יום בהיר היא הופיעה מאובקת ומרוטה, מדדה בקושי, נראית על הפנים, בחצר בית הורי. זושה קראתי לה, ניצולת יוזמת כפרות ביתית לפני כיפורים. כאב לנו הלב עליה, אז האכלנו אותה מעדנים, לא סתם: ירקות, בורגול, ואפילו ביצה וחתיכות בשר, כי אמרו לנו שהן אוכלות הכל ורצינו שתבריא.

יום בהיר היא הופיעה מאובקת ומרוטה, מדדה בקושי, נראית על הפנים, בחצר בית הורי. זושה קראתי לה, ניצולת יוזמת כפרות ביתית לפני יום הכיפורים. כאב לנו הלב עליה, אז האכלנו אותה מעדנים

הבנו מהר שהיא אצלנו כדי להישאר וחששנו בשל ה"דיירים" הותיקים אצלנו – החתולים. מסתבר שלמדה להסתדר אתם, וראינו אותם לפעמים אוכלים מאותו מסטינג ומתחרדנים בשמש. חוץ מהפעמים שבהן הגיעו לחצר כמה זכרים לא מסורסים ביחד והיו עושים עליה אמבוש, והיא היתה צורחת וכאילו ממש קוראת לנו לעזרה, ומיד נזעקנו להצילה ולגרשם.

חששנו לה בלילות ולא הבנו לאן היא נעלמת, עד שגילינו שמצאה פתרון. חצי עפה חצי טיפסה לנקודה גבוהה, שם ישבה בביטחון, למרות שלא בנוחיות בשל גודלו הקטן של המקלט.

היינו המומים מהשינויים שחלו בה בזמן קצר, חיצונית והתנהגותית. נוצותיה המרוטות והדלילות בהקו בשחור כחלחל בריא ומבריק, והיא לא דידתה יותר אלא רצה, התחזקה וגירשה חתולים לא מוכרים מהאוכל "שלה". אפילו התחילה לתקשר אתנו. כשקראנו לה היתה באה די בדומה לכלב. אפילו הביעה רצון להיות אתנו בבית. וכשאמא האהובה ז"ל התיישבה לנוח בסלון ולשתות קפה עם סיגריה, זושה מצאה פתח להכנס דרכו ופשוט לשבת לידה ולארח לה לחברה.

אחרי זמן הופיעו ביצים בפינות בחצר, וכשהתקרבנו אליה כשדגרה עליהן, היא הביעה מחאה בקול שאי אפשר היה שלא להבין. אמא החליטה שאלה הביצים הטריות והטובות ביותר שאפשר להשיג, ומדי פעם לקחה כמה לתצרוכת ביתית. אני הרגשתי אז לא הכי נוח לאכול מהביצים שלה. היא הבינה די מהר שאנו האחראים לביצים שנעלמו, והתחילה לצאת מחוץ לתחום החצר לגינה הציבורית מתחת לשיחים. חיכינו לה בלב כבד ובחשש מהגורמים השליליים ששרצו שם אז  הפסקנו לקחת לה ביצים, אבל זה כבר לא עזר. כשהיא נעלמה, שכנים סיפרו שראו נערים תופסים ולוקחים אותה, והלב שלנו נשבר.

גם כשעוברות השנים אינני שוכחת שלא הספקתי לחבק אותה, ואינני שוכחת את הדרך בה היא שינתה את דעתי על בני מינה ומשפחתה. לא תיארתי לעצמי שהיא תבחין כל כך מהר שכמה ביצים נעלמו לה. ובכלל, היא שינתה וחידדה את השקפתי באופן רחב ועמוק לגבי הדרך בה רוב בני האדם נוהגים לראות בעלי חיים רבים, ולגבי עומק ההבנה של בעלי החיים האלה, שקולטים הרבה מעבר למה שאנו חושבים.

אומרים "מוח של ציפור" או "טיפשה כתרנגולת". אבל זו הסתכלות לא נכונה וסטריאוטיפית. את התרנגולות שהאדם מכיר הוא שעבד לצרכיו, בתעשיית העוף והביצים. הן חיות בתנאים בלתי נסבלים (צפיפות, רצפת רשת מתכת), ונאלצים להאכילן בהורמונים ובאנטיביוטיקה כדי להחזיקן יחסית בריאות ובחיים, אז ברור כיצד תהיה התנהגותן ותפקודן. בני אדם לא מכירים היום תרנגולות בסביבתן הטבעית, אז באיזו זכות חורצים עליהן דעה ומזלזלים ביכולותיהן?

אומרים "מוח של ציפור" או "טיפשה כתרנגולת". אבל זו הסתכלות מוטעית וסטריאוטיפית. את התרנגולות שהאדם מכיר הוא שעבד לצרכיו בתעשיית העוף והביצים. הן חיות בתנאים בלתי נסבלים ולא בסביבתן הטבעית

כשמאפשרים לתרנגולות לגדול בתנאים טובים וטבעיים להן, חופשיות באמת, בחצר, בתזונה טובה, באהבה – רואים כמה הן כן מסוגלות למערכות יחסים גם עם האדם. איך הן מגיבות ומתקשרות ומביעות יפה את רצונן או אי שביעות רצונן, איך הן יודעות לדאוג לעצמן, זה פשוט מדהים.

אי אפשר לדעת כל זאת אם מנצלים אותן מרגע הולדתן בכפיה, במשך חייהן המיוסרים, במותן, וגם אחרי מותן מגופותיהן וה"תוצרת" שלהן, ומראש חושבים עליהן דרך מראה שקופה של ניצול כמוצר וסחורה.

אנשים שוכחים, כשהם אוכלים ביצה, שזה אפרוח קטן, עובר של אפרוח. זה כבר נשמע פחות נעים וטעים, אבל זה ככה. האדם אוהב לכבס מילים ונותן שמות יפים למעשים ופרקטיקות קשות ולא סימפטיות, במיוחד כשיש לו אינטרס וסיבות מסחריות שהרבה כסף לצידן, וכשהוא מרגיש נוח יותר עם המילים המכובסות.

ובכלל לא מדובר רק על תרנגולות, תחשבו על זה שכך נוהגים גם בפרות למשל. הן מוחזקות במשקים תעשייתיים בתנאים גרועים ויחס גרוע עוד יותר – אז למה מצפים? פרה היא בדיוק כמו כל בעל חיים אחר, כמו האדם – כשהיא גדלה בתנאים אוהבים וטובים היא גם נראית ומתנהגת בהתאם, ומתגלה כבעלת יכולות שכליות שונות לגמרי. ואם מדברים על זה של להביט בהם במראה שונה ממה שהורגלנו, הרי שאותם דברים תקפים גם לגבי החזיר.

לו האדם היה "יצור עליון תבוני" באמת – הוא לא היה מנמיך ומשפיל ומתעלל כך ביצורים חיים אחרים כדי להרגיש עליון. לא היה מזלזל ביכולות שכליות ואחרות של יצורים אחרים בשל מינם השונה, כשם שמי שחזק באמת אינו מרגיש צורך להכות ולהשפיל ולפגוע בחלש ממנו, כל חסר ישע באשר הוא.

אין צורך כלל ב"מחקרים" ו"תגליות" של מדענים בדבר יכולת זו או אחרת של בעלי חיים שלא היו ידועות בעבר לאדם. מחקרים כאלה מיותרים, ותכליתם מתן מענקים ופרנסה לעוסקים בתחום לא הומני זה (ניסויים בבע"ח).

לו האדם היה "יצור עליון תבוני" באמת – הוא לא היה מנמיך ומשפיל ומתעלל כך ביצורים חיים אחרים, ולא היה מזלזל ביכולותיהם השכליות והאחרות, כשם שהחזק באמת אינו מרגיש צורך להשפיל ולפגוע בחלש ממנו

די לאדם להרחיב תחום תודעתו, חמלתו, ולצאת מדפוסי מחשבה של הרגלים, דיעות קדומות, ניצול, ואינטרסים – כדי להסתכל על הכל במשקפיים שונות, לראות ולהבין זאת.

כל כך מוזר ומשונה שאחרי שנים כה רבות אינני יכולה לשכוח שלא נתתי חיבוק אחרון לזושה.

פעילת בעלי חיים וסביבה כחלק מהשקפת עולם כוללת, ובעלת שטחי עניין רבים ומגוונים. גרים אתי 2 כלבים מאומצים שלימדו אותי הרבה.

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. רק אנשי ימין יזחלו החוצה מהריסות הליכוד לטנף על האיש שפרם מפלגה ותפר למידותיו מעור של פוליטיקאים חסרי חוליות.

השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות, זה כמו בבדיחה, תסלחו לי, על החיילים שמחליפים ביניהם תחתונים במקום ללבוש נקיים. גם נתניהו ממחזר תחתונים, רק השותף מתחלף. בסיבוב האחרון השאיר אותו חשוף שת.

אחרי שנתניהו יירד מהבמה, בדרך הטבע כמובן, ישתרר שקט מבורך. השבוע קיבל (עוד) מנדט כדי לגמור את העבודה. נקווה שזו שירת הברבור כי באמת מיצינו. אני יודעת שאני כותבת את אותו פוסט כל הזמן, רק מחליפה פסקאות

השבוע ראיתי סרט על רודן, לא חשוב שמות, קווי האופי דומים כאילו נולדו לאותו אב קדמון. תמיד מבעית לראות שליטים מאבדים צלם מתוך הכוח להשחית. גם נתניהו הפך מפוליטיקאי שאפתן למכונת הרס. המפתחות, איך לא, בידיים של סוחרי-דת ציניים, שהתמיכה בו חוזרת אליהם במטבע קשה ועל חשבון הפריפריה, זקנים ועניים.

זה נשמע כמו התחלה של טלנובלה אבל זה משחקי הכס. בלי חמלה. צריך כאן מבול, בחיי, ארץ חמדת אבות הפכה תחתיו לארץ חומצת אבות. 4 מערכות בחירות בשנתיים, האחרונה היתה צריכה להתרחש בעוד 16 שנה(!) אלמלא השליט במנוסה.

ככה הרגיל אותנו, גם לכך שראש ממשלה נאשם בפלילים זה סביר, אבל תובעת במשפטו שבנתה פרגולה בלי אישור היא עבריינית נרדפת, שפוליטיקאים יערקו ממפלגה למפלגה תמורת אתנן, הקטע בו בנט, העוזר הקטן שלו, בא עם סל דרישות שגדולות מסכום המנדטים שקיבל ומסרב להבטיח ליאיר לפיד שלא ילך עם נתניהו, מעיד על הריקבון העמוק שנתניהו השריש במערכת הפוליטית.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין,

נשיא המדינה מעניק לו מנדט להקים ממשלה יום אחרי פתיחת משפטו, כשהמשפט יתנהל 3 פעמים בשבוע כאילו אין מדינה מסובכת לנהל. וכאילו כל זה לא מטריד דיו, אחרי פתיחת משפטו נשא נאום-שטנה נגד מערכת המשפט והאשים אותה בהפיכה שלטונית, מששעבד שוב את מהדורות החדשות על עורכיהן הכנועים לנאומים, שאין בהם דבר מלבד ארס שמצית אש זרה בחסידיו.

הליכוד כבר לא מפלגה אלא עסק משפחתי פרטי מניב, שרים וח"כים הם סטטיסטים בהצגת יחיד, תלמידו של כהנא נבחר לכנסת בעידודו של מי שהלך לפני עמוד תליה בהפגנות נגד יצחק רבין

המדינה נעה תחתיו כמו עץ בסופה, ברצותו יסית נגד ערבים וברצותו – יהפוך עורו ויקרבם למען מטרותיו, אולי גם יקריב. ההמון כבר ילך אחריו. אהבה קנאה שנאה ידידות. הכל בדולר.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של ג'ון טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. גם נתניהו איבד את כוח-העל שהכל מייחסים לו, רואים עליו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, תנועות הלעיסה בפה קפוץ כשהוא נרגז, זה לא יוסף, כמו ששרה כוורת. זה לא יוסף, זה לא יו-סף. הוא לא יותר מעגל זהב שתוכו קש. הכי מייאש שהתרגלנו לחרא הזה.

אבל אין רע בלי טוב, כי מנסור עבאס מנהיג שנדנד את העץ וכפה על כולנו להתמודד עם השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. חבל שיאיר לפיד שמסתמן כמבוגר אחראי ושקול לאורך קרוסלת הבחירות (ובלי תעודת בגרות, שחצנים) לא דיבר בגלוי על צירוף המפלגות הערביות. הוא איחר להבין את גודל השעה ונתן לפוליטיקת הכזב לעקוף אותו בסיבוב.

עכשיו נחכה שהנוכל המושחת והטפיל מימינה יפלו לבור שכרו למדינה המעונה הזאת. המקום הזה חולה. כולם יודעים שכל מה שצריך זה שהמלך הרקוב ייעקר משורש ויושלך הצידה. הוא קורא לזה הפיכה אבל אל תשימו לב, הרגלתם אותו לחרבן למדינה על הראש וקשה לו לעשות בסיר כמו כולם.

התחלתי בבדיחה עם זקן ולכן אסיים בפראפרזה על מערכון של אפרים קישון, ממילא מיציתי את ארסנל המילים שיכולתי לכתוב על ראש הממשלה ובעלה וגם המדינה נראית כמו סטנד אפ ניישן.

המדינה נראית כמו הגיף המפורסם של טרבולטה שמסתובב אנה ואנה ולא מבין מה קורה פה. רואים על נתניהו את העייפות ואת הפחד והזיעה הקרה. תראו את העיניים המתרוצצות, את תנועות הלעיסה בפה קפוץ

ובכן, שיחה בין חברים מתגלגלת לחינוך ילדים והמארחים מספרים שהבן שלהם מסרב ללכת לגן. האורחים מציעים להם להיות תקיפים, הילד חייב ללכת לגן.
"אנחנו לא מכריחים", נלחצים ההורים. "נחכה שיסכים בעצמו".
ואז מצטרף לחבורה גבר לא מגולח שסיגר כבוי שמוט בזווית פיו ושואל: "יש'כם אש?"
"בנימין", שואל אותו המארח בהיסוס. "מחר תסכים ללכת לגן?"

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת