עבדות מודרנית

ישראל נמצאת במקום טוב בדירוג משרד החוץ בארה"ב הנוגע לסחר בבני אדם ● אבל התופעה עדיין כאן - ובתקופת הקורונה הפכה קשה יותר לאיתור ● נשים שהגיעו לארץ כדי לעסוק בסיעוד, הפכו לשפחות ● גברים שבאו כדי לעבוד בבניין מוחזקים בתנאי עבדות ● ו-55 עובדים זרים שוהים במקלטים לקורבנות סחר בבני אדם, אבל יחידת המשטרה שאמורה לטפל בהם פורקה  

סחר בבני אדם. אילוסטרציה (צילום: istock)
istock

ישראל נמצאת במקום טוב בדירוג משרד החוץ בארה"ב הנוגע לסחר בבני אדם ● אבל התופעה עדיין כאן - ובתקופת הקורונה הפכה קשה יותר לאיתור ● נשים שהגיעו לארץ כדי לעסוק בסיעוד, הפכו לשפחות ● גברים שבאו כדי לעבוד בבניין מוחזקים בתנאי עבדות ● ו-55 עובדים זרים שוהים במקלטים לקורבנות סחר בבני אדם, אבל יחידת המשטרה שאמורה לטפל בהם פורקה  

קרינה בת ה-30 הגיעה לישראל כעובדת זרה לפני כשנה במטרה לחסוך כסף לטיפול רפואי עבור בתה החולה, שנותרה ברומניה. היא הגיעה למשפחה ישראלית מבוססת, אשר קיבלה היתר להעסיק עובדת זרה בגלל הנכות של האב. מהר מאוד מצוקתה נוצלה על ידי בני המשפחה.

היא אולצה לעבוד מסביב לשעון, ללא הפסקות וחופשים, חוותה השפלות והרעבה. היא השילה 10 ק"ג ממשקלה, לא הורשתה לנעול את חדרה ולא זכתה לפרטיות. את משכורתה המעסיקים העבירו ישירות לחשבון ברומניה כך שלא היה לה כסף זמין.

קרינה (השם שמור במערכת) אינה דוברת אנגלית, ולכן מעסיקיה היו הקשר היחיד שלה למציאות שבחוץ. היא חששה לאבד את מקור הפרנסה שהיה מבחינתה הדרך היחידה להציל את בתה, בת ה-7.

מקלט לנשים. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מקלט לנשים. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לבסוף לא יכלה עוד, ופנתה למוקד לפליטים ומהגרים אשר סייע לה להגיש תלונה במשטרה, לקבל הכרה כקורבן סחר ולהגיע למקלט לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם מטעם עמותת קשת, במימון ופיקוח משרד הרווחה.

במקלט, קרינה עברה שיקום נפשי ומקצועי ממושך. היא הצליחה לחסוך ולהשיב חובות בגין הטיפול בבתה החולה. בנוסף, קיבלה פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים בתביעת נזיקין שהגישה. בסיום ההליכים חזרה לרומניה. לסיפור שלה יש סוף טוב, בניגוד לסיפורים רבים אחרים של עובדים זרים.

בשנים האחרונות ישראל נמצאת במקום טוב בדירוג משרד החוץ של ארצות הברית, הנוגע לסחר בבני אדם. אבל התופעה הזו עדיין כאן. היא רק קיבלה פנים חדשות, שיטות מתוחכמות והפכה מורכבת יותר לאיתור.

נשים שהגיעו לארץ כדי לעבוד בסיעוד והפכו לשפחות. גברים שבאו כדי לעבוד בבניין או בחקלאות ומוחזקים בתנאי עבדות. נשים וגברים שהוחזקו במחנות בסיני והגיעו לארץ אחרי שחוו זוועות.

