איראן יכולה לרשום לעצמה שני הישגים משמעותיים בשבוע האחרון: הראשון, פגיעה מדוייקת בספינה בבעלות ישראלית חלקית בים הערבי; והשני חתימת ההסכם הכלכלי עם סין.
אלו שתי פעולות שמבחינת המשטר בטהרן מצביעות על עוצמה אזורית מתגברת, במיוחד לנוכח המסרים הלא ממש ברורים שמגיעים מוושינגטון.
על עובדה אחת אין עוררין: כמו רוסיה וסוריה בעידן אובמה, כך סין ואיראן בעידן טראמפ-ביידן. ברגע שנוצר ואקום מעצמתי, מישהו אץ למלא אותו על חשבון ארצות הברית.
זו בדיוק הסיבה שהתחנות הבאות של שר החוץ הסיני וואנג יי יהיו במפרץ ובמיוחד בערב הסעודית, המקבלת כתף קרה מאז שג'ו ביידן מאז נכנס לבית הלבן. לא מן הנמנע שהיעד הבא יהיה גם רצון סיני לתווך בין ישראל לפלסטינים, תחום שנותר למעשה ללא פטרון אמיתי מאז חתימת הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ.
מבחינת איראן, ההסכם עם סין הוא בבחינת חבל הצלה לתעשיית הנפט, שכן יותר ממחצית צריכת הנפט של המזרח הרחוק מגיע מהמפרץ הפרסי. כניסה של של איראן למערך הספקים של סין יהיה בהכרח על חשבונן של מדינות המפרץ, כשהמטרה היא בעיקר פגיעה בסעודיה השנואה.
על פי דיווח של רשת רויטרס, שני הצדדים – איראן וסין – לא ממש המתינו לחתימת ההסכם בכדי להגביר את קצב סחר הנפט בניהן. על פי מעקב של Refinitiv Oil Research, מתחילת השנה עלתה כניסת הנפט האיראני הלא רשמי לסין מ-6,000 חביות ביום ל-57,000 חביות.
שני הצדדים – איראן וסין – לא ממש המתינו לחתימת ההסכם בכדי להגביר את קצב סחר הנפט בניהן. מתחילת השנה עלתה כניסת הנפט האיראני הלא רשמי לסין מ-6,000 חביות ביום ל-57,000 חביות
כלומר, סין החלה בפיחות הזוחל בסנקציות האמריקניות על ייצוא הנפט האיראני הרבה לפני החתימה על ההסכם עם טהרן שלשום והעמידה את ארצות הברית בפני עובדה מוגמרת.
השאלה עתה היא מה תהיה תגובת ארצות הברית למהלך הזה, והאם היא תגיב באיום להכניס לרשימה השחורה חברות סיניות נוספות, כמו שעשתה במקרה של ענקית התקשורת וואווי – שנחשדה מעבר לריגול התעשייתי בארצות הברית, גם בסחר עם איראן.
רובד מעניין נוסף בהקשר ההסכם הסיני-איראני הוא העמימות שלו. עד כה לא פירסמו בייג'ין או טהרן את עיקריו, מה שמעלה בעולם ובאיראן במיוחד, הרבה מאד סימני שאלה.
גורמי אופוזיציה איראניים מרבים לטפטף ביממה האחרונה כי מדובר במכירת חיסול של נכסים איראניים לסינים, החלטה שלדבריהם, טהרן תצטער עליה בעתיד. משרד החוץ האיראני מיהר להגיב לביקורת ההולכת וגוברת באמירה לאקונית כי מדובר בהסכם "שיבסס את מעמדה האזורי של איראן".
גורמי אופוזיציה איראניים מרבים לטפטף ביממה האחרונה כי מדובר במכירת חיסול של נכסים איראניים לסינים, החלטה שלדבריהם, טהרן תצטער עליה בעתיד
מבחינת הרפורמיסטים – מפלגתם של נשיא איראן חסן רוחאני ושר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף – מדובר אולי בהודאה בכישלון. הם נבחרו לפרלמנט תוך הבטחה לשפר את היחסים עם המערב ובמיוחד עם ארצות הברית, ועכשיו הם מסיימים את הקדנציה עם כישלון מול המערב והצלחה מול המזרח וסין.
אלא שלא רק המבקרים מבית מציבים סימני שאלה באשר לנכונות הסינית למלא את ההסכם במלואו.
העיתון "פיננשל טיימס" מצביע על לפחות שני מקרים בולטים בתעשיית הנפט והגז של איראן, בהם חברות סיניות, שהחליפו חברות מערביות שנאלצו לנטוש את המדינה בשל הסנקציות האמריקניות, נטשו את הפרויקטים מבלי להשלים אותם. הרמז כאן ברור: סין מנצלת שעת חולשה איראנית ואמריקאית לדריסת רגל, גם אם היא לא בהכרח תקיים את ההסכם במלואו.
וכאן נכנסת לתמונה הפגיעה בספינה בים הערבי. על פי חלק מהדיווחים, ההסכם בין סין לאיראן כולל גם ממד צבאי. כרגע לא ברור האם מדובר בתמיכה אסטרטגית או שמא זה יהיה רק שיתוף פעולה בפיתוח וייצור נשק. כך או כך, עצם חתימת ההסכם מחזקת מאוד את מעמדה האזורי של איראן, וזה מתורגם לתעוזה הולכת וגוברת מול ישראל.
כרגע לא ברור האם מדובר בתמיכה אסטרטגית או רק שיתוף פעולה בפיתוח וייצור נשק. כך או כך, עצם חתימת ההסכם מחזקת מאוד את מעמדה האזורי של איראן, וזה מתורגם לתעוזה הולכת וגוברת מול ישראל.
בכלל, נראה שמלחמת הצללים שמנהלות איראן וישראל בים התיכון, בים הערבי ובמפרץ הפרסי, לא הולכת לדעוך. אגב, נראה שהפגיעה בספינה בים הערבי הייתה איתות ללא כוונה להטביע אותה – בדיוק כמו הפעולה שמיוחסת לישראל בפגיעה באניית הסחר האיראנית בים התיכון.
בהקשר הזה חייבים לשים לב לשחקן נוסף – ארה"ב. בירושלים מודעים היטב לכרטיס הצהוב שהוציאה וושינגטון לירושלים עם ההדלפה לוול סטריט ג'ורנל בדבר היקף הפעילות הישראלי נגד מטרות איראניות בים.
לכן, הכדור נמצא עכשיו בצד הישראלי, ולמרות זאת נראה שהשאלה היא לא האם ישראל תגיב, אלא איך ובאיזה עוצמה היא תעשה זאת לנוכח התנאים החדשים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו