דוידי בן ציון (צילום: באדיבות המרואיין)
באדיבות המרואיין

ראיון "זאת בעיה רצינית שנתניהו נמצא בהליך משפטי ומוטרד ממנו"

סגן יו"ר מועצת שומרון דוידי בן ציון, שלקח את המקום הראשון בפריימריז של הבית היהודי, חושב שאפשר לאחד את כל הימין הדתי מבנט ועד בן-גביר ● הוא נבחר בעזרת מתפקדים דרוזים ובדואים, למרות שלדעתו הערבים בכלל "מופלים לטובה בחובות" ● הוא מתנגד לפתיחת עסקים בשבת כי "זאת עבדות" ● והוא ממש לא מת על נתניהו וחושש דווקא מעמדת החולשה שלו מול בתי המשפט

השבוע התקיימו בחירות פנימיות לרשימת הבית היהודי, לאחר שבשבוע שעבר בחרו מתפקדי המפלגה ליו"ר שלה את חגית משה במקום השר רפי פרץ שפרש מהפוליטיקה. במקום הראשון בפריימריז לרשימה זכה סגן יו"ר המועצה האזורית שומרון, דוידי בן ציון בן ה-35.

"אני עדיין קצת בהלם" הוא אומר, "זה מצחיק, אני כבר עשר שנים בפוליטיקה המקומית, אבל פתאום אני במפלגה ארצית, ייקח לי קצת זמן לקלוט את זה".

מאחר שהליכוד, מרצ והאיחוד הלאומי ביטלו את הפריימריז שלהן, הבית היהודי היא אחת מארבע המפלגות היחידות בישראל שמקיימת פריימריז, לצד מפלגת העבודה, בל"ד ורע"ם.

"אני לא מצליח להבין איך מפלגות ב-2021 יכולות להתקיים בלי פריימריז", אומר בן ציון בראיון לזמן ישראל. "הפוליטיקה הישראלית מנוהלת בידי דיקטטורים קטנים שמנהלים את מפלגותיהם כמו עסק פרטי. עופר שלח או עדי קול אמרו משהו שלא מצא חן בעיני הוד מעלתו יאיר לפיד – הוא העיף אותם מהמפלגה".

קל לך לבקר את לפיד, אבל גם המפלגות האחרות בציונות הדתית לא עשו פריימריז. גם נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר הם דיקטטורים?
"אני מתנגד לצורה שבה המפלגות האלה מתנהלות, לכן אני בבית היהודי".

אבל הם פרסונות יותר ידועות ומוכרות ממך ומחגית משה, ולפי הסקרים יש להם כוח אלקטורלי גדול בהרבה. אולי הפריימריז לא מתאימים ל"פוליטיקת הריאליטי" הפרסונלית של העידן הזה?
"עם כל הכבוד לנפתלי בנט ואיילת שקד, אנשי עשייה טובים ורציניים עם קבלות, הם נעשו מוכרים כשניצחו בפריימריז בבית היהודי. כשנותנים ל-50 אלף מתפקדים לבחור, הם בוחרים בפרסונות הכי טובות. אז זאת השיטה הכי הגיונית ונכונה. האם היא תחזיק לנצח? לא יודע".

"עם כל הכבוד לבנט ושקד, אנשי עשייה טובים ורציניים עם קבלות, הם נעשו מוכרים כשניצחו בפריימריז בבית היהודי. כשנותנים ל-50 אלף מתפקדים לבחור, הם בוחרים בפרסונות הכי טובות. זו השיטה הכי הגיונית ונכונה"

"נתניהו מוטרד מדי מהמשפט שלו"

הציבור הדתי-לאומי שרוי כיום במחלוקת עזה. הדתיים-לאומיים המבוגרים יותר, בעלי המשפחות, עסוקים, כמו רוב הציבור בישראל ובעולם, במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי והחברתי, שדוחק את השאלות המדיניות ה"גדולות" לשוליים.

מולם עומדים הצעירים – המיליטנטים מביניהם הם "נוער הגבעות" – שמרגישים שנשארו לבד במאבקיהם מול "הממסד", כוחות הביטחון ואכיפת החוק, ונדחפים למחאה המונית, אלימה בחלקה, שאותה הצית הזעם על מותו של אהוביה סנדק.

הפגנה מול ביתו של השר לבטחון פנים אמיר אוחנה, במחאה על מותו של אהוביה סנדק במרדף משטרתי, בינואר 2021 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
הפגנה מול ביתו של השר לבטחון פנים אמיר אוחנה, במחאה על מותו של אהוביה סנדק במרדף משטרתי, בינואר 2021 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

הסיעות הדתיות-לאומיות מכוונות את הקמפיינים שלהן בהתאם למחלוקת הפנימית הזאת. ימינה פונה למיינסטרים ה"ממוסד", כמו גם לציבור החילוני, וממקדת אותו בקורונה ובמשבר הכלכלי. הציונות הדתית ועוצמה יהודית מנהלות קמפיין מדיני, התנחלותי, מיליטנטי ואנטי-ממסדי. ואילו הבית היהודי מנהלת קמפיין מגזרי, שבמרכזו ההבטחה לאחד את המפלגות כדי להבטיח לציונות הדתית ייצוג הולם ולקדם אינטרסים משותפים.

בן ציון מספק למפלגתו את הסחורה הנכונה: הוא דתי, מתנחל אידיאולוגי שגדל בקריית ארבע וחי באלון מורה, בוגר ישיבה, עם עמדות ימניות הרבה יותר משל בנט ושקד. אחרי פרשת אהוביה סנדק תקף את המשטרה וצייץ: "כשרוצים לטייח משהו, נותנים לאשמים לחקור את עצמם".

מאידך, בן ציון הוא "ממסדי": הוא למד במכללה הבינתחומית בהרצליה, שירת ומשרת כקצין בצנחנים, מנהל את החינוך במועצה שלו וחבר בדירקטוריון קק"ל, נשוי ואב לחמישה ילדים.

אולם בכל הסקרים האחרונים, הבית היהודי נמצאת הרחק מתחת לאחוז החסימה – אולם ניתן להעריך כי המפלגה תחבור, כמתוכנן, למפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ'. בן ציון היה מעדיף שמפלגות נוספות בימין הדתי יחברו אליהם – ימינה בראשות בנט, למשל.

נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים בירושלים, ב-14 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים בירושלים, ב-14 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אף אחת מסיעות הציונות הדתית לא תעבור את החסימה", הוא אומר לזמן ישראל, "גוש הימין בסכנה אמיתית. אנחנו חייבים להתאחד".

לפי הסקרים, בנט ושקד עוברים בלי להתאחד עם אף אחד. היתכן שסמוטריץ' ובן גביר קיצוניים מדי, והציבור שיבחר בהם קטן מכדי שיעברו את אחוז החסימה?
"בבחירות לפני שנתיים בנט ושקד רצו לבד (במסגרת הימין החדש) ולא עברו את החסימה, ודווקא הסיעות האחרות, שרצו יחד, נכנסו. ריצה נפרדת של בנט ושקד עלולה להביא שוב לבזבוז מנדטים".

בפועל, אתם שוב ושוב רצים בנפרד ומשאירים מנדטים מחוץ לכנסת. למה שזה ישתנה הפעם?
"אכן, תקלה שלנו, פדיחה שלנו. מקווה שזה ישתנה. בעבר הייתה נאיביות תמימה במגזר שלנו, אנשים היו כל כך נלהבים לאידיאולוגיה ולאמונה שאמרו לעצמם, נרוץ לפי האמת שלנו ובעזרת השם הכול יסתדר. אני חושב שהיום כולם נעשו פרגמטיים יותר, קוראים סקרים, עושים חישובים ולא יעשו שטויות".

"בעבר הייתה נאיביות תמימה במגזר שלנו, אנשים היו כל כך נלהבים לאידיאולוגיה ולאמונה שאמרו לעצמם, נרוץ לפי האמת שלנו ובעזרת השם הכול יסתדר. היום כולם קוראים סקרים, עושים חישובים ולא יעשו שטויות"

מבחינתך, בן-גביר, עם ההתבטאויות הגזעניות, הפרובוקציות והשותפות עם גזענים אלימים כמו ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, הוא שותף לגיטימי?
"צריך לראות מה טוב לנו. תורת המשחקים. אני אדם שונה מבן-גביר וחושב ומתבטא אחרת ממנו, אבל אם הוא ירוץ לבד, הוא יבזבז קולות. בבחירות האחרונות הוא רץ לבד ובזבז 20 אלף קולות, באלה שלפניהן 80 אלף. וגם 20 אלף יכולים להכריע בחירות. אני ניצחתי בפריימריז בפער של 300 קולות. בנט (עם הימין החדש) לא נכנס לכנסת בגלל 1,400. לא סיכון שכדאי לקחת".

בנצי גופשטיין ואיתמר בן-גביר בבית משפט השלום בירושלים, ב-8 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנצי גופשטיין ואיתמר בן-גביר בבית משפט השלום בירושלים, ב-8 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם תיכנס לכנסת, השאלה הראשונה שתישאל, ושכל מפלגה תישאל, היא האם תיכנסו לממשלה תחת בנימין נתניהו.
"אם אענה לך, זה יהיה לטגן ביצה לפני שנולדה. אני לא יודע ולא יכול לדעת עדיין. תלוי במפת המנדטים אחרי הבחירות. השאלה המהותית היא מי ירכיב ממשלה ימנית? מי יפסיק את הדיקטטורה המשפטית?"

למה אתה מתכוון? שהממשלה תחליף את השופטים בחותמת גומי של מדיניותה, גם כשהיא עוברת על החוק?
"לאו דווקא להחליף את השופטים, ושלא יהיו חותמת גומי, אבל שיתנו לממשלה ולכוחות הביטחון לפעול. יש דיקטטורה שכופה דברים על העם, שלא מאפשרת להרוס בתי מחבלים, להשליט חוק וסדר. היא פוגעת בכל המגזרים, לא רק בנו. למשל, היא קושרת את ידי המשטרה ומפריעה לה לפעול נגד אלימות ועבריינות במגזר הערבי, והנפגעים הם הערבים עצמם".

נתניהו יוצא נגד מערכת המשפט כי הם שופטים אותו והוא רוצה לכופף אותם ולהציל את עורו. זה לא מבטיח בעיניך שהוא יפעל כדי "להפסיק את הדיקטטורה המשפטית", כדבריך, ולהגביל את מערכת המשפט?
"אני בכלל לא בטוח שנתניהו יעשה דבר כזה. נתניהו כבר 12 שנה רצוף בשלטון, וההצעה לפסקת התגברות על בית המשפט העליון נמצאת לנגד עיניו, והוא מדבר ומדבר ולא מקיים אותה. נתניהו הוא מה שנקרא 'עין דופקת עין צוחקת': הוא מבטיח הרים וגבעות, אבל בפועל כלום לא קורה".

"נתניהו כבר 12 שנה רצוף בשלטון, וההצעה לפסקת התגברות על בית המשפט העליון נמצאת לנגד עיניו, והוא מדבר ומדבר ולא מקיים אותה. נתניהו מבטיח הרים וגבעות, אבל בפועל כלום לא קורה"

אבל כרגע יש לו אינטרס אישי להחליש את הפרקליטות ובתי המשפט.
"אולי כן, ואולי לא. אולי דווקא יש לו אינטרס לא להסתבך איתה? אני חושב שזאת בעיה רצינית שנתניהו נמצא בהליך משפטי ומוטרד ממנו. אני חושב שהוא עושה מאמץ אדיר לנהל את ענייני המדינה במצב קשה, וגם מצליח, אבל הוא בן אדם, הוא לא יכול שלא להיות מוטרד ממצבו המשפטי".

חברי הליכוד עומדים סביב בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפני פתיחת משפטו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חברי הליכוד עומדים סביב בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפני פתיחת משפטו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אתה בעצם אומר שדווקא בגלל כתבי האישום הוא עשוי שלא להחליש את מערכת המשפט כמו שהייתם רוצים שיעשה? הבנתי נכון?
"זאת בהחלט אפשרות. אני לא בהכרח חושב שזה מה שיקרה, אבל העובדה שנתניהו מוטרד מהמשפט עלולה לפגוע בתפקודו, במיוחד בכל מה שקשור לדברים שצריך לעשות כדי לבלום את הדיקטטורה המשפטית".

אז אולי לשיטתך המועמד הרצוי לראשות הממשלה הוא דווקא גדעון סער? חוץ מהיותו איש ימין אידיאולוגי, הוא מבטיח רפורמה במערכת המשפט – אבל בלי חסינות לנתניהו. למה אתה לא קורא לתמוך בו וזהו?
"אני מעריך את גדעון סער, הוא איש ישר והגון, תומך בהתיישבות ויש לו זכויות רבות של עשייה, אבל אני מעוניין בממשלת ימין. אם סער יחבור למפלגות שמאל כמו יש עתיד ומרצ נגד הליכוד רק כדי להפיל את נתניהו, אנחנו לא צריכים לתמוך בו".

סער, ואולי גם בנט, חושבים לחבור למפלגות שמאל-מרכז נגד נתניהו בטענה שנתניהו עסוק מדי בענייניו המשפטיים ולכן נכשל בעשייה השוטפת, בעיקר בהתמודדות עם משבר הקורונה. זה לא דומה למה שאתה אומר?
"לא, אני לא מסכים איתם. אני חושש שהמשפט יפגע בתפקודו, בעתיד, אבל צריך להיות הגונים ולהכיר בכך שביחס לנסיבות, בינתיים נתניהו מתפקד למופת. ואני ממש לא תומך בו, יש לי אינטרס להיכנס בו, אחרי כל הנזק שעשה להתיישבות.

"אני חושש שהמשפט יפגע בתפקודו, בעתיד, אבל צריך להיות הגונים ולהכיר בכך שביחס לנסיבות, בינתיים נתניהו מתפקד למופת. ואני ממש לא תומך בו, יש לי אינטרס להיכנס בו, אחרי כל הנזק שעשה להתיישבות"

"אבל מה ששלו שלו. הוא השיג הסכמי שלום מרשימים עם מדינות ערביות, וגם בקורונה הוא השיג דברים ברמה עולמית, אנחנו מספר אחת בעולם בהתחסנות".

גדעון סער מבקר בבית החולים שערי צדק, ב-19 בינואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
גדעון סער מבקר בבית החולים שערי צדק, ב-19 בינואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

וגם בקצב ההדבקה במגפה. וזה למרות שאנחנו אחת המדינות שעשו הכי הרבה סגרים וסגרו הכי הרבה עסקים ומוסדות חינוך. אתה לא חושב שלפני מבצע החיסונים המוצלח, המשבר הזה נוהל בצורה כושלת, ושאולי זה קשור גם ל"בעיותיו המשפטיות" של נתניהו ולצורה העקומה שבה הוא נצמד לשלטון?
"זה קל לבקר, אבל הסיטואציה מאוד לא פשוטה. קשה לאזן בין הצורך להמשיך בחיים להקטנת ההדבקה, אף מדינה לא ממש הצליחה".

אכן לא פשוט, והרבה מדינות נכשלו, אבל היו כאלה שהצליחו. בנט, למשל מרבה להביא כדוגמה את טייוואן, שבינתיים מתו בה שבעה חולי קורונה בלבד, בלי יום אחד של סגר. אפשר להשוות את זה למצב בישראל?
"אבל אנחנו לא מדינה רגילה. בטייוואן אין חרדים, אין ערבים, פלסטינים שבאים לעבוד ומדביקים, אין אילוצים ביטחוניים. ביחס לתנאים, אני חושב שנתניהו עשה עבודה לא רעה".

"אנחנו לא מדינה רגילה. בטייוואן אין חרדים, אין ערבים, פלסטינים שבאים לעבוד ומדביקים, אין אילוצים ביטחוניים. ביחס לתנאים, אני חושב שנתניהו עשה עבודה לא רעה"

"הערבים צריכים להיות שווים בחובות"

דוידי בן ציון הוא בנו של שמעון, שהיה רב במכון מאיר, ושל שפרה ז"ל, מרפאה בעיסוק. שני הוריו נפגעו קשות בצעירותם מאסונות שהתרחשו במלחמת לבנון הראשונה.

האב נפצע אנושות במלחמה ונשאר נכה לכל חייו מפגיעה בטנק שלו, שבה נהרגו שניים מחבריו לנגד עיניו. אמו הייתה נשואה בעבר לגבר אחר, שנהרג באותה מלחמה, חודש אחרי חתונתם. שמעון ושפרה נישאו אחרי האסונות הללו ודוידי גדל תחת צילם הקודר.

"גדלתי בתחושה שהחיים כאן מצריכים להקריב קרבנות", הוא אומר, "בתחושה שכולנו כאן בסירה אחת – העולה מרוסיה והדרוזי מחורפיש – וצריכים לתמוך זה בזה. ההורים שלי נפגעו וסבלו ובער להם הרצון לתת, אנשי חסד שכל החיים שלהם עשו מעשי התנדבות ונתינה בקהילה".

יכול להיות שההיסטוריה הזאת השפיעה על הכניסה שלך לפוליטיקה?
"יכול להיות, כן. לא ישירות, אבל כן".

העובדה שגדלת בצלה של מלחמה השפיעה על יחסך לסכסוך עם הפלסטינים?
"אני לא חושב. זאת לא אותה מלחמה, אמנם בהתחלה נלחמו נגד מחבלי אש"ף אבל גם אבי וגם בעלה של אמי נפגעו בכלל בלחימה עם הסורים".

בן ציון גדל בסביבה פוליטית מאוד ומקושר פוליטית מגיל צעיר. הוא גדל בקרבתם של שני אנשי ציבור מהימין הרדיקלי: ד"ר אריה אלדד, לשעבר ח"כ באיחוד הלאומי, נשוי לאחותו של שמעון בן ציון, אביו של דוידי; הרב אליעזר ולדמן, ממייסדי קריית ארבע ולשעבר ח"כ במפלגת "התחייה", היה חבר קרוב של הוריו.

"אני מעריץ את שניהם", הוא אומר, "גדלתי על ברכיו של ולדמן, אבל אלדד היה המודל שלי".

אריה אלדד (צילום: Uri Lenz/Flash90)
אריה אלדד (צילום: Uri Lenz/Flash90)

דרך תפקידו במועצה קשר קשרים ענפים בהנהגת הציונות הדתית ("אני מכיר מאות אנשי עשייה, ברוך השם"). בין השאר קשר קשר אמיץ עם אברהם דובדבני, יו"ר קק"ל שהכניס אותו לדירקטוריון הארגון. "איש יקר מאוד, שאני אוהב ומעריץ, לקח אותי לארגון המדהים הזה", הוא אומר.

בבית היהודי יש תא דרוזי ותא בדואי הפעילים ומשפיעים. הרקע והעמדות הרדיקליות של בן ציון לא הפריעו לו לקשור קשרים דווקא איתם ולטענתו, הם תמכו בו בהמוניהם בפריימריז. "אמאל אסאד, ראש התא הדרוזי, ועדנאן חג'אג'רה, ראש התא הבדואי, הם חברים אמיתיים, והביאו לי המון תומכים".

מה הניע מתפקדים להצביע בשבילך? אתה מבטיח להם לפעול למענם אם תיכנס לכנסת?
"בוודאי, אני אלחם עבורם".

אם נתניהו, או מישהו אחר, ירכיב ממשלת ימין בתמיכת רע"ם, תתמוך בה?
"אני לא מכיר מספיק את רע"ם, לא התעמקתי בעמדותיה ביחס למדינת ישראל ואני לא רוצה לענות בשליפה בלי לבדוק".

הם לא ציונים , אבל גם יהדות התורה לא.
"יהדות התורה עשתה דרך ארוכה מאגודת ישראל של המאה הקודמת שלא הכירה במדינה. כיום הם חברים במוסדות הלאומיים, אז אני לא יודע אם הם 'לא ציונים'. הם תומכים בצביונה היהודי של המדינה".

כנס של יהדות התורה מה-30 במאי 2019 (צילום: פלאש90)
כנס של יהדות התורה מה-30 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

גם רע"ם עברו שינויים. אם תהיה אפשרות לקואליציה ימנית עם רשימה ערבית שמקבלת את צביון המדינה ברמה שיהדות התורה מקבלת אותה, שתקדם בנייה בהתנחלויות ושינויים במערכת המשפט כמו שאתה רוצה, תתמוך בה?
"כן. בהחלט. תשמע: אני בעד שותפות עם ערביי ישראל. הם אמורים להיות תושבים שווי זכויות וחובות. הבעיה היא שזכויות הם מקבלים, אבל בחובות זה לא מה שקורה. ואני לא מדבר רק על שירות צבאי, אלא כל מה שקשור לאכיפת חוק, ומניעת אלימות, ופוליגמיה, הכול צריך להיאכף בצורה שוויונית".

"אני בעד שותפות עם ערביי ישראל. הם אמורים להיות תושבים שווי זכויות וחובות. הבעיה היא שזכויות הם מקבלים, אבל בחובות זה לא מה שקורה. ואני לא מדבר רק על שירות צבאי, אלא כל מה שקשור לאכיפת חוק"

הם רואים את היעדר האכיפה ביישוביהם כאפליה שלהם לרעה ודורשים מהממשלה להגביר אותה. ויש עובדות שלא תומכות בטענתך שהם שווי זכויות בפועל. הם מופלים לרעה בתקציבים, בהקצאת קרקעות לבנייה, בתשתיות, בקבלה למקומות עבודה.
"העובדות צריכות להיבדק. יש ארגונים שמפרסמים דו"חות דמגוגיים שמתעלמים מהמצב בשטח ומצרכים שונים של האוכלוסיות. למשל, בפזורה הבדואית אנשים חיים בצריפים בלי תשתיות בסיסיות.

"אני מאוד תומך בהסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הבדואים עצמה סובלים מהיעדר הסדרה, אבל הבדואים עצמם, ההנהגה המקומית שלהם, הם אלה שלא רוצים אותה. מציעים להם לעבור להתיישבות קבע, ולקבל את כל מה שמגיע, והם מסרבים כדי לא להיכנס לנחלה של שבט אחר".

האם זה לא נכון באותה מידה לגבי ההתנחלויות, לפחות על המאחזים הלא-חוקיים?
"בהחלט. ואנחנו משלמים מחיר מאוד יקר על היעדר ההסדרה. הצעירים במאחזים האלה חיים בתנאים מאוד לא נוחים".

צעירי הציונות הדתית מקימים מאחז ליד רמאללה (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)
צעירי הציונות הדתית מקימים מאחז ליד רמאללה (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)

אם יעלה במערכת הפוליטית דיל לפיו היאחזויות לא חוקיות בשטחים יוכרו כחוקיות ויקבלו הסדרה, תמורת הסדרת יישובים בדואים באדמות שעליהן הם יושבים בפועל ושבהן הם דורשים לשבת, תתמוך בו?
"זה לא אותו דבר. הבדואים לא נאחזים באדמות האלה כדי להקים עליהן מדינה ערבית. אין סיבה שלא יעזבו אותן ויעברו למגורי קבע טובים ומוסדרים".

ובאשר לשכניו הפלסטינים, בן ציון אומר: "אני מאוד רוצה פתרון של שלום אמיתי בטווח הארוך, אבל את הדו-קיום צריך לבנות מלמטה למעלה, לא מלמעלה למטה. לפתח אזורי תעשייה משותפים, לספק להם תשתיות ומקומות עבודה וצמיחה כלכלית, וזה מה שאנחנו עושים, בפועל, בשטח. רק אחר כך, אחרי הרבה שנים, 20 שנה אולי, כשזה יצליח, יהיה אפשר לדבר על שלום ושותפות".

"לפתוח עסקים בשבת? זה היתר לעבדות"

מאחורי הפיצולים ונסיונות האיחוד בימין האידאולוגי-דתי, עומדות לא רק אינטריגות אישיות ומחלוקות ביחס לנושאים מדיניים ולנתניהו, אלא גם חוסר בהירות שקיים כבר עשרות שנים בנוגע לשאלה האם המפלגות המייצגות את הציונות הדתית הן מפלגות דתיות, כמו ש"ס ויהדות התורה, שנאבקות על חקיקה בנושאים כמו שבת, כשרות וגיור.

בעוד ששקד ובנט מנסים להרחיק את מפלגתם מביצת הדת והמדינה, השותפים הימניים יותר בגוש נוטים להגביר את המעורבות בנושא.

"יש בינינו הבדלי גישות גם ביחס לדת, בהחלט", אומר בן ציון, "(נשיא המדינה ראובן) ריבלין שמחלק אותנו ל'שבטים' – כאילו כל מגזר במדינה הוא עדר מונוליטי של אנשים זהים. זאת סטיגמה, זה לא נכון עלינו ולא על מגזרים אחרים. בני אדם הם מגוונים. הציבור הדתי-לאומי זה יותר ממיליון איש, יש מצד אחד חרד"לים, ומצד שני את הדתיים-לייט, וההבדלים ביניהם עצומים".

נפתלי בנט ואיילת שקד בכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נפתלי בנט ואיילת שקד בכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אז למה בכלל לרוץ במפלגות מגזריות כמו הבית היהודי והציונות הדתית?
"בגלל המכנה המשותף של הדברים שחשובים לרובנו, ההתיישבות, החינוך. אני חושב שאני שייך לזרם המרכזי בציונות הדתית שחשובים לו המכנים המשותפים ולא הדברים שבמחלוקת. אנחנו מקיימים מצוות וחשובים לנו ענייני זהות יהודית כמו גיור כהלכה, כשרות, רפורמים, אבל מתנגדים לכפייה".

אם אתם מתנגדים לכפייה, למה הנושאים האלה רלוונטיים לכם כמפלגה? מספר 2 בבית היהודי, קותי תנעמי, אמר בראיון לעיתון מקומי בגדרה שמבחינתו מבני ציבור צריכים להיות סגורים בשבת, אבל אם מישהו רוצה לפתוח עסק פרטי בשבת, "שיפתח, תפאדלו". למרות שהוא עצמו, לדבריו "מרחם על אנשים שעובדים בשבת". אתה מסכים איתו?
"השאלה אם מה שהוא אמר נכון מבחינה חוקית".

כפוליטיקאים, אתם אלה שצריכים להגיד אם זה צריך להיות חוקי.
"אני לא חושב שזה צריך להיות חוקי לפתוח עסקים בשבת. אנשים צריכים יום חופש אחד בשבוע, ומי שמתיר מסחר חופשי בשבת, דן לעבדות את כוח האדם הכי זול – נהגי מונית, קופאיות – שיעבדו בלי יום חופשי".

"אני לא חושב שזה צריך להיות חוקי לפתוח עסקים בשבת. אנשים צריכים יום חופש אחד בשבוע, ומי שמתיר מסחר חופשי בשבת, דן לעבדות את כוח האדם הכי זול"

אפשר לעבוד בשבת ולקבל חופש באמצע השבוע, ויש עובדים שרוצים בכך.
"יום המנוחה צריך להיות אחיד. כמו שבחו"ל, נניח בארצות הברית, יום ראשון הוא יום המנוחה, וזהו, ככה צריך להיות, אחרת מישהו צריך לעבוד כשאחרים נחים, וזה יבוא על חשבון חיי המשפחה של העובדים המוחלשים האלה, הזוגיות, הפנאי".

רון חולדאי משיק את התחבורה הציבורית בשבת באיזור המרכז (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
רון חולדאי משיק את התחבורה הציבורית בשבת באיזור המרכז (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

במדינות מערביות אין יום מנוחה אחיד לכולם, יש כאלה שעובדים בסופי השבוע ומקבלים בתמורה ימי חופשה באמצע השבוע או תוספת שכר.
"טוב, אני לא בדיוק יודע, אני יודע שבמדינה יהודית צריך למנוע מאנשים להיות עבדים שעובדים בשבת, או ביום המנוחה של הדת שלהם".

עם גישה כזאת, אתה חושב שחילונים יצביעו לכם, כפי ששואפים בנט ושקד?
"לא יודע, מקווה שכן, אני בכל זאת חדש בפוליטיקה".

עוד 2,542 מילים
סגירה