המאבק הפמיניסטי פעל לאורך השנים לקידום מעמדן של נשים בשוק העבודה. עם ההצלחה בתחום זה, גילו הנשים שהן פשוט עושות כעת "גם וגם", ולאחר יום העבודה נאלצות למלא את המשמרת השנייה שמחכה להן בבית. ב-2021 אנחנו יודעות לומר כי עד שלא נצליח להביא לכניסתם של גברים לתוך הבית, לא נוכל באמת להגיע לשוויון מגדרי. בשנים האחרונות נידונה סוגיית חופשת הורות לאבות, במסגרת הנסיון ליצירת שוויון מגדרי באיזון בין הבית לעבודה.

עם הצלחתן בשוק העבודה, גילו הנשים שהן עושות כעת "גם וגם", ולאחר יום העבודה מגיעות למשמרת שניה שמחכה בבית. ב-2021 אנחנו יודעות כי עד שלא נצליח להכניס גברים לתוך הבית, לא נגיע לשיוויון מגדרי

רחלי גרסר, ירושלמית וסטודנטית לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. פועלת למען שוויון מגדרי במגוון פלטפורמות, ממסדיות יותר ופחות. עוסקת בתחומים מגוונים, ביניהם עוני ואי שוויון, פוליטיקה ביורוקרטית והמאבק לתחבורה ציבורית בשבת.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

עם ההתקדמות בגיל הפרופורציות משתנות. ככל שאני מתבגרת ומוסיפה שנים זה נהייה יותר קשה ובלתי נסבל לשמוע את גילאי הלוחמים הנופלים. הם הולמים שוב ושוב בראש. באכזריות, בלי רחמים: בן 19, בן 20, בן 21. בצעירותי לא הייתי מודעת כמו עכשיו לגודל ההחמצה. לא ממש תפסתי שחייהם נגדעו ממש בהתחלה.

המילה "בהתחלה" חזרה שוב ושוב ברשימות ושירים, שפרסמה אחות שכולה אשר אחיה נפל בגיל 21 במלחמת ששת הימים. הכרתי את האחות המוכשרת, רותי אבני מקיבוץ כפר בלום. היא כתבה על אחיה ברוך בעיתונות הקיבוצית והייתה חוזרת ותוהה: זה בלתי נתפס ובלתי אפשרי. איך זה שחיים צעירים נגדעים כל כך בהתחלה?

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

שנת הלימודים נפתחה בימים של מתח וחרדה. המלחמה חשפה את בועת הענק של חיינו – הפיל שבחדר שהמעטנו בסכנות הטמונות בו במהלך הזמן, כמו אומה המדחיקה את הבשורה.

ואולם, מערכת החינוך הפסיקה לעסוק בשאלות הגדולות, ומחנכים ברחו לזוטות ולאזורי הנוחות מפחד העיסוק בתפוח אדמה לוהט בעל גוון פוליטי. המערכת נמנעה ככל יכולתה מלגרום לתלמידים לחשוב על השלכות הסכסוך והבעיות הקיומיות שהוא מציב לעתיד הדור הבא.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.