בעוד כמה ימים יסתיים שלב הערות הציבור לתזכיר חוק האקלים שפרסם המשרד להגנת הסביבה. החוק המוצע מציב יעדים שאפתניים שאמורים ליישר קו עם העולם במרוץ נגד נקודת האל-חזור של ההתחממות הגלובלית, ולהגביל אותה לעלייה של 2 מעלות עד אמצע המאה.

ממשל ביידן לקח על עצמו להוביל מחדש את המאמץ העולמי, ומקדם את התכנית השאפתנית ביותר בהיסטוריה של ארה"ב לניתוק מדלקים פוסיליים.

בוועידת האקלים שיזם הנשיא ג'ו ביידן בחודש שעבר, הוא התחייב לחתוך בחצי את פליטות גזי החממה של ארה"ב כבר בעשור הנוכחי, בדרך לאפס פליטות עד אמצע המאה. אם עד היום הצמיחה הייתה כרוכה בזיהום קרקע, ים ואוויר, כעת מדברים על שגשוג שלא יגדיל ואפילו יקטין את הנזק למערכות האקולוגיות מגזי חממה ושאר המשאבים המתכלים של כדור הארץ.

כדי להשתתף במאמץ הזה, החוק הישראלי מציע להפחית את פליטות הפחמן ב-27% עד סוף העשור הנוכחי וב-85% עד אמצע המאה.

ג'ו ביידן נואם בפתח ועידת האקלים הגלובלים, 22 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בוועידת האקלים, אך החמיץ הזדמנות להעביר מסר של תמיכה ביעדי החוק. הוא התגאה בזניחת השימוש בפחם לייצור חשמל (מבלי להזכיר את המעבר לגז המזהם). בנוסף, דיבר על מעבר לשליש אנרגיות מתחדשות עד סוף העשור, בשעה שבפועל היעד הנוכחי הוא רק 30%.

מטבע הדברים, נתניהו לא הזכיר שבתחילת השנה משרדי האוצר והאנרגיה סיכלו הצעת מחליטים שיזמה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, במסגרתה ביקשה לקבע יעדים מתקדמים יותר.

ישראל בפיגור, וחוק האקלים אמור לשנות את הכיוון הלא נכון אליו היא צועדת. לאחר שיתקבלו הערות הציבור לתזכיר, תנוסח טיוטת חוק שתצטרך לעבור בוועדת שרים לחקיקה בממשלה הבאה שתקום. יש עוד זמן, זה ברור.

אלא שכבר עכשיו בולט בחסרונו מרכיב מאוד משמעותי בתזכיר הזה: מס פחמן, שיביא לכך שכולנו נשלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי החממה בייצור וצריכה של מוצרים ושירותים שונים.

בנימין נתניהו בוועידת האקלים הגלובלית שכינס נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, 22 באפריל 2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)

זהו כלי מדיניות שבלעדיו ישראל תתקשה לעמוד ביעדים שאולי סוף-סוף תציב לעצמה. הדרך לאפס פליטות עוברת דרך מעבר משימוש בגז ופחם לאנרגיות מתחדשות, תחבורה מחושמלת והגדלה דרמטית של השימוש בתחבורה ציבורית.

התעשייה תצטרך לעבור משימוש בתזקיקי נפט וגז לחשמל ומימן, ולהפוך פסולת למשאב במקום להמשיך לטמון אותה באדמה. גם את 50 ומשהו אלף יחידות הדיור שנבנות כאן בכל שנה צריך לתכנן בקישוריות גבוהה יותר של עבודה, מסחר ומגורים.

התעשייה תצטרך לעבור משימוש בתזקיקי נפט וגז לחשמל ומימן. גם את 50 ומשהו אלף יחידות הדיור שנבנות כאן בכל שנה צריך לתכנן בקישוריות גבוהה יותר של עבודה, מסחר ומגורים

כדי שכל הדברים האלה יקרו מהר יותר, הכלי המשמעותי ביותר הוא מס על פליטות פחמן, שיאפשר לכל השחקנים הנוגעים בדבר להפנים את המחיר של הזיהום ולהתחשב בעלות האמיתית שלו. במלים אחרות, המס גובה את מחיר הזיהום במקום להציב יעדים כמותיים להורדה שלהם ונותן תמריץ למזהמים להפחית את ההשפעה השלילית על הסביבה.

בנק ישראל קבע לפני שנה שזהו הכלי היעיל להאיץ את התהליך של הפחתת הפליטות, אם כי צריך ליישם אותו יחד עם מספר צעדים משלימים כדי להקל על הנטל של מי שישלמו אותו: משקי בית והמגזר העסקי-תעשייתי. קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD ממליצים לתמחר את טון פחמן בכ-55 דולר כבר עכשיו, ולהעלות אותו בהדרגה לפחות ל-75 דולר עד סוף העשור.

אילוסטרציה של פליטת פחמן, צילום מסך מתוך "מס פחמן" של "סוף העולם"

יש שתי דרכים עיקריות לתמחר את הפליטות: הראשונה היא מס ישיר שנגבה על כל טון של פליטת פחמן. זה אומר שכולנו נצטרך לשלם קצת יותר בתחנת הדלק, וחברות במגזר הפרטי ומפעלי תעשייה ישלמו על הזיהום הישיר והעקיף שלהם.

במקביל, צריך לקבוע מכסת היתרי פליטה למפעלים וחברות גדולות, שאותם יוכלו למכור ולקנות. בשיטה הזו המדינה קובעת מעין תקציב לאומי לפליטה והמחיר שלהם ייקבע על ידי השוק. הקנס על חריגה מהפליטה ללא היתר יהיה מספיק גבוה כדי למנוע חריגות.

ברגע שזה יקרה, מפעלים ישתכנעו לבד שכדאי להם לעבור לשימוש בהרבה יותר אנרגיה נקייה, אחרת לא ישתלם להם להמשיך בפעילות. הדרך להפחתת 30% מהפליטות במגזר התעשייה עד סוף העשור תהיה מהירה מאוד, והצרכנים ידרשו ייבוא של הרבה יותר רכבים נקיים.

מס הפחמן מונהג כרגע ב-32 מדינות, שאינן כוללות את טורקיה, אוסטרליה וכמה מדינות בארה"ב. השיטה של מסחר בפליטות פועלת כרגע בהיקף נרחב בעיקר באירופה, ובשנה האחרונה המחיר לטון פליטה הוכפל ל-44 יורו.

גם סין אמורה להשיק מערכת מסחר פליטות. ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו התחייב בתחילת השנה להקפיץ בהדרגה את מס הפחמן מ-30 דולר לטון פליטה לרמה של 170 דולר בסוף העשור הנוכחי.

התעשיינים יתנגדו לצעד שכזה, כמובן. אלא שממילא הם ייאלצו לשלם את המס הזה בחו"ל. כך, למשל, אירופה הודיעה שבעוד שנתיים היא תגבה מס על מוצרים מזהמים שמיוצאים אליה. מבחינתם, אין סיבה שמפעל בצרפת ישלם את המס על הזיהום ויתחרה עם ייבוא מישראל שמשוחרר מהעלות הזו.

התעשיינים יתנגדו לצעד שכזה, כמובן. אלא שממילא הם ייאלצו לשלם את המס הזה בחו"ל. כך, למשל, אירופה הודיעה שבעוד שנתיים היא תגבה מס על מוצרים מזהמים שמיוצאים אליה

גם ג'ון קרי, פרויקטור האקלים של הבית הלבן, הודיע לפני כמה ימים שהממשל שוקל ברצינות לגבות את המס הזה על הייבוא ממדינות שבהן אין תמחור לזיהום. זה אומר שאם מפעלים לא ישלמו את המס בארץ, הם יצטרכו לשלם אותו בחו"ל, אז עדיף להשאיר את הכסף כאן.

המס לא אמור ללכת לקופת האוצר, אלא לממן השקעה בפיתוח המעבר לאנרגיה ירוקה, פיצוי השכבות המוחלשות על ייקור חשבונות החשמל ובעיקר לדאוג לשדרוג התחבורה הציבורית כפיצוי על ייקור הדלק.

סימנים של אור

בטיוטה המקורית של חוק האקלים המשרד להגנת הסביבה דווקא כלל מס פחמן, בצורה של מיסוי דלק, שאמורה לכסות 80% מהפליטות. ההצעה הייתה לתקן את חוק מס הבלו על הדלק, כך שהם יוכלו להתחשב גם בעלויות הנגרמות מפליטת פחמן.

לפי בדיקה שערך המשרד, המס ייקר את חשבון החשמל של משקי בית ב-56 שקלים לחודש בממוצע, והיא תרד ככל שהמשק עבור בהדרגה לשימוש באנרגיה מתחדשת. כדי לפצות את השכבות המוחלשות, חלק מהמס יחזור למשקי בית מהעשירונים הנמוכים ולעסקים מקומיים, וההמלצה היא להעביר את שאר הכסף לפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה.

אלא ששר האוצר ישראל כ"ץ התנגד וטרפד את המהלך. ככלל, נראה שהממשלה מדברת בשני קולות: המשרד להגנת הסביבה מנסה ליישר קו עם העולם המפותח, בעוד שמשרד האנרגיה ממשיך את השעבוד לאנרגיה מזהמת. קשה להאמין, אך שר האנרגיה יובל שטייניץ התגאה בימים האחרונים בהרחבת התשתית של החיבור לגז. "ירושלים מתחברת לגז הטבעי, שיחליף את המזוט והסולר המזהמים", אמר.

ככלל, נראה שהממשלה מדברת בשני קולות: המשרד להגנת הסביבה מנסה ליישר קו עם העולם המפותח, בעוד שמשרד האנרגיה ממשיך את השעבוד לאנרגיה מזהמת

השרה גמליאל התנגדה להצעת המחליטים שהציבה את יעד המעבר לאנרגיות מתחדשות על 30% בלבד עד סוף העשור, ואמרה כי "היא גורמת למשק הישראלי להתמכר לגז. היעד נמוך יחסית ומשאיר את ישראל מאחור, הרחק מהיעדים של מדינות מפותחות ואפילו מתפתחות".

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ישראל פועלת כרגע לפי יעדי פליטת גזי חממה שנקבעו ב-2015. במשרד להגנת הסביבה אומרים שביקשו להביא את היעדים המעודכנים יותר לאישור הממשלה, "אך החלטת הממשלה לא אושרה בשל התנגדות משרד האנרגיה. ועל כן, כרגע היעדים משנת 2015 הם התקפים – והם לשיטת המשרד נמוכים מאוד ואינם תואמים יעדי הפחתה של מדינות OECD אחרות, וגם נמוכים בהשוואה ליעדי ההפחתה של מדינות מתפתחות רבות". כך שהיעד המעודכן יתממש רק אם וכאשר יעבור חוק האקלים.

ביחס לתמחור פחמן, במשרד להגנת הסביבה מסרו כי "בטיוטות המקוריות של הצעת חוק האקלים הוצע לכלול תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים, שכן השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשפיעים באופן משמעותי ביותר על פליטתם של גזי חממה.

"בטיוטות המקוריות של הצעת חוק האקלים הוצע לכלול תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים, שכן השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשפיעים באופן משמעותי ביותר על פליטתם של גזי חממה"

"הוצע לתקן את חוק הבלו על הדלק, וחוק מס קנייה, באופן שסמכותו של שר האוצר להטיל בלו או לשנות שיעורי מס תיקבע בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה מן השימוש בדלק. מנגנוני תמחור פחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מגזי חממה שפלט.

מפעל "שרר" המופעל על ידי פחם, אחד מפולטני הפחמן הדו-חמצני המובילים בארה"ב, ניצב מרחוק בג'ולייט, ג'ורג'יה. 3 ביוני, 2017 (צילום: AP Photo/Branden Camp)

"ואולם, מכיוון שמדובר בתיקונים בחקיקה שמשרד האוצר מופקד עליהם ולא התקבלה הסכמתו, תקנון הממשלה אינו מאפשר בשלב זה להפיץ במסגרת התזכיר תיקוני חקיקה אלה. המשרד להגנת הסביבה רואה הכרח בהשלמת עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר לשם יצירת מנגנונים מסוג זה, לרבות באמצעות תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים כיום מיסוי על דלקים בישראל".

גם ארגון אדם טבע ודין השתתף בגיבוש חוק האקלים. בתשובה לשאלה מה עמדתם ביחס למס פחמן ולגרסה הנוכחית של החוק, הם מסרו את התגובה הבאה:

"צריך תמחור פחמן בישראל, אבל כדי שזה יעבוד בשוק לא משוכלל כשלנו, עם פערים סוציואקונומיים כמו אצלנו, זה חייב להיות חלק ממנגנון מושכל שכולל צאת ביעת התקבולים לטובת יצירת אלטרנטיבות ומזעור הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות. אחרת, העלות של המס תגולגל אל הציבור שיכולת הבחירה שלו מוגבלת והמטרה של הפחתת פליטות תיפגע.

"החוק חשוב וטוב, אבל הוא לא מושלם. בין היתר, כי היעדים הכתובים בו לא שאפתניים מספיק. אנחנו חושבים שישראל חייבת להיות בשורה אחת עם מדינות אירופה ונוספות שהתחייבו לאיפוס פליטות לכל הפחות עד 2050. כמו כן, אנחנו חושבים שהחוק חייב לכלול יעדים לאנרגיה מתחדשת שיבטיחו את מעבר המשק מדלקים מאובנים לאנרגיה נקיה באופן מלא עד 2050, כולל יעד בינים של 50% אנרגיה מתחדשת עד 2030.

"החוק הזה הוא רק צעד חיוני ראשון ומבורך בדרך לאסדרה רחבה יותר בתחום האקלים, ושחוקים דומים קיימים ברוב מדינות ה-OECD כבר כמה שנים".

משרד האוצר מסר את התגובה הבאה:

"המשרד פועל מזה זמן למיסוי מזהמים מקומיים תוך שיקוף העלויות החיצוניות הנובעת מהפליטות כאשר רק לאחרונה הוביל בשיתוף גורמים נוספים את תכנית "מיסוי ירוק 3", שחלק מהמלצותיה כבר יושמו השנה דרך העלאת הבלו על פחם".