יום לאחר שסיפר בתקשורת על האגרוף שספג על לא עוול בכפו מידי סגן ניצב במשטרת מחוז ירושלים במהלך הפגנה, זומן כזכור אביחי גרין לחקירת הפחדה מופרכת במשטרת מחוז ירושלים. הוא זומן בבהילות. נדרש להתייצב מיידית.

יום לאחר שסיפר בתקשורת על האגרוף שספג על לא עוול בכפו מידי סנ"צ במשטרת מחוז ירושלים בהפגנה, זומן אביחי גרין לחקירת הפחדה מופרכת במשטרה. הוא זומן בבהילות. נדרש להתייצב מיידית

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בעקבות זאת יעצתי לו להתלונן במח"ש הן בגין התקיפה והן בגין הזימון לחקירת ההפחדה, תוך שהבהרתי שעליו להסכים להתייצב לחקירת המשטרה רק ביום שלאחר מכן. אזרח שומר חוק צריך להתייצב לחקירת משטרה, אך אין סיבה בעולם שיתייצב בו ברגע לחקירת הפחדה בהולה ומשוללת כל תשתית. נמסר לו שהוא חשוד. לא נמסר לו מהו תוכן החשד.

בפועל, התלונן אביחי בו ביום במח"ש אך ורק בגין האגרוף שספג. בתמימותו, כלל לא חשב להתלונן בגין זימונו לחקירת ההפחדה.

תלונתו במח"ש הניבה, כזכור, כתב אישום נגד הקצין התוקף. רק לאחרונה הוחלט להגיש כתב אישום, כפי שסיפרנו.

יום לאחר הגשת התלונה במח"ש, התייצב אביחי לחקירה תחת אזהרה במשטרת מחוז ירושלים. חקירה שהייתה מופרכת במיוחד. הוא נחשד בתקיפת שוטר, בהפרעה לשוטר ובהעלבת עובד ציבור. התשתית לחשדות הללו: כלום. נאדה. שום דבר.

בסוף החקירה נדרש להסכים להרחקה ממתחם ההפגנות מול מעון ראש הממשלה למשך 15 יום. הוא סירב ולכן ביקשה המשטרה לקיים דיון בנדון בבית משפט השלום בירושלים.

למחרת התייצבתי עמו בבית המשפט. לא הופתענו לגלות שהמשטרה חזרה בה ברגע האחרון מבקשת ההרחקה ממוקד ההפגנות.

יום לאחר הגשת התלונה במח"ש, התייצב אביחי לחקירה תחת אזהרה במשטרת מחוז ירושלים. הוא נחשד בתקיפת שוטר, בהפרעה לשוטר ובהעלבת עובד ציבור. התשתית לחשדות הללו: כלום

לפני מספר ימים קיבל אביחי מכתב מטעם פרקליטות מחוז ירושלים שלפיו נסגר תיק החקירה שנפתח נגדו. לא מפתיע כמובן. אבל תיק החקירה הזה כלל לא היה צריך להיפתח.

לאחר שורת פגיעות מקוממות בזכויות מפגינים, הפיקה משטרת מחוז ת"א לקחים חשובים. אני מקווה שהמגמה החיובית תימשך שם. משטרת מחוז ירושלים, לעומת זאת, עדיין ממשיכה במכלול פרקטיקות בעייתיות. האם מפכ"ל משטרה חדש יחולל שינויי עומק? אני לא יודע.

מחד, איני מכיר את יעקב שבתאי וייתכן שהוא קצין מצוין, נבון ואנושי. מאידך, פיקוד על משמר הגבול פירושו פיקוד על כוח שיטור שמופקד על חיי תושבי ירושלים המזרחית שאינם נהנים מאזרחות ישראלית, אינם נהנים מזכויות אזרח, אינם מוגנים באמצעות הזכויות הללו, ונתפסים פעמים רבות כאויב מובהק בעיני שוטרי משמר הגבול.

כמו כן, נשלחים לא אחת שוטרי משמר הגבול למשימות דיכוי בגדה המערבית. פרקטיקות דיכוי זכויות אדם הן בדיוק ההפך מתפיסת העולם האזרחית שאמורה להנחות משטרה במדינה דמוקרטית שמחויבת לשמור על זכויות האזרח ולא להפר אותן.

אני לא מכיר את ניצב יעקב שבתאי. אני יודע שהנחה לאחרונה את המפקדים במשמר הגבול להקרין לעיני השוטרים בכל יחידות משמר הגבול את תחקיר "המקור" שחשף התעללות מזוויעה מצד שוטרי משמר הגבול כלפי פלסטינים שביקשו לעבוד בתחום מדינת ישראל, לרבות שוד מזוין של כספם. הוא ביקש לעקור את התופעות האיומות הללו. זהו סימן חיובי.

ייתכן שיעקב שבתאי קצין מצוין, נבון ואנושי. מאידך, פיקוד על משמר הגבול פירושו פיקוד על כוח שיטור שמופקד על חיי תושבי ירושלים המזרחית שאינם נהנים מאזרחות ישראלית או מזכויות אזרח

מאידך, הוא נבחר בידי אמיר אוחנה שממוקד באינטרסים של הנאשם המתבצר בבלפור ולאו דווקא באינטרסים של הציבור.

קשה לדעת. נאחל בהצלחה. נדרוש שינויי עמוק רבים ומקיפים. נפקח עין בקפדנות. ונבקר ונפעל היכן שצריך.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".

כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").