נושא
הציונות הדתית

"יצא גבר"

גם אם תשכך סערת התבטאויותיו של שר החינוך בעד טיפולי המרה ללהט״בים עד ספטמבר, הרב רפי פרץ הפך השבוע לדמות מרכזית במערכת הבחירות ● בזכות התגובות הזועמות נגדו, מעמדו בציונות הדתית רק התחזק ● פרשנות

רפי פרץ (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

גם אם תשכך סערת התבטאויותיו של שר החינוך בעד טיפולי המרה ללהט״בים עד ספטמבר, הרב רפי פרץ הפך השבוע לדמות מרכזית במערכת הבחירות ● בזכות התגובות הזועמות נגדו, מעמדו בציונות הדתית רק התחזק ● פרשנות

הרוב המוחלט של הציבור במדינת ישראל לא יודע מה זה טיפולי המרה. המדובר בטיפולים קשים וחסרי תועלת, ובמקומות רבים בעולם הם גם אינם חוקיים. האמירות של שר החינוך רפי פרץ, כי הוא תומך בטיפולי המרה בלהט״בים ואף ביצע כאלה, הטילו זרקור ענק על נושא עלום, צנוע ולא ידוע, שמאיים לפתע על סדר היום של הבחירות לכנסת ה-22. מי היה מאמין.

וגם אם ישכחו את סערת טיפולי ההמרה עד ה-17 בספטמבר, הרב פרץ, גם הוא איש אלמוני יחסית, הפך עתה לדמות מרכזית בבחירות האלה, בגלל ההתבטאויות השנויות במחלוקת והערכים שלהם הוא מטיף.

הפגנה נגד שר החינוך רפי פרץ, בעקבות התבטאויותיו בעד טיפולי המרה ללהט״בים (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה נגד שר החינוך רפי פרץ, בעקבות התבטאויותיו בעד טיפולי המרה ללהט״בים (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בניגוד לרבים שקבעו אתמול כי פרץ הסתבך באמירה אומללה וערער את מעמדו ואת הסיכוי לעמוד בראש איחוד מפלגות הימין, הרושם שלי, אחרי שיחות עם אנשים חשובים ומשפיעים במגזר הציוני-דתי, הוא הפוך: פרץ רק הפך פופולרי וחזק יותר בקרב הציבור שלו. ולא מדובר רק בקרב הרבנים מן השורה והחרד"לים בשטח.

בציבור הדתי-לאומי חל שינוי גדול ביחס אל הקהילה הלהטב"ית בשנים האחרונות. אבל בקהילה הרחבה מסתייגים, חושדים, חוששים ובעיקר שונאים את הניסיון הנפוץ, לטעמם, לסתום את הפה למי שמדבר על משפחה נורמטיבית. "אנחנו מרגישים השתלטות אלימה על הרחוב, על השיח בנושא הזה. הרב פרץ נתן מלחמה בכיוון ההפוך וזה בסדר גמור", אמר לזמן ישראל פעיל בולט ומוכר.

"אנחנו מרגישים השתלטות אלימה על הרחוב, על השיח בנושא הזה. הרב פרץ נתן מלחמה בכיוון ההפוך וזה בסדר גמור"

הנרטיב בקהילה היה ונשאר דתי ולאומי, ולא חשוב אם אתה תלמיד בישיבת הר המור הקיצונית, או מתפלל בבתי הכנסת הלייטים של גבעת שמואל פעם או פעמיים בשבוע. הלהטב"ים נחשבים חוטאים ברמה הדתית, ולכן הדברים של פרץ לא עוררו תרעומת גודלה מדי במגזר הזה ואולי אפילו סימפטיה.

גם הרעיונות שלו מקובלים בסך הכל. "מה רוצים ממנו", שאל אותי אחד המועמדים ברשימת הבית היהודי אתמול. "כל טיפול פסיכולוגי מותר, ודווקא זה אסור?"

המתקפה החילונית מקיר את קיר, מבנימין נתניהו ועד אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, כמו גם ההפגנות אמש (ראשון) נגד הרב פרץ, גייסו לצידו תומכים דתיים שבאו להגן עליו. בבית היהודי נזכרו אתמול בקריאה השלומיאלית של השמאל נגד יישוב בית אל. "מי שהולך להתיישב בבית אל, מונע מדינה פלסטינית", נכתב פעם במודעות של ״שלום עכשיו״. התוצאה הייתה שרבים הלכו לבית אל בדיוק כדי למנוע את המדינה הפלסטינית.

"זהו יקום מקביל", מסביר לי פעיל בציונות הדתית. "שר החינוך יכול להפוך לבדיחה אצל המפגינים, אבל בקודים שלנו הוא יצא גבר".

"זהו יקום מקביל", מסביר לי פעיל בציונות הדתית. "שר החינוך יכול להפוך לבדיחה אצל המפגינים, אבל בקודים שלנו הוא יצא גבר"

זו הסיבה שלא נשמעו אתמול ברשימת איחוד מפלגות הימין קולות להדיח את הרב פרץ. מי שעלה לשידור, צייץ בטוויטר או הופיע בטלוויזיה, עשה זאת רק כדי הגן עליו. אפילו נפתלי בנט מהימין החדש, שבאמת מנסה לקרב את המצביעים הלהטבי"ם למפלגתו, פרסם פוסט נגד "המלחמה האובססיבית בהם", אבל נמנע מלהזכיר את פרץ בשמו. גם איילת שקד לא נשמעה בנושא, עד לרגע זה.

המגמה היא שכולם ירוצו ביחד בבלוק טכני שמח, יחד עם עוצמה יהודית, כדי שמאות אלפי קולות לא ילכו שם לאיבוד. בהמרה לסובלנות, הם יטפלו אחר כך – או לעולם לא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 472 מילים
בצלאל סמוטריץ׳, איתמר בן-גביר, מיכאל בן ארי, נפתלי בנט, בנימין נתניהו, משה פייגלין, רפי פרץ, ברוך מרזל, איילת שקד (צילום: פלאש90)
פלאש90
הציונות הדתית

פסילות זה שם המשחק

בגוש הימין רעש מהומה ● רפי פרץ פוסל את איתמר בן-גביר ● הרב אבינר פוסל את איילת שקד ● ברוך מרזל מאיים בפירוק האיחוד ● בן-גביר מתנגד לצירוף בנט ושקד ● וכולם מחכים לבנימין נתניהו, שיעשה סדר בבלאגן ● ״אנחנו לבד לא נצליח. אבוד לנו" ● פרשנות

בעניין אחד ברוך מרזל צודק. הכהניסט האדוק שדיבר אמש (חמישי) בטקס ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים אמר כי "רפי פרץ במשרד החינוך ובצלאל סמוטריץ' במשרד התחבורה צריכים להודות כל בוקר לעוצמה יהודית שבזכותם הם שם. אבל היהודים, במקום להגיד תודה, בכל בוקר מחפשים איך לפגוע באלה שעזרו להם".

קשה לאמוד את מספר הקולות שהביאו אנשי עוצמה יהודית לבית היהודי, אבל המספרים שנעים בין 20 ל-70 אלף קולות מלמדים על הכוח של הימין האולטרא-קיצוני בשטח.

איתמר בן-גביר וחבריו לעוצמה יהודית בערב ההשקה בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
איתמר בן-גביר וחבריו לעוצמה יהודית בערב ההשקה בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ובכל זאת, המספרים אמנם מרשימים, אבל הם לא שווים הרבה. אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שאיתמר בן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול. הם רוצים שיקרה ההיפך, והאירוע אמש באולמי היכל דוד ברוממה נועד רק להלך אימים על  הרב רפי פרץ וחבריו להנהגה שמסתייגים מהחבר'ה האלה, ובצדק.

אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שבן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול: הם רוצים שיקרה ההיפך

הפסילות זה שם המשחק היום בציונות הדתית. פרץ פוסל את בן-גביר. הרב אבינר פוסל את איילת שקד. הכול נעשה בפומבי. אורי אריאל, עד לאחרונה שר החקלאות, סיפר כי פעם הגיע אליו מרזל וביקש להצטרף לאיחוד הלאומי. "אני מוכן לקבל אתכם, בשמחה", ענה לו אריאל, "בתנאי שאתה תישאר מחוץ לכנסת. אתה רק מבריח קולות".

מרזל עזב את החדר בכעס, אבל בסוף שלח במקומו את מיכאל בן ארי, שכיהן בכנסת במשך ארבע שנים, בין 2013-2009. אז המריבה והפיוס נעשו מאחורי הקלעים. היום האחד גוזר את השני בחוצות העיר, או בישיבה. אגב, בן ארי עצמו נפסל מלהתמודד לכנסת על ידי בג"צ לפני הבחירות האחרונות, ובן-גביר, מקום שביעי ברשימת איחוד מפלגות הימין, תפס את מקומו בפרונט.

מיכאל בן ארי בארוע ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
מיכאל בן ארי בארוע ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

בן-גביר התחיל את תהליך ההיפרדות לכאורה לפני שבועיים. הרב פרץ סירב להתפטר עבורו מהממשלה, גם כי הדבר אינו אפשרי ברגע זה. בן-גביר הודיע על פירוק האיחוד וזכה לכותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות".

ההנחה הרווחת, גם כיום היא כזו: בן-גביר יודע שאם בנט ושקד יחזרו, הבית היהודי והימין החדש ירוצו ביחד והוא יתדרדר למקום ה-10 ברשימה המשותפת. הכול נעשה כדי לשפר עמדות לקראת סגירת הרשימות ב-1 באוגוסט. גם האירוע המיליטנטי בהיכל דוד.

המריבות בינתיים לא פוסקות לכל אורך הגזרה הדתית-לאומית, בעיקר על המקום הראשון המיוחל. הרב חיים אמסלם, מספר שתיים ברשימה של משה פייגלין, מסתובב בין כל הדמויות ומצטט להם מן התלמוד. המלך ירבעם בן נבט, כך מסופר, היה חוטא ומחטיא גדול. הקדוש-ברוך-הוא הפציר בו "חזור בך, ואז אני אתה ובן ישי נטייל בגן עדן".

ירבעם לא הסתפק בהבטחה האלוהית הזו.

"מי בראש", הוא שאל.

"אני, אתה ובן ישי", חזר הקב"ה.

אבל ירבעם סירב, ונשלח למקום שראוי לו, הרחק מגן העדן המובטח.

ואולי מי שיכול לעשות סדר בכל הבלאגן הוא אחד, בנימין נתניהו. לפני הבחירות באפריל, נתניהו הקים את איחוד מפלגות הימין במאמץ רב. גם היום הוא חושש מאיבוד קולות המוני בימין.

"נתניהו יבוא בסוף ויפתה את כולנו", בטוח חבר ברשימת האיחוד. "הוא יחלק לנו תפקידים בנמלי הים, בקק"ל, ברשות הטבע והגנים. אם יהיו לנו בעיות ברשימה, הוא ייקח מישהו וישריין אותו בליכוד, כמו את הרב אלי בן דהן.  אנחנו לבד לא נצליח. אבוד לנו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 482 מילים
יום ירושליים 2019, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
רב נגד הזרם

"איך מייצרים זהות יהודית מובחנת שאינה גזענית? זה האתגר הגדול"

"מטומטם", "מביך", "אתה ליצן ולא רב", ו"כנראה שהשתן של סבא עלה לך לראש", היו רק חלק מהתגובות לפוסט של הרב אילעאי עופרן (נכדו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ'), שגינה את ההתלהמות סביב פרשת אונס הילדה בבנימין ● עכשיו הוא מדבר על מלחמתו בגזענות, הפוליטיקה במגזר, והסיבה שהדתיים לא מובילים את המאבק הציבורי בשחיתות

עוד 1,727 מילים

דעה הציונות הדתית לא צריכה ימין חדש - היא צריכה יהדות חדשה

הבחירות הקודמות חשפו את קיומו של קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, בין הזרמים השמרניים ואלו המתונים ● נפתלי בנט הקים את ״הימין החדש״ על בסיס ההבנה שיש מקום למתינות ● עכשיו עומדת בפני בנט הזדמנות היסטורית להקים זרם יהדות חדש, כמו-קונסרבטיבי, כאלטרנטיבה לשמרנות האורתודוקסית ההולכת ומקצינה

חרד״לים בחגיגות שמחת תורה (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
Aharon Krohn/Flash90
חרד״לים בחגיגות שמחת תורה

באחד היישובים הדתיים-לאומיים בארץ סערו הרוחות בשמחת תורה האחרון. גבר תושב היישוב פרץ אל תוך מניין של נשים תושבות המקום, וניסה למנוע מהן בגופו לעלות לבמה, לקריאת פרשת "וזאת הברכה", האחרונה בחמשת חומשי תורה.

בדיונים שהתקיימו לאחר מעשה לא הושגה הסכמה. חלק מחברי הקהילה חשבו שמדובר באירוע אלים ובלתי ניתן להצדקה. אחרים חשבו שפעל נכון ומנע חילול השם. רב היישוב שיחרר באיחור גינוי רפה בלבד, שממנו משתמע גיבוי למעשה, ועורר זעם שקט בקרב תומכות ותומכי מניין הנשים. בכל זאת, כבודה של תורה.

האירוע הזה משקף קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, המורכב מזרמים שמרניים יותר ופחות. במבחן המעשה, השמרנים מנצחים פעם אחר פעם, וכופים את השארת הסטטוס-קוו על כנו.

ישנו קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, המורכב מזרמים שמרניים יותר ופחות. במבחן המעשה, השמרנים מנצחים פעם אחר פעם, וכופים את השארת הסטטוס-קוו על כנו

את הזרם השמרני, החרד"לי (חרדי-לאומי), מייצגת רשימת איחוד מפלגות הימין, שלה מצביעים כשליש מהדתיים הלאומיים. הזרם המתון, שאיתו מזדהים כשני שלישים מהציבור הסרוג, נותר ללא ייצוג פוליטי מובהק לאחר עזיבת נפתלי בנט ואיילת שקד את הבית היהודי, אך גם קודם לעזיבתם הכתיבו רבנים חרד"לים את גבולות הגיזרה של המפלגה.

כפועל יוצא, הזרם החרד"לי שולט במינהל החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך (חמ"ד), מכתיב את מינוי הרבנים הראשיים ואת מינוי הדיינים, וכן את עמדות הציונות הדתית בסוגיות כמו גיור, כשרות, הכרה בזרמים הלא אורתודוקסים, זכויות להט"ב, תחבורה ציבורית בשבת ותפילת נשים.

השליטה של החרד"לים בחמ"ד גרמה בין השאר לכך שמורות בחינוך הדתי מחויבות להופיע בבתי הספר בחצאיות, למרות שאמהות דתיות רבות לובשות מכנסיים. משמעות נוספת היא שליטה חזקה על התכנים, המתרחקים עוד ועוד מפלורליזם והומניזם.

ייתכן מאוד כי אלמלא הקונפורמיזם והשמרנות המובנים בציונות הדתית, היה מתגבש כבר לפני עשור זרם דתי-לאומי חדש ומתון. מבחינה דתית מדובר בציבור שקרוב יותר לאגף ההלכתי של התנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית מאשר לחרד"לים, אם כי פוליטית מדובר בציבור ימני בהרבה.

לציבור הליברלי בישראל צריך להיות עניין עמוק בהתארגנות פוליטית ובהגדרה מחודשת של הציבור הדתי לאומי המתון, משום שאחד ההבדלים החשובים ביותר בינו לבין הציבור החרד"לי הוא המחויבות לדמוקרטיה ליברלית. התארגנות כזאת תהיה נקודת פתיחה למהלך ארוך טווח של שידוד ערכים.

גלגולה החדש של מפלגת הימין החדש, כמפלגה המקדמת יהדות מכילה, הוא הזדמנות להתחיל מהלך עמוק יותר. מחויבות לקו של רבני צוהר אינה מספיקה. הציבור הדתי המתון, המשכיל והחזק כלכלית, צריך לבצע אתחול מחדש, לנער את האבק שדבק בו בעשרות שנים של התמסרות לגאולת הארץ, ולנסח מחדש השקפת עולם עדכנית.

צריך לבצע אתחול מחדש, לנער את האבק שדבק בציבור הדתי המתון בעשרות שנים של התמסרות לגאולת הארץ, ולנסח מחדש השקפת עולם עדכנית

בדרך לשם הכרחי לשאול את השאלות הקשות באמת, על המתח בין יהדותה של המדינה לדמוקרטיה, על העוני והפערים הכלכליים, על חשיבות ניקיון הכפיים בפוליטיקה, על המשמעויות המוסריות של הכיבוש, על המחויבות לשמירת הסביבה, ועל סוגיות רבות נוספות שכיום הציבור הדתי בוחר להדחיק.

על הציבור הזה להפנים שהובלה אינה רק קרייריזם ותפיסת עמדות בכירות בצה"ל, בשירות הציבורי ובתקשורת, אלא גם הובלה רעיונית ומוסרית.

הבשלות לניהול מהלך כזה גבוהה בהרבה מכפי שנדמה, וצריך רק מי שיפרוץ את הסכר. לכן, במונחי עולם השיווק, בנט יכול להיכנס ל"אוקיינוס כחול", אזור ללא תחרות הנהנה מביקושים גדולים, ולחולל שינוי בעל ערך.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 488 מילים
גיא זהר גיא זהר
כל הזמן // יום חמישי, 18 ביולי 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כליא ברק

אחרי פרסום תמונתו מכוסה פנים בכניסה לביתו של הפדופיל אפשטיין, אהוד ברק עשה את מה שהוא תמיד עושה, רק הפעם בלי הומור: הוא תקף בחריפות את נתניהו והליכוד ● בזמן שכל תשומת הלב מופנית אל ברק, בשמאל ממשיכים להתלבט בנינוחות על איחוד, ובימין ממשיכים לחכות להחלטת שקד ● פרשנות

אהוד ברק (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

אחרי פרסום תמונתו מכוסה פנים בכניסה לביתו של הפדופיל אפשטיין, אהוד ברק עשה את מה שהוא תמיד עושה, רק הפעם בלי הומור: הוא תקף בחריפות את נתניהו והליכוד ● בזמן שכל תשומת הלב מופנית אל ברק, בשמאל ממשיכים להתלבט בנינוחות על איחוד, ובימין ממשיכים לחכות להחלטת שקד ● פרשנות

אהוד ברק היה כל כך פגיע אתמול, שהוא איבד את ההומור. בסביבתו הכינו את האנשים שהתקהלו בחלל הקטן והמיוזע של הפאב התל אביבי בו התקיימה מסיבת העיתונאים שכינס ל"פצצה", אך היא התבררה כזיקוק רועש לכל היותר. מאחורי המופע האור-קולי הסתתר בסוף הדברים המסר החשוב באמת, על תקוותו המעט נואשת של ברק לזכות בכתף תומכת מהעבודה ומרצ.

החידוש העיקרי בנאום, אותה "פצצה", היה בטון ובטרמינולוגיה: ברק, החריף ממילא, התעלה על עצמו. הוא טען ל"עלילת דם" של בנימין נתניהו נגדו, כינה את יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, "זנאי, מסית ופרזיט", ובידל את עצמו מג'פרי אפשטיין, שותפו לעסקים וידידו החשוד בפדופיליה, במילים הברורות ביותר שישנן.

אהוד ברק מגיב לפרסומים אודותיו במפגש עם פעילים בתל אביב (צילום: גילי יערי/פלאש90)
אהוד ברק מגיב לפרסומים אודותיו במפגש עם פעילים בתל אביב (צילום: גילי יערי/פלאש90)

"אלימות כלפי נשים היא פשע נגד האנושות, הפשע הנפוץ והבסיסי ביותר, ויש למגרו", אמר. "המעשים המיוחסים לאפשטיין הם מתועבים, מעוררי זעזוע וסלידה. חשבתי שהייתה לו מעידה חד פעמית. משהסתבר אחרת, אני מסיק מסקנות ומנתק כל קשר איתו".

ברק בנה קייס שלפיו הפרסום עליו ב"דיילי מייל" הוא המשך ישיר לשיטות הפעולה של נתניהו מאז ומתמיד. "כבר יותר מ-25 שנה שאנחנו חיים באווירה מורעלת", אמר, ועבר לאזכור יריבים שזכו בעבר ל"טיפול" מנתניהו: דוד לוי, יצחק רבין, מאיר דגן ובני גנץ.

ההאשמה ברצח רבין לא היתה יכולה להיות ישירה יותר. נתניהו, אמר ברק, "תיזמר וניצח" על ההסתה, "עד שהגיעו שלוש היריות בגב. הסיפור האמיתי של הבחירה שלפנינו הוא שמערכת ההסתה של משטר נתניהו, מאיימת להרוס את הדמוקרטיה".

ברק: "הסיפור האמיתי של הבחירה שלפנינו הוא שמערכת ההסתה של משטר נתניהו, מאיימת להרוס את הדמוקרטיה"

לאחר ההתנתקות מאפשטיין תקף ברק את נתניהו על אותו עניין בדיוק, והזכיר את מקורביו ששמם נקשר בפגיעה ובניצול נשים – הבן יאיר (שהוקלט מתרברב על שימוש בשירותי זנות), ראש הסגל בלשכת רה״מ נתן אשל (שהורחק מהשירות הציבורי אחרי שצילם בחשאי עובדת במשרד ראש הממשלה מתחת לחצאיתה) וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (שנחקר באזהרה בחשד שניסה לסייע לפדופילית).

זה היה מהלך אפקטיבי מאוד, משום שבכל המקרים שאליהם כיוון ברק אין מחלוקת על העובדות. ניכר היה בו שהוא פגוע וכועס מאוד, ומשוכנע שלנתניהו יש חלק בפרסומים נגדו.

הדרמה הגדולה סביב ברק צפויה להיעלם במהירות, מיד לאחר הסקר הבא שיראה שהקהל המצומצם ממילא שתומך בו, לא עזב אותו בעקבות פרשת אפשטיין. זהו קהל שמייחס לנתניהו מניפולטיביות כמעט שטנית, ושצפוי לקבל במלואה את גרסת ברק על עלילת דם.

אבל זה רק יעביר את ברק ממצב גרוע מאוד למצב גרוע למדי. עוד לפני הפרשה, מפלגתו דשדשה בסקרים וניהלה קמפיין שתאריך היעד שלו הוא ה-1 באוגוסט ולא ה-17 בספטמבר. ללא חיבורים, ישראל דמוקרטית עלולה ליפול אל מתחת אחוז החסימה. לכן הקריאה הקצרה ליו״ר העבודה עמיר פרץ ויו״ר מרצ ניצן הורוביץ, להתאחד "בלי תנאים מוקדמים, כדי להבטיח את עתידה של ישראל", היתה הטקסט החשוב ביותר של ברק אמש.

אלא שנכון לעכשיו, האפיק הזה תקוע.

כן להתאחד, לא להתאחד

למרות ההצהרות החיוביות הנשמעות מכיוון פרץ בעניין החיבור עם מרצ, וההבטחה להכריע בעניין עד סוף השבוע, התחושה בסביבת הורוביץ היא שיו״ר העבודה מתעכב שלא לצורך. במרצ היו שמחים לסיים את המו"מ על פרטי החיבור כבר לפני כמה ימים.

עמיר פרץ השבוע, בכנס של מפלגת העבודה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
עמיר פרץ השבוע, בכנס של מפלגת העבודה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

אלא שפרץ מהסס. הוא עדיין לא ויתר על שאיפתו להביא מנדטים מהימין (המזרחי), כפי שעשה ב-2006, ויודע שחיבור למרצ יסתום את הגולל על האסטרטגיה הזאת. למזלו, במרצ לא ששים להתחבר עם ברק בגלל החשש מאבדן מצביעים ערבים – ובאופן זמני גם בגלל סערת אפשטיין – ומוכנים להמתין עוד קצת.

פרץ ייאלץ, קרוב לוודאי, להיפרד בקרוב מהחלום על שחזור דפוס ההצבעה שחולל ב-2006. על פי הסקרים, להנהגה החדשה ולחיבורים האפשריים בימין ובשמאל אין כל השפעה על גודל הגושים. הימין ללא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן יציב על 55 מנדטים, והמרכז-שמאל ללא הערבים לא זז מ-45. הסיבה היחידה להתחבר היא כדי להבטיח שאף מפלגה לא תישאר מתחת לאחוז החסימה.

על פי הסקרים, לחיבורים בימין ובשמאל אין כל השפעה על גודל הגושים. הסיבה היחידה להתחבר היא כדי להבטיח שאף מפלגה לא תישאר מתחת לאחוז החסימה

תמונה דומה מינוס מפלגתו של אהוד ברק השתקפה גם בסקרים טרם הבחירות באפריל. הגושים הרמטיים. הקהל שמגיע לקלפיות עובר לכל היותר בין מפלגות באותו מחנה. הדבר המהותי היחיד שהשתנה במערכת הפוליטית הוא המוטיבציה של ליברמן. בשמאל בונים על תיעובו לנתניהו, רק שהוא שואף בכלל לממשלת אחדות מרכז-ימנית.

אם מטרת-העל של המרכז-שמאל היא קודם כל לסלק את נתניהו, על בסיס הבנה שממשלת שמאל אינה ריאלית, גם נפתלי בנט יכול להוות מקור לתקווה. אתמול הוא הבהיר פעם אחר פעם, במהלך ראיון ארוך לגלי צה"ל, שלא יהסס להמליץ על מועמד שאינו נתניהו בפני הנשיא, אם יחשוב שלאותו מועמד יש סיכוי טוב יותר להרכיב ממשלה.

ימין חסר זהות

משה פייגלין שרוי בימים אלה במצב רוח ירוד. השבוע התברר שהתפיסה המקובלת של זהות כמפלגה של איש אחד איננה מדויקת. לפחות לא ביחס אליו. מי ששולט באמת במפלגה הוא שי מלכה, המנכ"ל, שהציב לפייגלין אולטימטום: שריין אותי ברשימה או שאעזוב. פייגלין, שתלותו במלכה כמעט מוחלטת, נאלץ להתקפל ולאכזב רבים מתומכיו.

חודשיים לפני הבחירות באפריל קיימה זהות פריימריז דיגיטליים פתוחים לציבור הרחב, לקביעת רשימת המפלגה לכנסת. פייגלין היה גאה מאוד בהליך הדמוקרטי החדשני, "ששם קץ לתורים הארוכים ולבזבוז כספי ציבור על הקמת תשתיות לקלפיות פיזיות".

הפריימריז היו אחד המהלכים שהפכו את זהות לייחודית ואטרקטיבית לצעירים, שחיפשו פוליטיקה המותאמת למאה ה-21. אלא שעתה פייגלין נאלץ לנהוג כמו פוליטיקאי "ישן", ולבקש שהפריימריז יהוו גם הצבעה על סמכותו להתערב בתוצאות הפריימריז, ולשריין למלכה את המקום השלישי.

בכך נסדקה תדמיתו כאידיאולוג וכבעל יושרה בלתי מתפשרת, וניתן האות לסערה שנמשכת כבר קרוב לשבוע בקבוצות אוהדי המפלגה בווטסאפ ובפייסבוק. תומכים רבים נשארים נאמנים לפייגלין, אך לפחות כמה עשרות ביטלו את חברותם במפלגה. בקרב חברי ההנהלה והרשימה עוד לא נרשמו עזיבות רשמיות, אך המרמור שם רב.

כל זה לא היה רלוונטי אם שאלת האיחוד עם הימין החדש היתה יורדת סופית מהפרק. לזהות לבדה אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה. אלא שבנט ואיילת שקד רחוקים מסיכום עם איחוד הימין, בגלל המחלוקות על ההובלה ועל הרכב הרשימה המאוחדת, וכל האופציות עדיין פתוחות. שקד מעוניינת בחבירה למפלגת החרד"לים, בעוד לבנט יהיה נוח בהרבה להקים בלוק טכני של ימין ליברלי עם פייגלין.

נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

כל התנהלותה של שקד משדרת אדישות ופקפוק בצורך ברשימת ימין ליברלי. מבחינתה, כך נראה, המשחק בימין הוא בין הליכוד לבין מפלגת ציונות דתית מאוחדת. בנט חושב אחרת. שלשום (שלישי) הוא פירסם פוסט לחיזוק טענתו, שקל היה לדמיין שהוא מופנה בכלל לשקד, אגב הודעה של הליכוד על מחויבות לסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה ובמעמד בית המשפט העליון.

"למה חייבים ימין חדש? כי אנחנו לא חייבים שום דבר לאף אחד; רק לכם", כתב בנט. הודעת הליכוד, הסביר, נובעת מכך ש"הידיים שלהם קשורות" בעניין מערכת המשפט בגלל חקירות נתניהו, ובענייני הדת והמדינה בגלל המחויבות למפלגות החרדיות. ספק אם המועמדת להנהגת הימין החדש השתכנעה בנחיצות מפלגתה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,015 מילים

פוסטים אחרונים

דיפלומטיה ישראלית: סיפור התנקשות

בנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
בנימין נתניהו

מספרים שלפני כ-170 שנים, כשבמשרד החוץ הבריטי התקבלה טלגרמה ראשונה, אמר הלורד פלמרסטון, שעמד במשך שנים רבות בראש מערך החוץ הבריטי: "הגיע קץ הדיפלומטיה!" הטכנולוגיה החדישה נראתה אז כה פורצת דרך, עד שפלמרסטון סבר כי בעקבות חשיפתה לא יהיה צורך יותר במשרד החוץ.

מאז, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ולהפתיע, אבל האנושות לא נפטרה מרופאים, מורים, עורכי הדין וכמובן גם לא מהדיפלומטים. לא המציאו בינתיים שום תחליף לקשר האישי, ליכולת האנליטית, להשכלה מצוינת ולאופקים רחבים שמאפשרים לדיפלומט להכיר את המדינה בה הוא או היא משרתים.

דיפלומטים מנוסים ומשכילים יכולים למנוע מלחמות, לסייע במציאת פתרונות בסכסוכים, למנוע התקררות יחסים בין מדינות, ואף לשנות את דעתן של האליטות המקומיות בעניינים כאלה ואחרים.

עם זאת, גם בישראל של היום יש מי שחושב שטכנולוגיה יכולה לייצר קיצורי דרך בתהליכים דיפלומטיים. הרי במאה ה-21 – כאשר טראמפ, פוטין ונתניהו משוחחים מדי כמה שבועות ישירות בטלפון – אנשי משרד החוץ הם קודם כל אנשי מכירות שצריכים לדאוג לכלכלה, כי למדיניות ידאגו כבר הקדקודים עצמם.

הרפורמה במשרד שיוזם שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, צפויה למדוד את הישגיו של משרד החוץ קודם כל לפי הקריטריון הכלכלי, והיא לא באה יש מאין. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שעד לא מזמן מילא את תפקיד שר החוץ, מאמין שצריך לגייס לקורס הצוערים הרבה יותר אנשים עם הבנה בכלכלה.

"אם הייתי יכול לעשות משהו אחד במשרד החוץ זה לבחור את הדיפלומטים שלנו לפי זה שיבינו מה זה כלכלה, מה זה כלכלת שוק, מה זה חברות… השינוי הזה עדיין לא קורה", אמר נתניהו השבוע בשיחה סגורה עם חניכי המכללה לביטחון לאומי.

לתפיסתם של נתניהו וכ"ץ, קשרים בין מדינות מושתתים בראש ובראשונה על העניין הכלכלי. לראייה מביא נתניהו את הנתון הבא: "אנחנו מרחיבים את היחסים של ישראל, יש לנו יחסים דיפלומטים עם 160 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות גדולות – קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד כמה ענקיות. כשאני הייתי באו"ם זה היה 80. למה? טכנולוגיה אזרחית, טכנולוגיה צבאית, מודיעין. הם רוצים, ולכן זה עובד".

גם נתניהו וגם כ"ץ מאמינים שתנופה בסחר חוץ יכולה לבוא במקום קירבה אידאולוגית, ושעסקות גדולות – גם אם חד-פעמיות – יכולות להחליף את הרקמה העדינה הנשזרת במשך זמן רב של ניהול יחסים דיפלומטיים קרובים.

האמונה התמימה בכך שהכלכלה לבדה יכולה להחזיק מים, ולקדם בריתות ושותפויות אסטרטגיות בין העמים והמדינות, מתעלמת מכמה עובדות שנתניהו שוכח לציין.

בשנים שחלפו בין התקופה שבה שירת נתניהו במשרד החוץ בשנות ה-80 לבין ימנו אלה, קרו עוד כמה דברים, כגון נפילת הגוש הסובייטי, השינוי האסטרטגי ביחס למדינות ערב וישראל שחל באפריקה, הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 ועוד כמה אירועים שהובילו לשינוי מדיניות.

בזכות הסכמי אוסלו, למשל, שודרגו היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי באופן משמעותי. ועוגנו בתהליך ברצלונה, שהביא לעליית מדרגה משמעותית בקשרים המסחריים, האקדמיים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד, וקידם פיתוח קשרים נוספים עם מדינות בעולם הערבי.

ספק רב אם ישראל היתה יכולה להגיע ליחסים טובים יותר עם האיחוד רק בזכות התובנות הכלכליות של הסגל הדיפלומטי בבירות האירופיות, וללא שינוי משמעותי במדיניות שלה.

למרות החשיבות של התהליכים הכלכליים על חיינו, לא רק הם מניעים את גלגלי הדיפלומטיה הבינלאומית. האם נספח כלכלי יכול להשפיע על ההחלטה של חברי הפרלמנטים באירופה או באמריקה הלטינית בסוגיות הרות גורל לישראל, כמו למשל סיווג ארגוני טרור או מכירת נשק למדינות תומכות טרור?

האם המניע הכלכלי והעניין בחדשנות הישראלית יכול לגרום למדינות שמסרבות לנרמל את היחסים עם ישראל לשנות את עמדתן? התשובה לשאלות הללו היא ברורה: המניע המדיני הוא זה שסולל על פי רוב את הדרך למניע כלכלי, ולא להפך.

מותר וצריך לדבר על רפורמות במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ. אך אי אפשר לפגוע אנושות במשרד החוץ ובאנשיו, לגרוע מסמכויותיהם, לקצץ בשכרם ובתקצוב הנציגויות הישראליות בחו"ל, ובמקביל לדרוש מהמשרד ואנשיו לספק תוצאות אחרות.

הבעיה הנוכחית של משרד החוץ עמוקה יותר ממחסור בתקציבים. השינוי שעליו מדברים נתניהו וכ"ץ הוא שינוי אידאולוגי עצום, שלא תואם את רוח משרד החוץ ואת היסודות שהניחו אבא אבן ויורשיו לפעילותו, וגם לא את המציאות שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בחו"ל.

בינתיים, שגרירים ותיקים יפרשו, אחרים יעזבו בגלל התנאים הירודים וחוסר ההשפעה על עיצוב מדיניות, והדור החדש שיגדל ויימדד בעיקר על פי תפוקות כלכליות כבר יהיה שונה בתכלית. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים לשנות כיוון ולסלול מדיניות אחרת. אחרת, הנזק לדיפלומטיה הישראלית עלול להיות ארוך טווח וקשה מנשוא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 646 מילים
יום ה׳, 18/07 עודכן לפני 5 דקות עריכה

 

למקרה שפיספסת

ליאור טל שדה: המבט הפמיניסטי - מבנות צלפחד ועד מאבק יוצאי האתיופיה

נשים יוצאות אתיופיה מחכות לקרובי משפחה שעלו לארץ בנמל התעופה בן גוריון, 2017 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90
נשים יוצאות אתיופיה מחכות לקרובי משפחה שעלו לארץ בנמל התעופה בן גוריון, 2017

בפרשת פנחס אנחנו קוראים על ניצנים ראשונים של מאבק פמיניסטי בעת הקדומה. מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, חמש בנותיו הגיבורות של צלפחד, העזו לדרוש שנחלת אביהן תועבר להן למרות שנחלות הועברו אז רק לגברים.

משה פונה להחלטת אלוהים וזה משיב: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת־נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן: וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כז, ז-ח). התעוזה השתלמה!

אלפי שנים אחרי סיפור זה צבר המאבק הפמיניסטי תאוצה. הדבר קרה בזכות שורה של נשים אמיצות ובזכות חדירת הליברליזם לעולם המערבי, והפך לנחשול גדול ששינה את פני האנושות.

מוזמנים ומוזמנות להאזין בקישור זה לפרק החדש בפודקאסט 'קולות של רוח' בהנחייתי העוסק בפמיניזם, בזרמים בתוכו, במחלוקות הפנימיות, במקומם של גברים בתנועה זו ובעבודה שלפנינו.

כאן אבקש להאיר זווית אחת של העניין –

ניתן לחלק את הדיכוי בעולם לשני סוגים: דיכוי מכוון ודיכוי שיסודו ברשלנות תמימה.

הדיכוי המכוון קובע שיש להפלות ציבור מסוים. הדיכוי התמים מתקיים ללא כל כוונות רעות. הוא נובע מהתניות תרבותיות וסדר חברתי והוא כלל לא מודע. זה, לדוגמה, ההסבר לכך שיש שכר שונה לגברים ונשים בתפקידים מקבילים. זה לרוב גם ההסבר לכל אותם כנסים ורבי-שיח ללא נשים. יוזמי האירוע לא התכוונו להדיר נשים. זה לא עולה על דעתם ומנוגד לתפיסת עולמם! אבל ברשלנותם הם לא שמו לב שאין קול נשי בשיח. וכך במאות דוגמאות אחרות.

המבט הפמיניסטי לא מתרשל. הוא מבחין בעוול שנעשה תחת ידינו ותחת תרבותנו גם אם מבלי משים. הוא כל הזמן ער לזה. הוא מחנך את כולנו למבט ער. אכן, המבט הפמיניסטי מעורר אותנו לא רק בנושא המגדרי. הוא דורש מקום לכולם בעיצוב פני החברה והתרבות. הוא דורש ריבוי מבטים וקולות. הוא לא מקבל את הסדר החברתי כנתון טבעי. המבט הפמיניסטי לא חושש לעמוד מול יסודות התשתית של החברה ולטעון כנגדם. הוא רואה תמיד לנגד עיניו את אלה שבעלי הכוח בחברה רואים פחות. הוא שם לעצמו תמיד כמטרה את צמיחתן של אוכלוסיות מוחלשות יותר.

גם מאבקם החשוב של קהילת יוצאי אתיופיה יסודו במבט שכזה. מדינת ישראל הממוסדת לא מפלה במכוון את בני הקהילה. מחקרים מראים אומנם לצערנו גזענות גלויה ומכוונת מצד עשרות אחוזים בחברה הישראלית, אך זו לא גזענות ממוסדת.

יחד עם זאת, נציגי המדינה בהחלט מתרשלים פעמים רבות מאוד ומפלים דה פקטו את בני ובנות קהילת יוצאי אתיופיה. במאבק הזה, כמו במאבק הפמיניסטי, קמו גיבורים בכאבם לזעוק את זעקתם ולתבוע את השותפות והשוויון.

גם מאבקה של קהילת הלהט"ב, המופלה הן באופן גלוי וממוסד והן באופן סמוי ותמים, יסודו במאבק שכזה. סערת טיפולי ההמרה היא דוגמה אחת מיני רבות לכך. החברה הישראלית צריכה להיות גאה ברעש האדיר שיצרה סביב הנושא עד ששר החינוך חזר בו והודיע שהוא למד את העניין ומעתה הוא מתנגד לטיפולי המרה.

אכן, קו ישר וברור מחבר בין מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה למאבקים חברתיים בימינו.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 436 מילים

הרמטכ"ל שהיה אמור לאשר את המסוק למילצ'ן: "אושר בדרכים המקובלות"

גבי אשכנזי מנסה להסביר את פרשת מילצ'ן ● יפעת ביטון מנסה להסביר את פרשת אפשטיין ● "כלכליסט" חושף פרשה נוספת על אהוד ברק: שותפו העסקי של ברק, אנדרו אינטרטר, היה מעורב לכאורה בתשלום דמי השתיקה לדוגמנית מטעמו של טראמפ ● איילת שקד מצהירה: "כבר אין לי התלבטות באיזו רשימה אתמודד", אבל לא מגלה את התשובה ● דרעי מפרסם תעמולה ברוסית

גבי אשכנזי בעת ששימש כרמטכל. צילמה מרים אלסטר פלאש 90
11:16 עריכה

הפרופסור יפעת ביטון מרשימת ישראל דמוקרטית של אהוד ברק שלפה הבוקר תגובה מתוחכמת במיוחד לפרשת קשריו של ברק עם הפדופיל וסוחר הנשים ג'פרי אפשטיין. בראיון אצל דב גיל-הר ברשת ב' ציינה ביטון כי אפשטיין הוא "חלאה", אבל הסבירה לגבי ברק:

11:05 עריכה

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, תוקף את אהוד ברק. "יש כאן ניסיון להציב מפלגה שמראש גודלה בעייתי בתווך בין שתי מפלגות שאחת מהן היא החלופה לליכוד", אמר חולדאי בראיון לרשת ב'. כשחולדאי נשאל על קשריו של ברק עם המיליארדר החשוד בפלילים ג'פרי אפשטיין, לא החמיץ ברק את ההזדמנות ואמר: "כולם רואים את הבעייתיות של אדם כמו ברק שמחליט להיכנס לפוליטיקה".

10:43 עריכה

לידיעת הקורא איסמעיל הניה: יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר הבוקר בראיון לגל"צ כי "נתניהו מקדיש לנו יותר זמן מאיראן, חמאס וחזבאללה ביחד".

ליברמן חזר בראיון על דרישתו להקים ממשלת אחדות. "התנאי שלי הוא ממשלה לאומית רחבה, נתניהו או גנץ. נמליץ על מי שיקבל את מרב המנדטים".

10:28 עריכה

מספר 4 ב"כחול לבן", גבי אשכנזי, יצר נראטיב מעניין על הניסיון להרכיב את הממשלה: "אם היו נותנים לנו ארבעה ימים היינו מקימים ממשלה", אמר אשכנזי הבוקר בראיון לתוכניתם של אודי סגל וקרן מרציאנו בגלי צה"ל.

"מי שנכשל במבחן התוצאה הוא נתניהו", אמר אשכנזי, "אף אחד לא רצה ללכת לבחירות. לנתניהו אין גוש גם עכשיו, אף אחד לא ישלח את הציבור בפעם השלישית לבחירות, ואנחנו קוראים לממשלת אחדות בלי נתניהו".

אשכנזי, ששימש כרמטכ"ל בזמן שבו, לכאורה, התרחשה "פרשת המסוק" שנתניהו הזמין לכאורה לארנון מילצ'ן, נשאל בראיון על הפרשה וענה לה בשני קווים מקבילים, אחד על נתניהו ואחד על עצמו: "לא ראוי שחברים של רוה"מ יטוסו במסוקים. זה לא היה צריך לקרות", אמר אשכנזי, (אבל) "אני מניח שהדבר הזה אושר בדרכים המקובלות. לא יודע אם ידענו את כל הפרטים. רמטכ"ל לא מאשר כל מסוק לצה"ל".

גבי אשכנזי בעת ששימש כרמטכ"ל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
גבי אשכנזי בעת ששימש כרמטכ"ל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
10:10 עריכה

איילת שקד מעצימה את המסתורין סביב השאלה באיזו מפלגה, אם בכלל, תתמודד בבחירות לכנסת ה-22. בראיון לתוכניתם של דנה וייס וירון דקל ב"כאן ב'" היא הצהירה שהיא "עוסקת 24/7 בשאלה הזאת אבל כבר לא מתלבטת". כשנשאלה למה הכוונה סירבה להעניק ספויילרים אבל הבהירה שוב שכבר החליטה על דרכה ושמדובר במהלך ש"דורש תפירה עם הרבה מאוד גורמים".

הראיון עסק בכלל בעזיבתה של ח"כ שלי יחימוביץ' את הפוליטיקה, ובמהלך הדברים שאמרה על יחימוביץ' פיזרה שקד בעדינות רבה רמזים נוספים על החלטתה. שקד אמרה, למשל, ש"אידיאולוגיה זה חשוב אבל צריך לדעת להתגמש" (בניגוד ליחימוביץ'). שקד אמרה ש"לא הייתי מצטרפת לממשלה שכולה שמאל, (אבל)".

ניתן למצוא בראיון גם רמזים לאפשרות ששקד החליטה שלא להתמודד בבחירות בכלל. שקד אמרה שהיא "מבינה לחלוטין ולגמרי" את החלטתה של יחימוביץ' לפרוש מהפוליטיקה, התלוננה ש"פוליטיקה היא עולם קשה" והביעה גם דאגה עמוקה והתנגדות לחוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי (שיחימוביץ' יזמה בעבר). שקד טענה ש"זהו חוק קיצוני ודרקוני שמוציא את האנשים הטובים מהמערכת".

איילת שקד (צילום: פלאש 90)
איילת שקד (צילום: פלאש 90)
09:36 עריכה

עיתון גלובס מפרסם כתבה מעניינת על הדרכים שבהן הפוליטיקאים מנסים להגיע לדור ה-Z – הדור שמצביע השנה לראשונה בבחירות (פעמיים) וכמעט לא נמצא בפייסבוק.

טופז לוק, יועצו בן ה-27 של נתניהו לנושא, וקמפיינר האינסטגרם זוהר סוסנקו מסביר כיצד פונים אל בני הדור: "שידורים חיים בסטורי באינסטגרם", למשל, קמפיינים ויראליים, נוכחות מקבילה בכל הרשתות החברתיות, ומסרים שמותאמים למדיות ולראש של הצעירים "בלי להיות מביכים". נחכה ונראה איך זה יעבוד, ולמי מהם.

09:27 עריכה

אריה דרעי תוקף את ליברמן ומפגין ידע מפתיע בשפה הרוסית:

09:18 עריכה

ח"כ דוד ביטן כבר מצא את האמת הסופית בפרשת ברק-אפשטיין:

09:00 עריכה

נפתלי בנט, שמתקשה לפתור את הבעיות באיחוד בין מפלגות הימין, רוצה לפטור את החרדים מגיוס לצה"ל:

08:58 עריכה

משה (בוגי) יעלון מ"כחול לבן" מצטרף לאזהרות של חבריו למפלגה מפני הגירעון בתקציב המדינה:

08:56 עריכה

אביגדור ליברמן מנסה להסביר למה הוא כן חבר של משה גפני אבל לא ייכנס איתו לקואליציה:

 

08:54 עריכה

עמיר פרץ, שכידוע מתגורר בשדרות, נסע עד לתל אביב כדי להביע הזדהות עם תושבי עוטף עזה. גם אנחנו לא לגמרי הבנו.

בדרך, בצירוף מקרים מושלם, הוא פגש ביריבתו לשעבר והתומכת הפורשת שלו בהווה, שלי יחימוביץ'. אכן, הזוי:

08:50 עריכה

המערכת הפוליטית סוערת סביב הכוונה להעניק לרב יצחק גינזבורג, נשיא ישיבת "עוד יוסף חי", כהניסט מוצהר ומחבר הספר "ברוך הגבר" שהנציח את זכרו של הרוצח ברוך גולדשטיין, את פרס "היצירה היהודית" של משרד החינוך.

לאחר שפוליטיקאים מהשמאל כמו יו"ר חד"ש איימן עודה מחו על הכוונה להעניק לגינזבורג את הפרס, הודיע משרד החינוך שיבטל את חסותו על האירוע, מה שגרר מיד מחאה חדשה של פוליטיקאים מהימין כמו בצלאל סמוטריץ'.

 

 

08:42 עריכה

משה פייגלין לוקח הפוגה מהקשיים הפנימיים במפלגתו כדי להסביר לנו, דרך רטוויט לבלוגרית "הסולידית", למה לא יתגעגע לח"כ שלי יחימוביץ' שפרשה שלשום מהפוליטיקה:

08:23 עריכה

העיתון "כלכליסט" חושף הבוקר פרשה חדשה נוספת אודות קשריו של ראש הממשלה לשעבר ויו"ר ישראל דמוקרטית, אהוד ברק, עם אנשי עסקים בארה"ב.

לפי "כלכליסט", איש העסקים אנדרו אינטרטר (Andrew Intrater) שנחשד בהעברת כספים לא חוקית לעורך דינו לשעבר של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ מייקל כהן, הוא שותפו של אהוד ברק בסטארט־אפ הישראלי קרביין.

אינטרטר, לפי החשיפה, הוא שותף ומנכ"ל בקרן השקעות שחשבונותיה הוקפאו, נחקר על ידי ה־FBI בחשד להעברות לא חוקיות של כספים בהיקף של כ־417 אלף דולר למייקל כהן.

לפי אותה חשיפה, יש לאותו שותף של ברק בשם אינטרטר קשר סבוך גם לכספים שכהן השתמש בהם במערכת הבחירות של טראמפ כדי להשתיק, לכאורה, את טענותיה של שחקנית הפורנו סטורמי דניאלס/סטפני קליפורד על הרומן שניהלה , לטענתה, עם טראמפ. כהן הורשע על תשלום דמי השתיקה הללו לדניאלס ונשלח לשלוש שנות מאסר.

ברק מסר בתגובה ל"כלכליסט": "אינטרטר הוא איש עסקים לגיטימי".

Markus Schreiber / AP
סטורמי דניאלס: "אינטרטר היה מעורב בתשלום דמי השתיקה שלה"
08:02 עריכה

ואם כבר מדברים על הדור הבא בבית רה"מ, עיתון ישראל היום יפרסם מחר ראיון בלעדי עם ראש הממשלה נתניהו, לרגל הפיכתו לראש הממשלה בעל הפז"ם הגבוה ביותר בתולדות ישראל ובלא קשר למערכת הבחירות, כמובן.

בפרומו שפרסם העיתון הבוקר צוטט נתניהו כאומר: "אני רואה חשיבות בהכשרת דור ההמשך של ההנהגה". באותו הקשר אומר נתניהו על יריבו למרוץ לקלפי, בני גנץ: "חסר ניסיון, הוא אינו יכול לפעול בזירות השונות".

גם שאר הכותרות שהעיתון עומד לנפק מחר אינן קשורות כלל למערכת הבחירות, כמובן: "הפכנו את ישראל לכוח עולמי עולה", אומר נתניהו, "גילינו שאנחנו יכולים למנף את תכונות היסוד של העם הזה לכדי עוצמות בלתי רגילות… העם הזה – יש לו עוצמות בלתי רגילות בכלכלה, בביטחון, במדינאות. הוכחנו שאפשר להפוך את ישראל ממדינה קטנה שנמצאת בפינה של המזרח התיכון לכוח מרכזי בעולם".

נתניהו חושף באותו ראיון נוקב את הפתרון שלו לסכסוך עם הפלסטינים: "פעם גם אמרו שכל הבעיות של המזרח התיכון הן תוצר של הבעיה הפלסטינית, היום אין מי שיטען את זה ברצינות".

מתחת לפרומו לאותו ראיון מופיעה כותרת אחרת, עניינית יותר, של פרשן העיתון אריאל כהנא, שמספרת על "סיפור ההצלחה של נתניהו – מהתחזית לנפילתו ועד שבירת השיא של בן גוריון".

07:50 עריכה

שר האנרגיה יובל שטייניץ מצטרף להתכתשות בין ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לבנו של ראש הממשלה בהווה יאיר נתניהו.

שטייניץ אמר הבוקר לתוכניתו של אפי טריגר בגל"צ: "אני מגבה את יאיר נתניהו. איך אומרים הילדים? ברק התחיל. ככה מדבר ראש ממשלה לשעבר על בן של ראש ממשלה מכהן? נגעלתי מדבריו. לאיזה שפל מערכת בחירות יכולה להגיע?" בנימה רצינית יותר הוסיף שטייניץ: "ברק חייב תשובה לציבור למה קיבל 2.3 מיליון מקרן וקסנר".

יובל שטייניץ (צילום: פלאש 90)
יובל שטייניץ (צילום: פלאש 90)

 

07:34 עריכה

בוקר טוב! היום ה-60 לפני פתיחת הקלפיות יעמוד בסימן ג'פרי אפשטיין והתצלום המפוקפק של אהוד ברק והנסיונות הנואשים לאיחודים בין מפלגות בימין ובשמאל – כמובן, עד שתצוץ פרשה חדשה אחרת.

פרשן זמן ישראל, נתי יפת סבור ש"הדרמה הגדולה סביב ברק צפויה להיעלם במהירות, לאחר שיתברר שקהל המצומצם ממילא שתומך בו לא יעזוב אותו בעקבות פרשת אפשטיין". זאת, סבור יפת, כיוון ש"זהו קהל שמייחס לנתניהו מניפולטיביות כמעט שטנית, ושצפוי לקבל במלואה את גרסת ברק על עלילת דם".

יחד עם זאת, יפת טוען ש"כל זה רק יעביר את ברק ממצב גרוע מאוד למצב גרוע למדי. עוד לפני הפרשה, מפלגתו דשדשה בסקרים וניהלה קמפיין שתאריך היעד שלו הוא ה-1 באוגוסט ולא ה-17 בספטמבר. ללא חיבורים, ישראל דמוקרטית עלולה ליפול אל מתחת אחוז החסימה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

פרשנות האנשים והגופים שלא יתגעגעו לשלי יחימוביץ'

ב-14 שנותיה בפוליטיקה הישראלית הצליחה יחימוביץ׳ לשבש את מהלכיהם של כמה מהגופים והאנשים החזקים, המשפיעים והעשירים בארץ ● יצחק תשובה, רמי לוי, שרי אריסון ורני רהב לא יזילו דמעה

עוד 1,275 מילים

לקסם הזה אזדקק לתקשורת מתרפסת ועם אדיש

בלון מפוצץ- צילום-כרמלה כהן שלומי (צילום: כרמלה כהן שלומי)
כרמלה כהן שלומי

בואו נדבר רגע על נתניהו וננסה לא לרעוד מרוב מנת-יתר מהנוכל שעסוק רק בהישרדות אישית וכבר לא טורח להסתיר זאת.

מנוסתו מאימת הדין מתאפשרת בגלל אדישות הרוב ובעיקר מכך שהאיש הכי חזק כאן חולש על מרחב תקשורתי-פוליטי שכולל הרבה יותר מעיתון-בית חינמי שמתקבל בטבעיות סובייטית.

המשפט הכי שחוק שנאמר עליו שואל מי יחליף אותו. ובכן, אם סבתא שלי היתה חיה היה על מה לדבר. תראו מי מדברר אותו, הילד והחברים מהגן.

נתניהו הפך מזמן לסוג של רובוט שעוד מוכתר כקוסם מתוך הרגל, וזה כל כך עובד עד שלא שמנו לב שהבלון התפוצץ והקסם פג ומה שנותר מעורר רצון לרשום לו כדור ורוד.

התרגלנו למניפולציות, התרגלנו שהודיני נחלץ מכל מלכודת על כנפי תקשורת סוגדת לכוח ובתמיכת עכברי כנסת, דתיים מושחתים שואבי-תקציבים ומנדלבליט אחד. המדינה כבולה בתוך קפסולה בעומק הים.

ה'קוסם' מכריז על עצמו שתמיד השיג מה שרצה ושוכח חגורת עיתונאי-חצר הכותשים את מתחריו בגלוי. ביבי נותר אייטם תקשורתי גם כשהוא הולך ונטרף לעינינו עם סרטונים מוזרים בסגנון מחתרתי של מוחרם בתקשורת. זו, מצידה, משבצת כל סרטון כאייטם פותח מהדורות כאילו זו ידיעה חדשותית ולא פראנויה שדורשת טיפול של איש מקצוע.

"ראש ממשלה שקוע עד צוואר בחקירות" זה משפט של הקוסם על אולמרט, אבל מענה לחשדות נגדו לא ידרשו ממנו, לא נעים, הוא נעלב בקלות, ציפורני העיתונות נשלפות רק מול יריביו, ועל זוטות.

רק סירובו העיקש להתראיין מתקבל כמו הסירוב של עומר אדם. זה מעצים את המסתורין שלהם ועוזר לאחד מהם לשיר ולשני לזייף. מוחמד לא בא אל ההר אז ההר עובד בשביל מוחמד, מפנה לו את ראש המהדורה למסיבת עיתונאים בלי שאלות.

ההר גם מקריא תגובות שנוסחו ע"י הילד וחבר'שלו יונתן אוריך, וכשאתה קורא אותן אתה מבין שהמדינה בידיים של בימבה. המבוגר האחראי זה שרה, הילד וחבר'שלו שבא לישונ'צלו.

נתניהו חושש עד מוות מראיונות או מסיבות עיתונאים. הספיקה לו היתקלות אחת יותר מדי עם קרן מרציאנו שלא נפלה לרגליו וחשפה אותו ערומקו. הודיני התגלה כקוסם מסיבות יומולדת ולא ידע את נפשו. אבל זה לא מפריע לקולגות לראות בו נפוליון ולדלג בהכנעה מעל תיקי החקירה שלו ומעל העובדה הברורה שראש הממשלה שיעבד מדינה לצרכיו.

היושרה העיתונאית נזרקה לפח והדוגמאות נערמות: ראש הממשלה נועץ בצלם התחתונים נתן אשל, אבל ברק הוא זה שנדרש לענות למה עבד עם פדופיל ולמה נכנס לבית שיצאו ממנו בחורות. לא נשמע כדבר הזה, הוא בטח פדופיל. הייתי מציעה גם שודד בנק, למה הוא כיסה את הפנים? אני לא רוצה להעליל אבל עברה לידו זקנה והוא לא העביר אותה כביש.

נתניהו חשוד בקומבינות על חשבון הכיס הציבורי לאורך קדנציות שלמות, צוללות עברו מאחוריו, עסקת 'בזק' לפניו ו'קומבינה עם ידיעות' מתחתיו, אבל יותר קריטי לברר לעומק עם גנץ (שמתראיין באומץ) אם חשף את איבר מינו בפני ילדה לפני 40 שנה.

נתניהו הבטיח למילצ'ן טיסה במסוק צה"לי, אבל בוגי יעלון נדרש לתת הסבר על טיסה במסוק כשהפיק סרטים בהוליבוד.. סליחה, כשכיהן כשר ביטחון. נתניהו מצייד את החמאס במזוודות של כסף אבל השמאל יתן להם את המדינה.

שקר רודף שקר, בעיתונות מקפידים להקריא כל תגובה שמנסח וייזתא, יורש העצר התמהוני. ראש הממשלה עסוק בעצמו מבוקר עד ערב, מצלם סרטון מחתרתי אחרי סרטון מהבונקר בהבעה של נרדף, ובינתיים מקורבים פחדנים מגלים שהמדינה בידיים של הילד ואמו הגבולית, לכאורה, כמו שרמז וינרוט שלקח אתו לקבר את הסוד הכי גלוי בממלכה.

מה עם הקוסם? תודה ששאלתם, אידיוטים. הקוסם ממשיך להריץ מכירת חיסול ובו בזמן גם עושה לביתו על חשבוננו באין מנדלבליט, תקשורת נושכת ופוליטיקאים ישרים. הוא כבר מותש וחסר חיים אבל הוא ממשיך לרוץ על הגלגל בעזרתם כאילו אין כאן מדינה מפוררת ומובסת.

זה הקסם הכי גדול שלו אבל הבעיה כולה שלנו.

 

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 553 מילים
מטות הבנקים בתל אביב (צילום: פלאש 90)
פלאש 90

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ״ל והרמטכ״ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,285 מילים

הסתיים השרב, כובו מרבית השריפות

נזקי השרב בשעות הערב הרוחות נחלשו וסייעו לכבאים לייצב את המוקדים שנותרו בין היתר בוואדי ערה ובמושבים ליד בית שמש ● מאות משפחות פונו מבתיהן וצוותי מד"א טיפלו ב-7 אנשים במצב קל שנפגעו משאיפת עשן ● 130 בעלי מוגבלויות פונו ממושב רוגלית לירושלים ● השריפה ליד הצ'ק פוסט ונשר תחת שליטה ● כביש 90 נפתח בחזרה לתנועה

  • שריפה במלחה, ירושלים (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
    יונתן סינדל, פלאש 90
  • שריפה במושב אדרת (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)
    נועם רבקין, פלאש 90
  • שריפה בשבי שומרון בגדה המערבית, 17 ביולי 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
    Sraya Diamant/Flash90
  • שריפה בשבי שומרון, 17 ביולי, 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
    Sraya Diamant/Flash90

השרב הסתיים הערב וצוותי הכיבוי הצליחו להשתלט על רוב מוקדי השריפות, לאחר שבכל שעות היות השתוללו דליקות בכל רחבי הארץ, עקב החום הכבד והרוחות העזות.

בין השאר, פרצו היום שריפות ביערות הכרמל ופאתי חיפה, באור יהודה, בוואדי עארה סמוך לאום אל פחם, ברטעה וקציר, באזור מודיעין, בעמק האלה סמוך לבית שמש, בשרון ליד כפר יונה, בשכונת עיר גנים שירושלים, בהרי ירושלים וברחבי השומרון.

מאות משפחות פונו מבתיהן וצוותי מד"א טיפלו ב-7 אנשים במצב קל שנפגעו משאיפת עשן. חלקם הובהלו לבתי החולים. נכון ל-18:00, במד"א אומרים שטופלו 144 בני אדם שנפגעו מהחום הכבד, לעומת כ-120 ביום קיץ רגיל.

תושבי המושבים אדרת ורוגלית שליד בית שמש פונו הערב לגמרי בעקבות שריפות באזור, כולל 130 בעלי מוגבלויות שעברו לירושלים.

שריפה ליד מושב אדרת (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)
שריפה ליד מושב אדרת (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)

בעקבות שריפה בכרמל, המשטרה ביצעה פינוי של חלקים מהטכניון דרך שער נווה שאנן של הקמפוס. בנוסף, תושבים המתגוררים בדרך הטכניון בנשר קיבלו הוראה להתפנות מבתיהם.

כביש 90 נפתח שוב לתנועה לאחר שנחסם לשני הכיוונים בעקבות שריפה בחממות ליד היישוב תומר. בשכונת מלחה בירושלים פרצה שריפה שכובתה מהר, ושבמהלכה עלו באש 10 רכבים בחניון עופר.

מהערכות ששירותי הכיבוי וההצלה מסרו לכלי התקשורת עולה כי כ-200 בתים ברחבי הארץ נשרפו או נפגעו בשריפה.

כיבוי והצלה
משאית שהתהפכה בכביש 375 עקב שריפה

המשטרה ולוחמי האש דיווחו על פינוי בתים באור יהודה, ביישובים רמת פנקס, נאות קדומים ונווה מיכאל ובמושב אדרת וכן כל הבתים בכפר ברטעה, במושבים אדרת ורוגלית בעמק האלה וביישוב שבי שומרון, וכן מתקן אדם. חלק מהבתים ביישובים שפונו עולים באש.

כוחות הכיבוי וההצלה נלחמים באש באמצעות כבאיות ומטוסי כיבוי. עד כה הושגה שליטה בחמש מהשריפות הגדולות: באור יהודה, בין חיפה לנשר, באזור נחלים, בשדה חמד וליד שבי שומרון.

עקב השריפות, נחסמו לתנועה כבישים רבים ברחבי הארץ. מוקדם יותר גם התהפכה משאית בכביש 375 ונפלה לתוך תעלה, הנהג חולץ והכביש נחסם גם הוא לתנועה. מספר רחובות בירושלים וכביש דורי בחיפה נסגרו לתנועה גם הם.

נציבות הכבאות וההצלה נכנסה אתמול לכוננות חירום מבצעית וביטלה את כל חופשות הכבאים. מכבי האש קראו לציבור להימנע לחלוטין מהדלקת אש ולדווח על כל מראה של עשן או אש. עובדי שירותי הכיבוי, שפתחו שלשום בעיצומים והודיעו על העברת מספר תחנות כיבוי למתכונת שבת, ביטלו את העיצומים וחזרו לעבודה מלאה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 329 מילים
תחנת רכבת נבון בירושלים (צילום: רכבת ישראל)
רכבת ישראל

תחנת רענון הצצה לעתיד באדיבות החום הקיצוני

יותר ויותר מתכננים ויזמים מזהים את היתרונות הטמונים בבנייה לעומק ● הטמפרטורות הנמוכות השוררות היום בתחנת הרכבת החדשה בירושלים, הממוקמת 80 מטר מתחת לפני הקרקע, מבהירות למה

שימו לב למקום עם האקלים הכי נעים בשעות האחרונות בישראל – ובלי מזגן: תחנת הרכבת ״נבון״ בירושלים.

ברגעים אלה, בעוד בחוץ הטמפרטורות במקומות רבים בארץ עוקפות בקלות את ה-40, הטמפרטורה ברציפי תחנת הרכבת נעה בין 23 ל-26 מעלות.

הסיבה לכך פשוטה: בגלל אילוצים הנדסיים ותחבורתיים (השיפוע שבו הרכבת מסוגלת לטפס מתל אביב לירושלים), התחנה נבנתה בעומק של כ-80 מטר מתחת לפני האדמה, שם הנוסעים נהנים ממיזוג טבעי.

בתחנה מותקנים מפוחי ענק ששואבים פחמן דו חמצני ומזרימים פנימה חמצן, אבל בכל הנוגע לקירור – חוקי הטבע והפיזיקה כבר עושים את העבודה.

תחנת רכבת נבון בירושלים (צילום: רכבת ישראל)
תחנת רכבת נבון בירושלים (צילום: רכבת ישראל)

בשנים האחרונות המגמה של הבנייה התת-קרקעית תופסת תאוצה ברחבי העולם. אם עד לא מזמן חשבו שהפתרון לצפיפות טמון רק בבנייה לגובה, יותר ויותר מתכננים ויזמים מזהים את היתרונות הטמונים גם בבנייה לעומק.

מעבר להיותו של מעבה האדמה משאב נדל"ן עם פוטנציאל כלכלי עצום, יש לו שני יתרונות נוספים: ביטחון (כבר היום חניונים תת קרקעיים מתפקדים גם כמקלטי ענק לשעת חירום), והגנה מפני פגעי מזג האוויר.

הקרקע מהווה שכבת בידוד יעילה ובעומק של כמה עשרות מטרים שוררת ברוב המקרים טמפרטורה נוחה וקבועה, שכמעט לא מושפעת מהתנאים בחוץ, שהולכים ומקצינים ככל שמשבר האקלים מחריף.

כמובן שלשהייה ממושכת מתחת לאדמה יש גם חסרונות רבים: היעדר חשיפה לשמש שבמינונים הנכונים היא בהחלט בריאה, מחסור בנוף (ומצד שני – בנייה מתחת לקרקע גם לא פוגעת בנוף…), ועבור קלאוסטרופוביים מדובר בסיוט. ובכל זאת, זה יותר ויותר נפוץ.

חדר הבקרה של תחנת ירושלים נבון (צילום: רכבת ישראל)
חדר הבקרה של תחנת ירושלים נבון (צילום: רכבת ישראל)

בסינגפור יש מרכזי קניות ענקיים מתחת לאדמה שמספקים מפלט מחום הקיץ בלי צורך במיזוג, ומדינות צפוניות כמו קנדה בונים מרכזי קניות תת קרקעיים שמציעים חמימות מגוננת גם כשבחוץ משתוללות סופות שלגים.

רוב אזור התעשייה של קנזס סיטי ממוקם מתחת לאדמה, בתוך רשת של מחצבות ישנות, שבהן שוררת טמפרטורה קבועה של 16 מעלות צלזיוס.

במקסיקו סיטי בנו 'גורד אדמה' למגורים ומשרדים בעומק של 70 קומות. פעם היו קוברים את המתים מתחת לאדמה ובונים עבור החיים לגובה, היום המגמה מתחילה להתהפך.

הבנייה של תחנת הרכבת בירושלים בעומק רב הייתה אילוץ, אבל ייתכן שמה שהתחיל מחוסר ברירה יספק חומר למחשבה לשנים הבאות – שבהן, אם נרצה או לא, יהיו לא מעט ימים שבהם יהיה הרבה יותר נעים מתחת לפני האדמה מאשר מעליה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 329 מילים

אילו הייתי ישראלי

דוקטור מוחמד עודה, חבר בוועידת האינטראקציה עם החברה הישראלית באש"ף, קורא לבוחרים הישראלים להצביע עבור מנהיגים אשר ישיגו הסכם שלום בר קיימא עם הפלסטינים

* * *

אומרים, הכנס לנעליו של אויבך, או תעמיד את עצמך במקומו, אמירות נדושות מימים ימימה, אולם המטרות באמירות אלה רבות ומגוונות. בהן קריאת מחשבות אויבך כדי לדעת איך להתעמת אתו, או חיפוש אחרי נקודות שיובילו לפתרונות שיענו על שאיפות שני הצדדים, או שתי המטרות יחד.

ישראל נמצאת היום פחות מחודשיים לבחירות לכנסת, בחירות המהוות קריטריון שישראל מתגאה בו בפני העולם להיותה הדמוקרטיה היחידה באזור. וזאת לדעת, שאינה מיישמת את הדמוקרטיה הלכה למעשה בכל התחומים ולכל אזרחיה, מבלי להתחשב בדתם או מוצאם.

איש מתושבי ישראל אינו יכול לפסוק שיהודים זוכים לאותו יחס, ובמיוחד כשמדובר במיעוטים. וכדי שלא יובנו דברי שלא כהלכה, או יוצאו מהקשרם, אתן שתי דוגמאות: אחת מעידה על אפליה בין יהודים ליהודים, והאחרת עם המיעוטים האחרים: היהודי האתיופי בוודאות אינו כשאר היהודים, והערבים תושבי המקום בוודאות אינם כמו היהודים האתיופים.

הבחירות המוקדמות הן פועל יוצא מהצטברות התיקים וניסיון לברוח מתיקי השחיתות, היחס לעזה והעברת הכספים לחמאס והחשש מהבלתי צפוי בצפון. כל אלו דחפו את בנימין נתניהו לכיוון הקדמת הבחירות, לא מוקדמות אלא מוקדמות מאוד, בתקווה שיהוו חבל הצלה בשבילו.

מאז האינתיפאדה השנייה נטע נתניהו בלב הישראלים פוביה, שכל הפלסטינים הם טרוריסטים ורוצחים. זאת, לאחר שבנה שתי חומות – האחת חומרית, שבין מטרותיה הסתרת הראיה בשני הכיוונים; וחומה נפשית, כתוצאה מגורמים רבים, אשר החשוב שבהם אי הבנת הבלתי צפוי (מה מסתתר מאחורי החומה החומרית).

על הישראלי לראות כל פלסטיני כמי שהוא או טרוריסט או פועל הבונה את ההתנחלויות, ובמקביל על הפלסטיני לראות בכל ישראלי כמי שהוא חייל משפיל והורג במחסומים, או מתנחל המשתולל בכבישי הגדה המערבית ובירושלים, או סוהר המונע מאלפים את זכויותיהם הבסיסיות בגלל התנגדותם לכיבוש.

שגרה זו מנציחה את המשך המאבק בקצב שהוא רוצה ומבטיחה לו המשך השליטה בשלטון.

מה הייתי עושה אילו הייתי ישראלי?

הנושא לא קל כלל וכלל, אולם אינו בלתי אפשרי. מה עוד שהפעלת השכל והסקת מסקנות משחזור ההיסטוריה המודרנית, מעמידה אותי כישראלי במסלול הנכון, איך לא, כשאני מודע לכך שישראל נלחמה יותר מעשר מלחמות ולא השיגה לא שלום, לא ביטחון ולא יציבות, למרות שניצחה בכל המלחמות.

וכאן הייתי מסיק את המסקנות שהמלחמות לא מביאות שלום, לא ביטחון ולא יציבות. לכן, הייתי פושט מעלי את גלימת הפוביה שנטע נתניהו במשך יותר מחמש עשרה שנים, והייתי מחפש שותפות עם החברה הפלסטינית.

אימרת אהוד ברק, שאין פרטנר פלסטיני – אשר נתניהו ניצל עד תום – האמירה הזאת היא שאין שותף, והיא נכונה במאה אחוזים במונחים של נתניהו ובהשקפת עולמו.

לכן על הישראלי להבין כי השותף הפלסטיני האמיתי הוא השותף שלמרות כל העושק המוטל על עמו מוכן להגיע לפתרון צודק, כולל ובר קיימא.

  • הייתי כישראלי מחפש את הישראלים הרבים הרואים בשלום אינטרס אמיתי להם, אך מוסתים כאילו ישראל בסכנה קיומית. אולי תירוץ זה היה מובן בהתחלה – אולם לאחר הסכם השלום עם מצרים וירדן והסכמי אוסלו, ולאחר מכן יוזמת השלום הערבית והאביב הערבי – קשה לשכנע יותר שקיימת סכנה קיומית כזו למדינה, שברשותה יותר ממאתיים ראשי חץ גרעיניים.
  • הייתי מאמץ הפתרון על בסיס החוק הבינלאומי, הקמת מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל ונרמול היחסים עם 57 מדינות, סיום המאבק וניצול המשאבים המושקעים על הביטחון למען הפיתוח.
  • הייתי עושה למען הצלת ישראל מידי הנהגה המובילה אותה לתהום, על ידי בחירת הנהגה המאמינה בשלום ומכבדת את זכויות האדם ולא מנשלת זכות הפרט.
  • הייתי מאמץ פתרון שתי המדינות בגבולות 67 כדי שיהיה לכל עם מדינה עצמאית וריבונית ויחד ישמרו על היציבות והשלום.
  • הייתי עושה לסיום כיבוש אדמות המדינה הפלסטינית לפני שיהיה מאוחר, כי האלטרנטיבה הינה מדינה אחת שאינה עונה על עתיד הצרכים המיוחדים ליהודים הישראלים.
  • הייתי מחפש ידיד פלסטיני שיש ביננו לבינו מכנים משותפים, איעזר בו אם ישתנו התנאים, במקום בידיד רחוק שלא יוכל לעזור אם אהיה חולה בגלל המרחק הרב.
  • הייתי רואה בעצמי חלק מהמזרח התיכון וחלק מהאנושות שעל כתפי מונחות השמירה על הזכויות הבסיסיות לאדם ולהגדרה עצמית.

לבסוף, הייתי חוזר לאנושיות שבי ולערכים המוסריים הלכה למעשה, דרך בחירת הנהגה החולקת איתי רעיונות, ערכים ויסודות שיגשימו הסכם שלום בר קיימא עם שכנינו הפלסטינים ובאזור כדי להבטיח עתיד טוב יותר לבני ולנכדי עמי האזור ובמיוחד הפלסטיני וישראלי.

דוקטור מוחמד עודה הוא חבר בוועידת האינטראקציה עם החברה הישראלית באש"ף.
תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 657 מילים

לא מובן מאליו

iStock-frog (צילום: iStock-alptraum)
iStock-alptraum

חשבתי על זה הרבה בימים האחרונים. אולי לא אצביע בבחירות? מה יקרה? מקסימום יהיה אותו הדבר או יותר גרוע. האדם הוא ייצור גמיש. מאד גמיש. כשקר מתכסה, כשחם נכנס למזגן, כשחושך מדליק את האור, כשרעב קונה משהו על הדרך. הקיום האנושי לא זקוק ליותר מידי בשביל לשרוד. אז יהיה יותר קשה, אולי זה לטובה? מי יודע.

סיפור הצפרדע במים החמים בסיר, זו לא באמת צפרדע. אלה הם בני אדם. מעטים מאד מהם קופצים ועושים שינוי. כאלה היו הדור של הסבא רבא שלי. אנשי העלייה השלישית. הרצל כבר מת מזמן, מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ובאירופה מתחממים מי הלאומנות. אלה שבעתיד ירתחו ויאדו איתם שישה מיליון יהודים ועוד עשרות מיליוני בני אדם נוספים. רק המשוגעים מוכרים/משאירים את כל רכושם (הדל) ומפליגים לארץ לא נודעת. מיעוט זניח.

הדור ההוא, דור המייסדים (אלה שבערוץ "כאן 11" מתעקשים להכפישם ולנתץ את הישגיהם הכבירים עם סדרות מביכות כמו "מחדל מרבד הקסמים", חטיפת ילדי תימן ועוד. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר איך ערוץ טלוויזיה עובד בשירות סילוף ושכתוב ההיסטוריה), היה אמיץ ומהפכן. אוסף של אנשים שראו מה קורה סביבם והגיבו. ביניהם היה גם ישראל רפפורט שלקח את משפחתו ועלה לארץ ישראל.

אני לא דומה להם. סבא שלי, טוביה רפפורט, היה חלוץ. אני בקושי מגן שמאלני. ה"מהפכנות" שלי היא מהפכנות של פלגמטים. של אלה שלא רוצים לעזוב. עייפים מידי מכדי לחולל מהפכה אמיתית. עצלנות של צפרדע שהמים החמים או טו טו רותחים אך היא מחליטה להישאר. אולי יקרה נס.

המציאות ברורה מאד. אין צורך להיות בוגר 8200 בשביל להבין שמפלגה אחת גדולה עדיפה על ארבע קטנות שחלקן אולי לא יעברו את אחוז החסימה. גוש אחד עדיף על פני רסיסים חסרי כוח פוליטי. על ברק, פרץ, הורוביץ להתאחד. רצוי לצרף את אורלי לוי. אולי אפילו את ציפי לבני (יש כאלה שמשום מה מחזיקים ממנה) ולרוץ כרשימה אחת לכנסת. אם זה היה תלוי בי הייתי מצרף גם את חד"ש וטיבי לרשימה.

ונשאלת השאלה, למה הפוליטיקאים לוקחים אותי כמובן מאליו? למה ברור להם שאצביע עבורם? הפעם אני לא מוכן להיות מובן מאליו. בשיטה הפרלמנטרית, חברי הכנסת שאני מצביע עבורם אמורים לייצג אותי. אם כך, יש לי דרישות אליהם. בעצם לא דרישות, דרישה אחת והיא אולטימטום: או שתתאחדו ותרוצו ברשימה אחת לכנסת, או שלא אצביע.

אתם רוצים להיבחר לכנסת בשביל לייצג אותי? בתנאי שתאחדו כוחות ותראו שאתם שווים את הקול שלי. אני לוקח על עצמי את "רצון העם". זהו רצון העם. והוא משותף לא רק לי אלא באמת לעוד רבים שמבינים שהבחירות בספטמבר חשובות מאד ויש רק דרך אחת לשנות את סדרי העולם שהתהוו כאן בעשור האחרון.

הטענה כנגד אי הצבעה היא שחצי קול הולך לצד השני. זה לא מעניין. ממש לא משנה לי אם נתניהו ינצח עם 61 או 65. ברגע שהחלטתי שההצבעה שלי מותנית, אין לי בעיה עם ההפסד. זה חלק מהמשחק. מה שחשוב לי הוא להניע אנשים לאיים על הפוליטיקאים באי הצבעה. רק כשהם יפנימו שגם לאזרחים יש דרישות, יבוא שינוי. ואם נגזר על מחנה השמאל להיכחד – אז לפחות אני יודע שעזרתי להניף את החרב ולגאול את המחנה מהייסורים.

טוענים שזה חוסר אחריות לא להצביע. שזו חובה מוסרית. שנותנים לי את האפשרות הנדירה להשפיע ואני עלול לפספס אותה. סליחה, אבל איפה האחריות של המפלגות? איפה האחריות של המתמודדים למצב? למה להם מותר להתבחבש במלחמות אגו חסרות תוחלת ואילו ממני הם מצפים להתנהג יפה ולהצביע עבורם? האחריות עליהם גדולה יותר והם מזלזלים בה ובי.

אי אפשר לכתוב פוסט על הבחירות לגוש השמאל בלי להתייחס לאהוד ברק. אסכם זאת כך כאילו אנחנו בטוויטר: ברק הוא הקלף הטוב ביותר שיש כרגע על השולחן. פוליטיקה היא אמנות הפשרה, ואין ברירה אלא להתגמש. גם בזוגיות לא כולם מאושרים ומרוצים מבני הזוג שלהם (לא את/ה כמובן, אצלכם הכל דבש). יש רגעים בחיים שצריך לנקוט עמדה גם אם היא לא עומדת כפלס עם סט הערכים הפרטי.

אם לא אצביע, זו תהיה הפעם הראשונה שאני לא אצביע בבחירות. אך יש סיכוי שיתאחדו וכן אצביע. ואז אולי יהיה מהפך? שווה לנסות.

דודו ישורון, יליד שנות השישים. נשוי ואב לשלוש בנות. עובד בתחום מערכות מידע וגר בחולון. כאוהד מושבע של "פורמולה 1" משלם גם לאתר "Autosport". כחלק מהרצון לשפר את ערכי בדיקות הדם, הצטרף לקבוצת ריצה ולהפתעתו מתמיד, כולל ריצת שבת מוקדם בבוקר. חצי מרתון כבר מאחוריו, ולא, הוא לא מתכנן על מרתון מלא. דמוקרטיה איננה מובנת מאליה בעיניו, ו"תהליכים" מטרידים אותו. גם העתיד. בינתיים כותב גם ביקורות על סרטים.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 682 מילים
צילום המחשה (צילום: .istockphoto)
.istockphoto

ארץ האפשרויות המוגבלות החופש הקצר של ילדים עם אוטיזם

בג"צ פסק, משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל וחתם על חוזה עם השלטון המקומי, אבל קייטנות ה"תקשורת" לילדים האוטיסטים עדיין מסתיימות מוקדם מדי ברשויות רבות, וההורים נאלצים לעזוב את עבודתם ● המקרה של נהריה כמשל למדינה שיודעת לחוקק ולא יודעת ליישם

עוד 1,045 מילים

ברק: יאיר נתניהו זנאי, מסית ופרזיט

בעקבות סערת התמונות שלו נכנס לבית מיליארדר ועבריין מין, ברק דיבר הערב בת"א ויצא למתקפה חריפה נגד נתניהו ● לפיד בסרטון חדש רוצה "לסגור את קבוצת הוואטסאפ של ביבי" ● בנט לא מתחייב להמליץ על נתניהו ● גנץ חושב ש"נתניהו מוביל למדינת שריעה" ● ברק דורש התנצלות מהדיילי מייל

אהוד ברק בכולי עלמא, 17 ביולי 2019 (צילום: מפלגת ישראל דמוקרטית)
מפלגת ישראל דמוקרטית
אהוד ברק בכולי עלמא, 17 ביולי 2019
07:44 עריכה

המגעים לאיחוד בין העבודה ומרצ: יושבי הראש, פרץ והורוביץ, נפגשו אמש, השיגו הסכמות בסוגיות האידאולוגיות והביעו תקווה להגיע להסכמות לגבי פרטי החיבור הטכניים כבר בימים הקרובים.

07:52 עריכה

בעקבות התיעוד שלו נכנס לביתו של המיליארדר אפשטיין כשפניו מכוסות וזמן קצר לאחריו נכנסות נשים צעירות, אמר בלילה ברק לניו יורק טיימס: "מעולם לא השתתפתי באירוע כלשהו עם נשים או משהו כזה". ברק האשים את נתניהו: "מנסה ליצור שוויון מוסרי בין הבלגן שהוא נמצא בו לביני".

לאחר הפרסום אמש, הודיע ברק כי בכוונתו לתבוע דיבה את הדיילי המייל הבריטי, בו פורסמו התמונות.

08:13 עריכה

יו"ר איחוד מפלגות הימין, השר רפי פרץ ואיילת שקד נועדו לפני כחודש וחצי. במהלך הפגישה, פרץ לשקד: "פה יש לך תקרת זכוכית, לא תהיי מקום ראשון". שקד אמרה לפרץ: "לא אסלח לך על כך שדרשת את הפיטורים שלי ושל נפתלי".

במקביל לדיווח בוואלה!news, אמרה הבוקר שקד: "מתנגדת באופן נחרץ לטיפולי המרה, אך זו הייתה מתקפה פוליטית שכוונה בשבוע האחרון נגד הרב פרץ. התנהגות צבועה של סתימת פיות".

איילת שקד (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
איילת שקד (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
08:53 עריכה

ברק מצדיק את כיסוי הפנים בקור

10:29 עריכה

מפלגות איחוד הימין הוציאו את עצמה יהודית מההסכמים הקואליציונים: 
לדרישת האיחוד, הוציא הליכוד את המפלגה ממסמך ההסכם שהתגבש. ביום הפיזור הכנסת, כשבליכוד ערכו את המסמך, נכתב כי איחוד הימין כולל בתוכו את המפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועצמה יהודית, אלא שנציגי האיחוד שהיו במקום ביקשו את עצמה יהודית בטענה – "אנחנו אחרי הבחירות". הליכוד נענו לבקשה.

איתמר בן גביר בתגובה: תקיעת סכין בגב

11:11 עריכה

מפלגת זהות תקיים ביום ראשון הקרוב בחירות ליו"ר התנועה, כך הודיע משה פייגלין

בוקר אור חברות וחברים יקרים,ביום ראשון הקרוב יתקיימו בזהות פריימריז על תפקיד יו״ר התנועה.יו״ר התנועה שייבחר, יקבל את…

פורסם על ידי ‏משה פייגלין‏ ב- יום רביעי, 17 ביולי 2019

11:13 עריכה

"הארץ" מפרסם: משה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו, וארגון השומר החדש ניסו "להשתלט" על תנועת הנוער בני המושבים לפני הבחירות. מזכ"ל התנועה עבר לכולנו, וניסה להביא עמו את בני הנוער החברים בתנועת הנוער העובד והלומד.

לפי הדיווח, כחלון ניסה לסייע להם לקבל הכרה במשרד החינוך כתנועה עצמאית ובתמורה לכך – אנשיה היו אמורים להיות חלק מתשתית השטח בבחירות.

משה כחלון. מימינו, מגילת העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
משה כחלון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
11:54 עריכה

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, סירב להבטיח שלא ימנה בממשלה עתידית, באם יעמוד בראשה, את הרב רפי פרץ מחדש לתפקיד שר החינוך.

"הוא איש ראוי ששגה שגיאה חמורה ביותר והתנצל עליה. אני לא אתן לו לשגות פעם נוספת". הוא הדגיש כי הוא מקווה למנות, אם ייבחר, שר חינוך מהמפלגה שלו.

14:59 עריכה

חנן מלצר מעדכן לגבי זיופים והיערכות לאיומים מבחוץ:

16:08 עריכה
אחוות הגנרלים? יו"ר כחול לבן, בני גנץ נחלץ להגנתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, מפגעי הצילום המביך שצולם בידי צלמי ה"מייל" בפנים מכוסות בכניסה למעונו של המיליארדר ועבריין המין האמריקני ג'פרי אפשטיין, אולי בכניסה לאחת ממסיבות המין של הטייקון.
"הצילום של ברק לא התפרסם מרוח הקודש. מוזר מאוד", אמר גנץ בראיון באולפן ynet. גנץ, שבעצמו נחלץ בעור שיניו במערכת הבחירות הקודמת מפרשה מוזרה שבה הואשם, כביכול, בהטרדה מינית של נערה בזמן לימודיו בתיכון, אמר ל-ynet:  "אני לא פוסל את האפשרות ש"יד מכוונת" אחראית לפרסום התמונה של ברק".
16:37 עריכה

אלדד יניב מתכתש עם יאיר נתניהו:

16:56 עריכה

NBC מפרסמים היום קטע וידאו מ-1992, שבו נראים דונלד טראמפ וג'פרי אפשטיין מדברים על נשים במסיבה. לימים הודה אפשטיין בשידול קטינה לזנות וטראמפ נהפך לנשיא ארה"ב. אתמול פורסמה תמונה של אהוד ברק מ-2016, נכנס לביתו של אפשטיין, שהיה גם שותף עסקי שלו.

17:41 עריכה

בראיון לגל"צ אמר שר החינוך לשעבר ששקד והוא עדיין עשויים לרוץ יחד ושהוא לא רוצה להתחבר לחלק החרד"לי בימין כדי לא להבריח את הימנים הליברלים לכחול לבן וליברמן. בנוסף, הוא לא מתחייב להמליץ על נתניהו, אם וכאשר ייבחר שוב לכנסת:

17:55 עריכה

ברק דורש התנצלות לפני תביעה:

19:46 עריכה

סרטון חדש ללפיד עם קריאייטיב וארט מרעננים:

19:48 עריכה

דרעי עונה ללפיד:

20:28 עריכה

ברק מדבר הערב בכולי עלמא בתל אביב ויוצא למתקפה חריפה נגד מה שהוא מגדיר כהסתה של נתניהו שהחלה בדוד לוי, המשיכה ברבין, מאיר דגן ז"ל, בני גנץ ובסוף נגד ברק עצמו. "ביבי אתה תמשיך להפיץ עלי שקרים ואני אמשיך לומר עליך את האמת":

אהוד ברק בשידור חי מול תומכי "ישראל דמוקרטית". הצטרפו עכשיו:

פורסם על ידי ‏Ehud Barak – אהוד ברק‏ ב- יום רביעי, 17 ביולי 2019

20:34 עריכה

ברק ירד לפסים אישיים ומשפחתיים מאוד, ואמר כי העבודה ש"יאיר נתניהו – זנאי, מסית ופרזיט – זוכה לאבטחת שב"כ, היא חרפה".

בנוסף למתקפה על נתניהו, ברק התחייב הערב לקבוע גבול לישראל בתוך שנה, ("אנחנו כאן הם שם"), לחוקק חוקה לישראל בתוך שנתיים, חינוך חינם מגיל אפס, ביטול ההדתה במערכת החינוך ותחבורה ציבורית בשבת.

22:11 עריכה

ברק מתקן שנתן אשל לא עבריין מין, אלא עבריין משמעת:

22:28 עריכה

זכות התגובה לנתניהו הצעיר, אחרי שכונה מסית ופרזיט על ידי ברק:

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
יום ד׳, 17/07 אתמול עריכה

 

כך התנהלה ישיבת צמרת הליכוד עם נתניהו

חשיפה נתניהו מתעניין רק בליברמן, ובליכוד מיואשים

צמרת הליכוד נפגשה במצודת זאב, ושמעה מראש הממשלה את תוצאות הסקרים הפנימיים שהזמין ● נתניהו הבהיר לנוכחים: המטרה היא ליברמן, צריך לקחת ממנו את המנדטים האבודים ● כל נסיון להציע אלטרנטיבות, נדחו ● גם ברק סומן כמטרה אסטרטגית: הסקרים מעידים כי הוא היחיד שיגרום לאנשים לצאת מהבית ולהצביע נגדו

יואב גלנט, אמיר אוחנה, מירי רגב, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר, בנימין נתניהו, אופיר אקוניס (צילום: פלאש90)
פלאש90
יואב גלנט, אמיר אוחנה, מירי רגב, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר, בנימין נתניהו, אופיר אקוניס

הישיבה של צמרת הליכוד ביום שני בערב במצודת זאב גילמה את עומק המצוקה במפלגת השלטון.

לימין יש רוב מובהק בקרב בעלי זכות ההצבעה, אבל לליכוד אין קואליציה ולא בטוח שתהיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכונת בחירות ואשף אלקטורלי, נראה בעצמו אובד עצות. המשתתפים בישיבה לא הבינו את האסטרטגיה שלו בבחירות האלה, ולא הסכימו גם עם מה שהבינו. הדרך לניצחון בקלפי ב-17 בספטמבר נראית להם רחוקה, והמטרה עכשיו היא לייצב את הספינה ואולי לגרד בסוף 61 מנדטים.

שבעה שרים וחברי כנסת אשר נתניהו סומך עליהם ועל שיקול דעתם זומנו לישיבה: יובל שטייניץ, אופיר אקוניס, יואב גלנט, אמיר אוחנה, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר ודוד ביטן.  נתניהו הציג שם סקרים פנימיים שהזמין. "הליכוד", הוא אמר, "עומד על 32 מנדטים. המצב עקבי, עם סטייה קלה למטה".

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו. הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי"

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו" – הוא הוסיף תנועת יד חדה שאהובה עליו, מלמעלה למטה. "הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי".

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הדרך של נתניהו היא לגזול קולות מישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. כמה שיותר ובכל דרך אפשרית. לדבריו, כל קול שיוצא מליברמן חוזר לליכוד, ולא הולך לשום מקום אחר. לא למפלגות השמאל, לא לחרדים ולא לאיחוד מפלגות הימין. "זו דרך חד כיוונית", הוא הסביר, "זו אולי הדרך היחידה".

ומה לגבי המפלגות מימין לליכוד? כאן נתניהו ממש הפתיע את חבריו. "אנחנו לא צריכים מפלגה אחת, אנחנו צריכים שירוצו שתיים, כמו בבחירות באפריל", אמר נתניהו. "מפלגה אחת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית; ומפלגה שנייה של איילת שקד, נפתלי בנט ומשה פייגלין. כל אחד יביא את המנדטים שלו".

שטייניץ: "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו"

שטייניץ נזעק. "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו. עלול להיות מצב שמפלגה אחת או שתיים לא עוברות את אחוז החסימה".

"הם יעברו. אני חייב להגיע ל-61", ענה נתניהו.

״בפעם הקודמת הסקרים אמרו ששתי המפלגות יעברו וראינו איך זה נגמר״, שטייניץ ציין.

"אבל איך תביא עוד מנדטים?", שאלה חוטובלי. "בעולם אידיאלי אתה עומד על 60".

"הדרך עוברת במגזר הרוסי", חזר ואמר נתניהו.

"למה אתה חס על הציונות הדתית? מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"תגיד, למה אתה חס על הציונות הדתית?" שאל ביטן. "מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. הרי הפעם אין לנו את כחלון (כמפלגה מתחרה חילונית). מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"אני לא רוצה יותר מ-35 מנדטים", ענה נתניהו. "אם כולם יעברו, הצלחתי".

הניסיונות שעשו השרים לשכנע את נתניהו לנסות אופציות אחרות, חוץ מליברמן, לא הועילו, והעמדה הכללית של המשתתפים הייתה כי נתניהו עושה טעות שאינו פועל לאיחוד מלא של כל המפלגות מימין לליכוד.

נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)
נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)

בנקודה זו הדיון עבר לסוגיית כחול-לבן.

הסקרים של נתניהו הראו תמונה מדהימה: בני גנץ כבר לא קיים בתור מועמד לראשות הממשלה. הסקרים מראים על פער עצום בשאלה, "מי אתה רוצה שיהיה ראש הממשלה?" ומשום כך, החליט נתניהו, הליכוד לא יעסוק בגנץ ובכחול-לבן וימקד את המאמצים רק בליברמן – ובאהוד ברק. תיכף נחזור אליו.

את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד

במהלך הישיבה, ובין לבין בשיחות מסדרון, עלו שוב שמותיהם של בנט ושקד. ראש הממשלה ומקורביו נשבעים שבנט מבקש להיות השגריר באו"ם. בנט עצמו אומר להד"ם. את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. את עיקר המאמצים נגדה, אומרים מקורות, מרכזת היום השרה מירי רגב. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד.

"הכול בגללם", אמר בכיר שהשתתף בפגישה הסגורה במצודת זאב. "בנט ושקד הרסו את המחנה. הם הרסו את הגוש. בגללם ליברמן עושה מה שהוא רוצה ולנו אין מרחב תמרון. זה יהיה אסון אם איילת תבוא לליכוד".

ובחזרה לאהוד ברק.

הרבה אנשים תמהים מדוע נתניהו מחריף את המאבק בברק ויוצא נגדו בקצב של שני פוסטים ביום. הרי נתניהו תמיד התעלם מגורמים נטולי כוח, שעומדים על סף אחוז החסימה – כפי שעשה בבחירות האחרונות עם יו״ר העבודה אבי גבאי. הפעם, במקרה של ברק, הוא רק מחמם את הגזרה.

בסקרים נבדק מי מעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. ברק היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו

הסיבה ברורה: בסקרים של הליכוד נבדק מי האיש שמעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. נבדקו ברק, גנץ, יאיר לפיד, עמיר פרץ וניצן הורוביץ. ברק הוא היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו.

אהוד ברק במהלך ביקור באריאל, ב-16 ביולי 2019 (צילום: Roy Alima/Flash90)
אהוד ברק במהלך ביקור אתמול (שלישי) באריאל (צילום: Roy Alima/Flash90)

נתניהו, אם כן, מעודד את ברק להילחם נגדו ורצוי שהמאבק יהיה כמה שיותר גס, בוטה ומלוכלך. הקרב הזה מעורר אמוציות גדולות. מבחינת נתניהו מדובר ב-WIN-WIN. נתניהו נלחם בברק, מדרבן את מצביעי הימין וגם גורע כוחות מכחול-לבן.

ובכל זאת, האווירה הכללית במרומי מצודת זאב של הליכוד לא הייתה אופטימית ושמחה כמו, למשל, לפני בחירות 2013. "אנחנו בדיכאון קליני", סיכם אחד המשתתפים אחרי הישיבה.

"בציבור שונאים את כולנו. המצב המדיני והביטחוני טוב, יש הישגים מרשימים, אבל הסיפור האזרחי לא מטופל. מערכת הבריאות, הגירעון, ועכשיו מחירי הדיור. יחד עם הבחירות שהוקדמו בלי שאף אחד רוצה אותן והמצב המשפטי של נתניהו? בסך הכול די מייאש כאן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 818 מילים
סגירה