בשנת 2020 נרשמה עלייה חדה מאוד במספר נסיונות ההתאבדות ואיומי ההתאבדות הקונקרטיים ביחס לשנים קודמות. כך עולה מנתונים שעמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) העבירה לזמן ישראל.

במוקד ער"ן התקבלו במהלך השנה כ-1,100 קריאות מצוקה של אנשים על סף התאבדות, שבגינן העמותה הזעיקה כוחות ההצלה (מד"א, המשטרה או מכבי האש) כדי להציל את חייהם. זאת, לעומת 800 קריאות מהסוג הזה ב-2019 – עלייה של כ-37%.

"לא מדובר באנשים שמתקשרים ואומרים, 'אני במצוקה נפשית ועוברות לי בראש מחשבות להתאבד, וזקוקים לטיפול נפשי'", אומר מנכ"ל העמותה, דוד קורן. "מדובר באנשים שמצהירים שהם עומדים להתאבד, ושבעקבות הפנייה שלהם אלינו אנחנו מזעיקים את כוחות ההצלה, ושאלמלא כוחות ההצלה היו מגיעים, אנחנו משוכנעים שהם כבר לא היו כאן".

במהלך השנה טיפלה ער"ן בכ-350 אלף פניות של אנשים במצוקה נפשית – עלייה של כ-40% לעומת 2019. מאז תחילת הסגר הראשון גדל מספר הפניות הרגילות לער"ן בכ-50% ביחס לשנה שעברה, ומאז הסגר השני ועד עכשיו, הוא כפול ביחס לתקופות רגילות.

במהלך השנה התקבלו במוקד העמותה כ-8,000 פניות מצוקה בעלות רקע אובדני – אנשים שמספרים על מחשבות אובדניות, גם אם אינם מאיימים להתאבד באופן מיידי, לעומת כ-6,000 פניות כאלה ב-2019, עלייה של כ-30%.

אנשי זקא נושאים גופות של גבר ואישה בשנות ה-80 לחייהם שנמצאו מתים בביתם בגבעון החדשה, סמוך לירושלים. 17 ביוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

הפרופיל של המאיימים להתאבד השתנה

"הפרופיל של המתאבדים, המאיימים להתאבד והאנשים שסובלים ממצוקה על רקע נפשי השתנה מאוד השנה", אמר לזמן ישראל מנכ"ל ער"ן, דוד קורן, "יש הרבה יותר אנשים עם מחשבות התאבדות ונסיונות התאבדות על רקע של מצוקה כלכלית ותעסוקתית. זה מאוד לא מפתיע, כשיש כמיליון אנשים בלי עבודה במשך חודשים, אבל מאוד מדאיג".

"המצב השתנה במשך השנה", אומר קורן, "במרץ ובאפריל רוב המתקשרים סבלו מבדידות, וחלקם גם מחרדה לבריאותם. מאז מאי זה השתנה, ובערך שליש מהאנשים שפונים אלינו מדברים על המצוקה הכלכלית והתעסוקה. אצל חלקם זאת החרדה הכלכלית מצבירת חובות או ממצב שלא יוכלו לשלם משכנתא וחשבונות, ואחרים מרגישים פתאום מיותרים וחסרי ערך ומשמעות. יש עלייה עצומה במספר הפניות בגלל קשיים בחיי המשפחה והזוגיות ואלימות בבית".

נתונים שפורסמו בחו"ל מראים שהעלייה בהתאבדויות השנה הייתה קטנה מאוד. איך זה מתיישב עם הנתונים החמורים שלכם?

"קודם כל, המצב שונה ממדינה למדינה, וזה שאין עלייה בהתאבדויות במדינה אחרת לא אומר שאין בישראל. הנתונים על מספר ההתאבדויות בישראל אינם שקופים ואינם ידועים, ולכן קשה לי לענות לזה. שנית, אנחנו יודעים ממשברים קודמים, כמו מלחמות, שאנשים מדברים וחושבים על התאבדות בזמן המשבר, אבל ההתאבדויות בפועל באות אחר כך".

"בערך שליש מהפונים אלינו מדברים על המצוקה הכלכלית והתעסוקה. אצל חלקם זאת החרדה הכלכלית מצבירת חובות או ממצב שלא יוכלו לשלם משכנתא וחשבונות, ואחרים מרגישים פתאום מיותרים וחסרי ערך"

עם זאת קורן משאיר גם מקום לתקווה: "דווקא במשבר הזה, אני לא בטוח שהמצב החמור עכשיו יימשך גם בשנה הבאה. מאחר שחלק גדול מזה הוא מצוקה של אנשים נורמטיביים על רקע כלכלי ותעסוקתי, זה מאוד תלוי מה יהיה המצב במשק.

"אם האבטלה תישאר ברמות הנוכחיות לתוך 2021 אנחנו עלולים להיכנס לקטסטרופה, במיוחד אם היא תישאר גבוהה גם אחרי סוף המגפה. אם המגפה תסתיים בקרוב והאבטלה תרד מהר בחודשים הקרובים, גם המציאות הנפשית עשויה להשתפר.

"כדאי לזכור שאיומי ההתאבדות שמגיעים אלינו הם קצה קרחון. על כל אירוע של  מישהו שמאיים להתאבד או חושב להתאבד ומגיע אלינו, יש מקרים רבים של אנשים שעלולים להתאבד בלי לדבר עם אף אחד, ומקרים רבים מאוד של אנשים במצוקה נפשית קשה, שלא מגיעה למחשבות אבדניות. הרבה מאוד אנשים זקוקים לטיפול נפשי ויהיו זקוקים לו בעתיד הקרוב, וכדאי שהרשויות ייערכו לכך".

ממיפוי כלל הפניות לער"ן עולה כי 60% מהפונים והפונות הם נשים, ו-40% הם גברים. כ-20% הם בני נוער וחיילים, כ-20% צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, כ-40% בני גילאי הביניים ורק כ-20% מבוגרים וקשישים.

עוד עולה מנתוני ער"ן כי בניגוד לפניות האבדניות, שרבות מהן הן על רקע כלכלי, מרבית הפונים הרגילים לער"ן בתקופת הקורונה סובלים מבדידות, משברים ביחסי אנוש וחרדות. 35% מהפונים לער"ן השנה פנו בשל בדידות או קונפליקטים בין-אישיים, 23% בשל חרדה ו-15% בשל המצוקה הכלכלית והתעסוקתית. שאר הפונים פנו בגלל מצוקות נפשיות שהם סובלים מהן במשך שנים ארוכות בלא קשר למצב.

קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)