כמעט מתועד, במציאות בה הצנזורה התפוגגה מאליה, שיטות אלו הן נחלת העבר.

אנו חיים בעידן שבו המלחמה בָּאמת חוותה עליית מדרגה. לא עוד מלחמה קונבנציונלית עם נסיונות פגיעה בְּאמת ספציפית, נקודתית, אלא מלחמה לא-קונבנציונלית הקוראת להשמדת מושג האמת בכללותה.

מי שעומד בראש המערכה נגד מושג האמת, מי שמוביל ומממן את פיתוח האמל"ח נגד האמת, מי ששולח ומפעיל את כוחותיו להחרבת האמת הם פוליטיקאים כדוגמת טראמפ ונתניהו, הנחת המוצא שלהם היא שאם אין אמת, אז גם אין שקר, או לפחות אין לשקר חשיבות. בכך הם צודקים, ולשם הם חותרים. זו רשימה חלקית של הכלים המשמשים את מחריבי האמת:

1

אין מוסר, אין צדק, יש רק משפט. בעבר, אדם שלמרות מאמציו היה נתפס משקר היה בורח, מסתגר, לעיתים אף נוטל את חייו. למחריבי האמת אין שום רף מוסרי, אין שום עניין בצדק, רק הדין הפלילי קובע. השאלה היא לא אם הם שיקרו או לא, אם הם גנבו או לא, אם הם שיחדו או לא, אלא אם יש הכרעה משפטית בעניינם. כל עוד אין חקירה פלילית אין בעיה. יש חקירה ואין משפט? אין בעיה. יש משפט ועוד אין פסק דין? אין בעיה. יש פסק דין ולא הגענו לערכאה הכי גבוהה? אין בעיה.

2

עובדות אלטרנטיביות. מחריבי האמת עומדים על הבמה ומצהירים בריש גלי: אנחנו יודעים מהן העובדות האמיתיות, אנחנו מתעלמים מהן ומציגים "עובדות" אלטרנטיביות. כלומר, אם הקהל הרחב היה נחשף בעבר לעובדות, ומגבש את דעותיו בהתאם, כל אחד על פי הבנתו והשקפתו, הרי שעכשיו הקהל הרחב יכול פשוט לבחור ב"מציאות" שתהיה לו נוחה לעיכול כדי להגיע לדעה הנוחה למחריבי האמת.

3

"כולם משקרים". מחריבי האמת באים ואומרים, הנה, גם אנשים מהצד השני של הקשת הפוליטית משקרים, לרדיפה אחר האמת אין כל טעם. הצביעה של תומכי האמת ומתנגדיה בצבעים פוליטיים היא כמובן דמגוגיה חסרת שחר, חלק מהקמפיין שלהם נגד האמת.

אני למשל סבור שסמוטריץ', הגם שהוא משיחיסט המסכן את קיום המדינה בתפיסתו הדתית, אינו שקרן. אני מתרשם שבן גביר, הגם שהוא מסכן את המדינה בתפיסתו הלאומנית, אינו שקרן. בליכוד לעומת זאת קשה לי למצוא בן אדם אחד שאני יכול להאמין למילה שיוצאת מפיו.

4

פייק-ניוז. זהו ללא ספק כלי הנשק הכי יעיל והכי נפוץ בקרב מחריבי האמת. [זהירות, משפט מסובך לפנייך] מה שלמעשה פייק בפייק-ניוז, זה לא שבניוז מפרסמים פייק, עצם היותם של ה"ניוז" הללו חדשות, *זה* הפייק. מחריבי האמת מעסיקים שלל עובדים, בשכר, כדי להציף את הציבור במלל חסר ערך, מידע או רלוונטיות. הם שולחים "תגובות" בכלל לא רלוונטיות למה שנטען כלפיהם. הם פשוט מטביעים את האמת, קוברים אותה מתחת לשכבות על גבי שכבות של בולשיט, כדי שאנשים בכלל לא יוכלו לראות מה אמת ומה לא. ויותר גרוע – שזה כבר לא יעניין אותם. ד.א. יש מילה בעברית לפייק ניוז: בדבדת. מילה נהדרת לטעמי.

אנו חיים בעידן שבו המלחמה בָּאמת חוותה עליית מדרגה. לא עוד מלחמה קונבנציונלית עם נסיונות פגיעה בְּאמת ספציפית, נקודתית, אלא מלחמה לא-קונבנציונלית הקוראת להשמדת מושג האמת בכללותה

הקרב להגנת האמת הוא קרב על הקיום שלנו, האמת חשובה לא רק במישור הפוליטי. זוכרים שפעם מזמן טסתם במטוס? הרבה לפני שמטוס טס בזכות כוח העילוי שמעניקות לו הכנפיים, והדחף שמעניק לו המנוע, הוא טס על אמת. בלי אמת המבנה המכני שלו קורס, הוא יהיה עמוס במשקל עודף, הדלק שלו יהיה מהול, ועוד שלל תקלות שיכריעו את עולם התעופה לחלוטין. בלי אמת אין כלכלה, אין מדע, אין חיסונים אין כלום. אנשי האמת בעולם מתחילים להבין זאת ומתחילים להגיב.

בעת האחרונה, מספר אנשי תקשורת "ראו את האור" והחלו לעמת את מחריבי האמת עם המציאות, מוטב מאוחר מאשר אף פעם. בארה"ב, יצרן השקרים הגדול בעולם נשלח הביתה, לא לפני שהוא גבה את חייהם של מאות אלפים. התעוררות התקשורת, יותר ויותר תקשורת עצמאית, תוצאות הבחירות בארה"ב, הם סימנים מעודדים. פוליטיקאים ישרים ותקשורת מתפקדת יכולים לחזק את האמת ולחנך אליה, אלו תהליכים ארוכי טווח. בטווח הקצר יש לנקות בצעדים נוספים ומהר.

אחד היתרונות הגדולים של מחריבי האמת היא האנונימיות שהרשת מאפשרת להם. בעצם, מאפשרת היא כנראה לא המילה הנכונה, מעודדת היא המילה הנכונה. לרשתות חברתיות שקרים ומלל אין סופי שווים הרבה כסף. לא רק שהרשת מאפשרת החדרה של שקרים לשיח בלי שאיש ייתן את הדין, היא מאפשרת למי שממון בכיסו לקחת מטוס אחד, ולפזר מהאוויר מיליוני פתיתי שקר זעירים, בחסות של שלל בוטים ופייקים, שיכסו את פני האמת, וחלק מהם אפילו יכו שורש ויצמחו להיות שקרים לתפארת.

לעניות דעתי, הדרך להתמודד עם הרעל הזה הוא כמו שמתמודדים עם רעל בתעשייה המזון: לכל פיסת מידע שאדם מייצר יוצמד תג שיכלול את פרטי היצרן והמועד. התג הזה יעבור עם פיסת המידע לכל מקום אשר המידע ילך. לא יהיה ניתן לשנות את פיסת המידע, בלי לייצר תג חדש. שינוי שווה יצירה.

לצורך הפצת המידע ניתן להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין או נגזרת שלה, כמו ביטקוין, רק שאפשר לדעת למי הביט-מידע שייך. כשאדם מעלה לרשת משהו, פרט לתוכן שהוא מעלה, הוא יהיה חייב לבחור האם מה שהוא משתף הוא דעה או עובדה. במידה ואדם מעלה תוכן שהוא אינו רק מלל, תמונה, קליפ, אודיו – כל עיבוד הכי קטן מהמידע הגולמי שנאסף במכשיר יהפוך אוטומטית את התוכן לדעה. שום פילטר שום כלום. גם את זה ניתן לעשות באמצעים טכנולוגיים.

בעולם שבו עיבוד קול ותמונה הופכים מתקדמים יותר ויותר, ונגישים לכולם, יהיה ניתן לזייף כל סרט. ללא יכולת של אותנטיקציה של מקור המידע, לא נוכל להאמין לשום דבר גם אם נראה אותו במו עינינו ונשמע במו אוזנינו. המרחק משם לכאוס קצר.

בעולם שבו עיבוד קול ותמונה הופכים מתקדמים יותר ויותר ונגישים לכולם, יהיה ניתן לזייף כל סרט. ללא יכולת של אותנטיקציה של מקור המידע, לא נוכל להאמין לשום דבר גם אם נראה אותו בעינינו ונשמע במו אוזנינו

מי שירצה להשאר אנונימי, יוכל עדיין לעשות זאת, ברשת אחרת. מי שירצה להצטרף בתור משתמש מאומת, יהיה חייב להזדהות. תהיה רשת מבוזרת של משתמשים מאומתים, אדמינים ברמות שונות, שתעשה אותנטיקציה למשתמשים חדשים, מתנדבים יעסקו בבדיקת עובדות, משתמש שיפיץ שקר יורד הדירוג שלו והחל מרמה מסויימת גם יחסם מלהשתמש ברשת.

מי שירצה, יוכל למשל להפעיל בטוויטר פילטר ולראות רק משתמשים מאומתים עם עובדות מאומתות, ודעות. על דעות כדאי לדון, על עובדות אסור לדון. כאשר ננקה את העובדות, נוכל סוף סוף לחזור ולדון בדעות.

המלחמה בין תומכי האמת ומי שמנסה להחריב אותה, היא חלק ממערכה גדולה יותר בין הרדיפה אחר האמת לבין אמונה. אדם יכול להאמין בכל דבר ועדיין לומר אמת, אבל הרדיפה אחר האמת מנוגדת במהותה לתפיסה האמונית.

זו הסיבה שבכל הדתות, מדע מקודם בעיקר על ידי אנשים חופשיים ולא על ידי אנשים דתיים. זו גם הסיבה לכך שבין התומכים הנלהבים של פוליטיקאים ממחנה השקר, אנחנו מוצאים את המאמינים הגדולים: האוונגליסטים של טראמפ, החרדים והלאומנים הדתיים של נתניהו.

החשש הגדול שלהם הוא, שאם אנשים יתרגלו לבדוק עובדות, לחשוב על אמת ושקר, שומו שמיים, אנשים עוד עלולים להפסיק להאמין בסיפורים מלפני אלפי שנים ויקבלו החלטות על גורלם בעצמם, במקום מהסמכות הדתית.

אין לטעות, גם בהינתן אפשרות הבחירה, יהיו רבים שיעדיפו להמשיך ולצרוך תוכן שיקרי. מי שחושב שביביסטים, למשל, מאמינים למילה שיוצאת לנתניהו מהפה, טועה. תומכי נתניהו יודעים שהוא שקרן, הרבה יותר טוב ממתנגדי נתניהו והרבה לפניהם. זו אחת הסיבות שהם בוחרים בו.

המלחמה בין תומכי האמת ומי שמנסה להחריבה, היא חלק ממערכה גדולה יותר בין הרדיפה אחר האמת לבין אמונה. אדם יכול להאמין בכל דבר ועדיין לומר אמת, אבל רדיפת האמת מנוגדת במהותה לתפיסה האמונית

אנשים אחרים יעדיפו להאמין לשקרים כי זה מקל על חייהם. אמונה בכלל, מקלה על החיים, זו הסיבה שהיא עדיין קיימת בצורתה הנוכחית במאה ה-21. ללמוד, לחשוב, להתלבט, לקבל החלטות בעצמנו, זה הדבר הקשה. חייבים לספק את התשתית לכך למי שחפץ בכך ונכון למאמץ, זו הדרך היחידה להתקדם.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan