לא מזמן קראתי מאמר של ניר חסון ("זה לא זמן להתאבל", מוסף הארץ מיום 19.2.21) שהתייחס לספרות האימה על הצפוי בעתיד: "כדור הארץ הלא ראוי למגורים" מאת דיוויד וולך וואלס, "הקץ של קץ העולם" של ג'ונתן פרנזון, ו"אנחנו אבודים, מה עכשיו?" של רוי שקרטון.
מול זאת מציין חסון את ספרו של חוקר האקלים מייקל מאן: "מלחמת האקלים החדשה, המאבק להחזיר אלינו את כדור הארץ". ממנו עולה הרוח של סימני שינוי לטובה הודות לזינוק באנרגיה מתחדשת, הירידה בפליטות גזי החממה ומהפכת הרכב החשמלי.
יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.
החרם הטורקי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לחקלאים
ב-7 באוקטובר התעוררנו לסיוט בלתי נתפס. חשבנו שרק בני אדם מהסוג האכזרי ביותר מסוגלים לעשות דברים כאלו: לחטוף מבוגרים, נשים וילדים מביתם, להרוג, לאנוס ולענות משפחות שלמות שלא איימו על איש. הדעת אינה מצליחה לתפוס כיצד מתנהגים בני אדם כך.
כאשר אנו חושבים על אלימות בקרב בעלי חיים אנו מניחים שמתקיים מאבק זמני בין פרטים, לרוב על שימוש בטריטוריה, מזון או הזכות לרבייה. ובדרך כלל זהו אכן המצב. כמו אצל בני אדם – אלימות בדרך כלל קשורה לגורמים המצוינים לעיל. אך שלא כמו אצל בני אדם, אנו מניחים שבעלי חיים מתמקדים בתקיפתם רק בפרטים אותם הם עוינים ספציפית. אם זכר מתחרה עומד בדרכו של זכר אחר – נניח שהזכר התוקף ירצה להרחיק את השני ולזכות בשלל.
רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.
"אחרי האופוריה של החזרה הביתה, האדמה משמיעה את קול הכאב שנספג בה. אנחנו מתקשים להשריש את עצמנו בחזרה. למעשה, הנפש עדיין עקורה"
בת 68 מקיבוץ סעד. נשואה, אם לחמישה, דוקטור לפילוסופיה יהודית. פונתה למלון בים המלח וחזרה לקיבוץ אחרי חצי שנה
טראמפ מנמנם בזמן שהמחאה בקמפוסים הגיעה לשיא
למחרת פסח 1944, כרוז בעיירה טוקאי בהונגריה עבר עם תוף מרחוב לרחוב והודיע שאסור ליהודים לצאת מבתיהם. טוקאי שוכנת למרגלות הרים וגבעות עטורי כרמים, שני נהרות נפגשים בה, ויקבים עתיקים וחדשים מייצרים יין ששמו יצא בעולם.
במקום הציורי ההוא שמעה אמי בת 15 את הבשורה.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם