אחרי הפייק סיפוח והפייק התנחלויות, אנו מקבלים את הפייק ממשלת בן גביר סמוטריץ. ממשלת ימין מלא-מלא.

אין חיה כזאת.

אחרי הפייק סיפוח והפייק התנחלויות, אנו מקבלים את הפייק ממשלת בן גביר סמוטריץ. ממשלת ימין מלא-מלא. אין חיה כזאת

הפרשנים מתרכזים רק בניתוחים של המערכת הפנים ישראלית, ושוכחים שיש עולם גדול מחוץ לבועה (כמעט אמרתי גטו) ומבחינת הקשר של ישראל עם העולם. ניצני השלום עם העולם הערבי, וההתפתחויות החשובות החיוביות בחברה הערבית בישראל, ממשלת ימין מלא-מלא זו לא אופציה. וזה לא מקרה שכל ראשי הממשלה של הליכוד, כולל ראש הממשלה נתניהו, העדיפו ממשלות עם "השמאל" המשוקץ, ולא על טהרת ה"ימין" הפטריוטי.

ממשלה עם בן גביר וסמוטריץ' פירושה סוף תהליך השלום עם האמירויות, כי הם יחזירו את הקטטות על הר הבית, שהרי הם "ערכיים" ו"אידאולוגיים". לא צריך להיות ספק שממשלת ימין מלא-מלא תחזור להר הבית. סעודיה תצטנן כלפינו. תמשיך ביחסים מתחת לשולחן, אבל תשים מפה כבדה להסתיר אותם.

גם בירושלים יש תהליך חשוב של איחוד העיר. הערבים מעדיפים להיות עם ישראל ולא עם רמאללה. יש רק סכנה אחת להתקדמות התהליכים האלה – מהומות יהודיות מוסלמיות על הר הבית.

הרשות מתקשה לחולל אינתיפאדה נגד ישראל, אבל המתחם הצר של הר הבית ייתן תהודה מספיק חזקה לחידוש המאבק בישראל על כל המשתמע מכך ליחסי ישראל החדשים עם העולם הערבי, וביחוד מרוקו. מרוקו עומדת בראש וועדת ירושלים של הליגה הערבית, ואינתיפאדת אל-אקסא בשנת 2000 גרמה לה לסגור את הנציגות שלה בתל אביב.

קיצוץ מעמד בית המשפט בישראל יגרום ליורש של פאטו בנסודה בהאג, כרים חאן, לשקול בכל זאת לאמץ את המלצותיה, ובכך לסכן את שדרת הפיקוד בצה"ל, ובכירי הפוליטיקאים שלנו, ואת ראשי המתנחלים ביהודה ושומרון.

ממשלה עם בן גביר וסמוטריץ' פירושה סוף תהליך השלום עם האמירויות והתקררות סעודיה כלפינו, כי הם יחזירו את הקטטות על הר הבית, שהרי הם "ערכיים" ו"אידאולוגיים"

ממשלת בן גביר סמוטריץ' היא גשר אחד רחוק מדי, ואפילו הפוליטיקה הירודה שלנו לא תעבור אותו.

ואולי כן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

יובל רפאל זכתה השבוע בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון", אחרי עונה בסימן מלחמה וסיפורי תקומה. שני מועמדים בולטים אשר הגיעו לגמר היו: הזוכה, יובל רפאל שהייתה במיגונית הזוועות והצליחה לשרוד מתחת לגופות של צעירות וצעירים שבילו במסיבת הנובה, ניסו למצוא מחסה באותה מיגונית אך מצאו בה את מותם; ודניאל וייס מבארי, ששרד את אותה שבת השחורה, אך איבד את הוריו שנרצחו ב-7 באוקטובר על ידי בני עוולה.

מה שיובל ודניאל עברו הוא דבר מזעזע, פוצע וטראומתי מכל הבחינות. ראוי מאוד לספר את הסיפור שלהם, ראוי ונכון לתת להם כל במה אפשרית. מה שפחות ראוי בעיני היה הקידום המוגזם והשימוש התכוף בסיפורם.

מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.

יש הפסקת לחימה. חמאס לא נכנע ונישאר לשלוט ברצועה עד להודעה חדשה. זה רע לישראל וזה רע לילדי עזה. המלחמה הזאת היא טרגדיה של קונספציה שקבעה שחמאס מורתע, שהזרמת כסף לארגון טרור בולמת טרור, ושההפרדה של עזה מיו"ש טובה לעתיד.

הממשלה עשתה כל מהלך שנתן חמצן לחמאס להמשיך את המלחמה בישראל ולשלוט בעזה. חתמנו על הסכם שהנשיא ג'ו ביידן הציע כבר לפני שנה, אבל עד שלא ניסינו את הדרכים האחרות של הרס ושכול לא הלכנו למהלך הנוכחי.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

לאחר אישורי הקבינט והממשלה להסכם המיועד להביא להחזרת 32 חטופים, ועם חזרת שלוש החטופות הראשונות לישראל אחרי 15 חודשים, קשה שלא לצבוט את עצמך ולחוש – "היינו כחולמים".

עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, רעם הירי ברצועה וממנה נדם וילדי העוטף והוריהם יכולים לישון סוף סוף בשקט. ויותר מכך: סיום המלחמה בעזה (יש לקוות) והצבת רגלה המהוססת של הרשות הפלסטינית בסדק דלתה – כשברקע טקס ההכתרה לנשיאות של דונלד טראמפ – עשויים להיות צעד ראשון לשינוי דרמטי בהתייחסות ישראל לפלסטינים. ואולי גם חזרתה, בדלת הקדמית, של "עסקת המאה" של טראמפ לבמה המזרח תיכונית. זאת, עם סיכויי הצלחה טובים יותר מהניסיון הראשון, ומאלה של הסכם אוסלו.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.