נשים שהגיעו לארץ כדי לעבוד בסיעוד והפכו לשפחות. גברים שבאו כדי לעבוד בבניין או בחקלאות ומוחזקים בתנאי עבדות. נשים וגברים שהוחזקו במחנות בסיני והגיעו לארץ אחרי שחוו זוועות

וכן, כמו לפני 15 שנה, כשישראל הייתה במקום רע מאוד ברשימת משרד החוץ האמריקאי גם היום נשים ממזרח אירופה עדיין מגיעות לכאן כדי לעסוק בזנות ומוחזקות בתנאים קשים בדירות מסתור. רבים מהקורבנות הגיעו לכאן בשנים שלפני הקורונה ונתקעו במצב הבלתי אנושי הזה לפרק זמן בלתי מוגבל.

27 נשים, 14 ילדיהן, ו-14 גברים – סך הכל 55 בני אדם – שוהים בימים אלה במסגרות לטיפול ושיקום לקורבנות סחר בבני אדם. כמה נשים, גברים וילדים חיים היום בתנאי עבדות בישראל? לרשויות אין הערכה.

יחידת הסער של המשטרה, שהוקמה ב-2005 במטרה לזהות ולאתר סחר בבני אדם, פוזרה בשנת 2011. במשטרה מטפלת בנושא קצינה אחת בלבד, ורוב נטל האיתור והזיהוי של הקורבנות הושת על ארגוני זכויות אדם ועמותות פרטיות.

מטפלת פיליפינית מסייעת לקשישה לחצות את הכביש ליד התחנה המרכזית בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)
מטפלת פיליפינית מסייעת לקשישה לחצות את הכביש ליד התחנה המרכזית בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

לטשטש את הגבול

מאז תחילת משבר הקורונה, מצב העובדים הזרים החמיר: אכיפת זכויות העובדים ופיקוח תנאי מגוריהם והעסקתם הוזנחו על ידי הרשויות. חלק מהעובדים הסיעודיים, בעיקר העובדים מהפיליפינים ומהודו, מאוגדים בקהילות, מקבלים תמיכה ומודעים לזכויותיהם. אחרים, ביניהם עובדים מתאילנד, סרי לנקה, מזרח אירופה וחבר העמים לשעבר, יכולים למצוא את עצמם, במיוחד בתקופת הקורונה, מבודדים חברתית.

הם מגיעים לכאן כדי לעסוק בחקלאות, בנייה, סיעוד ומשק בית ולעתים מרומים על ידי המעסיקים שמבטיחים לסדר להם אשרות עבודה, אבל זה לא קורה בפועל.

"הגיעו אלינו מהגרות עבודה שהוטרדו מינית על ידי המעסיקים ולא התלוננו בגלל המחסום התרבותי", מספרת עו"ד יסמין קונפינו, מנהלת המסגרות לשיקום קורבנות הסחר מטעם עמותת קשת. "עבור נשים אסיאתיות – מתאילנד, למשל – לדבר על עבירות מין של המעסיק זה לבייש את עצמן, את משפחתן ואת קהילתן. לוקח המון זמן עד שהן פונות לעזרה ומוכרות כקורבנות סחר".

סיגל רוזן, מנהלת מחלקת פעילות ציבורית במוקד לפליטים ומהגרים (צילום: המוקד לפליטים ומהגרים)
סיגל רוזן, מנהלת מחלקת פעילות ציבורית במוקד לפליטים ומהגרים (צילום: המוקד לפליטים ומהגרים)

לדברי סיגל רוזן, מנהלת מדיניות ציבורית במוקד לפליטים ומהגרים, הפועל לצמצום התופעה בשיתוף ארגון קו לעובד, תנאי העבודה בשוק העובדים הזרים בישראל הם מצע נוח לתנאי עבדות, ועידן הקורונה הפך את הכול לקשה עוד יותר.

"זה מתחיל מהעמלות הגבוהות שהעובדים נאלצים לשלם למעסיקים כדי להגיע לעבוד כאן, וממשיך עם החוק שכובל את העובדים הוותיקים למעסיק מסוים", אומרת רוזן.

"גם ככה זו עבודה שמתבצעת 6 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. כעת, כשעובדי סיעוד מתבקשים לא לעזוב את בתי המטופלים ובתי האבות גם לא ביום החופשי, זה מטשטש עוד יותר את הגבול בין החיים הפרטיים שלהם לעבודה".

לדברי עו"ד מיכל תג'ר מארגון קו לעובד, כבר מהסגר הראשון התקבלו בארגון תלונות רבות של עובדים המועסקים בתנאים מחפירים. "העברנו את התלונות לפקחי רשות האוכלוסין וההגירה שאמורים לבדוק את התלונות ולהגיע פיזית למקום ההעסקה, אבל קיבלנו תשובה שהם הועברו לכוחות המשטרה על מנת לפקח על הנחיות הקורונה או הוצאו לחל"ת".

"הקצינה היחידה במשטרה שמטפלת בזיהוי קורבנות הסחר קיבלה תפקידים נוספים בשנת הקורונה", ממשיכה עו"ד תג'ר. "בספטמבר היה לנו מקרה של מהגרי עבודה מתאילנד בדרום הארץ, שהוחזקו בתנאי עבודה קשים, אולצו לעבוד בכפייה ונמנע מהם טיפול רפואי על ידי המעסיקים.

עו"ד מיכל תג'ר (צילום: באדיבות המצולמת)
עו"ד מיכל תג'ר (צילום: באדיבות המצולמת)

"כשפנינו למשטרת ישראל, הקצינה הייתה עסוקה בענייני משבר הקורונה ולא היה עם מי לדבר. בהמשך המקרה טופל, והעובדים הוכרו כקורבנות סחר".

כבר ב-30 בספטמבר פנו אנשי קו לעובד לשר הפנים אריה דרעי ולמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף. הפנייה שלהם עסקה ב"השבתת פעילות האכיפה והפקרת זכויות מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים", אבל על פי העדויות שמגיעות לארגון, גם היום, בסגר השלישי, לא מתבצעת כל אכיפה פיזית של תנאי העסקת העובדים הזרים.

"המשמעות של היעדר אכיפת תנאי העסקה ותנאי מגורים, ביחד עם הצמצום בכמות העובדים בגלל הגבולות הסגורים היא פגיעה קשה בעובדים שנמצאים פה",  מסבירה עו"ד תג'ר.

"אנחנו מטפלים במקרים של אנשים שהגיעו לקריסה פיזית כתוצאה מהעסקה בשעות מרובות, בתנאים קשים ותנאי מגורים ירודים. ברגע שנפסקת האכיפה, לאט לאט הכול מתרופף, ומגיעים למצב שהעבירות הולכות ומתרבות".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הרשות פועלת ללא לאות לקיום הוראות החוק. אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מורכבת, אשר דורשת היערכות ייחודית מצד כלל גופי המדינה. על אף זאת, אנו ערים לחשיבות שמירת זכויותיה של אוכלוסיית העובדים הזרים ובשל כך, ועל אף צורכי המערכת, הוחלט לתת עדיפות לנושא חשוב זה ובהתאם אף בוצעו פעולות אכיפה רבות ומורכבות בחודשים האחרונים".

אריה דרעי ושלמה מור-יוסף (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אריה דרעי ושלמה מור-יוסף (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ניצולי המחנות מגיעים לטיפול

לאחר שהמידע על קורבנות סחר ועבדות מגיע למשטרה, העובדים נחקרים. אין להם מעמד חוקי וזכויות סוציאליות, כך שרק אלה הזוכים להכרה כקורבנות סחר יכולים לקבל זכויות לשיקום, טיפול ואשרת שהייה בישראל.

על העובדים למסור עדות במשטרה, ובמהלך התקופה שבה מתנהל ההליך הפלילי הם מקבלים אשרת שהייה ועבודה באופן אוטומטי. לאחר סיום ההליך הפלילי, המקלט מגיש עבורם בקשה משפטית לשנת שיקום בישראל. ברוב המקרים הבקשה מאושרת.

עמותת קשת מפעילה שלושה סוגי מסגרות: מקלט לנשים קורבנות סחר ועבדות, שרובן הועסקו בזנות; מקלט לגברים, רובם מהגרי עבודה ומבקשי מקלט מאפריקה; ודירות לנשים שעוברות שיקום עם ילדיהן, לרוב מדובר בשורדות המחנות בסיני.

השורדים והשורדות נמלטו מאתיופיה, סודן ואריתריאה ונחטפו על ידי בדואים שביקשו דמי כופר ממשפחותיהם. הם הוחזקו בתנאי שבי ועונו פיזית, מינית ונפשית, ואיכשהו הצליחו בסופו של דבר להגיע לישראל.

עו"ד יסמין קונפינו (צילום: באדיבות המצולמת)
עו"ד יסמין קונפינו (צילום: באדיבות המצולמת)

"אנחנו עדים לתופעה הזו מ-2009, אבל ישראל הכירה בפליטים האלה כקורבנות סחר רק בשנים האחרונות ורק עכשיו הם מגיעים לקבל טיפול", מספרת קונפינו.

המקלטים מופעלים על ידי משרד הרווחה, בשיתוף פעולה בין-משרדי: משרדים הפנים מעניק אשרות שהייה ועבודה; משרד הבריאות מעניק שירותי רפואה; ומשרד המשפטים מעניק לקורבנות סיוע משפטי, אחראי להגשת בקשת הקורבנות לשנת שיקום בישראל, ומייצג אותם בהליכים אזרחיים שונים כגון תביעות נזיקין כנגד המעסיקים.

הקורבנות עוברים קורסים מקצועיים ומשתלבים בצורה חוקית בשוק העבודה בישראל למשך תקופת השיקום. אלו שמקבלים הכרה ומגיעים לשיקום, מקבלים טיפול ומענה נאות. הבעיה היא לאתר את כל השאר, והדרך לשם רצופה במכשולים רבים.

בישיבה של וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות בכנסת שהתקיימה בנובמבר האחרון בעקבות דו"ח משרד החוץ של ארה"ב לשנת 2019, אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מרב מיכאלי: "יש תחושה שממשלות ישראל בשנים האחרונות הרגישו שהן נחות על זרי הדפנה.

"ישראל עלתה לדירוג העליון, אז אפשר לפרק ולפזר את כל הגופים והמאמצים שרוכזו לצורך העלייה הזאת בדירוג, וצריך לשים לב מאוד-מאוד שהדירוג לא יסתיר מעינינו את הבעיות הקשות".

במשטרת ישראל סירבו לבקשת זמן ישראל לראיין את רב פקד שרית פרץ, הקצינה האחראית לנושא סחר בבני אדם. בדיון הוועדה בנובמבר התייחסה פרץ לסוגיית המחסור בכוח אדם: "אנחנו נמצאים כרגע בעבודת מטה שנמצאת בעיצומה לקראת הכרעה של המפכ"ל. כבר אושרה הגדלה בשני תקנים לחוליה. עבודת המטה מדברת על קצת יותר, ובסוף מי שיכריע זה המפכ"ל".

מרב מיכאלי בדיון של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, 24 באוגוסט 2020 (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)
מרב מיכאלי בדיון של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, 24 באוגוסט 2020 (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

מהמשטרה נמסר בתגובה: "ככל שעולה הצורך לבצע פעולות חקירה, הרי שהן מתבצעות בהתאם ביחידות החקירה השונות הפועלות בכל הארץ, כפי שמטפלים בכל תופעת פשיעה אחרת, וזאת ללא קשר למספר השוטרים בחוליה המנחה מקצועית.

"בנוגע לחקירה שעניינה עובדים זרים ממושב בדרום, פתחנו בחקירת האירוע ואף הכרנו בעובדים כקורבנות סחר בבני אדם. טענות על טיפול לקוי של המשטרה במקרה זה הועלו בבג"ץ, שדחה את הטענות. משטרת ישראל מכירה בעשרות קורבנות סחר בבני אדם בכל שנה ומסייעת להם והיא תמשיך לאתר קורבנות נוספים".

עוד 1,282 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

אהבתי לסופר מצרי שונא ישראל

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב קהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים.

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב בקהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים

אני אדבר עם כל אחד ברחוב או על הבר, אבל בענייני ספרות קשה להכחיש שאני סנוב. המדפים בביתי נאנקים תחת משקלם המצטבר של צווייג, נבוקוב, מופאסן, סומרסט מוהם, נייפול, הבנתם את הנקודה. מידי פעם אנסה משהו מודרני יותר, ולרוב אתאכזב. אני חש שנגמרו לנו האלמנטים הספרותיים לפני כ-50 שנה, ונותרנו בעיקר עם רכיבים מגושמים המתחברים לכדי בליל משעמם לקריאה.

הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)
הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)

מידי פעם לפני נסיעה למקום חדש ומסעיר אשאל איזה מומחה: מהו הרומן על המקום הזה, שעלי לקרוא כדי להבין?

בדרכי להאיטי התשובה היתה: “קרא את הקומיקאים מאת גרהם גרין. הוא אמנם לא היה מקומי, אבל זה הספר". הייתי המום מהיצירה, הזכרתי אותה במאמר שכתבתי ומאז קראתי כמעט כל מה שהאיש הפורה הזה כתב.

לפני כמה שנים נשלחתי לקהיר. "קרא את בניין יקוביאן מאת אסוואני", נאמר לי.

הספר הקסים אותי מיד. לא רק בגלל העלילה. עד כמה שמעניין לקרוא על חיייטים, סנדלרים וסטודנטים משנות השבעים המעניינות מספיק, מה שבאמת שבה את ליבי היה הסגנון. אסוואני עשה מושלם כמה דברים שאני מאוד אוהב.

  1. ראשית, מוטיב הזמן. הפחד ממוות הוא המאיץ הגדול של האנושות. סיפור שעוקב אחר האדם תוך כדי שהוא משתנה, דרך חוויה, למידה או דעיכה, יגע ללב.
  2. שנית, הנרטיבים השזורים זה בזה. לכל אדם שאנחנו פוגשים יש פוטנציאל לשנות את עתידנו. ריבוי נרטיבים יכול להיות תכסיס מגושם, אך בידי אמן זו אומנות (בייחוד כאשר הקשרים מפתיעים).
  3. שלישית, אם סופר מסוגל לבטא את מרכזיות המין בעולמנו ללא וולגריות, זה כבר הישג כביר.
  4. ואחרון חביב, היכולת לשקף איך הכל מקרי ואבסורדי ועם זאת גם נשגב.

אסוואני עשה כל זאת ועוד, כך שמיד קראתי את הרומן השני שלו, שיקגו, וספר סיפורים קצרים; בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים".

כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון.

"ד"ר אסוואני”, אמרתי.

הוא נעמד מייד ולחץ את ידידי בחמימות.

בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים". כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון

"הספר שפרסמת זה עתה העניק לי אושר עצום, כפי שעשו כל ספריך", אמרתי תוך ויתור מסויים על נייטרליות עיתונאית. "בבקשה רק תמשיך לכתוב, ודע שיש לך אוהד".

התכוננתי ללכת, אבל הוא התעקש: "תצטרף אלינו לשולחן". כנראה שהיה עדיף להסס ולו במעט. אבל הסכמתי מייד.

השיחה בשולחנו של אסוואני עברה לאנגלית. ואז חל שינוי מסויים. המפגש החל כמפגן של הערצה, אבל עברתי די מהר לדפוס של עיתונאי חוקר. שמעתי פעם שמועה זדונית לפיה אסוואני, רופא שיניים במקצועו, הוא לא יותר מאשר כיסוי עבור אשתו – שהיא כותבת הכל בסתר מכיוון שבתור מוסלמית אדוקה עליה להתנזר מתהילה. החלטתי לבחון את הסוגייה.

"ד"ר אסווני, אם יורשה לי: מהן ההשפעות ספרותיות שמהן אתה מקבל השראה ליצירתך?".

אסוואני ענה: "הו, ההשפעות רבות, וכל אחת נשגבת בדרכה. אבל מבחינתי, בסופו של דבר, הסגנון הלטינו-אמריקאי הוא שמעניק לי התעלות".

"האם ישנו סופר מסוים מאסכולה זו שהוא אהוב עליך במיוחד?"

"תיאורטית יש רבים, אבל במציאות, כפי שאתה חייב לדעת, זה יכול להיות רק גרסיה מרקס. באופן טבעי".

כמובן! כמו אסוואני, מרקס הוא אמן הנרטיבים המשתלבים וענייני חלוף הזמן! הם חולקים גם נגיעות בריאליזם קסום. זה היה ברור, לגיטימי ומשכנע לחלוטין. אבל המשכתי בשלי.

"איזה מספריו אתה זוכר לטובה?"

אסוואני הביט בי כמו שמביטים בפקיד שומה. אך כהרף עין חזרה אליו חביבותו. "אולי היית מצפה ממני לומר מאה שנים של בדידות. אבל אני אפתיע אותך, ידידי היקר. מבחינתי, מכל יצירותיו אני מעדיף את אהבה בימי כולרה".

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות.

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות

אסוואני מסר לי את כרטיס הביקור שלו מבלי שיתבקש. היה לי חבר חדש! לא חבר אמיתי אמנם, אבל יותר מחבר פייסבוק. נשבעתי לא לנצל זאת לרעה – ועד מהרה עשיתי את זה.

אסוואני הוא ספקן גדול לגבי השלום עם ישראל וסירב בעקשנות לאשר את תרגום ספריו לעברית (אם כי זה נעשה איכשהו לאחרונה). לי בדרך כלל אין סבלנות לאוייבי השלום – אבל במקרה שלו מחלתי על העניין. אמנות גדולה קיימת ביקום מקביל, טוב יותר.

כעבור זמן מה מצאתי את עצמי כותב מאמר על האכזבה הגדולה מה"אביב הערבי" שנגמר במפח נפש קולוסלי ברוב מדינות האזור. נדרשתי לציטוט מטעם מי שעדיין מאמין; התקשרתי לסופר, והוא נענה בשמחה. כיצד אתה עונה לאלה הטוענים שהערבים במדינות האזור פשוט אינם מוכנים לדמוקרטיה, שאלתי. הוא סיפק, כמובן, את הציטוט האידאליסטי הנדרש: "הרעיון שיש אנשים שלא מגיע להם צדק הוא גזעני. זה משקף חוסר כבוד לאנשים. אני בהחלט לא מסכים עם זה".

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן.

אולי הוא כבר התפייס עם הציונים ברוח התקופה – מי יודע.

ד"ר אסוואני, אם אתה קורא את זה במקרה, אנא קבל את התנצלותי. ודע שהזמנתי זה עתה את ספרך החדש: הרפובליקה של אמיתות שווא.

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן

רומן זה, שרבים ציפו לו תקופה ארוכה, מגולל את ארועי מהפכת 2011 מנקודת מבטן של דמויות מהסוג שרק אסוואני יכול להמציא. ברור שהוא יהווה את האמירה האולטימטיבית בנושא.

הספר יצא באנגלית החודש והוא עושה כעת את דרכו לישראל. מעטים הדברים שיסבו לי אושר גדול מזה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

בכיר ברע״ם: לא מגיבים לדברי סמוטריץ׳ כדי לא להרוס מהלכים

סמוטריץ׳ על האפשרות כי ממשלה של בנט - לפיד משרתת את בניית כוחו בציונות הדתית: ״לא הכל פוליטיקה״ ● ח״כ אורית סטרוק: חושבת שזה אפשרי להביא את סער לנתניהו ● מאיר כהן: ״שומע שסער נחוש לא להצטרף לנתניהו, מקווה שבנט שומר על אנשיו״ ● הקבינט המדיני-בטחוני צפוי להתכנס היום לראשונה מאז פברואר ● מאות בהפגנה מול הקריה במחאה על הטיפול בהלומי קרב

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

הצבעה חשאית לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא מנהל מרכז הביקורים של בית הנשיא ודוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה