התקשורת היוונית עסקה השבוע בהרחבה באצטדיון החדש של קבוצת הכדורגל א.א.ק. אתונה. אחרי שנים של תכנון, הוא סוף-סוף נחשף לציבור, למרות שיהיה מוכן לשימוש רק בשנה הבאה.
את AEK – ראשי תיבות ביוונית של איגוד הספורט של קונסטנטינופוליס – הקימו הפליטים היוונים שנמלטו מהשלטון העות'מאני בשנות ה-20 של המאה הקודמת. צבעי הקבוצה, צהוב-שחור, הם צבעי האימפריה הביזנטית, זו שקבעה את מרכזה בעיר הנמל האסטרטגית קונסטנטינופול – היום איסטנבול. שם גם הוקם המרכז הרוחני החשוב ביותר של האורתודקסיה הנוצרית, בכנסיית איה סופיה – היום מסגד.
שמו של האצטדיון החדש "איה סופיה", ולצד חנות המזכרות של הקבוצה הוא יכלול גם מוזיאון היסטורי של תולדות קונסטנטינופול. האירוע הזה, ספורטיבי ככל שיהיה, הוא סימפטום של המתח ההיסטורי המובנה במזרח הים התיכון.
האירוע החמור של השבוע בין טורקיה ליוון, חשף את הבקיעים ההולכים ומעמיקים בנאט"ו.
מטוסי קרב יוונים ערכו בתחילת השבוע תרגיל אווירי גדול בחלק המזרחי של הים האגאי. הטורקים טוענים כי במסגרת התרגיל, רביעיית מטוסי 16-F יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת מחקר של הצי הטורקי ששייטה במים בינלאומיים. היוונים טוענים כי לא היו דברים מעולם, וכי הטורקים מנסים ליצור פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות, בתיווך האיחוד האירופי, ב-25 במרץ.
בשיחות הללו אמורים הצדדים להגיע להבנות בדבר המחקר הימי שעורכת טורקיה במים הכלכליים של קפריסין הטורקית. היוונים טוענים כי הכיבוש הטורקי לא חוקי, ולכן מדובר במים כלכליים יוונים על פי כל דין בינלאומי – עמדה שמגובה על ידי האיחוד האירופי, שמאיים בסנקציות על טורקיה, אם השיחות ייכשלו.
בינתיים נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לא מתאפק ומשחרר הצהרה מאיימת לעבר יוון כשהוא פונה ישירות לראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס: "דע את מקומך או שתיתקל בטורקי המשוגע". הרקע לדברים הללו הוא הרצון הקפריסאי-יווני לקדם פתרון פדרציה לאי המחולק בעוד ארדואן מבקש להקים שתי מדינות נפרדות, בכדי לקבל את זכויות המים הכלכליים בחלק הצפוני.
ולתוך הגחלים הלוחשות הללו, ישראל נכנסת שלא ברצונה.
מאגר הגז אפרודיטה הוא שדה משותף לישראל וקפריסין. השדה ממוקם 160 ק"מ דרומית ללימסול, ו-30 ק"מ צפונית-מערבית למאגר הגז לווייתן, בדיוק על התפר שבמים הכלכליים בין שתי המדינות.
מאגר אפרודיטה הוא היחיד עד כה שהתגלה במים הכלכליים של קפריסין, וחברות הנפט והגז כבר לוטשות אליו עיניים. חלקה של ישראל במאגר הוא כ-10% מגודלו, מאחר שרוב השדה מצוי בחלק הקפריסאי. בין שתי המדינות מתנהל מו"מ ארוך ורצוף עליות ומורדות לגבי הזכויות, אם כי נראה כי לאחרונה המגעים הללו הגיעו לישורת האחרונה.
ארדואן איים בעבר לפגוע בכלי המחקר שהיו באזור אפרודיטה בטענה כי מדובר בנכס טורקי, תוך מודעות מלאה כי מדובר באיום עקיף גם על ישראל. בירושלים שומרים כל העת על פרופיל נמוך בהקשר הזה ומשאירים את העבודה לאיחוד האירופי.
אלא ששדה אפרודיטה הוא רק מרכיב אחד במארג הגז האזורי. פרויקט הצינור הגז איסטמד (EastMed) עליו חתומות ישראל, קפריסין ויוון, אמור להעביר גז ממזרח הים התיכון דרך כרתים, יוון ואיטליה ליבשת אירופה. אחרי החתימה בין שלוש הממשלות, הוחלט להרחיב את הפורום בכדי להגדיל את הפוטנציאל הכלכלי שלו.
כיום חברות באיסטמד ישראל, יוון, קפריסין ומצרים. מעמדן של הרשות הפלסטינית וירדן עדיין לא ברור, אם כי נציגים שלהן השתתפו בדיונים.
איסטמד הוא ללא ספק איום עצום על טורקיה, שנותרת למעשה מחוץ למשחק הגז האזורי והופכת את קוורטט הגז ישראל-מצרים-קפריסין-יוון למוקד כוח אנרגטי חשוב עבור כלכלת אירופה. ארצות הברית (של טראמפ) הביעה תמיכה בפרויקט הזה, וכך גם צרפת. שתי המדינות ביקשו להצטרף אליו כמשקיפות.
את זה ארדואן מתקשה מאד לעכל, וזו הסיבה להרפתקנות המדינית והצבאית שלו מול לוב.
בפועל, מה שארדואן מנסה לעשות בהסכם שנחתם ב-2019, הוא לשרטט מחדש את המים הכלכליים של שתי המדינות. ההסכם הטורקי-לובי נוגס למעשה בחלקה של יוון מדרום לכרתים ובכך מנתק בפועל את רצף ההסכמה המדינתי שיוצר צינור האיסטמד.
זו בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות שלו לאחרונה לישראל. הסכמה ישראלית לשרטוט החדש, תבטל דה פקטו את פרויקט האיסטמד. זה, קרוב לוודאי, לא יקרה.
הלבה הרותחת הזו תידון ב-25 במרץ. ארדואן מגיע לשולחן המשא ומתן כשהוא מנהל עימותים דיפלומטים ומדיניים בכמה זירות. זו בים התיכון בהקשר הגז, זו מול ארצות הברית של ג'ו ביידן שמבקש להעניש אותו על רכישת מערכת טילי ה-400-S והפגיעה במיעוט הכורדי, וזו מול רוסיה על הפלישה למובלעת הכורדית בעפרין בצפון סוריה וערעור המצב בצפון מזרח המדינה.
שני הקלפי העיקריים שארדואן מחזיק הם נאט"ו והפליטים. בראשון הוא נזהר מאד מלהשתמש שכן למהלך כזה יהיו השלכות מרחיקות לכת, את השני הוא משליך לעיתים קרובות לשולחן, עם פתיחה וסגירה של זרם הפליטים לאירופה.
וכך, בדיוק כמו לפני מאה שנה, פליטים מטורקיה מעצבים מפה מדינית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו