רצועת עזה נוצרה בעקבות מלחמת העצמאות, כלומר כמעט עם הקמת מדינת ישראל. רצועת עזה היתה שייכת למצרים עד 1967 ולאחר מכן היתה בידי ישראל עד לנסיגה שלה מחלק מהרצועה, ב-1994, ומהיתר ב-2005. החל מ-2007 רצועת עזה נשלטת על ידי חמאס.

זה אזור קטן למדי אבל צפוף מאד. כיום יש בו כ-2 מיליון פלסטינים. רבים מהם חיים בתנאים קשים, באזור שהתשתיות בו קרסו או עומדות לקרוס. תחזיות שונות, כמו של האו"ם, חזו בשנים האחרונות את ההתמוטטות של רצועת עזה. זה עדיין לא קרה אבל זה עלול להתרחש ואז אלפים ואולי עשרות אלפי פלסטינים נואשים עשויים לנוע לעבר הגבול, כדי שישראל תעזור להם. יתכן שהגדר הגבוהה שמקיפה את רצועת עזה לא תבלום אותם.

רצועת עזה היא אזור קטן אך צפוף מאד, עם כ-2 מיליון פלסטינים. רבים מהם חיים בתנאים קשים עם תשתיות קורסות. תחזיות שונות, כמו של האו"ם, חזו את התמוטטות רצועת עזה, וזה עדיין עלול להתרחש

רצועת עזה היתה קן צרעות בשנות ה-50, קרש קפיצה לתקיפות נגד ישראלים, כמו אלו שבוצעו על ידי חוליות הפדאיון. היו גם תקופות שקטות יחסית ברצועת עזה אם כי היתה זו תמיד סוג של חבית חומר נפץ.  בעקבות עליית חמאס ב-2007 ישנו חיכוך מתמיד בינו לבין ישראל. השיא היה במבצע "עופרת יצוקה" ב-דצמבר 2008–ינואר 2009 ובמבצע "צוק איתן" ביולי–אוגוסט 2014. היו גם מבצעים מוגבלים יותר בהיקף וזמן כמו "עמוד ענן" מנובמבר 2012.

עד כה חוסלו כמה בכירים של חמאס אבל גם אם צה"ל יפגע בבכירים ביותר זה לא בהכרח ישנה את התמונה. חמאס זה לא ארגון של איש אחד וגם לא של אליטה מצומצמת שחיסולה ימוטט את הארגון. ב-2004 חוסל מייסד חמאס, אחמד יאסין, שהיה מנהיג כריזמטי. זמן קצר לאחר מכן גם מחליפו חוסל, רנטיסי,  מנהיג בעל השפעה. למרות מהלומות כבדות אלו חמאס התאושש ולראיה, שלוש שנים לאחר מכן הוא השתלט בכוח על רצועת עזה. חיסולים של בכירי חמאס עשויים להרתיע אבל לא בהכרח. מעבר לכך ,לכל אחד בחמאס יש מי שירצו להחליפו והבכיר החדש עשוי להיות רדיקלי, מוכשר ומסוכן יותר ממי שחוסל.

יש לזכור תמיד כי ביחסי הכוחות יש לישראל עדיפות מוחלטת על חמאס. עם כל הרקטות והטילים השונים שלו, והשדרוג שלהם כפי שזה בא לידי ביטוי בסבב הזה, לחמאס אין שום יכולת לאיים על הישרדותה של ישראל. העוצמה הצבאית של חמאס משתכללת בהדרגה אבל הוא תמיד יהיה נחות מאד ביחס לצה"ל. חמאס יוכל להסב אבידות ולגרום נזקים אבל המחיר שהוא ישלם יהיה גבוה בהרבה. זה לא נחמה לישראלים רבים, בוודאי למי שנפגעו, אבל בראיה כוללת זה עשוי לעזור.

חשוב לזכור כי בעבר היריב המרכזי של ישראל היה צבאות ערב, שהיו גדולים בהרבה מצה"ל. למעשה צה"ל עבר ממצב של נחיתות מספרית מול צבאות ערב לעדיפות מספרית מול חמאס. כמו כן לצבאות ערב היו טנקים ומטוסים וארטילריה כבדה, מה שאין לחמאס. חמאס לא מסוגל לנצח את צה"ל או לכבוש מטר אחד בתוך ישראל, בעוד שצבאות ערב היו עלולים להביס את צה"ל ולכבוש חלק ואף את כל המדינה, ובכך לחסל אותה. צבאות ערב גם יכלו להסב הרבה יותר אבידות ונזק בהשוואה לחמאס.

חשוב לזכור כי בעבר היריב המרכזי של ישראל היה צבאות ערב, שהיו גדולים בהרבה מצה"ל. למעשה צה"ל עבר ממצב של נחיתות מספרית מול צבאות ערב לעדיפות מספרית מול חמאס

כצפוי, בעולם היו תגובות לכאן ולכאן. ארצות הברית ואירופה, שחוששות מהסלמה וגם יש להן סוגיות חשובות יותר לטפל בהן, רוצות שהסבב יסתיים בהקדם. טורקיה בראשות ארדואן, לאחר שנקטה לאחרונה בצעדי התקרבות לישראל, שוב הפגינה את גישתה העוינת כלפי ישראל. מדינות וכלי תקשורת ערביים כמובן מתחו ביקורת על ישראל, אם כי יחסית לעבר חלק מהביקורת מתונה יחסית.

חשוב להדגיש כי למרות המהלומות על רצועת עזה, ופגיעה באוכלוסיה, מדינות ערב לא נקטו בצעדים כלפי ישראל, כולל מדינות שרשמית השלימו עם קיומה. לא ננקטו אף צעדי מחאה ידועים כמו החזרת שגרירים. האינטרס של מדינות הוא שהסבב יסתיים כדי שהן לא יצטרכו להמשיך להפגין סולידריות עם הפלסטינים, וגם זה נעשה מתוך שיקולים שלא נוגעים בהכרח לאהדה כלפי הפלסטינים אלא כדי למנוע זעזועים פנימיים בתוך מדינות ערב.

הרשות הפלסטינית לא ניסתה להצית עימות נרחב עם ישראל ביהודה ושומרון, כדי שלא לסייע לאויב השנוא על הרשות, חמאס. הרשות, עם כל חילוקי הדעות והצעדים שהיא נקטה נגד ישראל, לא רצתה להסתכן בתגובה ישראלית חריפה, שעשויה לערער את הרשות, שגם כך נמצאת במצב של חולשה מתמשכת. הרשות הפלסטינית אפילו לא הקפיאה את שיתוף הפעולה הבטחוני שלה עם ישראל.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הודיעה לאחרונה כי איראן העשירה במתקן הגרעין שלה בנתנז אורניום בשיעור של 63 אחוז, לאחר שכבר העלתה את העשרת האורניום באפריל ל–60 אחוז. זה מטריד לאין שיעור יותר, בהשוואה לכל איום שנשקף מחמאס ולצורך זה גם מחזבאללה. אסור לישראל להזניח את סוגית הגרעין האיראנית, שהיא חשובה הרבה יותר מכל נושא בטחוני אחר.

באופן כללי ישראל מעדיפה פשוט להתעלם מקן הצרעות העזתי, ומכאן נובעת מדיניות ההכלה. ישראל, כבר יותר מעשור, מטילה מצור על רצועת עזה כדי  להעניש ולצמצם את ההתעצמות הצבאית של חמאס ככל הניתן. בלעדי המצור חמאס היה מטמיע נשק רב ומתוחכם בהרבה, מה שהיה מדרבן את חמאס להשתמש בו נגד ישראל. אם ישראל היתה סופגת אבידות רבות, כעשרות הרוגים, יתכן והיא היתה נגררת לכיבוש רצועת עזה ולמוטט את שלטון חמאס. ישראל לא רוצה לעשות זאת, בגלל המחיר הכרוך בכך, בכל המישורים. גם חמאס לא רוצה לאבד את שלטונו. באופן אירוני המצור על רצועת עזה, שמונע מחמאס להתעצם, שומר אפוא על חמאס, מעצמו.

לאחרונה איראן העשירה במתקן הגרעין שלה בנתנז אורניום בשיעור של 63 אחוז. זה מטריד לאין שיעור יותר מכל איום שנשקף מחמאס ומחזבאללה. אסור לישראל להזניח את סוגית הגרעין האיראנית

בסך הכל לטוב ולרע, ספק אם יהיה בהמשך שינוי לגבי מדיניות ישראל ברצועת עזה. הנושא טעון ומורכב מדי ויש סדרי עדיפויות אחרים. כאשר יש סבב זה בראש הכותרות, אבל לאחריו סוגיה זו נידחקת הצידה, כפי שהיה עד כה. לכן על הישראלים להשלים עם המשך המצב הקיים, שהוא עגום למדי, אבל הוא עשוי להיות גרוע בהרבה אם חמאס היה חזק יותר, אם ישראל היתה כובשת את רצועת עזה ועוד. יתר על כן, כל מה שנוגע לרצועת עזה מתגמד בהשוואה לאפשרות שאיראן תהיה על סף ייצור נשק גרעיני. ישראל צריכה להתמקד בסוגיה זו, לא בחמאס.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

היחסים בין המיעוט החרדי הצומח במהירות לבין שאר אזרחי ישראל נראים כדוהרים לקראת התנגשות חזיתית. המצב די מבלבל, אבל מדי צף משהו ששם הכל בפוקוס. כך היה השבוע עם תמונת המחזור של ממשלת בנט-לפיד שהתפרסמה באתר "בחדרי חרדים", כאשר תשע השרות (שהן כשליש מהמניין) מטושטשות.

היחסים בין המיעוט החרדי הצומח לבין שאר אזרחי ישראל נראה כדוהר להתנגשות חזיתית. כך היה השבוע עם תמונת המחזור של ממשלת בנט-לפיד ב"בחדרי חרדים", כאשר 9 השרות מטושטשות

עבור רבים זה שיקף סוג מוזר של מיזוגניה שאין עליו כפרה. הפיד שלי בפייסבוק התפוצץ מרוב תגועות בוז וזעם מרחבי תבל.

"אני שונא את מה שהאנשים הדתיים האלה עושים עם הדת", כתב אדם אחד. אחר חגג את הגלייתם של פוליטיקאים חרדים לאופוזיציה, אם כי "נראה שהם עדיין מפגינים את נוכחותם המאוסה". מגיב אחד השווה את החרדים לסעודיה (מוגזם אך לא בלתי סביר) ואחר לדאעש (השוואה שכמובן יש לדחותה). "בעוד 30 שנה חרדים יהיו הרוב", קונן אחד החברים – התייחסות לכך שהאישה החרדית הממוצעת יולדת  למעלה משבעה ילדים והעדה כולה, המונה כיום כשישית מסך היהודים, מכפילה את עצמה בקצב מדהים של אחת ל-16 שנים.

מגיב הגון ציין שעלוני חב"ד כן מפרסמים תמונות של נשים. אך יש לציין כי "בחדרי חרדים" אינו אתר שולי: היא מציג את עצמו כאתר החרדי הגדול ביותר, ולפי  SimilarWeb (כלי לניתוח טראפיק) יש לו 6.4 מיליון ביקורים בחודש ו-26 מיליון צפיות לעמוד. זה הרבה יותר מרוב אתרי החדשות, הן  בישראל והן בעולם הרחב.

שאלתי את ידידי החרדי הרשל גרוסמן מה הוא חושב בעניין. הרב גרוסמן ואנוכי כבר ניהלנו דיונים אונליין בעבר בנושא החרדי בעמודים אלה. אני רואה בו אדם אינטליגנטי ומעודכן, אך גם עיקש להכעיס ואדיש למדי לעמדות החילונים. הוא מגן על הכל באופן מלא בלי להתנצל, כולל על תפקידי מגדר שמדירים את הנשים ממפלגות חרדיות; הוא רואה בזה אות של כבוד עצום לנשים, ונראה לי שהוא באמת מאמין לזה ברצינות.

שמחתי לגלות שדעתו אינה נוחה עם הפיקסול. "אני חושב שזה טיפשי שהאתר עשה את זה," הוא אמר. "אם הם לא רוצים לפרסם תמונה כמו שהיא, הם לא צריכים לפרסם אותה בכלל". אך הוא המשיך והסביר כי "אי פרסום תמונות נשים אינו הליך אידיאולוגי או הלכתי, אלא פשוט החלטת שוק" מכיוון שהציבור החרדי (במיוחד החסידים) דורש זאת ו"הכסף מדבר".

שמחתי לגלות שדעת ידידי החרדי אינה נוחה עם הפיקסול. "אם הם לא רוצים לפרסם תמונה כמו שהיא, שלא יפרסמו אותה כלל". אך הוא המשיך והסביר: "אי פרסום תמונות נשים אינו הליך אידיאולוגי או הלכתי, אלא החלטת שוק"

יתרה מכך, הוא גרס שתשומת הלב המוקדשת לתמונה מיותרת מכיוון שהנושא מוכר (למשל מהשחתת שלטי חוצות בירושלים):

"החילונים יודעים שחרדיים לא מציגים תמונות של נשים במשך שנים, אז אם מישהו מתייחס כעת לסיפור הלא-חדשותי הזה, זה באמת משקף את האג'נדה שלהם: הזדמנות נוספת לגרום לחרדים להיראות רע".

יש בזה משהו, לדעתי. הזעם הקדוש מזכיר לי קצת ימנים ש"מזדעזעים" מזה שהתקשורת הזרה כתבה משהו לא הוגן על ישראל; בפועל הם שמחים על אשרור הקונספציה. עם זאת, מי שרוצה לגרום לחרדים להראת רע לא צריך תמונות מפוקסלות. די בהאזנה למנהיגים הפוליטיים של החרדים.

אלה ערכו מסיבת עיתונאים היסטרית למדי ב-8 ביוני, בה הסיתו נגד הממשלה החדשה, ובמיוחד נגד ראש הממשלה החדש נפתלי בנט – שהוא דתי אך לא חרדי – על כך שהעז לכרות ברית עם המרכז-שמאל.

מנהיג מפלגת ש"ס, אריה דרעי, טען כי הממשלה תשמיד ותהרוס הכל כולל שבת, "תקרע את עם ישראל" וכו'. משה גפני קרא לבנט רשע וחזה "מלחמה בכל החזיתות" ויעקב ליצמן קבל על "ממשלת שמאל קיצונית שאיבדה את דרכה, איבדה את ערכיה ואיבדה את מצפונה" וציווה על בנט "להוריד את הכיפה".

הדבר הוליד ממים באינטרנט (ראו תמונה למטה) המתארים את הדתיים השונים, שלעומת בנט רשאים להמשיך לחבוש כיפה, כולל משה קצב (הורשע באונס), יגאל עמיר (רצח את רבין) ודרעי עצמו (מאיפה להתחיל).

זה היה חלק מתצוגה יוצאת דופן של חוסר יכולת להפסיד בכבוד שהימין העניק לעם ישראל. ח"כים צווחנים מסיעת הליכוד לא נתנו לבנט להשלים משפט בנאומו לקראת ההשבעה ביום ראשון, ונתניהו עצמו סירב לברך את יורשו, לערוך עבורו חפיפה נורמלית או לקיים את טקס העברת התפקיד המסורתי (הוא גם טרם פינה את המעון הרשמי, משום מה, והמערכת הסלחנית דיי מחכה שהמשפחה המלכותית תפנים את המצב).

דרעי טען שהממשלה תשמיד הכל ו"תקרע את עם ישראל". גפני קרא לבנט רשע וחזה "מלחמה בכל החזיתות" וליצמן קבל על "ממשלת שמאל קיצונית שאיבדה את דרכה, ערכיה ומצפונה" וציווה על בנט להוריד כיפה

לפוליטיקאים החרדים יש אינטרס ברור על כף המאזניים. הם מודאגים בצדק מהחלשת יכולתם להנדס מימון לכפר הפוטיומקין של הכלכלה החרדית בישראל. שר האוצר אביגדור ליברמן, חילוני מושבע, עשוי לבחון מקרוב את המימון העצום למוסדות דתיים, את אינסוף המשרות הפיקטיביות של המנגנון הדתי במימון המדינה, את קצבאות הילדים ללא כל הגבלה ואת שאר המסחרה ומסחטה ששאבו כספים בשנים האחרונות מכל פינה לא נעולה.

מי יודע? הממשלה עשויה אפילו להתפנות לטפל לסירוב החרדי ללמד את תלמידי התיכון של המגזר מתמטיקה, מדעים ואנגלית; או ברעיון המקורי שאפשר ללמוד לימודי דת כל החיים ולקבל משכורת מהמדינה במקום לשלם שכר לימוד; או בסירוב הסיטוני לשרת בצבא (תוך נהירה להתנחלויות והארכת העימות על ידי תמיכה מסיבית בימין); או בעובדה שעוד אין באמת נישואים אזרחיים בישראל, או תחבורה ציבורית ומסחר ללא שיבושים בסופי שבוע (קרי: שבת).

זה אולי מוגזם לצפות לכל זה מבנט – אבל אחריו, ב-2023, אמור להתחלף איתו יאיר לפיד. בכל מקרה, מתישהו הלחץ לכפות לימודי ליבה על כל תלמידי ישראל עשוי להפוך לקריטי. זה יהיה נהדר עבור חילונים וחרדים כאחד, אבל רע עבור הפוליטיקאים הציניים של המגזר החרדי.

אם היא תורמת במשהו לתהליך המבורך הזה, אז התמונה שעוררה סערה השבוע שווה יותר מאלף המילים האלו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

מתוך הבנה של מורכבות התפקיד וכדי שיוכל למלא אותו על הצד הטוב ביותר מדינת ישראל דואגת לספק לראש הממשלה את כל התמיכה הנדרשת – עוזרים, נהגים, מאבטחים, מעון, מבשלות, מכבסות וכדומה. בתקופת נתניהו אפילו נרכש מטוס פרטי.

כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר, אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי.

ישראל דואגת לספק לרה"מ את התמיכה הנדרשת. כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר. אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי

מדוע? מעבר לחששות שקשורים למידור בטחוני, אפשר להעריך שיש קשר לתפיסות שוביניסטיות מיושנות, לפיהן פסיכולוג זה לחלשים. או כפי שהתבטא בני גנץ בתגובתו לשמועות שהופצו על ידי הליכוד (ומעידות גם הן על התפיסה כלפי היעזרות במטפלים בישראל) לפיהן הוא נפגש עם פסיכיאטרית וקיבל טיפול תרופתי: "הכדורים היחידים שאני מכיר הם 5.56 ו7.72".

תפיסות כאלו אינן נולדות בחלל ריק. למרות התמונה שאפשר לקבל מהמדיה, לפיה ייעוץ פסיכולוגי הוא כבר ענין מקובל בחברה, תמיכה נפשית מבוססת מדע היא פרקטיקה חדשה יחסית. אנשים תמיד קיבלו שירותי תמיכה וייעוץ, אך הספקים המסורתיים היו אנשי הדת, שהיוו ועדיין מהווים יועצים רוחניים ומוסריים.

לפחות על פי היומרה, אנחנו לא חיים במדינה דתית, שמתנהלת על פי פסיקתם של הרבנים קנייבסקי ודרוקמן, אלא במדינה דמוקרטית שמתנהלת על פי שיקול דעתם של נבחרי הציבור. אלו פועלים על פי העובדות המדעיות שמוצגות בפניהם. הממסד הפסיכולוגי כפוף לחוקי אתיקה מחמירים, שמחייבים אותו לייעץ ללקוח רק על פי טובתו הנפשית ולשמור על סודיות למעט במקרים מסכני חיים.

סודיות של ייעוץ רוחני-נפשי מהסוג המסורתי הופרה בבוטות, למשל על ידי הרב גיא חבורה, שהדליף סודות מהכוורת של בני גנץ ליריבו נתניהו. אם היה פסיכולוג רשיונו היה נשלל והוא היה יושב בכלא, אך לרבנים אין מחויבות ללקוחותיהם.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא סימני חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר ודווקא הפחד מלחשוף את מחשבותיך מעיד על שבריריות.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר

בעולם המידע החדש בו העומס הולך וגובר ומערכות יחסים הופכות לעדינות ורגישות יותר, חלק מרכזי בכישורי ניהול הוא חלוקת לחצים נכונה והיכולת להתמודד עם שינוי תוך שמירה על הזהות והמרכז הנפשי – אתגר שיעמוד בוודאי מול ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט.

הפילוסוף היווני קיקרו טבע את המושג חרב דמוקלס שמסמל את הסכנה המאיימת מעל ראשו של כל שליט והופכת את כל כיבודי התפקיד לחסרי טעם. תפקיד ראש הממשלה הוא כזה, שהאחריות המונחת על כתפו של אדם אחד היא קשה מנשוא. אנחנו רוצים לחשוב שהאנשים שמגיעים לתפקיד הם מיוחדים, והם באמת כאלה, אבל גם הם רק בני אדם.

מנהיג דגול כצ'רצ'יל סבל מדיכאון מז'ורי, ובישראל מנחם בגין יצא ממשרד ראש הממשלה שרוי בדיכאון שהוא מעולם לא יצא ממנו. גם יצחק רבין שהיה ידוע כמפקד שמשרה ביטחון על פקודיו התמוטט מהלחץ טרם מלחמת ששת הימים. משה שרת כתב אחרי פרישתו שתפקיד ראש הממשלה לא התאים לאופייו.

גם שר הביטחון בני גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות שגורמות אי נוחות לכל מי שמסתכל עליו. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח, "אין לזה קשר ללחץ".

וראש הממשלה היוצא מר נתניהו? ובכן הוא בוודאי לא סובל מהתמוטטויות, אבל לא כל הקשיים הנפשיים נראים לעין. עדויות רבות של עוזריו הצמודים מעידות עליו כאדם חרדתי ופרנואיד באופן קיצוני. תכונות שכשראש מדינה מחזיק בהן, הן מסכנות באופן חמור את המשטר הדמוקרטי ואת המנהל התקין.

עובדה חוזרת עם וידוי חד פעמי: יעקב וינרוט, איש הסוד של רה״מ מדבר. מה קורה בתוך החדרים הסגורים בבית נתניהו ברגעי המשבר. עובדה, מחר בערוץ 12 pic.twitter.com/GcFPnsTM1v

— עובדה (@Uvda_tweet) November 8, 2017

ייתכן שפרשיות נתניהו היו יכולות להימנע אם הוא היה מתחזק יותר את האמון הבסיסי שלו באנושות.

גם שר הביטחון גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח: "אין לזה קשר ללחץ"

נפתלי בנט וחבריו למפלגת ימינה היו צריכים לעשות מעבר נפשי שאין לזלזל בו כדי לחבור ליריביהם האידיאולוגיים לממשלת האחדות. בנוסף לאתגרי התפקיד הם יצטרכו להתמודד עם סתירות פנימיות ועם אתגרים משפחתיים ואישיים. מן הראוי למען כולנו שיקבלו את העזרה מאנשי המקצוע הטובים ביותר שיש לישראל להציע.

רבים ממפתחי הפסיכולוגיה המודרנית כפרויד, אדלר, אליס מילר, ויקטור פרנקל ורבים אחרים היו בני העם היהודי. אנחנו מרבים להתגאות בישראלים ככהנמן וטברסקי שזכו בפרס נובל על מחקריהם, אז מדוע בחיינו הציבוריים איננו רואים בקבלת ייעוץ פסיכולוגי נקודת זכות?

ייתכן שהמנהיגים הישראלים מקבלים ייעוץ נפשי באופן פרטי, אך יש טעם בהסדרת הנושא בפומבי. זו תהיה דוגמה אישית לעם שסובל מאחוזי פוסט טראומה, חרדה ודיכאון עצומים, ומכיר עוד כמה כדורים חוץ מכדורי הרובה

אשל עוזר בן 30, דור שני לעסק חקלאי, כותב בנושאים אישיים-חברתיים מזה כ10 שנים. הוציא ספר אישי בשם "החיים מהצד". פרסם אתר בשם "מתוך בחירה אישית" שעזר לאלפי אנשים לעשות הפסקה מקנאביס ופעיל לגליזציה ושינוי מדיניות המלחמה בסמים למדיניות צמצום נזקים.