עם תחילת עוד סבב של שרב אביבי, כבר אפשר להתחיל לסכם את החורף היוצא מבחינת נתוני הגשמים. מתברר שישראל נחצתה בחורף הזה לשניים: בזמן שמדינה אחת קיבלה מנה סבירה של גשם, בקרבת הממוצע הרב-שנתי ואפילו מעבר לו, המדינה השנייה נתונה בבצורת חריפה.
קו הגבול הדמיוני בין שתי המדינות עובר בערך בצומת בית קמה, בתווך בין קריית גת שמצפון לבאר שבע מדרום.
בקרית גת, עדיין בתחומי מדינת הגשם, ירדו 443 מ"מ, שהם 104% מהממוצע הרב שנתי; לא רחוק משם, בבאר שבע, כבר בתוך מדינת המדבר, ירדה פחות מרבע מהכמות שירדה בקריית גת – 107 מ"מ, שהם 56% מהממוצע הרב שנתי. ההגדרה של שנת בצורת, אגב, היא שנה שבה יורדים פחות מ-70% משקעים מהממוצע.
ככל שמדרימים, הנתונים הולכים ומקצינים: בצומת הנגב ירדו 48 מ"מ, שהם 46% מהממוצע הרב שנתי; בשדה בוקר – 22 מ"מ, שהם 25% בלבד מהממוצע; בפארן שבערבה 9 מ"מ, שהם 27% מהממוצע, ובעבדת ירדה רק 18% מכמות הגשמים הממוצעת. יובש מוחלט.
בצומת הנגב ירדו 48 מ"מ, שהם 46% מהממוצע הרב שנתי; בשדה בוקר – 22 מ"מ, שהם 25% בלבד מהממוצע; בפארן שבערבה 9 מ"מ, שהם 27% מהממוצע, ובעבדת ירדה רק 18% מהכמות הממוצעת. יובש מוחלט.
גם בעוטף עזה, חבל עתיר חקלאות שמקבל בשנה ממוצעת 200-250 מ"מ גשם, כמעט לא פתחו מטריות. בעין הבשור, למשל, ירדו 116 מ"מ, שהם 54% מהממוצע. "כשהיו הצפות במרכז ובצפון", אומר גילי מולכו מקיבוץ משמר הנגב, חבר ועדת החקלאות במועצה האזורית בני שמעון, "ראינו את זה בטלוויזיה והרגשנו כאילו אנחנו חיים במדינה אחרת".
"קו המדבר היה השנה מובהק מאוד", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים ומרצה בבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "בזמן שבצפון הכול ירוק, מדרום לבית קמה כבר במרץ הכול הפך צהוב. עוד מעט יתחילו שריפות.
"מדובר ב-50% משטח המדינה שעבר בצורת מוחלטת. חקלאות הבעל (גידולים שמבוססים על מי גשמים) נמצאת בבעיה גדולה. חקלאים צריכים לשלם הרבה יותר עבור מים שיחליפו את מי הגשמים שלא ירדו".
גבעתי רואה קשר הדוק בין הביצועים של החורף הישראלי לשינויי האקלים הגלובליים: "זו הייתה שנה אנומלית. הכול התחיל מזה שהקיץ היה חם בטירוף, ספטמבר היה מהחמים אי פעם ואוקטובר היה יבש לגמרי.
"הים התחמם מאוד – בתחילת נובמבר הים היה חם בשלוש מעלות יותר מהטמפרטורה הממוצעת שלו בתקופה הזו של השנה. זה נתון מדהים. ואז, בתחילת נובמבר, הגיע אוויר קר מאירופה, שפגש את האוויר החם מעל הים שלנו, והבשילו התנאים למה שאני מכנה 'מונסון ים תיכוני': האוויר החם יכול להכיל כמות עצומה של אדי מים וזה יוצר אירועים של גשמים כבדים בקרבת הים.
"הים התחמם מאוד – בתחילת נובמבר הים היה חם ב-3° יותר מהטמפרטורה הממוצעת שלו בתקופה הזו של השנה. זה נתון מדהים"
"זה לא מקרי שכל ההצפות ואירועי המבול היו בערי החוף. 20 קילומטר מזרחה מהחוף כבר אין את האפקט בעוצמה הזו. בין תחילת נובמבר לאמצע דצמבר היו ארבעה אירועים כאלה, כמעט כל הגשם של השנה ירד בתקופה הזו. מאז ירד מעט מאוד גשם, והדרום – שאמור בשנה רגילה לקבל את שיא הגשמים שלו בינואר – נשאר יבש לגמרי".
ואתה סבור שכל זה הוא חלק מהטלטלה האקלימית הכללית?
"חד משמעית זה חלק מהטירוף הכללי. יש כאלה שמפחדים להגיד את זה, אבל כשאתה רואה את רצף העדויות ומחבר את הפיזיקה לסטטיסטיקה, אין מקום לספק".
גילי מולכו ממשמר הנגב רואה את התוצאות בעיניים כשהוא יוצא לרכיבה: "אני הרבה על האופניים, ורואה שהשדות שלא מושקים באופן מלאכותי פשוט נמוכים. בשטחים שמושקים עדיין יש קצת ירוק בהיר, איפה שלא הכול כבר צהוב לגמרי.
"בנירים, שיש להם 13 אלף דונם חיטה, קיבלו החלטה להוריד את כל החיטה כבר עכשיו לטובת שחת ותחמיץ לפרות. הממשלה מציעה פיצוי של 50 שקל לדונם למי שמוריד את החיטה לפני שמתחילה עונת בלוני התבערה מעזה, והשנה בגלל הצפי ליבול מאוד חלש בכלל לא הייתה התלבטות. להמשיך לגדל את החיטה זה פשוט לא כלכלי.
"הממשלה מציעה פיצוי של 50 שקל לדונם למי שמוריד את החיטה לפני שמתחילה עונת בלוני התבערה מעזה, והשנה בגלל הצפי ליבול מאוד חלש בכלל לא הייתה התלבטות. להמשיך לגדל את החיטה זה פשוט לא כלכלי"
"זו הייתה שנה מאוד קשה בדרום. אני לא זוכר גשם אחד נורמלי. מדי פעם מנות קטנות עם מרווחים מאוד גדולים ביניהן. החורף שעבר היה טוב, השנה תהיה פחות ממחצית החיטה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו