תרשו לי חברים לטמון את מקלדתי בסחי הפוליטי ולנסות להבין את ההרכב. חתיכות לא מעוכלות של פשיזם וכהניזם עם שאריות ממלכתיות מתה ודייסת ביביזם, המחלות הצפויות והריח. בעיקר זהו ניסיון להבין את האנשים הטובים שנפלטו מהמרוץ.

ישראל נקלעה לבור שופכין שהכל בו מסתובב ונשאב לתוך מדמנת פשעיו ומעשי השחיתות של נתניהו (לכאורה, לכאורה, בסדר), משפט השוחד שלו, הקומבינות הפוליטיות שלו, הזחיחות והשחצנות שלו, סחיטת חבריו למפלגה ושותפיו לקואליציה, חנפנותו לחרדים המשמנים את כסאו למרות כל אלה, ורצף מעשים מגונים שהוא מבצע בדמוקרטיה הישראלית ובפוליטיקה הישראלית.

ישראל נקלעה לבור שופכין שהכל בו מסתובב ונשאב לתוך מדמנת נתניהו, משפט השוחד, הקומבינות, הזחיחות והשחצנות, החנפנות לחרדים ורצף מעשים מגונים שהוא מבצע בדמוקרטיה ובפוליטיקה הישראלית

מול אויב כזה צריך לדעת להיאבק. צריך תחבולות פוליטיות, צריך להבין את נפש האויב, לאסוף מודיעין, לתקוף באיגוף, מהאוויר מהים ומהיבשה, דרך הרשתות וכלי התקשורת הקלאסיים, בהפתעה ובאיחוד כוחות שלעיתים נראה בלתי אפשרי.

צריך להכיר את בג"צ יום וליל. את חוקי המדינה ואת תקנון הכנסת, את האפשרויות להעמיד ממשלה על טעויותיה ומחדליה. לחשוף אותם כל יום, כל שעה, ישירות למוחם של מיליונים.

צריך להיאבק בשטיפת המוח של נתניהו ושופריו. צריך לדעת לגייס ציבור גדול להפגנות מחאה וצריך לעבוד יומיום במאבק נגד ממשלה כושלת כשאתה מציע לאזרחים דרך אחרת שתמשוך אותם לסלק את ידיהם בקלפי מהפתק הרעיל של הממשלה הנכחית.

ומה היה לנו כאן? אנשים טובים שמבינים היטב את עומק הבור שבו מצויה ישראל בגלל האיש נתניהו ומעשיו הנכלוליים, פשוט החליטו ללכת בחושך ולשרוק לעצמם.

מה חשב לעצמו רון חולדאי שהתגאה בקרדיט הניהולי של תל אביב לאורך עשרים שנה? שאם הוא רק יעלה שלט חוצות מול נתניהו, העם יפנה לאחור וירוץ אחריו במקום אל התהום שמציע נתניהו כבר 12 שנה? חולדאי כך נראה, לא עשה סקרים מוקדמים, לא בדק מי יביא לאיחוד כוחות, לא תכנן כיצד לתקוף את שלטון נתניהו, לא הכין מצע שימשוך אחריו בוחרים ממגוון אוכלוסיות, כולל מצד תומכי נתניהו. כל מה שעשה עשה כמו שהוא עושה כשהוא רץ לראשות העיר תל אביב – העמיד את עצמו בחזית. זה לא מספיק. זה אפילו לא מספיק בקושי.

ומה היה לנו כאן? אנשים טובים שמבינים היטב את עומק הבור שבו מצויה ישראל בגלל האיש נתניהו ומעשיו הנכלוליים, פשוט החליטו ללכת בחושך ולשרוק לעצמם

ומה חשב לעצמו משה בוגי יעלון? שר ביטחון לשעבר, רמטכ"ל, איש טוב במובן הטוב של המילה. הקים מפלגה שמעולם לא התמודדה לבד, הצטרף לכחול לבן של גנץ, חבר איתה ליש עתיד, נבגד בידי אותו גנץ, וכעת הוא העריך שאותה מפלגה אישית שהוא הקים יכולה לרוץ לבד ולהביא 150 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה?

בוגי? היית בטוניס. חיסלת את אבו ג'יהאד. ככה מתכננים מבצע? ברצינות? מהיכן הבאת את הנתונים על כך שיש לתל"ם שלך תמיכה כה גבוהה אם לא התמודדת איתה לבד עדיין? הפוליטיקה היא אמנות האפשרויות אבל גם כדי להיות אומן צריך היגיון וצריך תחבולות וצריך ניסיון וצריך לפעול בשיקול דעת. בוגי הוכיח שאין לו את היכולות הללו לגייס ציבור גדול לתמוך בדברים ההגיוניים שהוא אומר על פרשת הצוללות ולהביא אותם אל הקלפי כדי שיפילו את נתניהו.

מה חשב לעצמו עופר שלח? איש ראוי לכל הדעות. האם הוא, שכתב ספרים על כשלונות הלחימה של צה"ל בלבנון ובשטחים, תכנן את המהלך היחיד שהוא עצמו אחראי להצלחתו או כישלונו – דרכו הפוליטית? כיצד עשה זאת? האם היו לו סקרים או נתונים אחרים שמצביעים על כך שכשהוא יפרוש מיש עתיד יילכו אחריו עשרות אלפי בוחרים של יש עתיד או מפלגות אחרות ויתנו לו להיכנס לכנסת הבאה עם הדברים הנכונים שהוא אומר?

פשוט אי אפשר להבין את האנשים הטובים האלה. אולי הם לא יודעים לקרוא את המפה הפוליטית, אולי הם לא מבינים את נפש הבוחר הישראלי. ברור שכישלונם מונח לפתחם. רק הם עצמם אשמים שהדרך הזו של הקמת מפלגה אישית – אינה נכונה. היא כישלון ידוע מראש.

פשוט אי אפשר להבין את האנשים הטובים האלה. אולי הם לא יודעים לקרוא את המפה הפוליטית, אולי לא מבינים את נפש הבוחר הישראלי. רק הם עצמם אשמים. הקמת מפלגה אישית היא כישלון ידוע מראש

אפילו נתניהו, גדול הנחשים הפוליטיים, לא רץ בראשות מפלגה אישית (למרות שהפך את הליכוד למפלגתו האישית). הוא רץ בראשות הליכוד של בגין. זו המפלגה שיש לה כבר היסטוריה של עשרות שנים. מסורת של תומכים ותומכים מסורתיים. עליה הוא השתלט. אותה הוא סחב לצרכיו האישיים.

ומה חושב כעת פרופ' זליכה? אם יעבור את אחוז החסימה ינפנף בהצלחתו "המדהימה", ואם לא, הוא יסביר שעומק משבר הכלכלה חייב אותו לרוץ. אבל האם זליכה עשה את עבודת ההכנה הפוליטית לקראת ריצתו לבד בבחירות?

אי אפשר שלא להביט כמובן על בני גנץ וחבורתו. האנשים שזכו בפיס כאשר ציבור ענק האמין שהנה מגיעה אלטרנטיבה לנתניהו, וביום אחד פשוט התרסקו, התכופפו, קיפלו את זנבם ונכנסו לממשלת נתניהו הנאשם בפלילים.

זו התכנית שתכננו שלשה רמטכ"לים? ביציאה למבצעים צבאיים מקובל לתכנן דפ"א – דרך פעולה אפשרית. יש הדרך המסוכנת, יש הדרך האפשרית ויש הדרך הבלתי אפשרית. יש גם דרכים אחרות. אבל מה היו דרכי הפעולה של מובילי כחול לבנבן למקרה שבבחירות לא יקבלו רוב? האם תכננו לשבת באופוזיציה ולבנות אלטרנטיבה? כנראה שלא. האם תכננו מראש להיכנס להסכם קואליציוני עם נתניהו? אם כך הם פשוט בגדו מראש במיליון ורבע אזרחים שהאמינו להבטחותיהם ההפוכות. כך או כך הם מצביעים על כישורים פוליטיים אפסיים. על חידלון אישי. חוסר ערכים, חוסר אידאולוגיה או דרך פוליטית שיכולה להוביל ציבור מצביעים לאורך שנים.

עכשיו צריך להביט על מפלגת העבודה. בעיקר על אותם עשרות ח"כים שקרצו לימין הרך לאורך שנים. בזו וזלזלו במצביעי השמאל. באותם אזרחים שהיו נאמנים לערכי תנועת העבודה במשך שנים. חברי הכנסת של המפלגה שלא היו מספיק סבלניים נאמנים ואמיצים לשבת באופוזיציה ולא להצטרף לממשלת נתניהו. היכן בוז'י הרצוג? היכן נחמן שי? איתן כבל?

וחבורת 24 המנדטים של רשימת המחנה ההוא, מי זוכר את שמו? שאריותיו בדמות עמיר פרץ ואיציק שמולי כבר זחלו לממשלת נתניהו בתקופה שעל גבו היו כבר כתבי אישום ולא רק חקירות וחשדות. אלה הוסיפו חטא על פשע ושלחו את בוחרי העבודה למפלגות אחרות. האנשים הללו הם פשוט חלאת הפוליטיקה הישראלית. אין לשפוט אותם בכלים של פוליטיקאים כושלים כמו בוגי שלח וחולדאי.

עכשיו מנסה מרב מיכאלי לשקם את מפלגת העבודה עם אנשים חדשים. אולי זה אפשרי. מה שברור שהדנ"א של מפלגה לא יכול להשתנות בגלל שחבריה רוצים שלטון בכל מחיר. אם הם לא יודעים, לא רוצים ולא מוכנים להיאבק באופוזיציה על דרך ועל הקמת אלטרנטיבה לשלטון, אין להם זכות קיום.

כן, אני יודע שקל מאוד לכאורה לכתוב פרשנות ולשחרר את הכעסים על המקלדת במקום להיכנס לחיים הפוליטיים ולנסות שם את כוחך. אבל היי. לפחות לא קיבלתי 45 אלף ₪ כספי ציבור כדי לשבת בכנסת כמה שנים ולהוסיף למדמנה עוד הבטחות סרק ומעשים מהסוג שבהם יש להילחם.

אני יודע שקל מאוד לכאורה לכתוב פרשנות ולשחרר כעסים על המקלדת במקום להיכנס לחיים הפוליטיים ולנסות את כוחך. אבל היי, לפחות לא קיבלתי 45 אלף ₪ כספי ציבור כדי לשבת בכנסת ולהוסיף למדמנה הבטחות סרק

(למען הגילוי הנאות, כותב שורות אלה תומך במפלגה החדשה הדמוקרטית, והמליץ לחבריה לא להתמודד בבחירות הקרובות עד אשר ערכי המפלגה יוטמעו בציבור רחב, שיהווה בסיס איתן להצלחה בבחירות).

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

השתוללות לאומנית מלווה באלימות חסרת שליטה נראתה ברחובות ישראל, והיה שם הכל: החל מוונדליזם לרכוש, דרך הבעת שמחה על מוות של נערה ערביה בת 16 ועד ללינץ' בעובר אורח חף מפשע רק כי הוא ערבי, לינץ' שבקלות יכול היה להסתיים במוות (כלומר ברצח).

השתוללות לאומנית מלווה באלימות חסרת שליטה נראתה ברחובות ישראל. החל מוונדליזם, דרך הבעת שמחה על מות נערה ערביה בת 16 ועד ללינץ' בעובר אורח חף מפשע רק כי הוא ערבי

ההשתוללות הפרועה ורמת האלימות לא הותירו אף אחד אדיש. סטטוסים מצייצים נתנו במה לפוסט הקורא לא לקנות מערבים. הנשיא, זה שארבע פעמים נתן מנדט להרכבת הממשלה לנאשם בפלילים ולא חשב שהמעשים שלו מצדיקים שיקול דעת שימנע את הענקת המנדט, מיהר לגנות את הערבים:

"מראה הפרעות ברחבי הארץ על ידי המון ערבי מוסת וצמא דם הוא בלתי נסלח".

הנשיא ריבלין במתקפה חריפה על ערבי ישראל: "מראה הפוגרום בלוד והפרעות ברחבי ישראל על ידי המון ערבי מוסת וצמא דם, שפגע בחיי אדם, ברכוש, ואף שלח ידו בקודשי ישראל, הוא בלתי נסלח. ההשלכה של דגל ישראל על ידי פורעים ערבים, והחלפתו בדגל פלסטיני, היא פגיעה ברוטאלית בחיים המשותפים"

— מעריב אונליין (@MaarivOnline) May 12, 2021

המשותף לכל התגובות הללו הוא שהן תגובות פבלוביות. תגובות הנובעות מההרגל ארוך השנים לפיו אזרחי ישראל הערבים לא רק מופלים לרעה בכל היבט שהוא, אלא שהם ספק אזרחים.

הם אזרחים שמצופה מהם להגיש לנו את החומוס, לבנות לנו את הבתים, לתקן לנו את המכוניות, אזרחים שמצפים מהם שיגידו תודה שאנחנו בטובנו נותנים להם לחיות פה ושיסתמו – שלא יעזו להביע דעה פוליטית, שלא יזדהו עם הפלסטינים, שלא יגורו בשכונות שלנו, שלא יהיו איתנו בבתי הספר, שלא יהיו חלק מהממשלה שלנו. כאמור, ספק אזרחים.

המשותף לתגובות הללו הוא שהן תגובות פבלוביות, הנובעות מההרגל לפיו אזרחי ישראל הערבים גם מופלים לרעה בכל היבט וגם ספק אזרחים. מצופה מהם להגיש לנו חומוס אבל לא לגור בשכונות שלנו או להיות חלק מהממשלה

מהסיבה הזו נבחנה ההשתוללות הלאומנית דרך הפריזמה הצרה של יחסי יהודים ערבים. אף אחד לא העז לצאת מהמשבצת של יחסי יהודים ערבים. אף אחד לא העז לבחון את הפרעות באופן כללי, כי מי שהיה מעז לעשות זאת היה נאלץ להודות שהפרעות האלה היו מתרחשות בכל מקרה. שהפרעות האלה הן תוצאה של שלטון שמבוסס על הפרד ומשול ברמה הכי גבוהה שלו. שהפרעות האלה הן תוצאה של שלטון הבנוי על הסתה ושיסוי של כל חלקי החברה אלה באלה. ובעיקר, אילו לא היו ערבים, אילו האש לא היתה מופנית כלפיהם – היא היתה מופנית כלפי יהודים. הערבים הם אלה שמנעו עד כה את מה מחכה לנו פה, מעבר לסיבוב.

שלטון נתניהו מבוסס  אומנם על הפרד ומשול של כל חלקי החברה. אבל מה שנותן לו את איתנותו הוא היחס שלו לשלוש קבוצות עיקריות:

1

הקבוצה האחת היא הימין המתנחלי. אין לך קבוצה שפונקה יותר מהקבוצה הזו, אין לך קבוצה שזכתה לתקציבים רבים יותר, אין לך קבוצה שהשפעתה על שלטון נתניהו גדולה יותר, אין לך קבוצה שלקחה חלק פעיל בשלטון נתניהו יותר מהקבוצה הזו. ונתניהו לא רק פינק אותם בתקציבים, הם הפכו ליד ימינו בכל דבר ועניין – בתקשורת, בממשלה, עם היועצים, עד למצב בו הוא הביא את הימין המתנחלי הרדיקלי בדמותו של פורע החוק, העבריין שהורשע בפלילים – איתמר בן גביר, אל הכנסת.

2

הקבוצה השניה היא המזרחים שנפגעו מאפליית מפא"י. נתניהו לקח את הקבוצה הזו, ניצל את רגשות הקיפוח והפך את השד העדתי לאבן שואבת של שלטונו, ההסתה העדתית הפכה לחלק יומיומי משלטון נתניהו, כל דבר כמעט נבחן דרך הפריזמה העדתית. אלא שבניגוד לימין המתנחלי נתניהו לא נתן שקל אחד למזרחים, ההיפך מכך – הוא הפך את ערי הפיתוח לערי רפאים, ייבש אותם, היחידים שזכו להנות ממנעמי השלטון אלה השרים המזרחים. והעסקה היא ברורה: אתם תמונו לשרים, בתמורה לטפטוף הרעל העדתי, והעיד על כך חובב התחתונים נתן אשל בהקשר של מירי רגב. והעוסקים במלאכה רבים: מירי רגב, דוד אמסלם, מיקי זהר, אורלי לוי, גלית דיסטל, אבישי בן חיים.

הפרעות האלה הן תוצאה של שלטון המבוסס על הפרד ומשול, הבנוי על הסתה ושיסוי של כל חלקי החברה אלה באלה. ובעיקר, אילו לא היו ערבים, אילו האש לא היתה מופנית כלפיהם – היא היתה מופנית כלפי יהודים

3

הקבוצה השלישית הם ערביי ישראל. שנות שלטונו של נתניהו התאפיינו בהסתה בוטה, הסתה פושעת, הסתה שהתירה את דם הערבים, עד כדי כך, שמורה בדואי הפך בהבל פה למחבל והושאר מדמם למותו. ערביי חיפה הואשמו בהצתות ללא כל הוכחה. מירי רגב, שאומנם רוב הזמן עוסקת בהסתה עדתית, לא בחלה גם במלחמה בערבים – כזו שהביאה לה רווח פוליטי שלא יסולא בפז.

והדוגמאות הן רבות: רדיפת גלריות, רדיפת טקס הזכרון הישראלי פלשתיני, היציאה מטקס פרסי אופיר רק כי הקריאו שיר של משורר פלשתיני. הרדיפה הבוטה, הדה-לגיטימציה. ההסתה הגיעה לשיאה בדמות חוק הלאום שלא היה מבייש את הגרועות שבמדינתו האנטישמיות. והיו עוד חוקים – חוק הנאמנות בתרבות שנפסל בבג"ץ, חוק המואזין – הכל התנקז לכך שהערבים הם אויבים, אזרחים לא לגיטימיים, ושממשלה איתם איננה לגיטימית.

*  *  *

כל זה אירע עד הבחירות האחרונות. בבחירות האחרונות נתניהו גילה שהמשך שלטונו תלוי בעיקר בשתי קבוצות: הימין המתנחלי הרדיקלי והערבים. הבעיה היא  שהאידיאולוגיה של הימין המתנחלי מבוססת כולה על שנאת ערבים, על כך שהם אינם אזרחים לגיטימיים או כמו שסמוטריץ' אמר רק לאחרונה- הם אזרחים בינתיים.

זה כמובן לא הפריע לנתניהו לפצוח במלאכה של הרכבת הממשלה עם שני הצדדים. הוא דאג להבאת הימין המנתחלי הרדיקלי למרכז הבמה הפוליטית ומצד שני לקרב גם את הערבים, להפוך אותם ללגיטימיים. החל בשטויות מהסוג של "אבו יאיר" וכלה בהצעות קונקרטיות למנסור עבאס. מבחינת נתניהו, שההישארות בשלטון חשובה לו יותר מכל אידיאולוגיה, רעיון או דרך, אין בעיה להושיב את שני הצדדים יחד ובלבד שתהיה לו ממשלה.

אלא שנתניהו טעה טעות מרה, הוא לא העריך שלא כל הערבים מטומטמים שיתנו לו את קולו והוא לא העריך שהאידיאולוגיה של תורת הגזע של הפושע בן גביר ונער הגבעות סמוטריץ' כה חזקה – עד שהם בחיים לא ישבו עם ערבים יחד אל שולחן הממשלה.

בבחירות האחרונות נתניהו גילה שהמשך שלטונו תלוי בשתי קבוצות: הימין המתנחלי הרדיקלי והערבים. הבעיה שאידיאולוגיית הימין המתנחלי מבוססת כולה על שנאת ערבים, או כמו שסמוטריץ' אמר: הם אזרחים בינתיים

וההשתוללות הפראית עד כדי אובדן שליטה על הרחוב היא תוצאה ישירה של שלטון נתניהו, ובפרט הניסיון ליצור ממשלת שעטנז בין ערבים ומתנחלים. מה שאנחנו רואים כעת הוא כמו התגובה בין מתכת אלקלית לבין מים שמסתיימת בפיצוץ  – שהרי אי אפשר היה לצפות שההסתה ארוכת השנים נגד ערבים תסתיים ביום אחד שבו נתניהו צריך אותם להרכבת ממשלה, וודאי אי אפשר היה לצפות שזה יקרה תוך כדי מהלך משולב עם הכשרתו של בן גביר. כי בן גביר הוא פושע שנבנה על מעשים הפלילים נגד ערבים ואי אפשר לצפות ממנו ישנה את עורו.

ואגב, נתניהו ובן גביר הולכים יד ביד עוד מימי ההפגנות נגד רבין. בתחילת שלטונו נתניהו השתמש בבן גביר לשימוש עצמי, במשורה, כשהוא היה צריך ספינים בדמות התפרעויות של הימין וכשהוא היה צריך פרובוקציות. אחר כך הוא סחר בבן גביר, סחר פוליטי שהביא להשבעתו כחבר כנסת. ולבסוף עשה לו ולמפלגת תורת הגזע שלו לגליזציה.

הבעיה היא, שכשעושים לגליזציה לסמי הזיה קשים התוצאה היא התמכרות מהירה, כזו שקשה מאוד להיגמל ממנה. ומה שראינו בימים האחרונים ברחוב  הוא קריז. קריז של אנשים שהתרגלו להסתה שלטונית פרועה נגד ערבים, ובבת אחת קיבלו ממנה אובר דוז בדמותו של בן גביר. הקריז יימשך כל זמן שסוחר סמי ההזיה האלה נתניהו ירוויח ממנו – או עד שהמכורים ימותו.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

הימים הלא קלים האלה מזכירים לי נשכחות. חדרים אטומים, מסיכות שחורות מאיימות, מסכות האב"כ, וכלב בוקסר גדול ואימתני שלא ידע שהוא כזה. כלבי הראשון ז"ל, שהיה לו מזל לגדול אצלי מאז היותו גור. ולכן היו מעט מאוד דברים שהוא פחד מהם בחיים.

אבל אזעקות היו אחד הדברים שהוא פחד מהם, וגם אז הוא לא פחד עד כדי כך שהגיע לרעד בכל הגוף ויללות כמו כלבים מפוחדים אחרים. הוא ידע שנהיה שם עבורו תמיד. יום אחד, כשהייתה אזעקה ואף אחד מאיתנו לא היה בבית, מצאנו אותו מחכה לנו בחדר האטום.

אזעקות היו אחד הדברים היחידים שפחד מהם, וגם אז לא עד כדי רעד בכל הגוף ויללות כמו כלבים מפוחדים אחרים. יום אחד, כשהייתה אזעקה ואף אחד מאיתנו לא היה בבית, מצאנו אותו מחכה לנו בחדר האטום

הכלבים שאימצתי וגרו אתי אחריו היו עזובים ובעלי "עבר פלילי עשיר" של הזנחה והתעללות. כלבים כאלה שאף אחד אחר לא רצה. כך, חשבתי, ה"מצווה" שלי תהיה כפולה. וכלבים אלה באים עם תיק שאינך יודע לעולם מראש מה הוא. יש להם יותר פחדים וחששות והם מפחדים לרוב מאזעקות ורעשים חריגים על תדר חריג וסובלים מזה בצורה חזקה מאד וקשה. הכלב של אחותי היה צריך לקבל כדור הרגעה חצי שעה לפני צפירות, אחרת היה חשש ללבו.

כעת גרים אתי שני כלבים עזובים, בובי, הצעיר יותר (10) וזואי (15). וזואי כבר נקראת קשישה קצת ושומעת פחות טוב, אז לפחות בימים אלה יש בכך יתרון. בובי שומע מצוין וגם רועד מצוין. זואי פחות.

אל תשכחו שמי שגר אתכם בבית, אתם הלהקה שלו. להקה תמיד ביחד, לטוב ולרע, וכמובן שצריכים לקחת אותו יחד אתכם לחדר האטום. אם נרצה או לא, אם איננו נוהגים כך, מה אנו משדרים לילדים שלנו? שיש בבית, במשפחה, מי ששווים פחות? שחייהם שווים פחות? שאין צורך מיוחד להתחשב בחסרי הישע? שזה "לא נורא"?

סיפור מיוחד, המתאים לימים אלה של כניסה לחדר האטום, להורים ולאנשים שמתייחסים כך לבעלי החיים שגרים איתם, והמסר שאותו הם מעבירים מבלי דעת לילדים:

למשפחה צעירה נולד במז"ט תינוק שני, היה להם כבר בן צעיר מאד. בבית החולים התברר שהתינוק לא בסדר, ולאחר לבטים לא קלים הוחלט להשאירו בבית החולים.

במשך זמן מה לאחר מכן שמו לב ההורים שילדם הבוגר הפסיק לחלוטין להתלונן על כאב או על כך שאינו חש בטוב, שלעולם אינו בוכה ומקטר, או מבקש להחסיר מהגן או מבית הספר. בהמשך, כשהלכו אתו לייעוץ, התברר שהילד האומלל היה מודע היטב למה שקרה עם התינק הנוסף שנולד, וחשש שיחשבו שגם הוא "מקולקל" וישאירו גם אותו בבית החולים.

אל תשכחו שאתם הלהקה של מי שגר אתכם בבית. הלהקה תמיד ביחד, לטוב ולרע. כמובן שצריכים לקחת אותו אתכם לחדר האטום. אם איננו נוהגים כך, מה אנו משדרים לילדים שלנו? שיש בבית מי שחייהם שווים פחות?

אז משפחה שגרה עם בעל חיים, חשוב להיות מודעים למסרים החינוכיים המועברים לילדיכם ולהקפיד שיהיו ראויים. יחס לא נאות לבעלי החיים, נטישה חס וחלילה לעת זקנה, או אם הם חולים, או אם "שוכחים" להכניס אותם לחדר האטום בשעת סכנה – עם זה הילדים גדלים, והכל הם קולטים וסופגים.  אח"כ הם עלולים לגדול ולהתבגר בהתאם ולהתייחס כך לחסרי ישע אחרים, ואפילו להוריהם הזקנים והחולים.

מעניין מאיפה זה מגיע, נכון?

לא משאירים אותם מאחור!

פעילת בעלי חיים וסביבה כחלק מהשקפת עולם כוללת, ובעלת שטחי עניין רבים ומגוונים. גרים אתי 2 כלבים מאומצים שלימדו אותי הרבה.