פתיחת המסעדות וחנויות הרחוב הנחיתה אנחת רווחה מסוימת ברחבי הארץ. גם בעולם מתחילים לראות את תחילת הסוף עם ההתקדמות בקצב החיסונים, ואישור תכנית החילוץ של ממשל ביידן. אלא שיחד עם זרעי הקיץ שאמורים להשרות אופטימיות, נישאים ברוח זרעי פורענות, והם נשקפים על מסכי בורסת הסחורות העולמית.
ליתר דיוק, אלה זרעי סויה ותירס שמחיריהם ניתרו מאז אוגוסט בכ-70%, וגרעיני חיטה שעלתה באותו זמן בכ-30%. גם מחירי האנרגיה מתאוששים וחבית נפט כבר חצתה בימים האחרונים את 70 הדולר אחרי שבשיא המשבר ירדה מתחת לאפס. משום מה, בראש טבלת הסחורות מתברג דווקא העץ, שמחירו בשוק קפץ השנה ב-180%.
האם זה אומר שהמדף החדש שנרצה לתלות על הקיר יעלה עכשיו פי 3? "יש לך טעות חמורה", אומר צחי מדינה מחנות דקור עץ ברחוב שוקן בתל אביב. "העלייה התגלגלה אלינו הקמעונאים, אבל לא ברמה הזו. העלינו מחירים בשיעור של 10%-15% בשלושת החודשים האחרונים. מה שהגיע מסין התייקר.
"יבואנים מדווחים לי על מחסור בחומר גלם כי אולי לא חתכו מספיק עצים וכן יש בעיה ספציפית בעץ אורן מודבק. אני עשיתי מהלך ושריינתי לעצמי חבילה שהייתי צריך לשלם עבורה בצ'ק מזומן. הפלטות האלה משמשות למדפים, ארונות, שולחנות ודברים מהסוג הזה והחומר הזה מגיע דווקא מטורקיה".
מדינה מציין שבמקביל לכך שהמחיר לא עלה דרמטית, מה שכן גדל הוא הביקוש המקומי. "היתה עליה גדולה בביקוש ובקורונה עבדנו יותר. אנשים היו בבית וחיפשו לבנות ולשפץ. אני לא מנפגעי הקורונה כי אנחנו נחשבים לענף הבניה ונשארנו פתוחים. אני צופה שהמחירים יחזרו לקדמותם, אולי אני משלה את עצמי אבל כבר ראיתי הרבה מחזורים כאלה ואחרי תקופה מסויימת זה יורד".
קמעונאי העץ לא מרגיש את הזינוק החד של מחירי העץ בבורסה, אבל כפי שנראה, מחירי הריהוט והציוד לבית עלו בחודשים האחרונים בשיעור חד אחרי שב-14 השנים האחרונות הם ירדו באופן עקבי. החשש הכללי הוא שהתייקרות הסחורות החקלאיות והתעשייתיות בשווקי ההון, בסופו של דבר תבוא לידי ביטוי גם בניפוח החשבון הסופי לצרכנים.
זינוק מדאיג מאוד
הזינוק במחירי הסחורות וחידוש הפעילות במשקי העולם מביאים איתם חשש מעליות מחירים בכלכלה הריאלית, כלומר אינפלציה. כך קרה שאחרי שגשוג של כמה חודשים, מניות הטכנולוגיה בארה"ב מחקו רק בחודש שעבר 1.6 טריליון דולר.
הציפיות לאינפלציה מצאו ביטוי בעליית התשואות על מחירי האג"ח של ממשלת ארה"ב (זה קורה כאשר המחיר שלהן יורד) כי המשקיעים כבר מתחילים להמר על לחצים גוברים להעלאת הריבית הממשלתית. הדרמה הזו, של ירידת מחירי אג"ח ומניות מצד אחד ושיא במחירי הסחורות מצד שני, חייבה תגובה מצד נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב.
הנגיד, ג'רום פאוול, ניסה להרגיע את השווקים ביום חמישי, ואמר שהוא אכן צופה שיהיו עליות מחירים עם פתיחת הכלכלה האמריקאית מחדש, אבל הוא יחכה הרבה זמן לפני שבכלל יחשוב על העלאת ריבית, גם אם הלחצים האינפלציוניים יתגברו. נאום הנגיד לא עזר: וול סטריט הגיבה בירידות חדות כי המשקיעים חוששים שהעלאת הריבית תבוא מוקדם מדי.
עם שיא של 9 שנים במחירי המספוא, לא יהיה מנוס מהתייקרות של המזון מהחי והצומח גם כאן, מעריך גורם במכון תערובות גדול בישראל
הביקוש הגובר למזון בישראל בשנת הקורונה כבר מצא את ביטויו בעליה של יותר מ-9% בנתוני המכירות של מזון, משקאות, מוצרים לבית וטיפוח בשנה החולפת. לפי נתוני סטורנקס, הצמיחה בסך המכירות של המוצרים האלה, שכמעט כולם הוחרגו מהשבתת הקורונה, שיקפה צמיחה מהירה פי 3 לעומת השנה שקדמה למשבר.
עם זאת, הקמעונאים לא העלו מחירים ומדד המחירים דווקא עלה בשיעור נמוך יחסית לשנים קודמות. הישראלים נתקעו בבית וקנו הרבה יותר בסופר השכונתי שפתאום פרח.
כך שעליות המחירים במכולת השכונתית עדיין לא הגיעה לישראל, אבל בעולם היא כבר מורגשת ובארה"ב , למשל, יצרני משק החי כבר התחילו להעלות מחירים כדי לפצות את עצמם על זינוק של עשרות אחוזים במחירי הגרעינים שמשמשים למספוא ומזון למשק החי.
עם שיא של 9 שנים במחירי המספוא, לא יהיה מנוס מהתייקרות כזו של מחירי המזון מהחי והצומח גם כאן, מעריך גורם במכון תערובות גדול בישראל שביקש להישאר בעילום שם. "ישראל מדינת אי, ולא יודעת לייצר כמות של 5 מיליון טון גרעינים שנצרכים בשנה על ידי משק החי. המדינה מוגבלת בייצור של תירס, חיטה, סויה, שחת, לפתית ושעורה ולכן צריכה לייבא את הרוב כדי לספק את משק החי", הוא אומר.
לדבריו, הזינוק במחירי הגרעינים תודלק על ידי מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והביאה לכך שהכלכלה השנייה בגודלה בעולם הצטיידה מראש בכמויות גדולות של גרעינים. לצד הביקושים האמיתיים, המחיר של הסחורות החקלאיות עלה גם בגלל הספקולנטים בבורסה.
"יש מלאי עולמי, ומצד שני ירידה בציפיות לתנובות של גידולים, וזה מתדלק עליות מחירים של 30%-40% בחומרי הגלם. המחירים היו ברמות האלה בפעם האחרונה ב-2012 ועלייה כזו דרמטית מחייבת עליית מחיר לחקלאי. גם המזון מהצומח יתייקר, כי תירס אפשר לקנות גם קפוא או משומר ולא רק כמזון לבעלי חיים. גם הלחמים יעלו. הכיוון של כלל מחירי המזון בדרך למעלה. כשיורד גשם הוא יורד כמעט על כולם.
זו מין רכבת, אחד גורר את השני, מזון לבעלי חיים מתייקר ואז מוצרי החלב. זו השרשרת וברור שזה יגיע, ברגע שמתחילות עליות מחירים זו שאלה של זמן עד שזה יגיע וזה קורה מהר כי העולם גלובלי
"זה התחיל באוגוסט, עד אז היינו בסביבת מחירים נורמלית של מחירי גרעינים. מאז העליה לא נפסקת, אתה מסתכל על המספרים ואומר 'אולי זה יעצור' אבל זה לא קורה. אנחנו מצטיידים במלאי ומגדילים אותו אחרי שבתחילת הקורונה הגיעו לכאן אוניות והסתובבו סביב הנמל עם חשש שלא ייכנסו. אבל בסוף נצטרך להעלות מחירי מכירה לחקלאים, וגם השקל החזק משרת אותנו ברמה מאוד שולית אחרי שחומר הגלם התייקר בקצב כל כך מהיר".
בחלוקה לענפים, הוא מציין שמשק החלב מנוהל על ידי המדינה ומחיר המטרה שנקבע לרפתנים יצטרך להתעדכן כלפי מעלה כדי לפצות אותם על ההתייקרות בתשומות. במידה מסויימת גם הלולנים שמגדלים תרנגולות מטילות אמורים לקבל פיצוי אם כי באופן פחות אוטומטי מאשר בחלב.
במה שנוגע לתרנגולות למאכל השוק לא מתוכנן, "וזה עלול להוביל לקריסה של מגדלים. אם המחיר שהם יקבלו לא יעלה יהיו כאלה שלא יוכלו לעמוד בזה. המגדל של התרנגולות לא יכול לגלגל את זה ישירות לצרכני הקצה. הוא עובד מול משחטה שעובדת מול הקמעונאים שעובדים בסביבה תחרותית, ויחסי הכוחות הם כאלה שיהיה למגדלים קשה יותר לקבל עדכון כלפי מעלה".
במלים אחרות, רמי לוי ושופרסל לא ימהרו להציע מחירים גבוהים יותר למגדלים המקומיים עבור כרעיים וחזה עוף.
הרכבת לא עוצרת
"זו מין רכבת, אחד גורר את השני, מזון לבעלי חיים מתייקר ואז מוצרי החלב. זו השרשרת וברור שזה יגיע, ברגע שמתחילות עליות מחירים זו שאלה של זמן עד שזה יגיע וזה קורה מהר כי העולם גלובלי", אומר אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. הוא מסכים שבשוק החלב תהיה התייקרות אך לא מתרגש ממנה, מאחר שאסונות טבע וחוסר יציבות אקלימית כבר הקפיצו מחירים בעבר.
"כל כמה שנים יש בצורות שמייקרות גרעינים לחיטה וזה גורר אחריו מחירי תחמיצים לפרות, ואז מתייקרים מחירי החלב הודות למחיר המפוקח כי רוב ההזנה היא על גרעינים מיובאים. עד שהרפתנים מקבלים חזרה את הפיצוי עוברים שלושה-ארבעה חודשים".
לעומת זאת, הוא מציין שככל שמחירי הגרעינים מייקרים את המזון למשק החי, הם גם אמורים להיטיב עם מי שבכל זאת מגדל אותם כאן בישראל. כך למשל מגדלי הכותנה בישראל ייהנו מכך שמחירה עלה השנה ב-45%.
"השאלה המעניינת היא מה יקרה עם גידולי הקיץ והחורף המושקים כמו גרעיני חמניות. אם מחירי הכותנה, למשל, עלו זה ישתלם, כי ישראל מחזירה 80% ממי הביוב לחקלאות ובשנה האחרונה היו עודפי מים שלא היה מה לעשות איתם. כך שלגידולי הקיץ והחורף עליית המחירים בשוק תהיה טובה, לענפי משק החי זה פחות טוב".
הסחורות התעשייתיות ברמתן הגבוהה מספטמבר 2011 והחקלאיות מאז אוקטובר 2014 – משהו קורה פה. זו חיה אחרת לגמרי ממה שהתרגלנו בשנים האחרונות
התייקרות החיטה אמורה לייקר גם את הלחמים כמובן. אלא שחלקם בפיקוח. "בחודשים האחרונים יש מגמת עלייה במחירי חומרי הגלם, לרבות קמח שהוא מרכיב משמעותי, וכן בתשומות נוספות", אומר יהלי עתיר, מנכ"ל מאפיות ברמן.
האם ידרוש ממשרד הכלכלה את עדכון מחיר הלחם שבפיקוח והאם יעלה מחיר למוצרים שאינם בפיקוח? "לפני עלית המחירים נעשתה עבודה מול המאפיות על ידי רואה חשבון מטעם משרד הכלכלה שהמליץ להעלות את מחירי המוצרים בפיקוח בכ -5% בממוצע. משרד הכלכלה, מסיבות לא מקצועיות לדעתי, לא קיבלו את המלצת הגורם המקצועי שפעל מטעמם וההמלצה לא מיושמת".
ממשרד הכלכלה נמסר כי "כרגע אין עדכון של מחיר הלחם".
צריך לשלם יותר
אז מתי יגיעו עליות המחירים בסחורות בבורסה לכלכלה הריאלית? בחלק מהקטגוריות הן כבר כאן. "סעיף הריהוט וציוד לבית היה שלילי באופן עקבי מאז 2007 וירד כל שנה ב-2% עד 3%. בחצי שנה האחרונה יש זינוק חד והוא פתאום עולה בכאחוז", אומר גיא בית-אור, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות.
לדבריו, הסיבה לכך שמדד מחירי הטלוויזיות, המקררים והרהיטים היה מתחת לאפס ב-14 השנים האחרונות, נובעת משילוב של שקל מתחזק והעובדה שמחירי הסחורות למעשה דווקא ירדו ברוב העשור הקודם. כאמור, עכשיו המגמה התהפכה. "הסחורות התעשייתיות ברמתן הגבוהה מספטמבר 2011 והחקלאיות מאוקטובר 2014 – משהו קורה פה. זו חיה אחרת לגמרי ממה שהתרגלנו בשנים האחרונות".
הוא מוסיף ומציין כמה גורמים שתידלקו את עליות המחירים. ראשית, הטיסות הושבתו, כך שרבע מתעבורת המטענים (שעושים את דרכם בטיסות אזרחיות) איבדה את שטחי שינוע הסחורות בעולם. הדבר הזה הביא לזינוק בעלויות השילוח, ומחירי ההובלה הימית זינקו ב-240%.
"אבל הדבר המרכזי באמת הוא שיש כאן סערה מושלמת: נעלו את כולם בבית, אי אפשר לצרוך שירותים והציפו את כל משקי הבית בעולם המערבי בכסף. זו לא רק הריבית הנמוכה, אלא מענקים וצ'קים ממש. אנשים התחילו לעבוד מהבית וזה הביא לשטף של שיפוצים וקניות של מוצרי חשמל ומחשבים, עיצוב ואיבזור מחדש של הבית.
לא ירסנו את זה בעולם ולא בארץ, בגלל זה אנחנו רואים שהאינפלציה ומחירי הסחורות עולים והכל מתחמם ובנקים מרכזיים אומרים שמבחינתם זה זמני והמצב הכלכלי עוד לא טוב
"זה לא יימשך לנצח, אבל הביא לשטף ביקושים ובתחילת המשבר הרבה תעשיות הפסיקו לעבוד. מפעלים רבים הפסיקו לעבוד וזה הביא להתדלדלות במלאים ולביקוש מוגבר לסחורות, שהן מוצר ביניים. נוסיף לזה שבשנה החולפת הדולר נחלש בעולם ומחירי הסחורות נקובים בו, כך שצריך לשלם יותר עבור אותו דולר".
כך שמצד אחד המשבר הגביר ביקושים לסחורות ומצד שני נוצר שיבוש בצד ההיצע, עם שרשראות אספקה וירידה במלאים וצוואר בקבוק. לכל אלה נוסף הקטר הסיני, שביקש לדאוג לעצמו ולהצטייד מראש באופן חסר תקדים בסחורות, רק כדי לתדלק עוד יותר את הביקוש העולמי.
כך, למשל, הסינים קנו סויה ותירס מארה"ב בהיקפים שלא נראו בעבר, כדי להאכיל את משק החי. כך קרה שמחיר התירס הגיע לשיא של 8 שנים. רק השנה הסינים כבר קנו כ-26 מיליון טון תירס, הרבה מעבר לכל השנה הקודמת.
גם מחירי האנרגיה מתאוששים כאמור ואלה חדשות טובות ליצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, שמנייתה הכפילה את שווייה ביותר מפי 2 ברבעון החולף.
"חבית מסוג ברנט נסחרת ברמתה הגבוהה ממאי 2019. שמנו את המספרים של לפני המשבר מאחור וגם זה סיפור של ביקוש והציע. המכה לתעופה העולמית הובילה לכך שנסגרו אסדת בסיטונות, ועכשיו כשצריך לפתוח אותן מחדש זה לוקח זמן, לפעמים אפילו שנה עד חזרה לתפוקה מלאה. בארה"ב נסגרו מספר האסדות ב-70% בשיא המשבר ולהחזיר אותן ייקח זמן.
"מצד שני, כשהמגיפה נעלמת והכלכלה נפתחת הזינוק בביקוש לנפט יכול להיות מאוד מהיר וזה יוצר חוסר איזון בין ביקוש להיצע, אבל הטרנד הוא טרנד מובהק. שילוב של כל הדברים האלה יחד מפעיל לחץ על ציפיות האינפלציה שמזנקת בכל העולם ומצוייה ברמה שלא נראתה שנים".
באיזו מידה הציפיות האלה בבורסה יתורגמו לעליות מחירים לצרכן בישראל?
"אנחנו כבר רואים עליות מחירים, לא מעט יבואנים הודיעו בנובמבר שבכוונתם להעלות מחירים בגלל עלויות השילוח ומחירי הסחורות. זה תהליך שלוקח זמן כי ליצרנים יש מלאים וצריך לחסל אותם אז הפוש של עליות המחירים יימשך בחודשים הקרובים, ועם זה ביקוש למוצרים בני-קיימא הוא סופי.
"הגידול בביקוש לטלוויזיות, מכוניות, רהיטים וכו' לא יעלה בקצב אינסופי כי יש גבול לכמה משק בית יכול לרכוש. אבל דווקא במחירי המזון נראה עליה משמעותית שתימשך הרבה זמן. זה יכול לקחת זמן עד שהעליה במחירי הסויה, החיטה והתירס יחלחלו למחירי המוצרים כי יש בדרך גם את ההתנהגות של השקל ותחרות בין רשתות השיווק.
"צריך להפנים שסביבת המחירים שהתרגלנו אליה בין 2014 ל-2020, שבה ירדו המחירים באופן עקבי, תשתנה. האם כל אחד מאיתנו ירגיש את זה בחשבון הסופי? תחושות האנשים לא מאוזנות כי לכל אחד יש תפיסת מציאות שונה לגבי מה יקר ומה זול, אבל צריך להבין שלא נתחמק מהגל הזה ששוטף את העולם: שוקי ההון צועקים את זה. כך, למשל, הזינוק במחירי הנפט יביא לכך שכבר בסוף החודש הקרוב מחירי הדלק יעלו עוד".
האם העלאת ריבית נמצאת על הפרק?
"לא ירסנו את זה בעולם ולא בארץ, בגלל זה אנחנו רואים שהאינפלציה ומחירי הסחורות עולים והכל מתחמם והבנקים המרכזיים אומרים שמבחינתם זה זמני והמצב הכלכלי עוד לא טוב, לכן ישמרו על מדיניות מרחיבה לשנים. זה אומר שהמצב הנוכחי יתודלק עוד יותר וזה באמת ניסוי בסיטואציה ייחודית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו