השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין.

קופות החולים במדינת ישראל נחשבות כיום לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם. בישראל חיסנו כשני מיליון איש בתוך שלושה שבועות. אף מדינה אחרת לא עשתה זאת וככל הנראה אין אף מדינה המסוגלת לחסן בקצב כזה, כי רק בישראל ביטוחי הבריאות (המשלימים) ניתנים על ידי קופות החולים, המבטח וספק שרותי הבריאות אחד הם, והם גדולים ויעילים מאוד.

השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין. קופות החולים בישראל נחשבות לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם, שחיסנו כאן כ-2 מיליון איש תוך 3 שבועות

קופות החולים במדינת ישראל הם ארגונים שאינם למטרות רווח, והן הוכחה כי הגישה הניאו-ליברלית שגויה מבסיסה. האמונה שהשוק הפרטי החף מהתערבות ממשלתית הוא חזות הכל, שרגולציה ממשלתית מינימלית תביא תמיד ליעילות רבה יותר, שתמריצים כספיים הם הדרך הבלבדית לנהל תאגידים עסקיים, כלכלות, ומדינות – שגוייה מבסיסה.

המודל של מערכת הבריאות בישראל מבוסס על חוק ביטוח בריאות חובה לכל התושבים ועל קופות החולים, ארגונים שלא למטרות רווח. ההצלחה של שיטה זו, המשלבת מימון ציבורי, ניהול עצמאי, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק, מורה ששילוב כזה יכול לעבוד היטב, שלא חייבים לעבוד רק בגישת הרווח.

מירב ארלוזורוב, במאמר חשוב בדה-מרקר מה-11 לינואר מציינת חלק מהנקודות המסבירות את אופן הפעולה של קופות החולים, שכאמור, נחשבות כיום כארגוני הבריאות הטובים בעולם:

• הביטוח בישראל הוא ביטוח חובה אוניברסלי, החל על כל התושבים. כל אזרחי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, והתשלומים עבור הביטוח הם חובה על כולם.
• המימון של הקופות נעשה באמצעות גביית מס פרוגרסיבית לביטוח הלאומי וחלוקתו בין הקופות לפי נוסחה המשקללת את פרופיל המבוטחים.
• שירותי הבריאות ניתנים, למעשה בחינם, על ידי קופות החולים, שהם גופים ציבוריים שאינם למטרת רווח.
• חוק בריאות ממלכתי מ-1993 קבע, כי כל קופות החולים יספקו את אותו סל שירותי בריאות, באותו מחיר. חובה לקופות החולים לקבל כל מבוטח לשירותיהן ללא תנאי. לכל חבר / מבוטח בכל קופת חולים יש זכות מעבר שנתית בין הקופות.
• קופות החולים הם גופים תחרותיים. לא במחיר, אלא בטיב השרות. האפשרות למעבר בין קופות החולים הפכה את הקופות לגופים שממוקדים במתן שירות מיטבי לחבריהן.
• קופות החולים הן גם המבטח (משלמות עבור הטיפול הרפואי) וגם הספק (מספקות את השירות הרפואי). זאת בשונה מהמצב ברוב העולם בו המבטח, שהוא תאגיד למטרות רווח, נפרד מספק שירותי הבריאות, שגם הוא, לעתים קרובות, תאגיד פרטי למטרות רווח. לכן קיים ניגוד עניינים מובנה ביניהם שפועל בדרך כלל לרעת המטופל.
• המידע הרפואי הממוחשב של קופות החולים הוא מאגר מידע ייחודי בעולם. קופות החולים הישראליות היו מהראשונות בעולם שהעבירו את המידע שלהן למחשב. כך, כל הנתונים הרפואיים של כל אזרחי ישראל ב–20 השנים האחרונות, ההיסטוריה של המבוטח, כולל כל הביקורים, הטיפולים והאשפוזים, שמורים בארבע מערכות מידע מרכזיות וענקיות, במחשבי ארבע קופות החולים. זה מאפשר לבצע מחקרים ייחודיים שבודקים את הקשר בין גורמי סיכון שונים ובין התפתחות תחלואה בהמשך החיים.
• כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך. יתרה מזאת, משך הזמן בין הניתוח המחקרי של המידע הרפואי ובין המימוש של המחקר בשטח קצר, מאחר שאותו גוף עושה הן את אנליזת המידע והן את מימוש התוצאה. הקופה מנתחת את המידע הרפואי של מבוטחיה, מזהה קבוצות סיכון ופועלת מיד להגיע לאותה קבוצת סיכון ולהגיש לה רפואה מונעת.
• מערכות המידע המתקדמות של קופות החולים בישראל, שמאפשרות מעקב מדוקדק אחרי כל חולה וכל מחוסן, הן הסיבה שפייזר, (כמו יצרניות חיסון אחרות), 'הסכימה' להעביר את חיסוני הקורונה שלה לישראל בהקדם, תוך שהיא מעדיפה את ישראל על פני מדינות אחרות, כולל ארה"ב. ולהפוך את ישראל לשדה הניסויים של חיסון הקורונה שלה.

כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך

ארלוזורוב מביאה שתי דוגמאות לכך:

"פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של קופ"ח כללית, מספר על מודלים לניבוי חכם — שבו מזהים קבוצות בסיכון ומתערבים בטיפול באותן קבוצות, כדי למנוע את ההידרדרות שלהן. מודל הניבוי הממוחשב הראשון נבנה בכללית כבר לפני עשור — וידע לזהות סימנים מוקדמים להתפתחות של אי־ספיקת כליות — לאחר שהקופה זיהתה עלייה מדאיגה במספר מקרי הדיאליזה והשתלות הכליה בקרב מטופליה. בשלוש השנים האחרונות נבנה מודל שמתבסס על בינה מלאכותית — ומנתח את הנתונים של חולים כרוניים הסובלים מריבוי מחלות כדי למנוע את ההידרדרות שלהם. לאחר שלוש שנים מספר ימי האשפוז של הקבוצה הזו ירד ב–43%, ומספר האשפוזים החוזרים ירד ב–55%".

"גם למכון המחקר של מכבי היתה הצלחה יוצאת דופן, כשיחד עם חברת ביוטק הוא פיתח מודל לזיהוי סיכון להתפתחות סרטן המעי הגס — מתוך בדיקות דם שגרתיות. "המערכת הזו רצה שנים — והיא הצילה יותר חיים מאשר כל טיפולי האימונותרפיה המתקדמים לסרטן כיום".

המודל של קופות החולים מורה שהגישה המקדשת את עליונות השוק הפרטי על פני התערבות ממשלתית שגויה לחלוטין.

קופות החולים, ארגונים שאינם למטרות רווח, מציבות גם תמרור אזהרה בוהק, האומר שאנו חייבים להיזהר ולעמוד בפני מתקפת התעמולה שעושים בשנים האחרונות פוליטיקאים וארגונים ימניים כמו פורום קהלת, להחדרת רעיונות ליברטריאניים וכלכלה ניאו-ליברלית לישראל, למרות הכישלונות הבולטים שלהם בארה"ב, ובישראל.

כפי שכותב איתן אבריאל, מתקפה זו מסוכנת:

"כשמשבר הקורונה יישכח, ותגיע העת לבחור מודל כלכלי לעידן שלאחריו, גם נתניהו וגם פוליטיקאים אחרים – לרבות גדעון סער, נפתלי בנט ואיילת שקד, ובמידה רבה גם יאיר לפיד ואביגדור ליברמן – כולם יחפשו את הפתרונות במגרש הניאו-ליברלי, זה שיוצר חברה בעלת שתי מעמדות כמו זו האמריקאית: עשירים – וכל השאר. כמה אירוני שנתניהו מקדם את המודל הניאו-ליברלי, שמעדיף מערכת בריאות פרטית לחלוטין, דווקא מתוך חדר של רופא ילדים בקופת החולים הסוציאליסטית".

גיא רולניק, סיכם היטב את המצב:

"אם נמצא דרך לשמר את רמת היעילות והאיכות של מערכת הבריאות הישראלית ולהביא תוצרים דומים בחינוך, רווחה, תחבורה, אנרגיה ותשתיות — נהיה לא רק מחוסנים מקורונה אלא גם ממחלות חברתיות וכלכליות חמורות הרבה יותר, שמתפשטות בעשורים האחרונים ברוב מדינות המערב ובראשן החולה במיוחד — ארה"ב".

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.