נהוג בדרך כלל לתת לממשלה חדשה 100 ימי חסד לפני שמסיקים מסקנות בנוגע להתנהלותה והמדיניות שהיא מתווה. במקרה של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, מדובר בימים ספורים – הוא עדיין לא חודש בתפקיד – אך השינוי במדיניות ביחס למזרח התיכון הוא משמעותי ודרמטי.
בתקופה הקצרה הזאת ביידן הספיק להכריז על סיום המעורבות האמריקאית במלחמה אותה מנהלות ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בתימן, להוציא את המורדים החו'תים מרשימת ארגוני טרור, להקפיא את עסקאות הנשק שנחתמו עם המדינות הללו על מנת לבחון אותן מחדש, לחדש את השיח על חשיבות זכויות האדם, לבטל את מרבית החלטותיו של קודמו דונלד טראמפ ביחס לפלסטינים – וכמובן לאותת לאיראן על מוכנות לחזור לעסקת הגרעין, אך רק בתמורה להפסקה מוחלטת של העשרת האורניום על ידי טהרן.
בישראל כמובן מציינים שמה שביידן דווקא לא הספיק לעשות עד כה, זה להתקשר ולשוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
![נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בחדר הסגלגל, 28 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/02/AP21028684720067-640x400.jpg "נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בחדר הסגלגל, 28 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)")
התגובה של המדינות והארגונים במזרח התיכון למדיניות החדשה של ארה"ב באזור מעניינת לא פחות.
בעוד שבאיראן בינתיים מפגינים עקשנות ומאיימים בהמשך העשרת האורניום (כל הדרך עד הפצצה שאליה, על פי ההצהרות של הבכירים האיראניים, הם כלל לא חותרים), מי שמפגין גמישות והסתגלות מרשימה הם שני השחקנים הגדולים בעולם הערבי – ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.
בעוד שבאיראן בינתיים מפגינים עקשנות ומאיימים בהמשך העשרת האורניום, מי שמפגין גמישות והסתגלות מרשימה הם שני השחקנים הגדולים בעולם הערבי – ערב הסעודית ואיחוד האמירויות
בערב הסעודית שחררו השבוע את האסירה הפוליטית המפורסמת ביותר – לוג'יין אל-הד'לול – שעל פי הדיווחים עונתה בעודה במעצר. אל-הד'לול רק רצתה לנהוג ונאבקה למען הזכות הזאת, שמאוחר יותר הפכה לגיטימית בצו המלכותי. אז מדוע נאסרה ומדוע שוחררה עכשיו?
בית המלוכה היה נחוש להראות שכל הרפורמות והשינויים האדירים שעוברים היום על סעודיה נובעות אך ורק מטוב ליבו של השליט, יורש העצר מוחמד בן-סלמאן, אך כל ניסיון להביע דעה עצמאית או לתבוע זכויות נוספות ייגדע בכוחניות ובאכזריות.
שחרורה של אל-הד'לול לא בהכרח יביא לשחרורם של אסירים פוליטיים אחרים (בסעודיה יש הרבה כאלה). הצעד הזה נועד לגשר על הפערים המאוד משמעותיים שקיימים בין ריאד לממשל ביידן ביחס לזכויות אדם ולחמם את היחסים עם בעלת ברית האסטרטגית והחשובה.
גם באבו דאבי המאמץ ניכר. שם בירכו על ההחלטה של ביידן לסיים את המעורבות האמריקאית בתימן וציינו שבאיחוד האמירויות בוחרים בפעולות הומניטריות למען תימן ההרוסה ולא בלחימה. בעצם, כך אבו דאבי מנסה לבדל את עצמה מריאד, כמו שהיא עושה (בהצלחה) כבר שנים רבות.
גם המורדים החות'ים הספיקו להגיב למצב המשתנה, בסגנון הייחודי להם, ופגעו נמל התעופה הסעודי אבהא בדרום המדינה.
כך הם והספונסרים האיראניים שלהם מסמנים שההגדרות של הבית הלבן לא משפיעות על אופן הפעילות של הארגון, ויהי מה.
בעצם, גם המלחמה בתימן לא עומדת להסתיים בגלל שינוי המדיניות בוושינגטון. החות'ים ימשיכו לאתגר את סעודיה בחסות איראן והילדים התימנים ימשיכו לגווע ברעב.
האם האדמיניסטרציה האמריקאית החדשה תשקיע מאמצים בתיווך וייצוב המצב במדינה שהפכה לשם נרדף לאסון הומניטרי? ומה יעשה ג'ו ביידן על מנת להרגיע את המפרציות ביחס לפעילות האיראנית המואצת בשטחים שמוחזקים בתימן על ידי החו'תים? האם ביידן יצלול אל תוך בורות הסכסוכים העמוקים במזה"ת או שיסתפק בהחלטות כלליות שאינן משנות מציאות? יש לנו עוד שלוש שנים -11 חודשים כדי לגלות.
יורש העצר הסעודי יוזם רפורמה נרחבת במערכת המשפט
בהמשך להחלטה לאפשר לנשים לנהוג ברכב, הפרטה של ענקית הנפט SAUDI ARAMCO וביטול של משטרת המוסר, יורש העצר הסעודי בן סלמאן הכריז השבוע על רפורמה נרחבת במערכת המשפט.
בסעודיה לא קיימת מערכת חוק חילונית, והחוק הסעודי נסמך על השריעה, מערכת המשפט המוסלמית. לבתי הדין השרעיים יש סמכות לדון בכל דבר ועניין, ובעיני אזרחים רבים מדובר בבתי דין ארכאיים שאינם מותאמים למציאות המשתנה במהירות. כמו-כן, בתי הדין הסעודיים ידועים בסחבת המתמשכת, בירוקרטיה נוקשה ואף בשחיתות.
המערכת הזאת מקשה מאוד על יישום הרפורמות השאפתניות של מוחמד בן-סלמאן, שחולם על השקעות זרות נרחבות, תיירות ענפה ופיתוח מואץ של ארצו. השבוע הכריז על חידוש משמעותי: חוקים חדשים בתחום המעמד האישי, עסקאות אזרחיות והחוק הפלילי יגובשו, יועברו לקבינט השרים ולמועצת השורא ואז יאושרו וישולבו במערכת המשפט במקביל לחוקי השריעה.
השבוע הכריז יורש העצר על חידוש משמעותי: חוקים חדשים בתחום המעמד האישי, עסקאות אזרחיות והחוק הפלילי יגובשו, יאושרו וישולבו במערכת המשפט במקביל לחוקי השריעה
מדובר ברפורמה מרחיקת לכת ומשמעותית שנועדה לשפר את מערכת המשפט – ובהדרגה גם להקטין את השפעתם של חוקי השריעה על חיי האזרחים והתחום העסקי במדינה.
באיראן זועמים על רוסיה וחוגגים 42 שנות מהפכה
לא בפעם הראשונה, ציוצים או פוסטים ברשתות החברתיות גורמות למתיחות פוליטית ובינלאומית.
הציוץ של משרד החוץ הרוסי על דבר פגישתו של סגן שר החוץ הרוסי עם השגריר העיראקי במוסקבה כנראה לא היה מקבל שום בולטות אם לא השימוש במילה "ערבי" לצד המילה "מפרץ".
כידוע, בעולם הערבי מנהלים מלחמת חורמה נגד השימוש המסורתי בשם "המפרץ הפרסי", ובמפות האמירתיות, הסעודיות ואף מצריות לא תמצאו שום אזכור להיותו של המפרץ "פרסי".
קשה לקבוע האם השימוש ב"מפרץ הערבי" בציוץ של משרד החוץ הרוסי היה מכוון או תוצאה של טעות, אך באיראן לקחו את העניין הזה ברצינות מלאה והגישו תלונה רשמית למשרד החוץ הרוסי.
קשה לקבוע האם השימוש ב"מפרץ הערבי" בציוץ של משרד החוץ הרוסי היה מכוון או תוצאה של טעות, אך באיראן לקחו את העניין הזה ברצינות מלאה והגישו תלונה רשמית למשרד החוץ הרוסי
השבוע האיראנים – שחוגגים בימים אלה 42 שנים למהפכה האסלאמית – קיבלו עוד סטירת לחי קלה מרוסיה, כאשר דובר הפרלמנט האיראני מוחמד בגיר-גאליבף נאלץ לוותר על פגישתו עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לאחר שנתבקש להישאר בבידוד במהלך 14 יום לפני הפגישה. גאליבף נאלץ להסתפק בפגישה עם ניקולאי פטרושב, העומד בראש מועצת הביטחון הרוסית.
ובינתיים באיראן ובמדינות בעלות הברית שלה מציינים את יום המהפכה, כאשר העיתונות האיראנית מדגישה את ההישגים הגדולים של איראן בתקופה הזאת.
אזרחים רבים שנאנקים תחת יוקר המחיה ומתמודדים עם משבר בריאותי וכלכלי חמור ביותר חושבים אחרת, אך ברעש החגיגות הרשמיות שהיו השנה צנועות מהרגיל בגלל התפרצות הקורונה, קולם אינו נשמע.
https://www.youtube.com/watch?v=8s8HFSDWAM8
חברה גרמנית פינתה חומרים מסוכנים ורעילים מנמל ביירות
חברה גרמנית בשםCOMBILIFT פינתה מנמל ביירות 52 מכלים של חומרים רעילים ומסוכנים. בנובמבר 2020, מנהל נמל ביירות הזהיר מכך שאם אש תתפשט לקונטיינרים הללו, "נמל ביירות יימחק כליל". גרמניה תרמה 5 מיליון דולר לטובת המבצע הזה, שבא לאחר פיצוץ עז ב-4 באוגוסט 2020 כאשר מאות טונות של אמוניה שאוחסנו בנמל ביירות עלו באש.
חלק מהחומרים שנוטרלו והוצאו מנמל ביירות על ידי החברה הגרמנית אוחסנו שם במהלך "עשרות שנים". כנראה שהאסון הנוראי מעשה ידי אדם שזעזע את לבנון ואת העולם בקיץ 2020 היה יכול להיות עוד יותר גדול, אם האש הייתה מגיעה למכלים הישנים הללו, שהכילו טונות של חומרים כימיים מסוכנים ביותר.
לבנונים רבים הודו ברשת לממשלת גרמניה שתרמה את הכסף לטובת הפרויקט וכתבו ש"לפחות למישהו אכפת מהחיים שלנו".
היום הזה בתולדות מזרח התיכון: יום הזעם בבחריין
ב-14 בפברואר 2011, כ-6,000 בחריינים יצאו לרחובות מנאמה וערים אחרות והפגינו בעד רפורמות משפטיות, פוליטיות וחוקתיות במדינה. מחאות רבות התקיימו בכפרים וערים בעלי אוכלוסייה שיעית המהווה את הרוב בממלכה.
מכיוון שההפגנות התנהלו שלא ברישיון כפי שדורש החוק הבחרייני, המשטרה החלה מייד בפיזור ההפגנות ולקראת הערב בהתנגשויות עם המשטרה נהרג מפגין בשם עלי מושיימה. למחרת, אלפים השתתפו בהלווייתו. כך פרץ האביב הערבי במדינה המפרצית הקטנה שנאלצה להסתייע בסיוע צבאי של שכנתה על מנת להחזיר את המצב לקדמותו.
כעבור חודש בדיוק, ערב הסעודית הכניסה את כוחותיה לבחריין – וכך שרדה משפחת המלוכה הבחריינית. ההתקוממות העממית שדרשה רפורמות ושינויים דוכאה, והמחאה גוועה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו