לאחר ארבעה סבבי בחירות כמעט רצופים, שלא הצליחו לפתור את המבוי הסתום שקיים בכנסת מזה שנתיים, "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" מספקת לשאר האזור מבט מקרוב על כמה מההיבטים הכואבים יותר של הפקדת הכוח הפוליטי בידי העם.
בעבר זה אולי היה נחשב לדבר משונה, אבל פחות משנה לאחר ההישג הדיפלומטי של התקדמות לקראת נורמליזציה בין ישראל לארבע מדינות ערביות, מצעד הבחירות האינסופי וחוסר היציבות שנלווה אליו עלולים להוות קושי משמעותי עבור ההסכמים שהדיו בקושי יבשה עליהם.
לבד מהעמדתם של שותפים חדשים ובעלי ברית פוטנציאליים נוספים במצב המתנה עד שהעניינים בירושלים יתבהרו, מדינות ערב גם לא רואות בעין יפה את השימוש בהן ככר פורה לצבירת נקודות זכות פוליטיות מצד פוליטיקאים ישראלים, ובפרט ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"באופן כללי, זה לא נראה טוב מעבר לגבולות שלנו, מאותה הסיבה שזה לא נראה טוב כאן", אומר אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "אין יציבות, והחבר'ה מעבר לגבול לא תמיד מבינים את השיטה שלנו. הם לא אוהבים חוסר יציבות".
"זה לא נראה טוב מעבר לגבולות שלנו, מאותה הסיבה שזה לא נראה טוב כאן. אין יציבות, והחבר'ה מעבר לגבול לא תמיד מבינים את השיטה שלנו. הם לא אוהבים חוסר יציבות"
עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אמר לאחרונה לניו יורק טיימס כי היעדר היציבות הפוליטית העמיד את יחסיה של ישראל עם איחוד האמירויות הערביות, אבן פינה בהסכמי אברהם, "במצב המתנה".
"הם לא מבטלים את ההסכם, אבל הם לא מעוניינים כרגע ביותר מזה", אמר ערן. "הם רוצים לראות מה יהיה סדר היום של הממשלה החדשה".
הסכמי אברהם נחתמו בתקופת כהונתם של נתניהו ושל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. טראמפ כבר איננו בשלטון, ועתידו הפוליטי של נתניהו אינו ודאי. "הם לא יודעים מי יחליף אותו, אם מישהו יחליף אותו", אומר ענבר. "אני מניח שהם חוששים לעתיד היחסים".
עם זאת, רובו המכריע של התהליך שהוביל להסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן התרחש תוך כדי תהליך הבחירות שהחל בדצמבר 2018 (אף על פי שההסכמים עצמם נחתמו בחלון הזמנים הקצר שבו למעשה כיהנה בישראל ממשלת אחדות). שותפיה החדשים של ישראל היו מודעים היטב לעובדה שישראל נמצאת בתקופה חסרת ודאות מבחינה פוליטית כשהסכימו לנרמול היחסים.
![חתימה על השלום בין ישראל לאמירויות ובחריין, 15 בספטמבר 2020 (צילום: אבי אוחיון / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/09/AVO_3457-1024x640.jpg "חתימה על השלום בין ישראל לאמירויות ובחריין, 15 בספטמבר 2020 (צילום: אבי אוחיון / לע"מ)")
"הם חיים עם רמת אי הוודאות הזאת לגבי הכיוון שאליו הולכת ישראל משלב די מוקדם בתהליך", אומר יהושע קרסנה, מומחה למזרח התיכון ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
"כל ההיבטים הגלויים של הגל החדש של נורמליזציה קרו במסגרת שנתיים וחצי של בחירות, תקופה שבה כל משקיף מהצד – ותאמין לי, השותפים שלנו הם לא משקיפים בלתי נבונים – מבין שדברים יכולים להשתנות".
גופי תקשורת במפרץ כתבו על הבחירות, אבל לא הזכירו מתיחות של ממש ביחסים, אומר אבראהים אל-אסיל, חוקר בכיר במכון המזרח התיכון בוושינגטון.
"הם מתעניינים והם עוקבים אחרי הבחירות בישראל", הוא אומר. "רובם לא מדברים על הסכמי אברהם".
פיונים פוליטיים
תוצאה אחת של עונת הבחירות הממושכת היא טשטוש הגבול בין מדיניות ופוליטיקה. נתניהו ידוע כמי שמקפיד לנצל כל יתרון אלקטורלי שהוא יכול למצוא, ובאופן לא מפתיע, שכניה של ישראל אינם נלהבים במיוחד לגלם תפקידי משנה על הבמה של נתניהו.
"אף אחד לא מיהר לסייע לקמפיין הבחירות של נתניהו", אומר קרסנה.
ליושב ראש הליכוד יש היסטוריה ארוכה של ניסיונות למנף את מעמדו על הבמה העולמית כדי לגרוף נקודות זכות פוליטיות, והוא נוהג לקבוע פגישות רמות דרג או נסיעות המושכות תשומת לב רבה בתקופות טרום בחירות, כדי להפגין את חריפותו הדיפלומטית.
ב-2019 פורסם כי נתניהו ניסה לארגן ביקור במרוקו בשתי הזדמנויות שונות, דבר שנתפס כניסיון לשפר את מעמדו הפוליטי. בפברואר 2019 היו דיווחים שלפיהם הוא ניסה לארגן ביקור ממלכתי במרוקו בדיוק לפני שאזרחי ישראל הלכו לקלפי כדי להצביע בבחירות של 9 באפריל.
בדצמבר של אותה שנה נתניהו ניסה להתלוות אל מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו בביקורו במרוקו, אבל מלך מרוקו מוחמד החמישי הטיל וטו על הרעיון. נתניהו קיווה לרשום "הישג דיפלומטי ממשי" כדי לשפר את סיכוייו הפוליטיים לפני 11 בדצמבר, המועד הסופי להגשת ההמלצות על חבר הכנסת שירכיב את הממשלה הבאה, כך על פי חדשות 12.
"זה היה תכסיס בחירות ברור מדי בשבילם", אומר קרסנה. "בסופו של דבר המרוקאים הגיעו איתנו להסכם מפני שלא הייתה להם כזאת בעיה גדולה לעשות את זה מלכתחילה ומפני שהם קיבלו בתמורה משהו טוב מהאמריקאים".
![פגישת ג'ארד קושנר, מאיר בן שבת ומוחמד השישי מלך מרוקו ברבאט (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/12/3111082-46.jpeg "פגישת ג'ארד קושנר, מאיר בן שבת ומוחמד השישי מלך מרוקו ברבאט (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)")
בעמאן, המלך עבדאללה דחה בקשות חוזרות מצד נתניהו להיפגש, למרות שעל פי דיווחים הוא נפגש בשקט עם שר הביטחון בני גנץ.
"ברור מאוד לירדנים שכל פגישה עם נתניהו במהלך השנתיים האחרונות הייתה מנוצלת על ידו מיד למטרות בחירות", אומר קרסנה.
המלך עבדאללה דחה בקשות חוזרות מצד נתניהו להיפגש. "ברור מאוד לירדנים שכל פגישה עם נתניהו במהלך השנתיים האחרונות הייתה מנוצלת על ידו מיד למטרות בחירות"
גם איחוד האמירויות הערביות נקטה מחוות פומביות נדירות שנועדו לרסן את ניסיונותיו של נתניהו להפוך אותה לפיון לצרכיו הפוליטיים הפנימיים.
תוכניות חוזרות שעשה נתניהו לבקר באיחוד האמירויות בחודשים האחרונים בוטלו מסיבות שונות. על פי דיווחים, איחוד האמירויות הסתייגה מלארח אותו מחשש שהדבר ייתפס כהתערבות בבחירות.
דווח כי נתניהו שלח את ראש המוסד יוסי כהן לשכנע את האמירתים לשנות את דעתם, אבל הנסיעה שתוכננה ל-11 במרץ בוטלה כשהירדנים סירבו לאשר למטוסו של ראש הממשלה לחצות את המרחב האווירי שלהם.
נתניהו היה מנצל את הביקור כדי להודיע על קרן בשווי של 10 מיליארד דולר שתקים איחוד האמירויות להשקעות במגזר האסטרטגי בישראל. רבים מאמינים כי החלטתו של נתניהו להודיע בכל מקרה על התוכנית מירושלים, לאחר שיחת טלפון עם הנסיך מוחמד בן זיאד, הרגיזה בכירים באבו דאבי.
"זה באמת הרגיז אותם לא מעט", אומר מומחה למפרץ מדובאי שביקש להישאר בעילום שם. אל-אסיל מסכים שזאת הייתה "תקלה משמעותית".
התבטאותו של בכיר באיחוד האמירויות הייתה הסימן הפומבי הראשון לרוגזם של האמירתים.
"מנקודת המבט של איחוד האמירויות הערביות, מטרתם של הסכמי אברהם היא לספק בסיס אסטרטגי איתן לתמיכה בשלום ובשגשוג עם מדינת ישראל ובאזור הרחב יותר", צייץ בטוויטר אנואר גרגאש, יועצו של נשיא איחוד האמירויות, שייח' ח'ליפה בן זאיד.
"איחוד האמירויות לא תהיה חלק מכל תעמולת בחירות בישראל, עכשיו או אי פעם", הוא כתב, מבלי להרחיב.
From the UAE's perspective, the purpose of the Abrahamic Accords is to provide a robust strategic foundation to foster peace and prosperity with the State of Israel and in the wider region. The UAE will not be a part in any internal electioneering in Israel, now or ever.
— د. أنور قرقاش (@AnwarGargash) March 17, 2021
התבטאויותיו של גרגאש, שעד לאחרונה שימש כפנים של הדיפלומטיה האמירתית כשר המדינה לענייני חוץ, היו ישירות באופן בלתי רגיל לגורם רשמי באמירויות.
פורסם גם כי איחוד האמירויות השהתה את תוכניותיה לארח פסגה בהשתתפותם של נתניהו, בכירים אמריקאים וראשי מדינות ערביות שנרמלו את יחסיהן עם ישראל. ב"ידיעות אחרונות" דווח כי הפסגה תוכננה להיערך באבו דאבי באפריל, אבל נדחתה לעת עתה בשל כעסו של נסיך הכתר שייח' מוחמד בן זאיד על מה שנתפס כניסיונותיו של נתניהו להשתמש במדינות המפרץ לתעמולת בחירות.
הפסגה תוכננה להיערך באבו דאבי באפריל, אבל נדחתה לעת עתה בשל כעסו של נסיך הכתר שייח' מוחמד בן זאיד על מה שנתפס כניסיונותיו של נתניהו להשתמש במדינות המפרץ לתעמולת בחירות
נראה שבכיר אמירתי נוסף השמיע ביקורת כלפי נתניהו על רקע המחלוקת הדיפלומטית סביב ניסיונו של נתניהו להשתמש באבו דאבי כתחנה במסע הבחירות שלו, כשאמר כי הסכם הנורמליזציה לא נועד לתועלתם של מנהיגים פוליטיים.
"איחוד האמירויות הערביות חתמה על ההסכם בשביל התקווה וההזדמנויות שהוא מספק לעמים שלנו, לא למנהיגים מסוימים", אמר הבכיר ל-CNN.
"יש להם יחסים מעורבים עם נתניהו", אומר המומחה מאבו דאבי. "הם מרוצים מהעמדה שלו כלפי איראן. הם מרוצים מההסכמה ביניהם בנושא הזה ומהנורמליזציה. אבל מצד שני, גם אין להם כל כך הרבה אמון בו. בייחוד לאחרונה… האמון הזה פחת לא מעט".
ממשרדו של נתניהו סירבו להגיב לכתבה.
"יש להם יחסים מעורבים עם נתניהו. הם מרוצים מהעמדה שלו כלפי איראן. הם מרוצים מההסכמה ביניהם בנושא הזה. אבל מצד שני, גם אין להם כל כך הרבה אמון בו. בייחוד לאחרונה. האמון הזה פחת לא מעט"
לדברי מומחים, הצעדים שנקטה איחוד האמירויות נועדו לשלוח מסר לא רק לנתניהו אלא לכל מנהיג ישראלי אחר שעשויות להיות לו תוכניות דומות.
"הם רצו בבירור להציב גבול – לא רק לנתניהו, אלא אני חושב שגם לעתיד – שהם לא רוצים להיות חלק משום תחרות פנימית בזירה הפוליטית של ישראל", מדגיש אל-אסיל. "הם לא רצו להיות חלק משום תעמולת בחירות".
קרסנה מעיר שייתכן כי תעמולת הבחירות המתמדת גם מרתיעה שותפים פוטנציאליים אחרים מלקדם קשרים דיפלומטיים עם ישראל.
"אני חושב שהם מבינים ולפעמים אולי לא כל כך מרוצים מכך שחלק גדול מהתפקיד שלהם הוא לשמש אביזר בחירות", הוא אומר. "אני באופן אישי חושב שזה עשוי להיות חלק מהסיבה שהסעודים קצת יותר זהירים".
![ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים שיחת טלפון בלשכתו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ועם יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן-זיאד, 13 באוגוסט 2020; צילום ארכיון (צילום: קובי בן גדעון, לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/11/KBG_GPO0101.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים שיחת טלפון בלשכתו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ועם יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן-זיאד, 13 באוגוסט 2020; צילום ארכיון (צילום: קובי בן גדעון, לע"מ)")
סעודיה עדיין לא כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אף על פי שהקשרים בין שתי המדינות הם סוד גלוי.
עוד תוצר לוואי בעייתי של הבחירות הוא השינוי בשיח הרשמי בישראל. "בגלל הבחירות, אנשים מדברים על דברים שהם לא בהכרח דיברו עליהם לפני כן", אומר קרסנה. "תחשוב על ההתקפות נגד איראן וחזבאללה בסוריה. נהגנו שלא לדבר על זה, עכשיו אנחנו מדברים על זה כל הזמן".
היחסים עם ירדן בפרט נהיו מתוחים בשל הבטחות הבחירות של נתניהו שפנו לימין. המלך עבדאללה הביע התנגדות פומבית לתוכנית של נתניהו לספח חלקים מהגדה המערבית בשנה שעברה – שנתפסה כתכסיס בחירות – שראש הממשלה ויתר עליה כחלק מהסכם נרמול היחסים עם איחוד האמירויות.
"זה מעמיד אותם במצב שהם לא רוצים להיות בו", אומר קרסנה. "יש להם הרבה קשרים עם הפלסטינים. וישראל, למטרות בחירות, מציגה דברים שטופלו בעבר בשקט כאבן הפינה של קמפיין הבחירות האחרון של נתניהו".
שנים של תסכול ירדני מהתנהגותו של נתניהו הגיעו החודש לנקודת רתיחה, כשגורמים רשמיים בעמאן האשימו אותו כי הוא מסכן את האזור למטרות פוליטיות וטענו כי ישראל מפרה את ההסכמים איתם.
ייתכן כי נתניהו גם השתמש בירדן כשק חבטות כדי לחזק את התמיכה בו מימין. מקורביו של ראש הממשלה תקפו בחודש שעבר את ירדן ותיארו אותה כמדינה חלשה שחשיבותה פוחתת והיא תלויה יותר ויותר בישראל. למחרת פרסומן, הגיעו ההתבטאויות הללו לעיתונות הירדנית. עוד דווח כי נתניהו דחה בשבוע שעבר את אישור בקשתה של ירדן לאספקת מים מישראל.
"הימין חושב שהירדנים הלכו רחוק מדי ושצריך להעמיד אותם במקומם", אומר קרסנה. "ובגלל הבחירות, אני חושב שזה חלק ממה שמניע את נתניהו".
אחווה כהניסטית
מפלגות מסוימות שאולי עתידות להיות חלק מקואליציית השלטון גם הן עלולות לסבך את קשריה של ישראל עם שכנותיה.
מפלגת רע"ם האסלאמיסטית, שהשיגה ארבעה מנדטים בבחירות האחרונות, מחוזרת הן על ידי מחנה נתניהו והן על ידי המפלגות שמבקשות להחליף אותו. כניסתה של רע"ם, ששורשיה בתנועת האחים המוסלמים, לממשלה עלולה להכעיס הן את מצרים והן את מדינות המפרץ.
"מה, אנחנו נלחמים באחים המוסלמים בעזה יחד עם כולם, ובאותו הזמן אנחנו מכניסים אנשים כמוהם, רק בלי רובים, לקואליציה?" אומר ענבר. "הם לא יראו את זה בעין יפה".
"זה ודאי יעורר דאגה באיחוד האמירויות", אומר המומחה למפרץ.
מאמציו של נתניהו לחזק את רשימת הימין הקיצונית הכוללת את "עוצמה יהודית" גם הם עלולים לסבך את יחסיה של ישראל עם האזור. "עוצמה יהודית" תומכת בעידוד הגירה של לא-יהודים מישראל ובגירוש פלסטינים וערבים ישראלים שמסרבים להכריז על נאמנות לישראל ולקבל מעמד פחות במדינה יהודית מורחבת, שאת ריבונותה הם מבקשים להרחיב לכל הגדה המערבית.
בחודש שעבר דווח כי מדינות ערביות באזור המפרץ הפרסי אמרו לגורמים ישראליים כי קרוב לוודאי שהנורמליזציה תיפגע מבחירתם לכנסת של מועמדים ימנים קיצונים. בשבועות האחרונים בכירים במפרץ אמרו כי הם מצפים מנתניהו לגנות הצהרות גזעניות מצדם של חברי כנסת, כך על פי הדיווחים.
"זה מהווה דאגה עבור מקבלי ההחלטות באיחוד האמירויות", אומר אל-אסיל. "גם אם יש להם מושבים בודדים בכנסת, הם גזענים, הם נגד ערבים והם בהחלט עלולים לסבך את העניינים עבור מדינות ערב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו