הדרישה של נתניהו לתקן את כתב האישום נגדו, ובאופן ספציפי להפריד בין האישומים נגדו לבין האישומים נגד בני משפחתו, העלתה לסדר היום הציבורי את תיק בזק וואלה הידוע גם בשם תיק 4,000, תיק בו מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

על פי כתב האישום המתוקן שהגישה הפרקליטות, נתניהו הציג 155 דרישות להטיית סיקור בוואלה. הטיית הסיקור כללה הסרת פרסומים שליליים נגדו: כך למשל הסרת פרסומים העוסקים באישומים פליליים נגדו, הסרת פרסומים העוסקים בהוצאות הגבוהות של התאכסנותו במלונות, הסרת פרסומים העוסקים בשרה ועוד.

עפ"י כתב האישום המתוקן שהגישה הפרקליטות, נתניהו הציג 155 דרישות להטיית סיקור בוואלה, שכללה הסרת פרסומים שליליים נגדו. למשל כאלה העוסקים באישומים פליליים נגדו, בהוצאות הגבוהות של התאכסנותו במלונות, בשרה ועוד

בתוך כך ניטש וויכוח בין הצדדים בשאלה האם אכן מדובר בעבירת השוחד. מהצד האחד טוען נתניהו כי סיקור אוהד איננו עולה כדי עבירת השוחד שכן לא עבר כסף בין הצדדים ומנגד היועמ"ש והפרקליטות גורסים כי המדובר בעבירת השוחד.

על מנת להידרש לטענת נתניהו שאין המדובר בעבירת השוחד, או בלשונו "שתיים וחצי כתבות", ראוי היה לו הפרקליטות לא היתה מתייחסת אל תיק בזק-וואלה כאל תיק פלילי אחד גדול ומורכב עם עשרות סעיפים ועשרות עדים, אלא היתה מפרידה את התיק הגדול לשני תיקים. מהצד האחד מישור היחסים שבין נתניהו לבין איש העסקים שאול אלוביץ' ומנגד מישור היחסים שבין נתניהו לבין עיתונאי אתר החדשות וואלה. ההפרדה היתה מראה כי מדובר בשני אישומים שונים בתכלית.

1

לעניין מישור היחסים שבין אלוביץ' לבין נתניהו, הרי שעל פי הראיות שהתפרסמו עד כה עולה, כי בין הצדדים נרקמו יחסי קח-תן ארוכי טווח, יחסים בהם יד רוחצת יד, יחסים בהם שני הצדדים יצאו נשכרים, יחסים המבססים את עבירת השוחד, עבירה בה מואשמים גם בני הזוג אלוביץ'.

2

לעניין מישור היחסים שבין נתניהו לבין עיתונאי אתר החדשות וואלה, הרי שעל פי הראיות שהתפרסמו עד כה אין המדובר על מערכת יחסים קח-תן שאפיינה את יחסי נתניהו עם אלוביץ', בה שני הצדדים יצאו נשכרים מעסקת השוחד, אלא מדובר בדרישות חד צדדיות מצד נתניהו ובני משפחתו מהעורך והמעיתונאים של וואלה להטיית הסיקור לטובת בני משפחת נתניהו, דרישות המאפיינות יותר את העבירה של סחיטה באיומים.

יחסי נתניהו ועיתונאי וואלה אינם יחסי קח-תן שאפיינו את יחסי נתניהו ואלוביץ', אלא דרישות חד צדדיות מצד נתניהו ומשפחתו מהעורך ומהעיתונאים להטיית הסיקור לטובתם, המאפיינות עבירת סחיטה באיומים

סעיף 428 לחוק העונשין מגדיר את עבירת הסחיטה באיומים:

"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".

עד עתה התפרסמו לא מעט עדויות של עיתונאים שעבדו באתר החדשות בתקופה הנידונה, עדויות על הדרישות להטיית הסיקור, עדויות על האופן בו ניתנו הדרישות – על הצעקות ועל האיומים, עדויות על אווירת הפחד ואווירת הנכאים ששרתה על העיתונאים, עדויות על ההרגשה שהם בוגדים במקצוע שלהם.

ואגב, עד המדינה הראשון הצפוי לעלות על דוכן העדים בדיוני ההוכחות במשפט נתניהו הוא עורך וואלה, אילן ישועה, עורך שבאמתחתו הקלטות לרוב של הדרישות של נתניהו ובני משפחתו להטיית הסיקור – הקלטות המעידות לא רק על מה הוא עצמו חשב על הדרישות להטיית הסיקור אלא הקלטות המעידות על האימה בה הוא היה נתון והרצון לשמור את ההוכחות ליום סגריר – להראות שהבגידה ביושרה העיתונאית נעשתה בשל סחיטה באיומים.

התפרסמו לא מעט עדויות עיתונאי "וואלה" על הדרישות להטיית הסיקור, הצעקות, האיומים, אווירת הפחד ואווירת הנכאים ששרתה עליהם, עדויות על ההרגשה שהם בוגדים במקצועם

הפרדת תיק וואלה-בזק לשני תיקים היתה אמורה להקל – לא רק על התביעה בהגשת כתבי האישום ובהוכחתם, אלא גם על התמודדות עם טענת ההגנה משוללת היסוד של נתניהו. הטענה, לפיה אם לא עבר כסף בין הצדדים הרי שאין מדובר בשוחד, היא טענה מופרכת לחלוטין. המחוקק הגדיר את דרכי עבירת השוחד ככסף, שווי כסף ובכל דרך אחרת – הגדרה כללית שנועדה להכניס לסעיף את כל אותם מקרים בהם יחסי קח-תן מבססים את עבירת השוחד אף מבלי שעבר כסף בין הצדדים.

וראוי לומר כי סעיף הסחיטה באיומים בו צריך להיות מואשם נתניהו הוא סעיף מקל מאד, לנוכח העבירה האמיתית שנתניהו עבר, לכאורה: ניצול ערוץ תקשורת לשליטה בלעדית, שבסיסו אינו רק טובת הנאה אישית מהסוג בו הואשם אהוד אולמרט, עבירת צווארון לבן בה אין נפגע ספציפי, אלא טובת הנאה המערערת את סדרי השלטון. טובת הנאה הפוגעת בתקשורת כגוף בעל תפקיד יקר ערך בדמוקרטיה. טובת הנאה בה הנפגעים הם כלל האזרחים והמדינה. טובת הנאה שמן הראוי היה להגדיר למענה עבירה חוקתית של פגיעה בסדרי השלטון ולא רק עבירה פלילית. עבירה של פגיעה ביסודות המשטר של המדינה.

תיק בזק-וואלה ראוי היה לו להיות יותר מאשר עוד תיק פלילי של עבירת השוחד של איש ציבור, תיק בזק-וואלה ראוי היה לו להיות תיק דגל במלחמה של המדינה על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק. מלחמה הכוללת מאבק על תקשורת חופשית, כפי שהיא מתבטאת בדברי כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר:

"…גלי האתר הם רכוש הציבור ולא רכושו של פרט זה או אחר…שיטת הממשל הדמוקרטית ניזונה מכך – ואף תלוייה בכך – שמן הציבור ואליו תהיה זרימה חופשית של מידע, אשר נסב על הנושאים המרכזיים המשפיעים על חיי הכלל וחיי הפרט…" (בג"ץ 1/81 שירן נ' רשות השידור).

שמגר הוסיף בעניין אחר כי:

"…אם בעלי השליטה באמצעי התקשורת יסרבו לשקף רעיונות מסויימים עלולה תמונת הרעיונות להתעוות. "שוק הרעיונות" עלול להפוך ל"שוק הרעיון" הבלעדי…" (בג"ץ 6218/93 כהן נ' לשכת עורכי הדין).

סעיף הסחיטה באיומים בו צריך להיות מואשם נתניהו הוא סעיף מקל לנוכח העבירה האמיתית שעבר, לכאורה. מדובר בטובת הנאה שראוי היה להגדיר למענה עבירה חוקתית של פגיעה בסדרי השלטון ולא רק עבירה פלילית

אכן, מה שעשה נתניהו חמור הרבה יותר מעבירת השוחד, הוא ערער את אבני היסוד של הדמוקרטיה.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.