בקול דממה דקה, אנטי-קליימקס גמור לסערה שהייתה שלשום באולם המליאה ובמסדרונות, נפחה הכנסת ה-23 את נשמתה.
בליכוד כבר החלו עם ההכנות לקמפיין הבחירות שעשוי להיות החשוב ביותר מזה שנים לעתיד המפלגה והעומד בראשה.
לזמן ישראל נודע כי יו"ר מטה הבחירות יהיה שר האוצר ישראל כ"ץ. הפריימריז לבחירת חברי הכנסת לא יתקיימו. מרכז המפלגה יקבל ברוב רגיל החלטה על צילום הרשימה הנוכחית. ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לשלב במקומות ריאליים שני אנשים. השאלה הגדולה היא אם אחד מהם יהיה דני דנון, השגריר שחזר מן האו"ם.
ובחזרה לפיזור הכנסת: זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שכנסת ישראל מתפזרת באופן אוטומטי, בהעדר תקציב. התקציב תמיד עובר בסוף אחרי מריבות גדולות, כי לפוליטיקאים קל מאד להתפשר על כספים של אחרים, ולא ללכת הבייתה בגלל מיליארד פה או שם שלא באים מהכיס הפרטי.
במקרה הנוכחי, תקציב המדינה לא עבר, אבל לא היה עליו שום דיון ושום ויכוח. אף אחד לא התעמת על כספים לבריאות ולרווחה, לביטחון ולחינוך, לתעשייה ולחקלאות, לישיבות ולהתנחלויות.
תקציב המדינה לא עבר, אבל לא היה עליו שום דיון ושום ויכוח. אף אחד לא התעמת על כספים לבריאות ולרווחה, לביטחון ולחינוך, לתעשייה ולחקלאות, לישיבות ולהתנחלויות
הפעם לא היו נאומים שוצפים בכנסת ובוועדת הכספים ומלחמה על כל שקל. הכנסת והממשלה התפזרו באופן אוטומטי בגלל סיבות אחרות לגמרי, שכולן ידועות ורובן אישיות, והתקציב היה רק נקודת יציאה פורמלית לבחירות. כולם חיכו אתמול שהוא לא יעבור. בחצות הם סגרו את העסק.
הדיון שלשום בערב במליאה היה על דחיית ההצבעה על התקציב, אבל לא נשמעה בו למרבה הצער מילה אחת על התקציב עצמו. הדרמה שקדמה לו עוד תיזכר בדברי ימי הכנסת והפוליטיקה הישראלית.
בני גנץ רצה רוטציה וקיווה לה עד הרגע האחרון. משה תאומים, שהציע לו בתחילת הדרך לרוץ ברשימה עצמאית ולא במפלגת העבודה, וצדק, הציע לו הפעם להשתמש בשירותי התיווך של חברו, חיים רמון.
גנץ קנה את ההצעה ורמון תפר לו הסכם בזוי. גנץ יקבל רוטציה ותקציב מאושר לשנים 2020 ו-2021 ובתמורה יעביר לראש הממשלה בנימין נתניהו את השליטה על מהלכים חשובים בקביעת זהותם של בכירי רשויות החוק – היועץ המשפטי הבא, פרקליט המדינה וארבעה שופטים עליונים.
הפרוצדורה כבר סוכמה, אבל גנץ לא הצליח להעביר את הקומבינה הזו בקרב הציבור שלו וחברי הכנסת המיליטנטים של כחול-לבן. הם גם לא האמינו שנתניהו יעניק לגנץ את הרוטציה, וימצא ברגע האחרון איזה טריק לפוצץ את הכול אחרי שיגרוף את ההישגים שלו.
ח"כ אסף זמיר, שוויתר על חברותו בממשלה אחרי שהבין איך היא מתנהלת, היה האיש שתפס מנהיגות גם על טרפוד ההסכם הזה. כמו דבורה עקצו אנשי כחול-לבן את ראש הממשלה המכהן והחליפי, ואיבדו את עצמם פוליטית.
בסופו של דבר, כחול-לבן הולכת להיות פרק לא חשוב כל כך בהיסטוריה. המפלגה הצליחה לאורך חודשי השותפות עם הליכוד לתקוע מקלות בגלגלים של נתניהו, עצרה מהלכי סיפוח חד-צדדיים ומזימות נגד רשויות החוק, אבל לא שברה את המרכבה. לפי שעה, גדעון סער מקבל את הקהל של כחול-לבן. עכשיו הוא ינסה את מזלו.
מערכת הבחירות שהחלה אתמול בהודעת שבח עצמי של ראש הממשלה תתדרדר במהירות לתהומות שלא הכרנו. זה בטוח.
רק פעם אחת יצאנו לבחירות מתוך ממשלת אחדות בין הליכוד והעבודה ב-1988. ההבדל הוא שאז הממשלה התנהלה בסדר, והדמויות שהובילו אותה – יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס ויצחק מודעי – האמינו זה בזה, למרות כל הניגודים, ורשמו הישגים לאומיים חשובים. הממשלה ההיא התקיימה גם ארבע שנים מלאות פלוס, וסיימה את כהונתה בתום המועד החוקי.
הממשלה הזו יוצאת לבחירות אחרי שמונה חודשים, והשרים משני המחנות הנצים עדיין יישבו בממשלה אחת בחצי השנה הקרובה לפחות, בתוך קמפיין אכזרי בתנאי משבר חסרי תקדים ומגפה משתוללת.
במוצאי יום הבחירות, ב-23 במרץ, נעמוד בפני אחת משלוש האפשרויות הבאות: נתניהו יצליח להשיג 61 מנדטים עם המפלגות החרדיות וימינה ויקים ממשלה; מפלגות הימין האחרות ומרצ יקימו ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות; לא תהיה הכרעה ונלך לממשלת מעבר נוספת ובחירות חדשות, בפעם חמישית. הסקר שפורסם אתמול בערוץ 12 מוביל אותנו לאפשרות העגומה הזו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו