שבוע לפני שמתחילים הדיונים המשפטיים בתביעה היסטורית נגד פעילה ישראלית בתחום האופציות הבינאריות, חשפה ארצות הברית את התהליך שבו נוכלים ישראלים בתחום האופציות הבינאריות גזלו מיליארדי דולרים מקורבנות ברחבי העולם.

במשך עשור פרחו בישראל הונאות של אופציות בינאריות, לפני שהענף נסגר בחקיקה באוקטובר 2017, בעקבות שורת תחקירים שפורסמה ב-Times of Israel. בשיאו, עסקו בענף מאות חברות בישראל, והעסיקו אלפי עובדים.

רבות מאותן פעילויות הונאה עברו מאז למדינות אחרות, או הפכו להונאות אחרות, ורשויות אכיפת החוק בישראל התבררו בתור כאלה שאינן רוצות או לא מסוגלות לתבוע יותר מקומץ מבין העבריינים, לכאורה, שפועלים בתחום.

לי אלבז (צילום: לינקדין)

לעומת רשויות החוק בישראל, ממשלת ארה"ב מגבירה את מאמציה להביא את מפרי החוק הישראלים לדין. בשבוע הבא צפוי להתחיל במרילנד משפטה של חשודה מרכזית, לי אלבז, ששימשה בעבר מנכ"ל חברת האופציות הבינאריות יוקום תקשורת.

אלבז הואשמה ב-2018 על ידי חבר מושבעים פדרלי של ארצות הברית בהשתתפות, לכאורה, בקשירת קשר לביצוע "הונאה של משקיעים בארה"ב ובעולם".

היא הואשמה בסעיף אחד של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק, ובשלושה סעיפים של הונאה מרחוק, לפי משרד המשפטים האמריקאי. כל אחד מארבעת הסעיפים האלה כולל עונש של 20 שנים בכלא. אלבז מכחישה את ההאשמות.

לי אלבז הואשמה בהונאה מרחוק, לפי משרד המשפטים האמריקאי. כל אחד מארבעת הסעיפים כוללים עונש של 20 שנים בכלא. אלבז מכחישה את ההאשמות

לפי כתב האישום, סיפקה חברת יוקום למשקיעים שירותי "שימור" לאתרי האופציות הבינאריות BinaryBook ו-BigOption. עוד נטען שם כי אלבז, יחד עם השותפים והעובדים שלה, הטעתה את המשקיעים בטענה שגויה לפיה החברה רושמת רווחים כאשר המשקיעים רושמים רווחים, כשלמעשה ההיפך היה נכון.

אלבז ושותפיה הציגו באופן שגוי, לכאורה, את התשואה על ההשקעה מ-BinaryBook ו-BigOption, כמו גם עשו שימוש בשמות בדויים וטענו כי הם מתקשרים מלונדון, כשלמעשה הם התקשרו מישראל.

ביום שני הגיש משרד המשפטים האמריקאי תקציר המסכם את "הנושאים המשפטיים והעובדתיים" הרלוונטיים לדיון המשפטי, שצפוי להתחיל ביום שלישי הקרוב.

תוך פירוט האמצעים שבהם אלבז רימתה לכאורה את קורבנותיה, מתארים מסמכי התביעה את הפרקטיקות הציניות שבאמצעותן גנב הענף המדובר כמויות אדירות של כסף מקורבנות מכל העולם, שבטחו בחברות האלו.

המסמך מאשר בשם ממשלת ארצות הברית את רוב הדיווחים ב-Times of Israel בשלוש וחצי השנים האחרונות, באשר לשיטות שבהן נקטו מבצעי ההונאה של האופציות הבינאריות והוליכו שולל את הקורבנות שלהם.

עובדים ביוקום תקשורת בע"מ מקבלים רכבים על הגעה ליעדי מכירה ב-2015 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)

"שקר, הטעיה, הונאה"

ממשלת ארצות הברית טוענת כי אלבז ושותפיה הונו עשרות אלפי קורבנות ברחבי העולם, לרבות ארצות הברית, וגזלו מהם עשרות מיליוני דולרים:

"ממאי 2014 לערך ועד יוני 2017 לערך, הנאשמת, לי אלבז, ניהלה מזימה להונות משקיעים באופציות בינאריות על ידי שקרים והטעיה באשר לאופי של הסחר באופציות הבינאריות והפעילות העסקית של הנאשמת.

"בין היתר, היא שיקרה ללקוחות על הרווחים שהקורבנות יכולים לצפות להם, על הנתונים ההיסטוריים בדבר התשואות שהמשקיעים באופציות הבינאריות קיבלו, על שותפות האינטרסים הפיננסיים בין החברה של הנאשמת והלקוחות (כלומר, דיווח שגוי למשקיעים על כך שהחברה מרוויחה רק כשהלקוחות מרוויחים), על ההשכלה, ההמלצות, הניסיון של הנאשמת ועובדיה, ואפילו על השמות והמיקום שלהם.

עוד נטען כי אלבז, יחד עם השותפים והעובדים שלה, הטעתה את המשקיעים על ידי טענה על כך שהחברה רשמה רווחים כאשר המשקיע רשם רווחים – כאשר למעשה ההיפך היה נכון

"אלבז ניהלה את הפעילות ופיקחה עליה, הן מבחינה אסטרטגית והן ברמה יומיומית באמצעות גיוס והכשרה של עובדים, כך שיאמרו ללקוחות את אותם השקרים שוב ושוב, כדי לפתות אותם לשלוח כסף", טוען משרד המשפטים.

"הנאשמת גם הכשירה את העובדים שלה ליישם טקטיקות של הונאה כדי למנוע מהלקוחות את האפשרות למשוך כספים מהחשבונות שלהם. באמצעות פעילות זו, הנאשמת ושותפיה הונו עשרות אלפי קורבנות ברחבי העולם, לרבות עשרות אלפים בארצות הברית, והובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים בקרב הקורבנות".

החלק העליון של אתר ה-FBI ב-15 במרס, 2017, אשר כולל אזהרה גדולה ובולטת על הונאת אופציות בינאריות (צילום: צילום מסך)

ככה זה עבד

ממשלת ארצות הברית מפרטת במסמכיה כיצד ההונאה יצאה לפועל, תוך תיאור האופן שבו הקורבנות פנו לחברה, פותו, עמדו בפני שקרים, קיבלו עידוד לבצע הפקדות גדולות אף יותר, ועמדו מול התנגדות כשניסו למשוך את כספם:

"המזימה להונאה עבדה כך: הנאשמת ושותפיה רכשו לידים של לקוחות (פרטי אדם שהשאיר את פרטיו בקמפיין פרסומי) מחברות שפרסמו תכניות להשקעת הון ברשת (עם קמפיינים שקראו להם "מועדון המיליונרים" וכדומה). לאחר שהליד נרכש, עודדו את הלקוח-קורבן לעשות השקעה קטנה – כגון 250 דולר – כדי לגרום להם לפתוח חשבון אופציות בינאריות. אם לקוח העביר הפקדה ראשונית קטנה, הוא או היא עברו לסוכן אחר (שנקרא 'סוכן שימור').

"האחריות של סוכן השימור היתה קודם כל להשיג הפקדה גדולה יותר – לרוב אלפי דולרים. כדי לקבל סכום כזה, הסוכן נהג ליצור קשר באופן שוטף עם הלקוח בטלפון ובדוא"ל, ויישם טקטיקות אגרסיביות ובעלות מרכיבים של הונאה, כדי לעודד את הלקוחות להשקיע עוד כסף. לעומת זאת, כשלקוחות ניסו למשוך כסף, הנאשמת ושותפיה נטו להשתמש לרוב במבחר כלים כדי למנוע משיכות, החל מתירוצים מומצאים וכלה בהתעלמות מוחלטת מהבקשות.

"רוב הטיעון של הממשלה יתמקד בפעילות של המוקד הטלפוני הממוקם בקיסריה, שפעל תחת השם יוקום תקשורת ('יוקום'). עובדי יוקום התמקדו אך ורק בעבודת 'שימור' המתוארת לעיל (כלומר, שידול לביצוע הפקדות נוספות וגדולות יותר) והופעלו בעיקר תחת שני מותגים שונים המוצגים ללקוח: BigOption ו-BinaryBook.

"הממשלה האמריקאית צופה כי כמה עדים משתפי פעולה מהמשרדים של יוקום בקיסריה יעידו במשפט, וכי הם יכירו בכך שהעובדים גזלו כספים מלקוחות-קורבנות באמצעות שקרים רבים. הם יעידו כי הכיוון שהתוותה ההנהלה של יוקום לעובדים, היה להשיג כסף באמצעות הבטחות שווא.

"כפי שהיא הודתה בראיון איתה לאחר מעצרה, הנאשמת החזיקה במשרת תפקידים ניהוליים ביוקום, ובסופו של דבר שימשה בתור מנכ"לית. כאשר הנאשמת החלה לעבוד ביוקום ב-2014, יוקום הייתה חדשה והעסיקה רק מספר סוכנים לשידול הפקדות. עד 2016, יוקום התרחבה ליותר מ-100 עובדים.

"הצמיחה במספר העובדים תאמה לצמיחה בכספי המשקיעים שנאספו. קטעי וידאו שצולמו בתוך יוקום, למשל בדצמבר 2014, מראים את הנאשמת חוגגת עם עובדי יוקום את האיסוף של כ-2.5 מיליון דולר נטו באותו חודש. וידאו ממרס 2016 מראה אותה מעודדת עובדות להגיע ל-9 עד 10 מיליון דולר באותו חודש.

"ממשלת ארה"ב צופה כי העדים משתפי הפעולה ידווחו על השליטה ההדוקה של הנאשמת על החברה, והשעות הארוכות שבילתה על רצפת המוקד הטלפוני.

"כאשר הנאשמת אלבז החלה לעבוד ביוקום ב-2014, יוקום הייתה חדשה והעסיקה רק מספר סוכנים לשידול הפקדות. עד 2016, יוקום התרחבה ליותר מ-100 עובדים"

"על פי אותם עדים, לא רק שהנאשמת שמעה את עובדיה אומרים דברים שגויים, היא עודדה והכשירה אותם לעשות כן. עדות פיזית מאוששת עדות זו. הקלטות משיעורי הכשרה ביוקום כוללות מנהלים המתרגלים שקרים עם עובדים חדשים.

"מכתבי דוא"ל שנשלחו לנאשמת כוללים תסריטי שיחה שניתנו לעובדים, בהם העובדים מונחים להמציא נתונים על עצמם (כמו תארים בעסקים) ולטעון באופן שקרי כי יש להם שיעורי הצלחה גבוהים במסחר. במכתבי דוא"ל אחרים, מעבירה הנאשמת הקלטות של שיחות בין עובדים ללקוחות, שבהן העובדים מבטיחים באופן שקרי רווחים, ומשקרים לגבי שיעורי התשואה ההיסטוריים שלהם.

"עדויות והוכחות אחרות יבססו את הטענה כי הנאשמת העבירה שיחות אלו כדי להכשיר את העובדים לנהל מה שהיא ראתה כהדרך שבה שיחה 'טובה' צריכה להישמע.

"בעוד שהנאשמת ניהלה את המשרד בקיסריה, היא הייתה מעורבת גם בחלקים מהפעילות העולמית. עדות ותיעוד יראו כי הנאשמת טסה למשרדים אחרים במאוריציוס ובאוקראינה, שם הייתה אחראית לוודא שהעובדים עומדים בפני אותה רמת לחץ גבוהה ומיישמים טכניקות הונאה דומות במכירות, כמו בקיסריה.

"בדומה, חבר המושבעים יראה כי באמצע שנת 2015, עזרה הנאשמת לפעילות להתרחב באמצעות משרד חדש בת"א, שפעל תחת השם 'Numaris'. עדות מעדים משתפי פעולה, בגיבוי אימיילים פנימיים והודעות טקסט שנתפסו מהטלפון של הנאשמת, יראו כי הנאשמת הייתה מעורבת בגיוס ובהכשרה של העובדים בתל אביב. העדות תבסס כי המשרד בתל אביב יישם את אותה פעולה ללקיחת כסף מקורבנות-משקיעים וכי הנאשמת חגגה את הצלחת המשרד".

האתר SpotOption הציע מגוון כלים ושירותים לחברות אופציות בינאריות לרבות פלטפורמות תשלום וניהול סיכונים (צילום: צילום מסך, SpotOption.com)

מעשי מרמה, עם עזרה לכאורה מ-SpotOption

לאחר מכן, התובעים מארה"ב מפרטים את ה"טקטיקות הכוללות הונאה" בהן נעשה שימוש ל"ביצוע מעשי מרמה" מול קורבנות-משקיעים.

במסמכים שהגישה, טוענת ממשלת ארה"ב כי החברה הישראלית SpotOption, שסיפקה את "פלטפורמת" התוכנה שבה השתמשו מספר רב של חברות ישראליות לאופציות בינאריות, היתה גורם מרכזי בהונאה, באמצעות שינוי בהגדרות החשבון של משקיעים-קורבנות כדי להפחית את סיכוייהם לרשום רווח.

לפי ממשלת ארה"ב, משטרת ישראל, שחיפשה בשם האמריקאים במשרדי SpotOption, לכדה מיילים ברוח זו "בין הנאשמת, השותפים והעובדים".

SpotOption הכחישה בעקביות את הטענה שמילאה תפקיד כלשהו. כפי שחשף Times of Israel באוקטובר 2017, SpotOption קיבלה את כספי משלם המיסים, בצורת מענקים ממשלתיים שניתנו בסתר על ידי שר הכלכלה, להרחבת הפעילות לסין, זאת על אף שרשות ניירות הערך, שחששה מענף האופציות הבינאריות על רקע התחקירים בתקשורת, עבדה על חקיקה לאסור את פעילות הענף.

בפירוט הסעיף "טקטיקות של הונאה אשר נבנו כדי לפגוע בלקוחות", מצהיר תקציר המשפט של ממשלת ארה"ב כך: "בהצהרה שלה לאחר מעצרה, שצולמה בווידיאו, אמרה הנאשמת באופן שקרי לסוכני ה-FBI כי היא קיוותה לכך שלקוחותיה ירוויחו במסחר וכי זה היה טוב בשבילה כאשר מקרה שכזה אירע".

"בדומה, הממשלה האמריקאית צופה כי העדות במשפט (לרבות שיחות מוקלטות), תבסס את הטענה כי הלקוחות הורגעו על ידי מנהלי החשבון בכך שטענו כי האינטרסים של שניהם מתואמים (באמצעות הצהרות כמו "אני עושה כסף כשאתה עושה כסף").

"בפועל, עדויות והוכחות מתועדות יראו כי הנאשמת והשותפים שלה קיבלו עמלות רק על הפקדות נטו – ההבדל בין הסכום שהלקוחות-קורבנות הפקידו בחשבונות שלהם והסכום אותו משכו. ביצועי המסחר של הלקוח לרוב לא השפיעו על התגמולים של העובדים, וביצועי מסחר טובים (שהיו נדירים) רק יכלו לפגוע בתגמולים של יוקון.

"כדי להוכיח את השקריות והממשיות של ההצהרות שלהם בנוגע לאחדות האינטרסים, הממשלה תציג עדויות של פעולות שהנאשמת ושותפיה נקטו בהן כדי למנוע מהלקוחות (1) רווח בזמן מסחר ו-(2) משיכה של כסף מהחשבונות שלהם.

"אחת הטקטיקות שבהן השתמשה הנאשמת לפגוע בלקוחות הייתה ידועה בתור העברת לקוח מרוויח ל'סיכון גבוה'. SpotOption, יישות שאירחה את הפלטפורמה (למעשה, התוכנה ונתוני המסחר) עליה פעלו BinaryBook ו-BigOption, שלטה גם ב'הגדרות הסיכון' המפוקחות של הלקוח.

"אם לקוח זוהה ב-BinaryBook ו-BigOption כבעל מגמת הצלחה, הנאשמת הייתה יוצרת קשר עם SpotOption ודואגת שהגדרות החשבון שלו ישונו, כך שיהיה פחות סיכוי שהימוריו העתידיים יצליחו. ע"י הפחתת הסיכוי שלו 'לנצח' (מבלי ליידע אותו בשינוי), היא מנעה תרחישים שבהם לקוחות ינסו למשוך רווח.

"בדומה, הנאשמת נקטה פעולות משמעותיות כדי למנוע מלקוחות למשוך כספים (לרבות הפקדותיהם) מהחשבונות. כשלקוח מסוים היה צפוי למשוך כסף, היא הייתה מורה לשותפיה להפעיל עסקות ארוכות-טווח בחשבונו, טכניקה שנקראה 'חשיפת הלקוח'. לאחר ביצוע העסקה, מנהל החשבון היה אומר למשקיע-קורבן כי הם לא יכולים למשוך כל סכום שהוא, עד שעסקת המסחר תפקע.

"כשלקוח מסוים היה צפוי למשוך כסף, לי אלבז נאשמת בכך שהייתה מורה לשותפיה להפעיל עסקאות ארוכות-טווח בחשבונו, טכניקה שנקראה 'חשיפת הלקוח'"

"טכניקה נוספת למנוע משיכת כספי לקוחות היתה ידועה בתור הפקדות 'בונוס', שבה הנאשמת או שותפיה היו מזכים את חשבון הסחר ב'בונוס'.

"לאחר הוספת הבונוס בחשבון הלקוח, הנאשמת ושותפיה היו מודיעים ללקוח כי הבונוס כולל תנאים שדרשו מספר גבוה מאוד של עסקות מסחר לביצוע (לרוב פי-20 עד 30 מה'ערך' של הבונוס) לפני שהלקוח יוכל למשוך סכום כסף כלשהו. העדות במשפט תאשר כי ה'בונוסים' היו דרך שכיחה למניעת משיכות".

רפ"ק גבי ביטון בוועדה כנסת ב-2 באוגוסט, 2017 שהוקדשה להצעת חוק לאסור על פעילות ענף האופציות הבינאריות של ישראל (צילום: סימונה ווינגלס)

אלבז 'הודתה' כי 95% מהלקוחות מפסידים

אלבז נעצרה ע"י ה-FBI בספטמבר 2017 כשנחתה בשדה התעופה JFK בדרכה לביקור אצל חברים בארה"ב. בראיון לאחר המעצר עם ה-FBI המצוטט ב"תקציר המשפט", היא "הודתה כי 95% מהלקוחות ששלחו כסף ל-BinaryBook ו-BigOption היו בהפסד, וטענה, באופן שקרי, כי גילתה את העובדה הזו ללקוחות.

"הנאשמת גם הודתה בכך שהשתמשה בשם בדוי בזמן שעבדה ביוקון (לו קראה 'שם במה') וכי עובדי יוקון קיבלו תשלום של עמלה על בסיס הפקדות נטו – הפקדות של לקוחות פחות משיכות", נכתב בתקציר המשפט.

"הנאשמת הכחישה באופן שקרי כי הבונוסים היו רק כלי למניעת משיכת כספים על ידי לקוחות, ואמרה לחוקרים כי כל לקוח שביקש למשוך היה יכול לקבל את כספו חזרה, אלא אם הלקוח היה כפוף לדרישות לקבל בונוס. הנאשמת גם הכחישה, באופן שקרי, כי אי פעם ביקשה לשנות את הגדרות הסיכון של הלקוח על מנת להגדיל את הסבירות לכך שלקוח יתחיל להפסיד בעסקאות.

"לבסוף, הנאשמת גם טענה באופן שקרי כי היא לא ידעה על כך שמנהלים מעודדים את עובדי יוקון לשקר ללקוחות".

"תקציר המשפט" נוקב במספר שמות של שותפים להונאה, לרבות יוסי הרצוג, יעקב "קובי" כהן, אורי מיימון (הידוע גם בתור "פטריק אקרדו") אלעד ביגלמן (הידוע גם בתור "מייקל גולדברג"), ניסים אלפסי (הידוע גם בתור "ניק אונאסיס"), רונן רויטמן (הידוע גם בתור "אלכסנדר גולדמן"), ליאורה וולס (הידועה גם בתור "לינדסי קול", "לינדסי טיילור", ו-"לינדסי וולס"), יאיר הדר (הידוע גם בתור "סטיבן גולד"), שירה אוזן (הידועה גם בתור "אמילי לסקי") ואוסטין סמית' (הידוע גם בתור "ג'ון ריד").

הרצוג, אלפסי וביגלמן היו בין 12 הנאשמים בהפעלת אופציות בינאריות, שהורשעו בארצות הברית בפברואר, ושכתבי האישום נגדם פורסמו רק בחודש האחרון, כולם משויכים ל-BinaryBook.com ו-BigOption.com.

ארה"ב טוענת שהרצוג, שתושאל על ידי ה-FBI בארץ בינואר 2018, היה הבעלים של חברה הרשומה במאוריציוס בשם Linkopia, כמו גם ביוקון תקשורת: נטען כי אלפסי היה עובד של יוקון תקשורת ומנהל מותג עבור BinaryBook, ונטען כי ביגלמן היה עובד של יוקון תקשורת ומנהל מותג עבור BigOption.

עוה"ד של הרצוג אמר בהצהרה בחודש הקודם כי הלקוח שלו "גילה על ההאשמות שהוגשו נגדו בארה"ב רק לפני כמה ימים. הוא מכחיש את ההאשמות ומתכוון להיאבק בהן ובכל הליך הסגרה, אם יתחיל. הוא לא היה מעורב בפעילות הונאה".

בשימוע על מעצר ב-20 בספטמבר, 2017, עורך הדין של אלבז, ג'ונתן לופז, הגן על הלקוחה שלו, בטענה כי יוקון תקשורת הייתה עסק לגיטימי. "הם עושים הרבה דברים בתביעה הזו כדי להראות כאילו מדובר בהונאה מפוקפקת של ניגרים או הונאת לוטו. זה לא נכון. מדובר על עסק לגיטימי, וחוקי בישראל ובארצות הברית".

מודעת פייסבוק לחברת אופציות בינאריות מישראל שפורסמה ב-19 באפריל, 2016 (צילום: צילום מסך)