שעות אחדות אחרי שג'ו ביידן הושבע לנשיאהּ ה-46 של ארצות הברית, ב-20 בינואר, נערך בסנאט טקס השבעה נוסף – ג'ון אוסוף ורפאל וורנוק נשבעו אמונים לשמש כסנאטורים מטעם מדינת ג'ורג'יה והפכו בכך את הדמוקרטים לסיעת הרוב, ואת צ'אק שומר למנהיג הרוב בסנאט.
שומר לא היה יכול להניח לרגע לחלוף מבלי להזכיר את ההיסטוריה היהודית שלו. אחרי הכל, הוא מעולם לא נרתע מאזכור הרקע היהודי שלו, ולכן גם הפעם הזכיר את שורשיו היהודיים, ולא היסס לצטט מהתנ"ך.
"עם השבעת הסנאטורים האלה, יעבור הסנאט לשליטת הדמוקרטים… בראשותו של מנהיג הרוב, יליד ניו יורק הראשון בתולדות ארצות הברית", אמר. "ילד מברוקלין, בנם של מדביר ועקרת בית, צאצא לקורבנות השואה".
"זו אחריות עצומה להיות מנהיג הרוב בסנאט. עצומה במובן של מעוררת יראה כמתואר בתנ"ך – כפי שהמלאכים חשו מורא בפני האל. היום אני חש את מלוא כובד האחריות הזאת המוטלת על כתפיי".
הממשל החדש בארצות הברית כלל כמה אלמנטים היסטוריים ליהודים: שומר הוא עכשיו הפוליטיקאי היהודי שנבחר לתפקיד הבכיר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. אוסוף הוא הסנאטור היהודי הראשון מטעם ג'ורג'יה. ודאג אמהוף, בעלה היהודי של סגנית הנשיא קמלה האריס, הוא ה"ג'נטלמן השני" הראשון בתולדות ארצות הברית, כינוי שניתן לבן הזוג של סגנית הנשיא.
"זו אחריות עצומה להיות מנהיג הרוב בסנאט. עצומה במובן של מעוררת יראה כמתואר בתנ"ך – כפי שהמלאכים חשו מורא בפני האל. היום אני חש את מלוא כובד האחריות הזאת המוטלת על כתפיי"
בדבריו בסנאט שאל שומר משפט מנאום ההשבעה שנשא מספר שעות לפני כן הנשיא ביידן, בנוגע לפריצת תקרת הזכוכית שנבעה ממינויה של האריס, שהייתה לאישה הראשונה הלא-לבנה שתשמש בתפקיד סגנית הנשיא. שומר ראה בו גם משמעות עבור היהודים בארצות הברית.
"כפי שאמר הנשיא ביידן בנאום הבכורה שלו: 'אל תגידו לי שדברים אינם יכולים להשתנות'", הוא אמר.
הדי החגיגות של שומר נדמו אחרי זמן קצר. הוא נושא מעתה באחד התפקידים הקשים בפוליטיקה האמריקאית ועומד בראש סנאט עם רוב שברירי במיוחד – 50 מושבים לדמוקרטים ו-50 לרפובליקאים – שהאריס יכולה להכריע בזכות קולה שובר השוויון.
אם יעלה בידו לגייס תמיכה בסנאט, יוכל שומר להותיר חותם משמעותי על שורה של נושאים שביידן רוצה לקדם לאחר שוך המגפה – משינויי האקלים, דרך סוגיית ההגירה ועד ביטוח הבריאות של תושבי ארצות הברית.
שומר, הידוע כאיש האמצע, כבר הפגין סימנים שיהיה מוכן לנקוט גישה אגרסיבית יותר, אולי בהשראתו של יריבו הרפובליקני, הסנאטור מיטש מק'קונל, שלא אחת סטה מהפרוטוקול המקובל בסנאט כדי לקדם את האינטרסים של מפלגתו.
סטו לוסר, מי ששימש בעבר דוברו שומר, טוען שבניגוד לסנאטורים רבים, שומר יודע ליצור קבוצות קטנות של מחוקקים משתי המפלגות, שיוכלו לקדם סוגיות עליהן הם מסכימים, בלי קשר להשתייכותם המפלגתית. גישתו של שומר היא "אנחנו נבנה קואליציה כי כבר נמצא את התומכים מהצד השני, ונביא אותם לכך שיעבדו איתנו על בסיס דו-מפלגתי", אמר לוסר.
אם יעלה בידו לגייס תמיכה בסנאט, יוכל שומר להותיר חותם משמעותי על שורה של נושאים שביידן רוצה לקדם לאחר שוך המגפה – משינויי האקלים, דרך סוגיית ההגירה ועד ביטוח הבריאות של תושבי ארצות הברית
מינויו של שומר למנהיג הרוב בסנאט הוא בהחלט שיא בקריירה השאפתנית של הסנאטור היהודי מניו יורק. אחותו של שומר, העיתונאית פראן שומר, כתבה בספר מ-1986: "מאז שהיה בן שמונה רצה אחי הבכור לעצב מחדש את מעמדו במשפחתנו – נשיא משפחת שומר, הבן האהוב של ארצות הברית".
שומר גדל במארין פארק, שכונה בברוקלין שבשנות החמישים והשישים של המאה שעברה הייתה גדושה במהגרים יהודים, איטלקים, פורטוריקנים ומהאיים הקריביים. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון על שם ג'יימס מאדיסון, הוא למד משפטים באוניברסיטת הארוורד בשלהי שנות השישים. שומר מעולם לא חש בנוח בהארוורד, בין גדודי הסטודנטים הלבנים, נוצרים ובני המעמד העליון.
שומר מעולם לא עסק במשפטים וצלל היישר מהאוניברסיטה אל עולם הפוליטיקה. בין 1974 ל-1981 שירת בבית המחוקקים של מדינת ניו יורק, ואחרי כן המשיך לבית הנבחרים של ארצות הברית, כשהוא מייצג שלושה מחוזות שונים בברוקלין ובקווינס עד 1999, השנה שבה נבחר לסנאט.
בשנותיו הארוכות במערכת הפוליטית, הפגין שומר שוב ושוב את תמיכתו בקהילה היהודית האמריקאית ובמדינת ישראל. ב-2015 הוא התייסר בנוגע להסכם הגרעין האיראני, נקרע בין הרצון לתמוך בממשל אובמה לבין החשש שההסכם אינו מבטיח את ביטחונה של ישראל במידה הראויה. בסופו של דבר היה שומר אחד הדמוקרטים המעטים אשר התנגדו להסכם.
שומר יודע ליצור קבוצות של מחוקקים משתי המפלגות, שיוכלו לקדם סוגיות עליהן הם מסכימים. גישתו אומרת – "נבנה קואליציה כי כבר נמצא את התומכים מהצד השני, ונביא לכך שיעבדו איתנו", אומר דוברו לשעבר
תדמיתו הציבורית היא של יהודי ניו יורקי לפני ולפנים, תדמית שלא פעם שימשה נשק בידי מבקריו, לעתים גם עם רמיזות אנטישמיות מוסוות. אבל שומר לא מסתיר את שורשיו היהודיים או את היותו ניו יורקי אמיתי. הוא גם לא מוותר על השתתפות באירועים פוליטיים של ניו יורק, או בכינוסים של הקהילה היהודית, אפילו כשסדר יומו עמוס בעבודת הסנאט בוושינגטון.
סטו לוסר נזכר כיצד שומר ומשפחתו – החברים זה שנים בבית הכנסת "בית אלוהים" בפארק סלופ שבברוקלין – בילו את אחד מערבי חג המולד בראשית שנות ה–2000 במסעדה בצ'יינטאון, כמיטב המסורת של יהודי ארצות הברית הנוהגים לצאת למסעדות סיניות בשעה ששאר האומה חוגגת את חג המולד.
כשהתעוררה התרעה על פיגוע טרור אפשרי באותו לילה, ניסה לוסר נואשות להשיג את שומר ולהזהירו, אולם הטלפון שלו היה כבוי. לוסר החל לטלפן לכל המסעדות הסיניות בדרום מנהטן, מנסה לברר אם הסנאטור סועד שם כרגע.
בסופו של דבר מצא אותו לוסר, אחרי שעות של טלפונים. ומדוע הוא לא אותר? כי הוא ומשפחתו "נראו כמו כולם" בעיני עובדי המסעדות שנשאלו. "הם כולם אמרו לי 'לא, אין כאן סנאטור, רק משפחה יהודית'".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוצאק שומר מנהיג הרוב של מפלגת השלטון ביידן הוא יהודי שפל ומנוול פועל לפי הנחיות ביידן. הוא יצא בהתקפה חריפה על נתניהו והציע שיהיה בחירות בישראל. שומר עלוב ושפל מי אתה שתכתיב לנו לערוך בחירות נתניהו הוא ראש ממשלה שלא יכנע לתכתיבים שלכם אתם לא תשעבדו אותנו בגלל הכסף והנשק שאתם מזרימים לנו. תמו ימי השע, ודים, אתם לא תכתיב לנו איך לנהל את המדינה. שומר אתה ורוב יהודי אמריקה שונאים אותנו. נתניהו יש לו רוב והוא מנהל את המדינה