משבר האקלים הוא כיום אחד הנושאים המרכזים על סדר היום העולמי. למשבר האקלים השלכות כלל עולמיות, ועבור מדינת ישראל הנמצאת בגבול בין העולם המפותח ומדינות העולם השלישי, עם אקלים סמי-מדברי, עם צפיפות אוכלוסיה גבוהה וגדלה, ועם רגישות גיאו-פוליטית, יש בו איומים קשים במיוחד.

למשבר האקלים השלכות כלל עולמיות. עבור מדינת ישראל, הנמצאת בגבול בין העולם המפותח ומדינות העולם השלישי, עם אקלים סמי-מדברי, צפיפות אוכלוסיה גדלה ורגישות גיאו-פוליטית, יש בו איומים קשים במיוחד

לא מדובר רק באיכות הסביבה. משבר האקלים וההתחממות הגלובלית יפגעו קשות בישראל בשלל תחומים: בבריאות, ובאיכות החיים של תושבי המדינה, יפגעו בכלכלה הישראלית, במקורות המים, בחקלאות, בביטחון התזונתי, וברווחת האזרחים.

דו"חות מהשנים האחרונות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, של קבוצת השלושים ואחרים, הדגישו את חומרת המצב. בעקבות דוחות אלו, הדיון העולמי על משבר האקלים והתחממות כדור הארץ עבר למצב של דחיפות בפעולות להגבלת התחממות כדור הארץ. להלן ארבע דוגמאות לכך:

1. ביידן על מחויבות ארה"ב לפעול ולטפל במשבר האקלים

נשיא ארה"ב ביידן מינה את פרופ' אריק לנדר למנהל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה, לתפקיד היועץ המדעי לנשיא, ובפעם הראשונה תפקיד היועץ יועלה לרמת הקבינט. לנדר היה ממובילי הפרויקט למיפוי הגנום האנושי, הקים ומנהל את מכון ברוד – מכון מחקר משותף להרווארד ו-M.I.T.

במכתב פתוח ללנדר מה-20 לינואר, כותב הנשיא:

"כיצד פריצות דרך במדע וטכנולוגיה יכולות ליצור פתרונות חדשים רבי עוצמה לטיפול בשינוי האקלים – שידחפו לשינויים מכווני שוק, יאיצו צמיחה כלכלית, שיפור הבריאות וצמיחה במקומות עבודה, במיוחד בקהילות שנותרו מאחור?

שינויי אקלים מהווים איום קיומי הדורש פעולה נועזת ודחופה. יחד עם זאת, הצורך לפתור את משבר האקלים גם מעמיד בפנינו הזדמנות יוצאת דופן לעשות השקעות פורצות דרך בתשתית שלנו, לשפר את עמידותה של אמריקה, לקדם צדק סביבתי וליצור תעשיות חדשניות חדשות ומיליוני משרות המשלמות שכר טוב שיקדמו את ההנהגה האמריקאית לדורות הבאים".

השגת המחויבות שלנו לאפס פליטות פחמן נטו עד שנת 2050 תדרוש פריסת טכנולוגיות קיימות של אנרגיה נקיה חסכוניות קיימות המיוצרות באמריקה; התבססות על פתרונות חדשניים לתפיסת ואחסון פחמן; ודרבון כושר ההמצאה הטכנולוגי האמריקאי לפיתוח טכנולוגיות אפס-פחמן חדשות שיכולות לעצב מחדש את השוק. מאמץ זה יחזק את כלכלתנו לעתיד, ייצור זרם עמיד של משרות המשתלמות היטב והמאורגנות באיגודי עובדים, בקהילות ברחבי הארץ, ויבטיח מחדש את ההנהגה האמריקאית בנושא שינויי אקלים ברחבי העולם.

לארצות הברית יש היסטוריה ארוכה, מוצלחת ודו-מפלגתית של שימוש במחקר, ברכישה ובמדיניות פדרלית כדי לסייע בהקמת ובהמרצת תעשיות קריטיות – כולל, לדוגמה, כאשר היינו החלוצים והובלנו את תעשיית המוליכים למחצה. כיצד נוכל לרענן את המודל הזה כדי לספק עתיד בריא, בטוח יותר, משגשג וקיים יותר עבור ילדינו, תוך שמירה על הסביבה הטבעית שלנו לדורות הבאים?".

2. קבוצת ה-30 על ההכרח לפעול מיד למניעת אסון אקלימי

קבוצת השלושים – G30, היא גוף גלובלי עצמאי, המורכב ממנהיגים כלכליים ופיננסיים מהמגזר הציבורי והפרטי ומהאקדמיה, בעלי ניסיון רב וחשיבה מקורית מקדימה. הקבוצת פרסמה דוח "שמים את המעבר לכלכלה עם אפס פליטות נטו במרכז העניינים".

מתוך הדוח, בתרגום חופשי:

"להחלטות שיתקבלו על ידי ממשלות, רגולטורים, מוסדות פיננסיים ומשקיעים, עכשיו ובטווח הבינוני, יהיו השלכות משמעותיות על כמה העולם יהיה בר מחייה ובר קיימא. הדו"ח מבהיר כי החלטות אלה חיוניות הן לכדאיות הסביבתית והאקולוגית בעולם והן לקיימות כלכלית. הדו"ח מביא סדרת המלצות אשר, אם תיושם, תאיץ את המעבר לכלכלת אפס פליטות נטו, ותגביר את התשואות הכלכליות והפיננסיות לטווח הארוך.

הראיות לכך ששינוי האקלים מביא לסיכונים חסרי תקדים לחיינו הם מוחצים. ריכוזי פחמן דו חמצני (CO2) באטמוספירה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מזה 800,000 שנה. בשלושת העשורים האחרונים מספר אירועי מזג האוויר הקשים שנרשמו עלה פי שלושה. עלות הפסדי הביטוח הקשורים למזג האוויר גדלה פי שמונה בעשור האחרון והסתכמה בממוצע ב-60 מיליארד דולר; וההפסדים הממוצעים שלא היו מבוטחים מאירועי מזג האוויר גדלו פי שבע.

השפעות אלה מחווירות משמעות בהשוואה למה שעלול לבוא. אם העולם ימשיך בדרכו הנוכחית, הטמפרטורות יעלו ביותר מ-3 מעלות צלזיוס עד 2100, מעל לרמות הקדם תעשייתיות, עלייה שתוביל לנזק פיזי חמור ובלתי הפיך. זה כולל מפלס ים גבוה יותר, חוסר ביטחון תזונתי, אסונות טבע תכופים יותר ועליות משמעותיות במספר ימי החום המסוכנים. בסך הכל, התוצר המקומי הגולמי העולמי (GDP) יכול להיות נמוך עד 25% בגלל השפעות אלה עד 2100.

היציאה מהדרך לאסון אקלימי מחייבת אותנו לאמץ טכנולוגיות ירוקות בכל מגזרי המשק. נצטרך להפחית את פליטת הפחמן נטו לאפס כדי להגביל את העלייה בטמפרטורות העולמיות לרמה נמוכה מ-2 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, ולהימנע מההשלכות הקטסטרופליות ביותר של שינויי האקלים.

חלון הזמן למעבר מסודר לכלכלה אפס פליטות הוא סופי ונסגר, ולכן עלינו לפעול כעת. כדי למנוע אסון אקלימי, עלינו לפעול כעת ולהציב את כלכלת העולם על מסלול לעבר כלכלת פחמן עם אפס פליטות נטו עד שנת 2050.

מעבר לכלכלה עם אפס פליטות נטו מתייחס לא רק לאיום הקיומי – אלא גם פותח הזדמנויות משמעותיות. בטווח הקרוב, חבילות תמריצים 'ירוקות' משמעותיות יכולות לעזור להחיות כלכלות בעקבות ההשלכות ההרסניות של מגפת הקורונה. עסקים המאמצים את המעבר לאפס פליטות נטו עומדים גם להביא תשואות משמעותיות לטווח הארוך.

עקרונות האו"ם להשקעה אחראית מעריכים כי שירותים המאמצים באופן מלא את כלכלת האפס נטו עשויים לראות את ערכי השוק שלהם עולים ביותר מ-40% כאשר המשקיעים עוברים מתאגידים המפגרים לתאגידים המובילים במעבר. דורות חדשים של כלי רכב חשמליים מדגימים כי חלופות ירוקות יכולות להיות, לא רק ידידותיות יותר לסביבה, אלא גם כדאיות מבחינה עסקית".

הראיות לכך ששינוי האקלים מביא לסיכונים חסרי תקדים לחיינו הם מוחצים. ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה הגיעו לרמות הגבוהות מזה 800,000 שנה. ב-3 העשורים האחרונים מספר אירועי מזג האוויר הקשים עלה פי 3

3. תאגידים בינלאומיים גדולים מתחייבים לאפס פליטות פחמן בשנים הקרובות

תאגידים בינלאומיים גדולים ותאגידי טכנולוגיה בינלאומיים ענקיים הציבו בפומבי יעדים שאפתניים לעבור לאפס או כמעט אפס פליטות בעשורים הבאים. חלק אינטגרלי וקריטי בהגשמת מטרה זו יהיה בדיקות אצל ספקים בשרשרת האספקה שלהם ודרישה מהם להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם.

נסטלה, תאגיד המזון הגדול בעולם, אומר כי הוא מתכנן להקטין ב-50% את פליטות הפחמן שלו עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2050. יוניליוור, ענק מוצרי צריכה נוסף עם מאות מותגים, מתכנן להגיע לשם עד שנת 2039. דיוק אנרג'י, תאגיד החשמל בצפון קרוליינה עם היסטוריה ארוכה של שימוש בפחם, מתכנן להקטין בחצי את פליטות הפחמן שלו עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2050. אפילו חברות נפט כמו BP אומרות כעת כי הן מכוונות לאותו הדבר. תאגידים אחרים, כמו אמזון, ומיקרוסופט, מתכננים להגיע למטרה זו מוקדם יותר.

כתוצאה מכך, תאגידים גדולים וקטנים בכל העולם יאלצו להעריך מחדש את המחויבות שלהם לקיימות, לאפס פליטות פחמן, כאשר התאגידים הגדולים הבינלאומיים יבקרו גם את רשתות האספקה שלהם.

4. מנהלי קרנות ההשקעות מתחייבים להשקיע בהשקעות המותאמות לפליטת אפס נטו עד 2050

יותר ויותר גופי השקעה בעולם מצהירים על מדיניות ירוקה בתחום ההשקעות, ודורשים מהחברות שהם משקיעים בהם להגדיר וליישם מדיניות של אפס פליטות פחמן.

The Net Zero Asset Managers initiative כוללת 30 מנהלי השקעות ונכסים בינלאומיים, המנהלים נכסים בהיקף מצרפי של 9 טריליון דולר, שהודיעו על מחויבותם לתמוך במטרה של אפס פליטת גזי חממה נטו עד שנת 2050 או מוקדם יותר, בהתאמה למאמצים העולמיים להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס. חברי הקבוצה מחוייבים להשקיע בהשקעות המותאמות לפליטת אפס נטו עד 2050 או מוקדם יותר.

קבוצה הכוללת 30 מנהלי השקעות ונכסים בינלאומיים, המנהלים נכסים בהיקף מצרפי של 9 טריליון דולר, הודיעו על מחויבותם לתמוך במטרה של אפס פליטת גזי חממה נטו עד שנת 2050 או מוקדם יותר

היום בו ישראל תאלץ ליישר קו עם העולם המערבי ולהטיל מס פחמן, קרוב מתמיד. הנושא עומד להשפיע גם על ישראל והתעשייה הישראלית חייבים להיערך למעבר לאפס פליטות פחמן נטו, ובמהירות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

כמו שאמריקאים יכולים לנתח באובססיביות סטטיסטיקות של קבוצות בייסבול, כמו שבטבריה נהנים לדבר על מפלס הכנרת, או כמו שבועז ביסמוט יכול להאריך עוד ועוד ועוד ועוד בניתוח סגולותיו של בנימין נתניהו, כך קשה לחשוב על תחביב אינטנסיבי יותר בקרב פרשני שמאלנות מאשר ניתוח מצבה של מרצ.

אורי טלשיר כתב לאחרונה בהארץ:

"אף אחד לא מדבר על שלום, אף אחד לא מדבר על מרצ. מה לעשות, לפעמים אין צדק".

כמו שאמריקאים אובססיבים לניתוח קבוצות בייסבול, בטבריה נהנים לדבר על מפלס הכנרת וביסמוט מאריך בניתוח סגולות נתניהו, כך קשה לחשוב על תחביב אינטנסיבי יותר בקרב פרשני שמאלנות מניתוח מצבה של מרצ

כמו רבים שחושבים מרצ, טלשיר צופה מהצד ומעריך שהצדק אינו עומד להופיע. בעצמו הוא צופה מהצד ומגלה שהוא לא שוקל להצביע מרצ. אם היה צדק, כולם היו מדברים על השלום ועל מרצ. אבל זה קצת נמאס לו, אז אין צדק.

אז אני אדבר על שלום ועל מרצ. אבל רגע קודם, על סוף ימי נתניהו.

חד-משמעית: אין דבר דחוף יותר לישראל מקץ שלטונו של נתניהו. שלושה סבבי בחירות שבחלוקה הפוליטית למחנות "רק" ו"רק לא" ביבי יש שני גושים דומים בגודלם עם תזוזות קלות וכמעט מקריות מסיבוב לסיבוב. בבחירות הקרובות יש סיכוי מצוין לניצחון הטובים במאבק הזה. כן, לפעמים יש צדק. כדי שזה יקרה צריכים להתקיים שני תנאים.

1. הראשון: נטישה של קבוצה לא גדולה של אנשי ימין את נתניהו. ייתכן שבעניין זה גדעון סער מציע תקווה חדשה.
2. השני: שלא יקומו לנתניהו מושיעים חדשים כפי שקמו בכנסות הקודמות מספסלי העבודה, יש עתיד, כחול לבן ואפילו הרשימה המשותפת.

המצב ישתפר. האלטרנטיבה לנתניהו (בניכוי ליברמן) תהיה פחות מושחתת ותבוז פחות לעקרונות יסוד של דמוקרטיה. בכך פחות או יותר נגמרות החדשות הטובות.

ישראל תמשיך להיות מדינה שהחיים בה כרוכים במועקה מתמדת. השמיים ימשיכו להיות מכוסים בגזענות, חיי המשפחה שלנו ימשיכו להיות מוקרבים על מזבח חקיקה דתית, הכלכלה שלנו תמשיך להתבסס על משק שהמונים בו מועסקים בשכר רעב. מעל הכל, עתיד המדינה עדיין יהיה קורבן של לאומנות משיחית והתעללות יום-יומית מתמשכת במיליוני פלסטינים עדיין תהיה באחריות כולנו.

האלטרנטיבה לנתניהו (בניכוי ליברמן) תהיה פחות מושחתת ותבוז פחות לעקרונות יסוד של דמוקרטיה. בכך פחות או יותר נגמרות החדשות הטובות. ישראל תמשיך להיות מדינה שהחיים בה כרוכים במועקה מתמדת

אני מסרב לקבל שמה שיש לישראל להציע לשלושת ילדיי נמצא במרחב שבין המלל הריק של יאיר לפיד לפשיזם הממאיר של סמוטריץ' ובן-גביר עם כל הגנץ והסער והבנט שביניהם.

מה שאני מחפש עבורם ועבור כולנו לא נמצא אצל אחת שנאבקת בכפייה דתית או אחד שנאבק באפלייה מגדרית ולא באחד שזוכר שצריך להגן עלינו מפני הכיבוש (אפילו אם היה כזה פרט למרצ). מה שאני מחפש נמצא רק במפלגה שיודעת מה המשמעות של צדק – חברתי, סביבתי, מגדרי, יו ניים איט.

זה נמצא רק במפלגה שיודעת איך צריכים להיראות החיים שלנו. שיש בהם שוויון שמאפשר להסתכל בלי חשש בעיניים של הזולת ויש בהם חירויות לפרט שמאפשרות לחיות את החיים שבחרנו לנו ושאנחנו ראויים להם.

למפלגת העבודה יש הפעם רשימה ראויה ומנהיגה ראויה, אבל גם עמיר פרץ נדמה היה כמנהיג שמאלני ראוי. ועידת המפלגה איתה נכנס לממשלת נתניהו נותרה אותה ועידה שעשויה להעיף את מיכאלי רגע אחרי הבחירתו תמורת נזיד תיקים (תשאלו את עמרם מצנע, אברום בורג, כמה פעמים היינו בסרט הזה).

ביש עתיד יש אנשים ראויים. גם ברשימה המשותפת. בכלל קשה להתמודד עם כל הטוב שמורעף עלינו מכל עבר. חריפות ומגניבים, שנונות ויפים. אולי יותר ממרצ, אולי לא. צו האופנה לא עם מרצ. היא רק אומרת את הדברים הנכונים ורק יש בה אנשים מצוינים והיא רק נלחמת בעקשנות על המדינה שאני וילדיי נוכל גם ליהנות לחיות בה וגם להתגאות בה.

היא עושה את זה מול הרוח האנטי-דמוקרטית של הימין והיעדר הרוח של ציבור שפרש מהמאבק לישראל כמו שישראל יכולה להיות, לטובת איסוף פירורים שזורקים לעברו מיני סלבריק'ה פוליטיים. כמה גדול הציבור שיהיה חלק מהמאבק נגד נתניהו אבל גם חלק מהמאבק נגד הימין, החרדים כל הבלונים שבמרכז? אני לא יודע. אני אפעל שיהיה גדול ככל האפשר.

אני מסרב לקבל שמה שיש לישראל להציע לשלושת ילדיי נמצא במרחב שבין המלל הריק של יאיר לפיד לפשיזם הממאיר של סמוטריץ' ובן-גביר עם כל הגנץ והסער והבנט שביניהם

לפעמים אין צדק. אבל שה"לפעמים" הזה ייפול על המשמרת של מישהו אחר במדינה אחרת. במדינה שלי ובילדים שלי אני לא צופה מהצד. הצביעו מרצ.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

וינסנט ון-גוך צייר את ליל הכוכבים ביוני 1889, כשנתיים לאחר הניסוי המפורסם של מייקלסון-מורלי, שלכאורה הפריך את קיומו של מדיום האתר האקסיומטי, החומר שנחשב לממלא את כל המרחב. תנועות המכחול המיוחדות של וינסנט ון-גוך מתארות תנועה סיבובית של המרחב סביב הכוכבים הזוהרים.

הניסוי של מייקלסון-מורלי ב- 1887

הניסוי של מייקלסון-מורלי נחשב לאחד מהניסיונות החשובים של הפיזיקה המודרנית. הניסוי לא הצליח למצוא אפילו שינויים קלים במהירות האור ביחס למדיום האתר. עד הניסוי המתוחכם והיקר של מייקלסון-מורלי, היה מקובל על המדענים מאז אייזיק ניוטון קיומו של מדיום האתר, הנושא את גלי האור ומעביר מרחוק את כוח הכבידה, כאקסיומה כמעט מובנת מאליה.

מדיום האתר נתפס כנוזל בלתי דחיס, מעין מוצק, חסר מסה וצמיגות, שכוכבי הלכת נעים בתוכו ללא חיכוך. הניחו שכדור הארץ נע סביב השמש בתוך מדיום האתר, כאשר בחלק מהזמן הוא נע עם כיוון תנועת רוח האתר ובחלק מהזמן נגד כיוון רוח האתר. מייקלסון ומורלי הניחו, כי בעזרת מכשיר מדידה מדוייק ניתן יהיה למדוד את השינויים הקטנים במהירות האור במהלך השנה, כפי שהאיור למטה משמאל מדגים.

מדיום האתר נתפס כנוזל בלתי דחיס, מעין מוצק, חסר מסה וצמיגות, שכוכבי הלכת נעים בתוכו ללא חיכוך. הניחו שכדור הארץ נע סביב השמש בתוך מדיום האתר, כשבחלק מהזמן הוא נע עם כיוון תנועת רוח האתר ובחלק מהזמן נגדו

מייקלסון ומורלי השתמשו באינטרפרומטר מדוייק וקרן אור קוהרנטית שפוצלה לשתי אלומות, שעשו מסלולים ניצבים זה לזה והוחזרו על ידי מראות אל הגלאי. סטייה יחסית במהירות קרני האור היתה אמורה לייצר הזזת פאזה שהאינטרפרומטר המדוייק היה אמור לזהות. מייקלסון ומורלי חזרו על הניסוי בשעות שונות ביממה ובעונות שונות לאורך השנה ולא נצפתה הזזת פאזה. המסקנה הייתה שמהירות האור קבועה ושכדור הארץ לא נע בחלק מהזמן עם ובחלק אחר כנגד רוח האתר. לכן הסיקו מתוצאות הניסוי שמדיום האתר לא קיים, האקסיומה של קיום האתר הופרכה.

כדור הארץ נע בשדה הגרוויטציה של השמש עם רוח אתר (צילום: אילוסטרציה)

האם יש הסבר אחר?

האם אפשרי שמדיום האתר ינוע בשדה הגרוויטציה של השמש ביחד עם כדור הארץ כפי שמודגם באיור למעלה מצד ימין? במקרה זה רוח האתר הגרוויטציוני נעה ביחד עם כדור הארץ, תנועה יחסית ביניהם לא קיימת וגם כך לא אמור להתקבל שינוי פאזה באינטרפרומטר במהלך עונות השנה או שעות היום כפי שמייקלסון ומורלי קיבלו בניסוי. ניסוי שאולי לא הפריך את קיום האתר בעצם.

גם בהסתמך על כשלון הניסוי של מייקלסון-מורלי למצוא תנועה של כדור הארץ ביחס למדיום האתר, איינשטיין הניח בתורת היחסות שמהירות האור קבועה בכל מערכות הייחוס, ללא תלות במהירות של הגוף שפולט את האור. הוא פרסם זאת במאמר מה-30 ביוני 1905 על האלקטרודינמיקה של גופים בתנועה.

מדיום האתר על פי תורת היחסות של אינשטיין

אינשטיין התחיל את הרצאתו על האתר ותורת היחסות באוניברסיטת ליידן ב-5 במאי 1920, בשאלה מה מהות הרעיון שקיים בנוסף לחומר הרגיל שאנחנו מכירים גם חומר נוסף מסוג אחר, מדיום האתר. אינשטיין קישר את קיום מדיום האתר לנושא של הפעלת כח מרחוק ללא מגע מיידי ולתכונות של גלי האור.

אינשטיין התחיל את הרצאתו על האתר ותורת היחסות ב-1920, בשאלה מה מהות הרעיון, לפיו בנוסף לחומר הרגיל שאנחנו מכירים קיים גם חומר מסוג אחר, מדיום האתר. אינשטיין קישר את קיומו להפעלת כח מרחוק ללא מגע מיידי ולתכונות של גלי האור

אינשטיין ציין שניוטון העלה את הרעיון של הפעלת כח מרחוק על ידי מסות ללא מגע ישיר ומיידי, ושרעיון קיום מדיום האתר הממלא את המרחב נבע כאקסיומה מכך. כשהתגלה שהאור הוא תנודה שעוברת במרחב, באופן טבעי הניחו שמדיום האתר נושא גם את גלי האור. לאור יש תכונה של גל רוחבי, לא תנועה של גוף קדימה, ולכן הניחו שמדיום האתר איננו נוזל אלא הוא מעין מוצק לא דחיס המעביר תנודות רוחביות יחסיות קטנות שהם גלי האור.

אבל קיום מדיום אתר נייח הוא בעייתי מבחינת תיאוריית היחסות הפרטית כמערכת ייחוס אבסולוטית ולכן הסיקו מכשלון הניסוי של מייקלסון-מורלי שהאתר פשוט לא קיים. שגלי האור הם ישויות בפני עצמם שלא מתקיימות כהפרעה מתפשטת במדיום האתר. שגלי האור, כמו חלקיקי החומר, מתקדמים במרחב הריק.

אינשטיין טען בהרצאה שתיאוריית היחסות איננה שוללת את קיום מדיום האתר כל עוד לא מתיחסים לאתר כמורכב מחלקיקים בעלי מיקום ומהירות. אינשטיין אמר שלמרחב עצמו יש תכונות פיזיקליות ושהוא לא ריק. מדיום האתר הגרוויטציוני קיים אבל חסר "גוף" ומאופיין על ידי 10 המשוואות הדיפרנציאליות של אינשטיין שתלויות בחומר וגם במצב האתר בסביבה.

אינשטיין אמר שמדיום האתר הגרוויטציוני על פי תורת היחסות שונה ממודלים קודמים של האתר שהציעו מקסוול, לורנץ, הרץ ומאך, אך בסיכום דבריו אמר שמדיום האתר הגרוויטציוני חייב להיות קיים ושלא ניתן לחשוב על המרחב-זמן של תורת היחסות ללא האתר.

מצב היסוד של הוואקום הקוונטי וים האלקטרונים הבלתי נראים של דירק

ב-1920, כשאינשטיין דיבר על האתר ותורת היחסות, הוא לא התיחס לקיומם של חלקיקי האנטי-חומר, הפוזיטרונים, שהתגלו ב-1927 על ידי פול דירק, ועל ההבנה של דירק לגבי מצב היסוד של הוואקום הקוונטי המלא באין סוף אלקטרונים בלתי נראים.

דירק אומר שבאופן מפתיע, דוקא החלקיקים בעלי הספין, האלקטרונים, הם החלקיקים הפשוטים ביותר בטבע. כשגילה את האנטי-אלקטרונים בעלי האנרגיות השליליות, הפוזיטרונים לקח לדירק בערך עוד כשנה להבין ולהציע שאין-סוף אלקטרונים בלתי נראים לנו ממלאים את כל הרמות השליליות שמתקבלות מפתרון משוואת דירק. האלקטרונים הבלתי נראים של הוואקום ממלאים את כל רמות האנרגיה השליליות ממינוס אין-סוף ועד רמת היסוד הקוונטית, שמעליה נמצאים האלקטרונים החופשיים הרגילים שאותם אנחנו רואים.

הפתרון המאוד יצירתי ולא מובן מאליו של דירק קיבל את השם ים האלקטרונים של דירק, אבל נתפס כפרשנות לא כמציאות פיזיקלית מוחשית.

שבירת סימטריה

דירק דיבר בתחילת הראיון על שיקולי הסימטריה שהכניס אינשטיין. המודל הסטנדרטי מתאר את חלקיקי החומר והאנטי-חומר, ותורת היחסות מתארת את המרחב-זמן שהוא כנראה שם אחר למדיום האתר.

החיבור של שתי התורות הגדולות מתאר את ההתנהגות של החומר, האנטי-חומר והאתר. אז מה חסר? מה שחסר זה הוכחה של מנגנון יצירת החומר ביקום, שבירת הסימטריה בין החומר והאנטי-חומר.

החיבור של שתי התורות הגדולות מתאר את ההתנהגות של החומר, האנטי-חומר והאתר. אז מה חסר? הוכחה של מנגנון יצירת החומר ביקום, שבירת הסימטריה בין החומר והאנטי-חומר

על פי ההצעה של סחרוב מ-1967, שבירת הסימטריה התרחשה בזמן המפץ הגדול. על פי מודל קרינת הוקינג, הפרדה בין חלקיקים ואנטי-חלקיקים מתרחשת על האופק של חורים שחורים ואולי אף מועצמת במרכזים גלקטיים פעילים ובסילונים שהם אולי מנועי יצירת החומר של היקום.

ליל הכוכבים

ים האלקטרונים של דירק, הממלאים את אין-סוף הרמות השליליות של משוואת דירק יחד עם הפוזיטרונים, יוצרים ים של זוגות אלקטרון-פוזיטרון (פוזיטרוניום), הממלאים את המרחב ויכולים להשמיד זה את זה במפגש של חלקיקי חומר ואנטי-חומר או ליצור זוגות קשורים חזק במצב הפוזיטרוניום המשונה.

אוסף הזוגות יכול לקרוס למצב קוונטי רב-חלקיקי קוהרנטי שנקרא בוז-אינשטיין קונדנסט שבתוכו אין משמעות למיקום של כל פוזיטרוניום בנפרד.

זה מתאים להנחה של אינשטיין עבור מדיום האתר הגרוויטציוני חסר הגוף והחלקים שניתן לייחס להם מיקום ומהירות. זוגות הפוזיטרוניומים והקוואקוניומים יכולים להיות מדיום האתר האלקטרומגנטי והגרוויטציוני שאינשטיין תיאר בהרצאתו ב-1920 וגם ים החלקיקים האינסופי שתיאר דירק כמצב היסוד של הוואקום הקוונטי.

ים הזוגות יכול להיות מדיום האתר של המרחב "הריק" שאולי נע סביב גופים מסיביים, כמו שוינסנט ון גוך ב-1889 דמיין וצייר בליל הכוכבים, בלי להכיר את התיאוריות המדעיות הגדולות והקשות להבנה של המאה ה-20.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf