בתחילת השבוע, ביום פתיחת מבצע חיסוני הקורונה בברזיל, התחסנה פרופ' אנה לוין, ראש תחום המחלות הזיהומיות בבית החולים האוניברסיטאי סאו פאולו, והיא מרגישה מצוין.
לוין, יהודיה ואמה של השחקנית הישראלית, ליה לוין, היא מראשי מערך התכנון וההתמודדות עם המגיפה בבית החולים הציבורי הגדול ביותר בכל דרום אמריקה (2200 מיטות אשפוז). על הקשיים בהתמודדות עם המגיפה תחת שלטון הנשיא ז'איר בולסונארו המתכחש למחלה, היא דיווחה לזמן ישראל ביוני. כעת, בשיא הגל השני והקטלני במדינתה, היא מדברת על החיסון הסיני ועל ניסוי החיסונים שמתרחש בישראל.
"אני ממש שמחה שברזיל החלה עם החיסונים כי המצב פה החמיר מאוד בחודש האחרון, ויש עליה גדולה בכמות הנדבקים", היא אומרת. "בחלק מהמדינות זה ממש אסון, יש מחסור בחמצן למטופלים והרבה אנשים מתים מהמחלה. תחילת החיסונים כאן הייתה ממש יום חג. כולם הצטלמו וחייכו וזה הרגיש כמו מסיבה אחת גדולה".
ברזיל היא המדינה השנייה בעולם אחרי סין אשר מתחילה לחסן את האוכלוסיה ב-CoronaVac, שנמצא יעיל ב-50.4% בלבד.
לצורך השוואה, על פי הדיווח של חברת פייזר, יעילות החיסון שלהם, שבו משתמשים בישראל, עומד על 95%. "גם אם הוא לא יעיל במאה אחוז במניעת ההידבקות, מחובתנו לחסן כי זה מה שעומד לרשותנו כעת וזה עדיף בהרבה מהמחלה הקשה הזו", מסבירה פרופ' לוין.
לא חששת להיות בין הראשונים להתחסן בחיסון הסיני מחוץ לסין?
"לפחד מהחיסון? ממש לא! החיסון הסיני עבר את כל שלבי הבדיקה, והמחקרים הראו שהוא בטוח לשימוש. הסינים מחסנים את האוכלוסייה כבר תקופה ארוכה, עוד בטרם הסתיים שלב שלוש של הפיתוח. עכשיו, אחרי שהחיסון אושר, אני לא רואה סיבה לא להתחסן.
"החיסון הסיני עבר את כל שלבי הבדיקה, והמחקרים הראו שהוא בטוח לשימוש. והסינים מחסנים את האוכלוסייה כבר תקופה ארוכה. עכשיו, אחרי שהחיסון אושר, אני לא רואה סיבה לא להתחסן"
"חשוב להדגיש כי החיסרון של החיסון הסיני לא מתייחס לבטיחות החיסון. מבחינת הבטיחות ותופעות הלואי שהוא עלול לגרום, הוא בטוח כמו החיסונים האחרים שפותחו. לכל סוגי החיסונים ולכל סוגי התרופות וההליכים הרפואיים יש תופעות לוואי וסיכונים.
"מה שכן חסר לנו זה ידע לגבי יכולת המניעה של הידבקות בנגיף לטווח רחוק. עד כמה המערכת החיסונית שנוכל לפתח תוכל להתמודד עם הנגיף כעבור זמן מה, את זה נדע רק עם הזמן."
למה בברזיל החליטו לאשר דווקא את החיסון הסיני? עניין של מחיר?
"אין לי מידע על עלות החיסונים. אני יודעת שהצורך בהקפאת החיסון של פייזר במינוס 70 מעלות הופך את השימוש בו לבלתי אפשרי בברזיל וברוב מדינות העולם. בברזיל רצו להיות מסוגלים לייצר את החיסון בתוך המדינה, ואנו מתחילים את היצור כאן במדינת סאו פאולו ונפיץ אותו למדינות האחרות בתוך ברזיל.
"ברזיל אישרה גם חיסון נוסף של אסטרה-זנקה הבריטית, אבל החיסון הסיני זמין לנו באופן מיידי. אנחנו מתחילים עם הצוותים הרפואיים, ולאחר מכן נחסן את האוכלוסיה המבוגרת מעל גיל 75".
בעוד עיניי העולם כולו נשואות לישראל שמחסנת בקצב חסר תקדים, פורסם השבוע כי ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם מטילה ספק כי ההסכם בין ישראל לחברת פייזר שומר על הזכויות של אזרחי ישראל.
בתחילה הידיעה פורסמה תחת הכותרת המבהילה "פייזר עושה בישראל ניסוי על בני אדם ללא אישור", אולם שונתה במהלך היום ל"ועדת הלסינקי רוצה לאשר את ההסכם בין ישראל לפייזר".
אזרחי ישראל צריכים להרגיש שהם מעבדת הניסויים של העולם?
"ישראל תהיה בהחלט המדינה הראשונה שתלמד את העולם כולו על אופן הפעולה של החיסונים בעידן הקורונה בגלל גודל האוכלוסייה וקצב ההתחסנות. אנחנו, בעצם, נגלה מה אחוז האוכלוסיה שצריכה להתחסן כדי לבלום את התפשטות המגיפה. כיום מדברים על 70% אבל אין לנו שום מידע וודאי על כך".
"ישראל תלמד את העולם כולו על אופן הפעולה של החיסונים בעידן הקורונה בגלל גודל האוכלוסייה וקצב ההתחסנות. אנחנו, בעצם, נגלה מה אחוז האוכלוסיה שצריכה להתחסן כדי לבלום את התפשטות המגיפה"
זה אחראי לחסן בכזה קצב ולעשות את הניסוי הזה בבני אדם?
"בטח שזה אחראי. הסכנה היא המחלה ולא החיסון. הסיכון לחלות בקורונה הרבה יותר גדול מהסיכון להתחסן. הרי גם אם תקחי תרופה נגד צינון יש בזה סיכון לתופעות לוואי. אבל אם תשווי את כמות המתים שמתו מקורונה לכמות האנשים שמתו מהחיסון בעולם את תביני את הסיכונים. ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריכים להתמודד עם נגיף הקורונה".
לוין מדברת מניסיון, שנרכש בדם רב. מספר החולים בנגיף הקורונה בברזיל עומד על 8.51 מיליון ומספר המתים מהמחלה על 210,000. במדינת אמזונס מדווחים על קריסת מערכת הבריאות וחולים שנחנקים למוות בהיעדר כמות מספקת של בלוני חמצן שהמדינה יכולה לספק לחולים.
"המחסור בחמצן במדינה חמור מאוד, ואמזונס הופקרה על ידי הממשל המרכזי של ברזיל", אומרת פרופ' לוין. "הממשלה לא מתפקדת וכל מדינה בברזיל מנהלת את המשבר בכוחות עצמה.
"אצלנו, בסאו פאולו, המצב נמצא בשליטה ואנחנו שולחים ציוד ומנסים לעזור למדינות האחרות. אבל אנשים לא יכולים להגיע משם לפה כי זה דורש לקחת טיסה. קשה לי להבין איך זה שאמזונס לא מקבלת סיוע מהממשלה כאשר שר הבריאות שלנו, אדוארדו פאזואלו, גדל שם".
"המחסור בחמצן במדינה חמור מאוד, ואמזונס הופקרה על ידי הממשל המרכזי של ברזיל. הממשלה לא מתפקדת וכל מדינה בברזיל מנהלת את המשבר בכוחות עצמה"
ומה לגבי סגר? בברזיל זה עובד קצת אחרת. "החנויות והמסעדות פתוחות עם הגבלות שעות הפתיחה, אבל זה לא מונע את ההדבקה. בחגיגות השנה החדשה נערכו מסיבות המוניות, ואנשים לא הקפידו על הוראות הריחוק החברתי. כעת אנחנו רואים את התוצאות במספרי ההדבקה שעולים. אנשים עייפים מכל הסיפור, איבדו את האמון בממשלה.
"מזל שהתחלנו את החיסונים, כי זה הסיכוי היחיד שלנו לעצור את האסון הזה. ברזיל ידועה באחוז החיסונים הגבוה באופן כללי. הברזילאים מחוסנים מילדותם בכל מקום במדינה ובכל שכבות האוכלוסייה. אבל בהיעדר שלטון מרכזי מתפקד, מבצע החיסונים הזה יתנהל באופן מפוזר. כל מדינה תחסן בכוחות עצמה וזה ייקח זמן".
מתי נראה את הירידה בכמות הנדבקים כתוצאת מהשפעת החיסונים?
"אני מעריכה שאת ההשפעה על ברזיל נתחיל לראות רק לקראת סוף 2021, אבל בישראל תהיו בתוך חודשים ספורים המדינה הראשונה בעולם להשיג את זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו