מרבים לעסוק, ובצדק, בהיבטים המשפטיים של החלטות הטריבונל בהאג, אבל יש לשים לב גם להיבטים המדיניים, שמחייבים את ישראל לתת את הדעת עליהם.

לפני כמה שנים פגשתי את סאיב עריקאת ביריחו והוא לא הסתיר את כוונתו שהטריבונל בהאג יטיל על ישראל פיצויים כל כך כבדים "על פשעיה", עד יגרמו לקריסתה הכלכלית.

לפני כמה שנים פגשתי את סאיב עריקאת ביריחו והוא לא הסתיר את כוונתו, שהטריבונל בהאג יטיל על ישראל פיצויים כל כך כבדים "על פשעיה", עד שיגרמו לקריסתה הכלכלית

לפיכך, כל מי שחושב שכוונת אש"ף היא להביא למציאות שתסייע לשלום מוטב שיתפכח. הפניות לטריבונל בהאג נועדו לחסל את ישראל, ועל פי הלוך הרוחות בהאג, הטריבונל הזה מוכן לשתף פעולה עם אש"ף, ומוטב שלא לחיות באשליות בעניין הזה.

בימים אלה נמצאים אש"ף וחמאס במהלכים מואצים לפיוס ביניהם, ומן הבחינה הזאת הודעת הטריבונל בהאג באה בעיתוי גרוע מבחינתם, מכיוון שעל מנת "לאזן" את החקירה, גם חמאס והג'יהאד האיסלאמי ייכנסו לחקירה. וכל זאת – דווקא כאשר האיש החזק בעזה, יחיא סינוואר, חותר לקבל לגיטימציה בינלאומית.

חמאס לא תיתן לכעס שלה ביטוי חיצוני, אבל בלי ספק יכשילו את הפיוס, ואם לא יהיה פיוס, ולא יהיו בחירות, טענת המדינה של פלסטין תרד לטימיון.

לא רק המאמץ של אבו מאזן להתפייס עם מי שהוא עצמו שלח להיחקר בטריבונל בהאג, אלא עצם ההגדרה של הרשות הפלסטינית כמדינה מטילה על אבו מאזן חשד של פושע מלחמה, כי הוא נשיא המדינה שיש לה אחריות על פשעי המלחמה היוצאים מעזה.

מה שאף אחד לא מוכן להכיר בו זה, שנוכחות צה"ל בגדה הוא יתד של יציבות אזורית, והוא מגן על ישראל, על הפלסטינים בגדה ועל ירדן. זה קלף חזק שיש לשקול מתי להוריד אותו על השולחן.

ישראל יכולה להכריז שאם איומי הטריבונל ממשיים, היא תגביל את נוכחות צה"ל רק להגנה על ההתנחלויות, ואם זה יגרור מלחמת מיליציות בגדה, ומבחינתה שחמאס תשתלט על הגדה, די אם האיום הזה יימסר לירדן. זה יהיה מספיק לסיוע ירדני בהורדת טריבונל האג מעל גבה של ישראל.

ישראל יכולה להכריז שאם איומי הטריבונל ממשיים, היא תגביל את נוכחות צה"ל להגנת התנחלויות, ומבחינתה שתהיה מלחמת מיליציות שתגמר בהשתלטות חמאס על הגדה, האיום יספיק לסיוע ירדני בהורדת טריבונל האג מעל גב ישראל

אבל זה יכול לחכות. כרגע התיאום הבטחוני הוא נכס ישראלי, אבל אם לא תהיה ברירה יש להוציא את הקלף הזה מן השרוול, ואם זה יסכן את ירדן, בבקשה שתעשה משהו בשביל הממלכה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.

בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות

העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.