בעולם מתכננים תוכניות עתירות תקציב, שמטרתן לסייע בהתנעת הכלכלה ביום שאחרי משבר הקורונה. הרבה מהכסף הזה צפוי להיות מושקע בתוכניות לעולם ירוק ובריא יותר. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הבטיח, במהלך קמפיין הבחירות, להשקיע 2 טריליון דולר בתשתיות אנרגיה נקייה במהלך ארבע השנים הבאות.
האיחוד האירופי מתכנן להוציא 750 מיליארד אירו – כרבע מהתקציב הכולל של האיחוד – על עסקאות ירוקות כדי להמריץ את כלכלת גוש האירו ולסייע בהחזרת המובטלים לעבודה. גופים – ביניהם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הפורום הכלכלי העולמי, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית – המליצו לתעל את כספי השיקום להפחתת פליטות פחמן, הגורמות לשינוי האקלים.
בישראל נושא שינוי האקלים נדחק הרחק הצידה, למרות שבצד מחכה תוכנית חילוץ ירוקה, שנוצרה על ידי כלכלנים ואנשי סביבה מובילים ואושרה על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת. עכשיו כל מה שצריך זה תקציב צנוע למדי.
המפץ הירוק
בתוכנית הירוקה מובאים בפירוט רב התקציבים הדרושים ליישום צעדים בעלי היתכנות גבוהה, כלומר רכיבים מפרויקטים שכבר נכללים בתוכניות העבודה של משרדי הממשלה, ושאפשר להוציא אותם לפועל בקלות. אותן תוכניות יכולות לסייע ביצירת משרות ובהאצת צמיחת הכלכלה בדרכים שיצמצמו את הנזק האקלימי וישמרו על הסביבה.
תג המחיר של התוכנית הוא 8.3 מיליארד שקלים, כ-0.6% מהתמ"ג של 2019 וכ-1.7% מתקציב הממשלה לאותה שנה. התוכנית הוכנה על ידי פרופ' נתן זוסמן, מנהל המרכז למימון ופיתוח במכון ללימודים בינלאומיים מתקדמים בז'נבה, שווייץ, יחד עם ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ודוקטור במשפט סביבתי, והילה שואף קולביץ, יועצת וחוקרת כלכלה ומדיניות.
ההשקעות הגדולות ביותר מיועדות למגזרי האנרגיה המתחדשת, התחבורה, התעשייה והפסולת. עדיין לא ברור אם הממשלה הבאה תתמודד עם הגירעון חסר התקדים של המדינה, המוערך ב-50.4 מיליארד דולר בעקבות המגפה, באמצעות מדיניות צנע או השקעות נרחבות.
אבל על פי זוסמן, השקעות התשתית הנחוצות לצורך הפחתת פליטות הפחמן יסייעו בהנעת הכלכלה על ידי יצירת מקומות עבודה שייצרו משכורות, שיביאו להגברת הצריכה.
זוסמן מאמין כי תוכנית לצמיחה ירוקה שמתעדפת השקעות כאלה יכולה לעלות בקנה אחד עם הגישה הניאו-ליברלית של מינימום התערבות, המועדפת על הממשלה. במקום ניסיון להחלפת השוק, אפשר לשמר את הצמיחה בד בבד עם ירידה בפליטות הפחמן.
לדבריו, יש קשר מוכח בין תשתיות איכותיות ויעילות לפריון עבודה בטווח הארוך, וכן לצמצום פערים חברתיים-כלכליים. בין ההצעות היקרות יותר שכלולות בתוכנית נמנית קרן הלוואות בשווי 750 מיליון שקלים, למינוף השקעות פרטיות בהיקף של 3.5 מיליארד שקלים במתקני אנרגיה סולארית.
הכסף יסייע גם להאצת שיפורים ברשת החשמל, על מנת לסייע לה להתמודד עם עומס תשתיתי על המערכת, הנסמכת על שדות סולאריים ועל התקנים סולאריים קטנים יותר ברחבי המדינה.
בין ההצעות היקרות יותר שכלולות בתוכנית נמנית קרן הלוואות בשווי 750 מיליון שקלים, למינוף השקעות פרטיות בהיקף של 3.5 מיליארד שקלים במתקני אנרגיה סולארית
כולם עומדים להרוויח
התוכנית כוללת גם השקעה בתוכניות זולות יותר, כגון סיוע בהכשרת עובדים שאיבדו את מקומות העבודה שלהם במהלך המגפה במיומנויות הנדרשות בתעשיות צמיחה ירוקה.
אלה יכולות לכלול שיפוץ מבנים לצורך הפיכתם ליעילים יותר מבחינה אנרגטית, התקנת מתקנים סולאריים ועבודה בתחום המיחזור. תוכניות ההכשרה יתמקדו גם בקידום התחבורה הציבורית, אדריכלות והנדסה ירוקות, הדפסות תלת ממד וטכנולוגיות ייצור חכמות אחרות.
התוכנית קוראת למעבר ליותר תעסוקה מרחוק – מגמה שכבר החלה בעקבות המגפה – אשר תפתח הזדמנויות תעסוקה חדשות בפני אלו המתגוררים רחוק מהמרכז הכלכלי של המדינה או אנשים בעלי מגבלות תנועה, ותחסוך את ההוצאות על דמי שכירות ושירותים שונים במשרד.
הדבר גם יפחית את עומסי התנועה ויגביר את יעילות העובדים עקב החיסכון בזמני הנסיעה, והורדת המכוניות מהכביש תתרום לאוויר נקי יותר. התחבורה אחראית לכ-23% מטביעת הרגל הפחמנית השנתית של המדינה, שנייה רק למגזר האנרגיה.
עבור אלו שעדיין נדרשים לנסוע למקום העבודה, התוכנית קוראת לסלילת יותר שבילי אופניים, לקישוריות טובה יותר לתחנות רכבת ולהפחתת מס הרכישה על מכוניות חשמליות חדשות. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעריך כי עומס התנועה עלה למשק 35 מיליון שקלים ב-2019, סכום שצפוי לעלות ל-100 מיליון שקלים עד שנת 2040.
תוכנית החילוץ נולדה ממחקר שערכה ועדה בראשות זוסמן, שבחנה את ההשלכות המאקרו-כלכליות של מעבר לכלכלה דלת פחמן במסגרת "ישראל 2050" – תהליך דו-שנתי בהשתתפות מחלקות ממשלתיות, אנשי אקדמיה, ארגוני החברה האזרחית ונציגי ציבור רבים אחרים, בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.
דוח הוועדה, שנחשף באמצע דצמבר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, מספק ניתוח עלות-תועלת כלכלי שמראה כי מעבר לאנרגיה נקייה יגרום נזק זניח בלבד לקופת המדינה, בשעה שישפר את הצמיחה הכלכלית, התמ"ג והרווחה הסוציאלית.
על פי הדוח, יתרונות עקיפים כגון שיפור בבריאות הציבור יגדילו את התמ"ג אף יותר. על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, יותר מ-2,200 ישראלים מתו בטרם עת ב-2019 בשל סיבות הקשורות בזיהום, מה שעלה למשק ב-2.6% מהתמ"ג.
על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, יותר מ-2,200 ישראלים מתו בטרם עת ב-2019 בשל סיבות הקשורות בזיהום, מה שעלה למשק ב-2.6% מהתמ"ג
לפתוח את הארנק הממשלתי
עם כל זאת, נראה שיידרש מאבק קשה כדי לגרום לממשלה לממן את התוכנית. זוסמן מציין כי במהלך עבודת הוועדה על פרויקט "ישראל 2050", נציגים ממשרד האוצר העדיפו להשקיף בשקט מאשר למלא תפקיד פעיל.
מכרז שפרסמה לאחרונה רשות החשמל אישר כי אנרגיה סולארית זולה כעת יותר מאשר דלקי מאובנים, גם אם כוללים את עלויות האחסון. בהתחשב בשפע אור השמש ובמיעוט הרוח או המים בישראל, חשמל סולארי נתפס כאופציית האנרגיה המתחדשת החשובה ביותר של המדינה. אבל משרד האנרגיה בוחר לקדם את עתודות הגז הטבעי שלחופי הים.
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, שפועל לקידום השימוש באנרגיה מתחדשת במדינה, אמר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-20 בינואר כי על מנת לקדם את תחום האנרגיה המתחדשת, משרדי הממשלה צריכים להתחיל לעבוד יחד, במקום למשוך בכיוונים שונים כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלהם.
"מנהל מקרקעי ישראל רוצה להרוויח כמה שיותר כסף מאישור מתקנים סולאריים על האדמות שלו. הוועדה הארצית לתכנון ובנייה רוצה הרבה פאנלים סולאריים על הגגות, אבל היא רוצה לגבות היטלי השבחה. המשרד להגנת הסביבה לא רוצה טורבינות רוח בגלל נזק אפשרי לציפורים נודדות", לדבריו.
אבל שינוי האקלים והצורך לעבור לאנרגיה נקייה אינם (עדיין) נושאים פוליטיים מפלגתיים, אף על פי שקיימת מחלוקת בשאלה כיצד יש לעשות זאת.
במדינה פועלים שפע ארגוני סביבה ללא מטרות רווח שמפעילים לחץ להפחתת פליטות פחמן. 75% מהישראלים כבר הפנימו שקיים קשר בין זיהום אוויר לבין שינוי האקלים, ששינוי האקלים מסכן את האנושות ושהממשלה צריכה להיערך לכך.
בנק ישראל וכן כלבי שמירה פיננסיים כגון הרשות לניירות ערך והמפקח על הבנקים כולם מדברים על סכנות האקלים, וחברות מתחילות להבין כי יהיה להן קשה יותר להתחרות במקומות כמו האיחוד האירופי אם לא יאמצו פרקטיקות ירוקות ויביאו בחשבון את ההשלכות הסביבתיות של העסקים שלהן.
"הצוותים המקצועיים של משרדי הממשלה הרלוונטיים מבינים את הצורך בהפחתת פליטות הפחמן, מחוייבים לכך ועורכים תוכניות בהתאם", אומר זוסמן. "משרד האוצר והפוליטיקאים צריכים להבין שמתרחש כאן משהו חשוב. ראש הממשלה צריך לקחת את זה כפרויקט".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו