לא קטסטרופות וכן לקדמה הטכנולוגית

יערות הגשם בברזיל מהחלל (צילום: Harvepino / iStock)
Harvepino / iStock
יערות הגשם בברזיל מהחלל

לא מזמן קראתי מאמר של ניר חסון ("זה לא זמן להתאבל", מוסף הארץ מיום 19.2.21) שהתייחס לספרות האימה על הצפוי בעתיד: "כדור הארץ הלא ראוי למגורים" מאת דיוויד וולך וואלס, "הקץ של קץ העולם" של ג'ונתן פרנזון, ו"אנחנו אבודים, מה עכשיו?" של רוי שקרטון.

מול זאת מציין חסון את ספרו של חוקר האקלים מייקל מאן: "מלחמת האקלים החדשה, המאבק  להחזיר אלינו את כדור הארץ".  ממנו עולה הרוח של סימני שינוי לטובה הודות לזינוק באנרגיה מתחדשת, הירידה בפליטות גזי החממה ומהפכת הרכב החשמלי.

מאן כזכור התפרסם כבר בשנת 1999 כשחשף את האנומליה החריגה במאה ה-20 בזינוק בטמפרטורות, מה שזכה לכינוי "גרף מקל ההוקי". מאז מאן מותח ביקורת חריפה על עיתונאים וסופרים המגזימים בחומרת המשבר ויש בהם הנאלצים לעוות את המדע כדי לצייר תמונה שחורה מכפי שהיא באמת.

הדברים עולים בקנה אחד גם גישתו של מייקל שלנברגר בספרו "אפוקליפסה אף פעם", המסביר שה-IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים) לא אמר מאז 2018 שהעולם יחרב או שהציוויליזציה תקרוס אם הטמפרטורות יעלו ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס (עמ' 24). מיותר כמעט לציין שהדברים מצוינים בפרק "זה לא סוף העולם" ובתת הפרק "עליית מפלס העמידות". הדברים נאמרים מפורשות בהמשך – "מי שמאמין ששינוי אקלים עלול להרוג מיליארדי בני אדם ולגרום לציוויליזציות להתמוטט, יהיה אולי מופתע לגלות שאף אחד מדוחות ה-IPPCC לא מכיל תרחיש אפוקליפטי כלשהו" (עמ' 37).

כך למשל לגבי עליית מפלס המים, הנתפסת כאיום על אוכלוסיות רבות, סבור המחבר שזו לא תהיה בעיה בלתי פתירה. כך למשל תושבי בנגלדש עשויים לעזוב את החוף ולנסות להיכנס להודו (שזו דווקא בעיה פוליטית! עמ' 38).

פליטת הפחמן

שלנברגר מסביר שהסיכון בחציית נקודות מפנה גובר ככל שכדור הארץ מתחמם, ולכן יש להפחית את הפליטות ולשמור על טמפרטורות נמוכות ככל האפשר מבלי לפגוע בהתפתחות הכלכלית. אבל החדשות הטובות הן שפליטות הפחמן מצטמצמות במדינות המפותחות זה יותר מעשור.

כתוצאה מכך נראה יותר סביר לדעתו שהעלייה בטמפרטורות תגיע לשיא של שתיים-שלוש מעלות מעל לרמה שלפני המהפכה התעשייתית ולא לארבע מעלות. ובדרגת ההתחממות הזאת, סיכוני חציית נקודת המפנה הם נמוכים יותר. הוא מסכם נקודה זו ומציין שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (ה-IFA) חוזה כעת שפליטות הפחמן ב-2040 יהיו נמוכות יותר מאלו שנחזו כמעט בכל התרחישים של ה-IPCCA  (עמ' 49- 50).

זאת ועוד. בזכות מעבר לשריפת פחם נקייה יותר, כמו גם לגז טבעי, השתפרה איכות החיים במדינות המפותחות. כך למשל ניתן לציין שבשנים 1980- 2018 רמות הפחמן  החד חמצני בארצות הברית ירדו ב-61 אחוז, האוזון ב-31 אחוז, והגופרית הדו חמצנית ב-91 אחוז. לעומת זאת, הוא מסביר, כמות מקרי המוות כתוצאה מזיהום האוויר אמנם עולה כתוצאה מהתיעוש, אך היא יורדת עם העלייה בהכנסות, עם שיפור הגישה לטיפולים רפואיים ועם הירידות בזיהום האוויר.

בסוגיה זו מביא מדען האקלים קרי עמנואל מה-MIT את הפרדוקס הבא – אם אנו רוצים להפחית את כמויות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה בשנת 2070, ייתכן שנרצה  להאיץ את שריפת הפחם בהודו כיום. זה לא נשמע הגיוני באשר הפחם הוא נוראי מבחינת פליטת הפחמן, אך כששורפים הרבה פחם, מתעשרים ומולידים פחות ילדים. האוכלוסייה איננה גדלה ופחות אנשים שורפים פחמן, וזה עשוי לשפר את המצב ב-2070.

לסוגית הפחמן  נקשרת סוגית החמצן והראות הירוקות של כדור הארץ. המחבר נסמך על דן נפסטר, אחד המחברים הראשיים של דו"ח ה-IPCC בנושא האמזונס לגבי היותו מקור חמצן משמעותי לכדור הארץ, שטען כי למרות שהאמזונס מייצר הרבה חמצן, הוא גם משתמש באותה כמות חמצן. לעומת זאת אינו קולט (כטענת פעילי סביבה שתבעו את ברזיל) 25 אחוז אלא רק 5 אחוז פחמן (עמ' 55). זאת ועוד, לעומת טענות הבירוא הבלתי פוסק של האמזונס, 80 אחוזים ממנו עדיין קיימים (עמ' 56), אם כי נכונה הטענה שבירוא היער יוצר קיטועים והורס את מרחבי המחייה של מינים ששימורם חשוב במיוחד" (שם).

לפיכך הוא גורס שהגידול בבירוא יערות האמזונס צריך לגרום לקהילת שימור הסביבה להסדיר את יחסיה על החקלאים ולחפש פתרונות מעשיים, כשהקמת פארקים ואזורים מוגנים הולכים יד ביד עם אינטנסיפיקציה חקלאית (עמ' 68). כך למשל ניתן לצמצם דרמטית את כמות השטח  הדרושה לגידול בקר.

השורה התחתונה ביחס ליערות היא, שגדילת העצים החדשים ברחבי העולם ב-35 השנים האחרונות היתה מרובה מאובדן העצים בתקופה זו (עמ' 57).

פסולת הניילון והפלסטיקים

את הדיון בסוגיה זו פותחת טענת חוקרת המצדדת בחרם על קשיות הפלסטיק בשל הפגיעה בצבי הים, תוך שהיא מסבירה שהיא מוצאת בים הרבה פלסטיק חד פעמי, קלקר ושקיות ניילון (73) . בנוסף לצבי הים מתייחס המחבר לפגיעה בלוויתנים ובעיקר לאוכלוסיית עופות הים שהצטמצמה ב-70 אחוז בין השנים 1950-2010 (עמ' 74).

נוכח  יצור מחצית הפלסטיק בסין, אינדונזיה, פיליפינים וויטנאם (הלא מנוהלת) העלולה להגיע לאוקיינוסים, סבור שלנברגר שבמדינות בעלות הכנסה נמוכה  הצעד הראשון צריך להיות מעבר למזבלות פתוחות לאיסוף יעיל והטמנה סניטרית. הוא מציין שמומחים רבים מאמינים שמדינות עשירות המבקשות לצמצם את כמות הפסולת באוקיינוסים צריכות לשפר את איסוף הפסולת במדינות עניות (עמ' 78).

אולם מהצד השני  הוא גורס שבדיקת מדענים את פסולת הפלסטיק באוקינוסים העלתה ש"המשקל של זיהום הפלסטיק על פני הים ברחבי העולם, מכל הגדלים, שווה ל-0.1 אחוז בלבד מהייצור העולמי השנתי". ומה שנפתיע עוד יותר: הם מצאו פי מאה פחות מיקרו פלסטיק מכפי שהם ציפו למצוא. זאת ועוד, קבוצת חוקרים ממכון אוקינוגרפי גילתה ב-2019 שאור השמש מפרק פוליסטירן במי הים בתוך עשורים ספורים.

העתיד הוא של הגרעין

שלנברגר טוען שאנרגית הגרעין היא הדרך הבטוחה ביותר לייצור חשמל אמין ואחת השיטות הזולות ביותר לייצור חשמל, וכי  סכום דומה  שהוציאו בשנים 1965- 2018 על אנרגיה זו כמו גם על אנרגיית הרוח והאנרגיה הסולארית, הביא לכך שהעולם קיבל כמות כפולה בערך של חשמל מאנרגיה גרעינית מאשר מאנרגיית רוח ואנרגיה סולארית.

זאת ועוד, מדובר באנרגיה בלתי מוגבלת וכזו משמעותה אספקה בלתי מוגבלת של מים ומזון. זאת ועוד, בעוד שתחנה גרעינית ממוצעת מעסיקה לרוב אלף איש, תחנת גז בגודל דומה נוטה להעסיק פחות מחמישים איש, כך שמדובר בשמירת תעסוקתית ולא בהקטנתה. הבעיה של האנרגיה הגרעינית היא יחסי הציבור הרעים שעושים לה מתנגדיה הקושרים אותה לסכנת הקרינה.

בהקשר זה הוא מציין שהיה פינוי יתר של מחוז פוקושימה לאחר האסון, שהיה גדול וארוך טווח מהרצוי. על מידת הסכנה תצביע העובדה שאפילו תושבים שגרו באזורים בפוקושימה שזיהום הקרקע בהם היה הגבוה ביותר, לא הושפעו כמעט מהקרינה לפי מחקר מקיף שנערך בקרב 8,000 תושבים, בשלוש השנים שחלפו מאז התאונה (עמ' 213).

במקום סיכום

מייקל שלנברגר כתב ספר מבוסס על מחקרים. אך מדובר בתחום בו יש חילוקי דעות מהותיים, ולא לי הקטן לשפוט, אלא רק להצביע על חילוקי הדעות. כך למשל, לעומת עליית הטמפרטורות המתונה שהוא צופה, מראיון עם דני רבינוביץ (לי ירון "הטיקונים והרודנים עוד יצילו את העולם", מוסף הארץ מיום 12.2.21) עולה שבאוגוסט 2080 הטמפרטורה הממוצעת בישראל תהיה 40 מעלות וכמות המשקעים תהיה נמוכה ב-25% מכפי שהיא היום, אך הגשמים יהיו חזקים ומרוכזים. יחד עם זאת ישראל צפויה לסבול מבצורות ארוכות שנים.

מנחמת אולי העובדה שבוויכוח לטווחי השנים הללו, לא אני ולא רוב קוראי נהיה עוד בין החיים.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,039 מילים
כל הזמן // שבת, 10 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ישראל השיבה לפניית בית הדין בהאג וקבעה שאין לו סמכות לחקור את פעילותה בשטחים

המשטרה פתחה בחקירת האלימות שהופנתה כלפי חבר הכנסת עופר כסיף בהפגנה במזרח ירושלים ● נתניהו ייפגש עם פעילי ליכוד, חברי הכנסת של המפלגה לא הוזמנו לאירוע; ככל הנראה מבקש להדק את אחיזתו בשטח ● ליברמן על הניסיונות של לפיד להקים ממשלה: "ההצעה לבנט הועברה על דעתי; אסור לו להחמיץ את ההזדמנות הזאת"

עוד 15 עדכונים

ארץ חומצת אבות

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. רק אנשי ימין יזחלו החוצה מהריסות הליכוד לטנף על האיש שפרם מפלגה ותפר למידותיו מעור של פוליטיקאים חסרי חוליות.

השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות, זה כמו בבדיחה, תסלחו לי, על החיילים שמחליפים ביניהם תחתונים במקום ללבוש נקיים. גם נתניהו ממחזר תחתונים, רק השותף מתחלף. בסיבוב האחרון השאיר אותו חשוף שת.

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות

השבוע ראיתי סרט על רודן, לא חשוב שמות, קווי האופי דומים כאילו נולדו לאותו אב קדמון. תמיד מבעית לראות שליטים מאבדים צלם מתוך הכוח להשחית. גם נתניהו הפך מפוליטיקאי שאפתן למכונת הרס. המפתחות, איך לא, בידיים של סוחרי-דת ציניים, שהתמיכה בו חוזרת אליהם במטבע קשה ועל חשבון הפריפריה, זקנים ועניים.

זה נשמע כמו התחלה של טלנובלה אבל זה משחקי הכס. בלי חמלה. צריך כאן מבול, בחיי, ארץ חמדת אבות הפכה תחתיו לארץ חומצת אבות. 4 מערכות בחירות בשנתיים, האחרונה היתה צריכה להתרחש בעוד 16 שנה(!) אלמלא השליט במנוסה.

ככה הרגיל אותנו, גם לכך שראש ממשלה נאשם בפלילים זה סביר, אבל תובעת במשפטו שבנתה פרגולה בלי אישור היא עבריינית נרדפת, שפוליטיקאים יערקו ממפלגה למפלגה תמורת אתנן, הקטע בו בנט, העוזר הקטן שלו, בא עם סל דרישות שגדולות מסכום המנדטים שקיבל ומסרב להבטיח ליאיר לפיד שלא ילך עם נתניהו, מעיד על הריקבון העמוק שנתניהו השריש במערכת הפוליטית.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין,

נשיא המדינה מעניק לו מנדט להקים ממשלה יום אחרי פתיחת משפטו, כשהמשפט יתנהל 3 פעמים בשבוע כאילו אין מדינה מסובכת לנהל. וכאילו כל זה לא מטריד דיו, אחרי פתיחת משפטו נשא נאום-שטנה נגד מערכת המשפט והאשים אותה בהפיכה שלטונית, מששעבד שוב את מהדורות החדשות על עורכיהן הכנועים לנאומים, שאין בהם דבר מלבד ארס שמצית אש זרה בחסידיו.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין

המדינה נעה תחתיו כמו עץ בסופה, ברצותו יסית נגד ערבים וברצותו – יהפוך עורו ויקרבם למען מטרותיו, אולי גם יקריב. ההמון כבר ילך אחריו. אהבה קנאה שנאה ידידות. הכל בדולר.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של ג'ון טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. גם נתניהו איבד את כוח-העל שהכל מייחסים לו, רואים עליו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, תנועות הלעיסה בפה קפוץ כשהוא נרגז, זה לא יוסף, כמו ששרה כוורת. זה לא יוסף, זה לא יו-סף. הוא לא יותר מעגל זהב שתוכו קש. הכי מייאש שהתרגלנו לחרא הזה.

אבל אין רע בלי טוב, כי מנסור עבאס מנהיג שנדנד את העץ וכפה על כולנו להתמודד עם השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. חבל שיאיר לפיד שמסתמן כמבוגר אחראי ושקול לאורך קרוסלת הבחירות (ובלי תעודת בגרות, שחצנים) לא דיבר בגלוי על צירוף המפלגות הערביות. הוא איחר להבין את גודל השעה ונתן לפוליטיקת הכזב לעקוף אותו בסיבוב.

עכשיו נחכה שהנוכל המושחת והטפיל מימינה יפלו לבור שכרו למדינה המעונה הזאת. המקום הזה חולה. כולם יודעים שכל מה שצריך זה שהמלך הרקוב ייעקר משורש ויושלך הצידה. הוא קורא לזה הפיכה אבל אל תשימו לב, הרגלתם אותו לחרבן למדינה על הראש וקשה לו לעשות בסיר כמו כולם.

התחלתי בבדיחה עם זקן ולכן אסיים בפראפרזה על מערכון של אפרים קישון, ממילא מיציתי את ארסנל המילים שיכולתי לכתוב על ראש הממשלה ובעלה וגם המדינה נראית כמו סטנד אפ ניישן.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. רואים על נתניהו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, את תנועות הלעיסה בפה קפוץ

ובכן, שיחה בין חברים מתגלגלת לחינוך ילדים והמארחים מספרים שהבן שלהם מסרב ללכת לגן. האורחים מציעים להם להיות תקיפים, הילד חייב ללכת לגן.
"אנחנו לא מכריחים", נלחצים ההורים. "נחכה שיסכים בעצמו".
ואז מצטרף לחבורה גבר לא מגולח שסיגר כבוי שמוט בזווית פיו ושואל: "יש'כם אש?"
"בנימין", שואל אותו המארח בהיסוס. "מחר תסכים ללכת לגן?"

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 679 מילים ו-1 תגובות

לפני שבועיים הכריע גוף הסנאט של הסטודנטים באוניברסטית איווה כי אין מקום להעניק ליהודים בקמפוס ייצוג משלהם - מחשש שבחירה בנציג יהודי תהיה הכרזה פוליטית בנוגע למדיניות ישראל בשטחים ● בדרך כלל, ארועים כאלו הופכים מייד לכר פורה למעורבות והפגנות ארגונים חיצוניים ● הפעם הם הצליחו להתווכח על הנושא לבדם ואפילו להגדיר את ההבדל בין אנטישמיות וביקורת על ישראל

עוד 1,265 מילים

בספטמבר 1941 נרצחו בבאבי יאר, בתוך יומיים בלבד, למעלה מ-33 אלף יהודים ● הבמאי סרגיי לוזניצה גדל ליד מקום הטבח שנים אחרי, ולא ידע מה באמת קרה שם ● עם הזמן התבררה לו ההיסטוריה הכל כך בעייתית של רוסיה ואוקראינה ● עכשיו הוא יצר 24 סרטים קצרים על העבר של גיא ילדותו - ועל מחיקתו

עוד 891 מילים

למקרה שפיספסת

החומרים שמהם עשויים מנהיגים

איזו דרך הובילה את ביל קלינטון לנשיאות, מה עשתה אופרה וינפרי אחרי שהורדה בדרגה, וכיצד הפכו ביל גייטס וג'ף בזוס לענקים ● המיליארד היהודי דייוויד רובינשטיין פגש את כולם בתוכנית הטלוויזיה שלו, והפך את הראיונות לספר רב מכר ● בסוף המסע הוא גילה שתשוקה, מיקוד, יושרה, חזון והיכולת ללמוד מטעויות הם החומרים מהם עשוייה מנהיגות

עוד 780 מילים

לאן הולכות המטרות כשהאגם קפוא? או - בזכות בחירות חמישיות

באופן אידאלי אנו חושבים על המוח האנושי כעל מכונת היגיון, אך במציאות בכלל, וזו הפוליטית שלנו בפרט, ברור שיותר מכל דבר אחר – מוח זו מכונה לדפיקה סדרתית של הראש בקיר.

משום מה אנו נוטים לראות במוח שלנו סוג של מחשב, בעוד שמחשב ומוח הן שתי מכונות שונות לגמרי. המוח הוא יצור אבולוציוני שניבנה כמכונה אובססיבית ליצירת מטרות, בעוד שמחשב הוא כלי עזר לבני אדם. איננו מעוניינים שמחשב ייצר לעצמו מטרות, אלא רק שיעזור לנו להשיג את המטרות שלנו.

החל מהקפה של הבוקר ועד להתגייסות למלחמה, מה שמניע אותנו הוא המטרה התורנית, שמשום מה הקפיץ לנו המוח דווקא עכשיו, ואנו חייבים, חייבים, להגשימה. ומה שמעצבן בהמצאה האבולוציונית הזו הוא, שהטבע מייצר לנו את מכונת המטרות הזו לא כדי שנגשימן. בכלל לא. אלא, שכמו חמור ההולך אחרי הגזר שתלה לו העגלון מול אפו, המטרה קיימת כדי להוליך אותנו בדרך, ולאו דווקא כדי שנגשימה. או כפי שחז"לנו ניסחו כה יפה "אין אדם עובר מן העולם וחצי תאוותו בידו".

הטבע מייצר לנו את מכונת המטרות הזו, המוח, לא כדי שנגשימן. בכלל לא. אלא, שכמו חמור ההולך אחרי הגזר שתלה לו העגלון מול אפו, המטרה קיימת כדי להוליך אותנו בדרך, ולאו דווקא כדי שנגשימה

למעשה, הבעיה הגדולה עם מנגנון המטרות שלנו היא לא שאיננו מגשימים אותן, אלא דווקא אם הצלחנו להגשימן. הגשמת המטרה לא רק מייצרת ריקנות, המחייבת מאמץ מוחי להעלות ולגבש לנו מטרה חדשה, אלא, חמור מכך, היא עלולה לזרוק אותנו מהדרך הכל-כך מוצלחת בה הלכנו – אל ישימון חסר דרך.

דוגמה טובה היא הציווי האלוהי הראשוני של: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". ציווי שבנה מטרה ארוכת טווח, ולאורה אנו חיים כבר אלפי שנים. הבעיה נעוצה כמובן בכך שמטרה ארוכת טווח שכזו לא קיבלה פרמטר תפוגה. כמה זה "מלאו את הארץ"? מיליארד אנשים זה כדור מלא? עשרה מיליארד? מאה מיליארד? ומתי הארץ נחשבת כבושה? כשנכלה את משאביה? את זה הציווי לא ניפק, אך רבים עדיין חיים לאור הציווי הזה רק משום הסיפוק שבהליכה בדרך הסלולה, ולעזאזל התוצאות.

אם לאדם הפרטי הגשמת מטרות היא בעיה, הרי שבהיבט הפוליטי הגשמת מטרות היא אסון. מערכת הכוח הפוליטית נבנית על הדגל המאחד של המטרה, והגשמת מטרות פירושה התפוררות הדבק המאחד. כך למבני כוח פוליטיים קיימת נטייה מובנת לשמר מטרות, בפורמלין אם נדרש, מבלי להתחשב במציאות המשתנה.

כך בריטניה משמרת בית מלוכה וטקסים פוליטיים משונים שאבד הכלח על מטרתם, רק כדי להימנע מערעור המערכת. כך המערכת הפוליטית האמריקנית משמרת פחד מיסטי מסוציאליזם וקומוניזם למרות שאיומים אלו כבר חוסלו מזמן, וכך גם אצלנו.

המערכת הפוליטית הישראלית נבנתה סביב מטרה אחת – הקמת בית לאומי ליהודים שנרדפו בעולם. תשובה לבעיה הסופר-בוערת בימים שלאחר השואה. מטרה זו גיבשה תנועה חזקה ודינמית שפעלה ביעילות והצליחה בצורה יוצאת דופן, ובית לאומי אכן הוקם ליהודים, מדינה – היא מדינת ישראל.

אם לאדם הפרטי הגשמת מטרות היא בעיה, הרי שבהיבט הפוליטי הגשמת מטרות היא אסון. מערכת הכוח הפוליטית נבנית על הדגל המאחד של המטרה, והגשמת מטרות פירושה התפוררות הדבק המאחד

אנו רואים את ביטוי המטרה הציונית באופי המפלגות שלנו במערכת הפוליטית, אבל השפעת המטרה הזו עמוקה הרבה יותר – כל המבנה השלטוני יוצר עבור מטרה זו. מבנה שתוכנן לאפשר הדרה דמוקרטית של הערבים מאפשרות של הגעה למוקדי כוח. כך, כדי להימנע מבניית מוקדי כוח ערביים, המבנה של הייצוג לכנסת לא נבנה במתכונת הרגילה של נציגי אזורים, כפי שנהוג בדמוקרטיות אחרות. כך, הדומיננטיות שהוקנתה למשרד הפנים במישור המוניציפלי היא עוד מכשיר שכזה, שלא לדבר על מערכת ניהול הקרקעות שנבנתה בעליל לטובת המטרה הציונית.

כל האנרגיה הציונית הזו לטיפול בעם שלנו אכן צלחה. המטרה הושגה, וכיום, כשמרבית העם היהודי נמצא בישראל, ואלו שלא כאן עושים זאת מבחירה, אפשר להגיד לא רק שהציונות הגשימה את מטרתה המיידית, אלא שהצורך בהגנת היהודים ומדינתם חרג מגבולותינו והפך לקונצנזוס גלובלי במרבית מדינות העולם. אנו השגנו את המטרה מעבר למשוער, ודווקא ההצלחה הזו היא אם המשבר הפוליטי הקשה אותו אנו חווים היום.

אנו תקועים היום עם אוכלוסייה שעיקר עניינה הוא איכות החיים שלה והצלחתה האישית, אך עם מערכת פוליטית לא רלוונטית שמחפשת לשמר את המטרה שהושגה דרך מבט טלסקופי – המחפש, מעצים, ולעיתים אף ממציא איומים על המטרה. כל זאת תוך התעלמות מהנוף החדש של מדינה בה מרבית האוכלוסייה רוצה ושואפת לנורמליות אזרחית.

חוסר הרלוונטיות נמצא בשימור האידאות הפוליטיות, אך יותר מכך הוא נמצא בשימור מבנה הדמוקרטיה שלנו. מבנה בו הנציגים אינם נבחרים ישירות ולא על בסיס גיאוגרפי, מה שמקנה כוח יתר לאוכלוסיות מסוימות (המתנחלים למשל) וכוח חסר לאוכלוסיות אחרות (ערבים למשל).

אלה מבנים השואפים לשמר את עצמם גם במחיר של אובדן רלוונטיות והגעה למשבר, ונראה כי המשבר הפוליטי המתמשך בו אנו נמצאים הוא אכן משבר שכזה. משבר בו הטרמינולוגיה סובבת סביב המטרה הציונית ומי משרת אותה, אך הגרעין שלה הוא רלוונטיות מבנה המשטר לאזרחי המדינה.

חוסר הרלוונטיות של הדיאלוג הפוליטי עתיד להימשך, וכך גם משבר הבחירות בו אנו שרויים, אלא שאגב המשבר המתמשך הזה, מה שאנו עדים לו הוא שינוי זוחל של שיטת הממשל שלנו. שינוי שמגיע בשיטת הסלמי, בפיסת שינוי אחת בכל מערכת בחירות.

אנו רואים את ביטוי המטרה הציונית באופי המפלגות במערכת הפוליטית, אבל השפעת המטרה הזו עמוקה בהרבה – כל המבנה השלטוני יוצר עבורה. מבנה שמאפשר הדרה דמוקרטית של הערבים מהגעה למוקדי כוח

השינוי החל ברעיון ההזוי לראש ממשלה חליפי וממשיך ברעיון ה"רק לא ביבי", וללא ספק יתחולל גם בסיבוב הנוכחי. סיבוב, שעם או בלי השבעת ממשלה חדשה, יהיה גם הוא ללא ספק קצר, וללא ספק ייצר גם הוא פיסה נוספת של שינוי במבנה השיטה הדמוקרטית שלנו. ורק נותר לקוות ששינויי המבנה שיביא יהיו טובים וחכמים מספיק כדי לבנות לנו אג'נדה שלטונית חדשה, שתוכל להוביל אותנו בדרך טובה יותר מזו בה אנו הולכים היום. ושלא נזדקק לבחירות שישיות לשם כך.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 876 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 8 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אחרי שנים של הכחשה העולם הערבי משנה את גישתו לשואה: בבחריין ובאיחוד האמירויות התקיימו טקסים לזכר ששת המיליונים, וברשתות החברתיות שיתפו גולשים בתחושותיהם ● לאחר שבעונה הראשונה סדרת הריגול האיראנית המצליחה מתחה ביקורת על משרד החוץ של הרפובליקה, עם עליית העונה השנייה של "גנדו" חוששים הצופים מצנזורה של השלטונות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,058 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המהפכה של תל אביב

הגלובוס הירוק הולך לעיריית תל אביב שמבצעת מהפך תחבורתי חסר תקדים ● הגלובוס השחור מוענק לממשלה בגין עלייה דרמטית במספר המשלוחים החיים ● וטיפ לסוף השבוע: לפני שנגמר האביב והכל יצהיב, צאו אל הנדנדה שמשקיפה על עמק איילון

עוד 598 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶ'רְצִ'יל 80

נאום יום השואה של ראש הממשלה לא היה נאום בחירות ציני. ב"יד ושם" נתניהו סיכם את נצחונו ההיסטורי הגדול במלחמת העולם השלישית כנגד הנגיף הנאצי. מעכשיו, לא רק לווינסטון צ'רצ'יל אלא גם לבנימין נתניהו יש "V Day" משלו. Vaccinations Day.

עוד 1,321 מילים ו-3 תגובות

לא משבר, הזדמנות לפתרון

מערכת הבחירות הנוכחית התאפיינה בלגיטימציה שניתנה למפלגות הערביות, אך מנגד גם התחזק בזירה הציבורית מעמדן של מפלגות ימין רדיקליות ● שיעורי ההצבעה הנמוכים מלמדים על אובדן האמון בדמוקרטיה ● אסור לתת לאיומים במערכת בחירות נוספת להביא לכך שמי שלא זכו לרוב בבחירות ימשיכו לאחוז בהגה השלטון ● דעה

עוד 1,210 מילים

המשטרה: כסיף תקף שוטר; כסיף: מדובר בעבריינים שקרנים

לוין: התנהגות ברוטלית כזו לא ראויה כלפי אף אזרח לא כל שכן ח״כ ● סער: חרפה ● סמוטריץ׳: בלתי מתקבל על הדעת ● פייזר לישראל: אם לא תשלמו על החיסונים תועברו לסוף התור ● גנץ מזהיר את עבאס ובנט מהמו״מ עם נתניהו: ״תקבלו הבטחות ולא ייצא מזה כלום״ ● נתניהו ספד לנסיך פיליפ: ״משרת ציבור יוצא דופן״ ● רגב על השעיית אבישי בן חיים מחדשות 13: השמאל סותם פיות

עוד 47 עדכונים

ארועי יום השואה הוכיחו: לנתניהו אין ממשלה

בחירות חמישיות הן הדבר שהכי מפחיד את חברי הכנסת של הליכוד - הם יצטרכו להתמודד בפריימריז ואולי ימצאו את עצמם בחוץ ● מתוך תקווה קלושה הם נאחזים ברמזים עלומים שמשגר נתניהו ● בישיבת הסיעה אמר כי הוא "מדבר עם שלושה גורמים" ושלח את חברי הליכוד למסע של ספקולציות ● בכיר בליכוד העריך כי לנתניהו יש ערוץ תקשורת עם גדעון סער - רק לא בטוח שזה יעזור לו ● פרשנות

עוד 446 מילים

המאבק על מיקום שדה התעופה השני של ישראל מעלה הילוך ● דוח של האגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות קובע נחרצות: מיקום שדה התעופה בעמק יזרעאל יחסל את החקלאות דווקא בשטחים החקלאיים החשובים בארץ ● הפיתוח שם יפגע בביטחון המזון של המדינה ● גידולים כמו חיטה, אפונה ותירס ייאסרו כליל ● ומשקי הלולים והרפתות יספגו מכה קשה ● המאבק של הצפון והדרום נמשך

עוד 715 מילים

אתה חי רק פעמיים

הוא הרג שומר נאצי, ברח מהגטו בזהות בדויה, תפס טרמפ על רכבת של הצבא הגרמני והסתובב בברלין במדים של הנוער ההיטלראי ● לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, הוא עוד הספיק להילחם לצד הכוחות הפולנים ולהצטרף לצבא הבריטי ● ואחרי הכול, הוא הוטבל, נישא לקתולית ושמר שנים את יהדותו בסוד ● סיפורו יוצא הדופן של חיים הירשמן הפך כעת לספר שכתב בנו, ג'ון קאר

עוד 1,797 מילים

התופרת האחרונה של אושוויץ הלכה לעולמה

נשות הנאצים חיכו לשמלות הערב הנפלאות שלהן, ודרשו עוד ועוד ● התור היה ארוך, והגיע לפעמים לחצי שנת המתנה ● הן קיבלו תנאים משופרים במחנה המוות כדי שיוכלו להמשיך ולתפור, וכך שרדו את השואה ● חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-100, נפטרה מסיבוכי קורונה ברטה קוהוט, אחרונת השורדות ממעגל התפירה של אושוויץ

עוד 1,020 מילים

בנט: "אעשה הכל כדי לחלץ את ישראל מהכאוס"

סמוטריץ' פגש את נתניהו וממשיך לפסול את רע"ם ● היועמ"ש לנתניהו וגנץ: "למנות בדחיפות שר משפטים" ● עודה נגד ממשלה בראשות בנט ● הליכוד התלונן במשטרה נגד סדי בן שטרית ● ישראל לבית הדין בהאג: אין לכם סמכות לחקור ● ועדת פרס ישראל הודיעה שפרופ' גולדרייך ראוי לקבל פרס ישראל ביום העצמאות ● בג"ץ מאפשר לשר גלנט להדיר אותו מהפרס למשך חודש

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה