לכבוד יום האישה הבינלאומי שחל השבוע ולקראת הבחירות לכנסת ה-24, מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה נתונים אודות ייצוג הנשים בפוליטיקה המקומית. המסקנה: אנחנו במקום רע מאוד.

הנשים מהוות יותר מ-50% מכלל אוכלוסיית ישראל. בכנסת ה-23 אמנם נקבע שיא בייצוגן, והגיע ל-30 – רבע ממספר חברי הכנסת – אבל במרבית מדינות ה-OECD נשים מהוות 40% לפחות בפרלמנט, והממוצע עומד על 31.2%.

בדירוג של כל מדינות ה-OECD על פי מספר הנשים בפרלמנט, ישראל נמצאת במקום ה-27 הבלתי מחמיא, כאשר מאחור בדירוג רק עשר מדינות ביניהן צ'כיה (23%), צ'ילה (22%), יוון (21%), טורקיה (17%) ויפן, שנמצאת במקום האחרון 10% נשים בלבד, מסיבות שנעוצות עמוק בתרבות ובמסורת היפנית.

בדירוג של כל מדינות ה-OECD על פי מספר הנשים בפרלמנט, ישראל נמצאת במקום ה-27 הבלתי מחמיא, כאשר מאחור בדירוג רק עשר מדינות ביניהן צ'כיה (23%), צ'ילה (22%), יוון (21%), טורקיה (17%) ויפן

השיטה הקתולית ניצחה

"המיליטריזם של החברה הישראלית מחלחל לפוליטיקה. מאז מתמיד, הדומיננטיות של נושאים צבאיים וביטחוניים הכתיבה את האופי של הפוליטיקה הישראלית", מסביר פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "התפיסה הרווחת, בין אם היא נכונה או לא, היא עדיין שגברים יותר מתאימים לטפל בעניינים כאלה ולא סתם שלא הייתה כאן מעולם שרת ביטחון.

"ההסבר השני נוגע להרכב החברה הישראלית שיש בה קבוצות משמעותיות, כגון החברה החרדית והחברה האסלאמית, בעלות תפיסת עולם שמרנית מאוד, שלא רואה בעין יפה את השתלבות הנשים במשרות ציבוריות.

פרופ' עופר קניג (צילום: באדיבות המצולם)

"במפלגות האסלאמיות ראינו התקדמות בכנסת האחרונה ואישה שנכנסה מטעם רע"ם, אבל המפלגות החרדיות שמחזיקות ב- 16 מנדטים, ומטילות וטו גמור על נשים ברשימות, מצמצמות מראש את מספר הנשים בכנסת".

בחמישייה הראשונה של המדינות עם ייצוג הנשים הגבוה ביותר בפרלמנט נמצאות ניו זילנד עם 48%, מקסיקו עם 48%, שוודיה עם 47%, פינלנד עם 46% ונורווגיה עם 44%. כיצד הצליחה מקסיקו הקתולית להתברג החמישייה הראשונה? ההסבר נעוץ בשיטת המכסות הנהוגה שם.

"בניגוד למדינות פרוטסטנטיות וסקנדינביות, שם הכניסה של נשים לפוליטיקה קרתה באופן טבעי, מדינות קתוליות היו צריכות לנקוט בצעדים מסוימים כדי לגרום לזה לקרות", אומר פרופ' קניג.

"בניגוד למדינות פרוטסטנטיות וסקנדינביות, שם הכניסה של נשים לפוליטיקה קרתה באופן טבעי, מדינות קתוליות היו צריכות לנקוט בצעדים מסוימים כדי לגרום לזה לקרות"

"במדינות כמו מקסיקו, ספרד וגם אירלנד, הבעיה הייתה דומה לזו שלנו כי התרבות הקתולית לא מעודדת נשים להיות שחקניות בזירה הציבורית.  אז המדינות האלה חוקקו חוקים שהכריחו את המפלגות להקצות מינימום מקומות לנשים. המפלגות שלא עשו את זה נקנסו, והמימון שלהן נפגע"

השיטה הזו יכולה לעבוד גם אצלנו?
"בהחלט, שיטת המכסות חיונית על מנת לתת דחיפה ראשונית לכנסת יותר שוויונית מבחינה מגדרית, והסיכוי שזה יעבוד מאוד גבוה. אחרי 10-15 שנה ניתן יהיה לבטל את המכסות כי הכוחות ישתנו ובאופן  טבעי יותר נשים ייכנסו לפוליטיקה, יתמודדו וייבחרו".

כלי נוסף שמציע קניג על מנת לעודד את כניסת הנשים לפוליטיקה הישראלית, הוא תמיכת המדינה במועמדות כבר בשלבי ההתמודדות הראשונים.

"המחקרים מראים כי נתוני הפתיחה של נשים פחות טובים משל גברים כבר כשהן נכנסות לפוליטיקה. יש להן פחות סיכויים לגייס כספים ותמיכה  בפריימריז וניהול קמפיינים. אפשר ורצוי שהמדינה תתערב ותשקיע כספים במועמדות נשים, וכך יותר נשים ירוצו. החלופה לתמיכה הכספית בנשים היא פיתוח תוכניות למנהיגות נשים, על מנת להסיר חסמים בעצם ההתמודדות של נשים".

מרב מיכאלי, ראשת המפלגה היחידה בבחירות לכנסת ה-24 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הציבור בעד

ייצוג הנשים בממשלות ישראל לוקה בחסר בצורה חריפה אף יותר. הפעם האחרונה והיחידה שכיהנה כאן ראשת ממשלה הייתה לפני 47 שנים. ברוב מדינות ה-OECD הכהונה האחרונה של אישה בתפקיד הבכיר ביותר בראשות המדינה (ראשות ממשלה או נשיאות) נרשמה בשנים מאוחרות יותר.

שמונה מהן מובלות כיום על ידי נשים – גרמניה, נורווגיה, ניו זילנד, איסלנד, דנמרק, פינלנד, ליטא ואסטוניה. מתוך 267 שרים שכיהנו בממשלות ישראל מיום הקמת המדינה, רק 24 היו נשים, פחות מ- 9%, והתיקים שבהן החזיקו היו יוקרתיים פחות. אף פעם לא הייתה כאן שרת ביטחון או שרת האוצר.

סקר נעמ"ת שפורסם השבוע מגלה כי רוב הציבור בישראל דווקא תומך בבחירת נשים לתפקידים אלה. 37% השיבו כי הם "מאד תומכים" בבחירת אישה לתפקיד ראש ממשלה בישראל,  37% נוספים השיבו כי הם "די תומכים". כלומר, 74% מהציבור תומך בבחירת אישה לתפקיד.

37% השיבו כי הם "מאד תומכים" בבחירת אישה לתפקיד ראש ממשלה בישראל,  37% נוספים השיבו כי הם "די תומכים". כלומר, 74% מהציבור תומכים בבחירת אישה לתפקיד

בנוגע לתמיכה ברעיון של מינוי נשי לתפקיד שר הביטחון של ישראל, 26.5% השיבו כי הם "מאוד תומכים", 34% השיבו שהם "די תומכים". זאת אומרת, למעלה מ- 60% מהציבור תומך במינוי אישה לתפקיד שרת ביטחון בישראל.

חגית פאר, יו"ר נעמ"ת (צילום: ג'ון פרץ)

"בנושאים מסוימים הציבור הישראלי מתקדם בהרבה מהמציאות הפוליטית עצמה", התייחסה יו"ר נעמ"ת, חגית פאר, לתוצאות הסקר. "השנה האחרונה לימדה אותנו עד כמה קריטי לשלב נשים בצמרת קבלת ההחלטות.

"רבות מההחלטות ההזויות שהתקבלו במשבר הקורונה היו נחסכות מאיתנו אם בקבינט היה ייצוג נשי הולם. קצת מביך שבישראל של שנת 2021 אנו בכלל צריכים להיאבק על מה שכבר היה מובן מאליו".

"מלבד ערך השוויון שמאוד חשוב לנו לקדם בייצוג הנשים בפוליטיקה בישראל כמדינה דמוקרטית שנשלטת על ידי הממסד הדתי שלא ידידותי לנשים, יש לכך חשיבות נוספת", אומר קניג.

"המחקרים מראים שנשים פוליטיקאיות מקדמות נושאים לטובת שוויון כלפי נשים בשוק העבודה, בכל מה שקשור לתא המשפחתי. תהיה לכך השפעה על החקיקה, ובסופו של דבר על השוויון בחברה הישראלית.

"המחקרים מראים שנשים פוליטיקאיות מקדמות נושאים לטובת שוויון כלפי נשים בשוק העבודה, בכל מה שקשור לתא המשפחתי. תהיה לכך השפעה על החקיקה, ובסופו של דבר על השוויון בחברה"

"ערך נוסף הוא נראות. ילדה קטנה שצופה בחדשות, מעצם העובדה שתראה שרת אוצר או ראשת ממשלה ותראה יותר נשים בפוליטיקה, זה ישפיע על תפיסת עולמה. גם אני יכולה, גם אני שווה.

"נשים מביאות לפוליטיקה סגנון אחר, זו פוליטיקה יותר מאוזנת שמבוססת על דיונים ופשרות. אבל אנחנו לא נלחמים למען שוויון של נשים רק בשביל התועלת שהן יוכלו להביא לפוליטיקה. נשים צריכות להיות שם כי זה הדבר הנכון והצודק".