עוד לפני ששר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נחת אתמול (שלישי) בנתב"ג, סימנה ישראל את המטרה הבאה שלה: המאבק בהסכם הגרעין המתהווה עם איראן.
במהלך טקס הענקת ציון לשבח לפעילות המוסד שלשום אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "יכול להיות מצב שבו היעד העליון שלנו – להבטיח שהאייתוללות לא יפסיקו את הקיום בן אלפי השנים של העם היהודי – יחייב אותנו להחליט החלטות אמיצות ועצמאיות. מדינת ישראל לא תאפשר לאיראן להתחמש בנשק גרעיני".
לא בכדי מדגיש ראש הממשלה את המילה "עצמאיות". מאז ומתמיד ישראל מנסה לשמר מול ארצות הברית את מרחב ההחלטה הבלתי-תלוי שלה, אם וכאשר היא תזהה ראשונה את הסכנה. בדיוק כמו ב-1981 בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק או ב-2007 בתקיפת הכור סוריה. זוהי "דוקטרינת בגין", שעד למקרה האיראני עמדה בהצלחה בכל מבחן.
לא בכדי מדגיש ראש הממשלה את המילה "עצמאיות". מאז ומתמיד ישראל מנסה לשמר מול ארצות הברית את מרחב ההחלטה הבלתי-תלוי שלה, אם וכאשר היא תזהה ראשונה את הסכנה
ב-2012 , הייתה זו ארצות הברית – יחד עם קואליציה של ראש המוסד מאיר דגן, הרמטכ"ל גבי אשכנזי וראש השב"כ יובל דיסקין – שעצרה תקיפה ישראלית נגד טהרן. אז החזיקה איראן כמויות אורניום דומות מאד לאלה בהן היא מחזיקה היום. בשונה מ-2012, הפעם נראה שדווקא אופציית המלחמה השקטה היא הדרך של ישראל להאט את הריצה לפצצה.
בלינקן, כיאה לדיפלומט אמריקאי, שמע, הבין והבליג על האיום המרומז של נתניהו. הוא העדיף להתייחס בעיקר לעניין הפלסטיני, להתמקד במוסכם ולא בשנוי במחלוקת. לזה עוד יש זמן וזה יגיע כנראה מהר מהצפוי.
הדברים של ראש הממשלה שלשום הם למעשה הקרנה של תהליך דיונים ארוך בדרג הביטחוני הישראלי. במהלך הדיונים הללו הביעו בכירים דאגה רבה מהריצה להסכם עם איראן. אחד מהם, שעוקב מקרוב אחרי הפרויקט במשך שנים, הגדיר אותו "סכנה ממשית". עיקר הדאגה נובע מנקודת הפתיחה של איראן כיום.
במהלך הדיונים הביעו בכירים דאגה רבה מהריצה להסכם עם איראן. אחד מהם, שעוקב מקרוב אחרי הפרויקט במשך שנים, הגדיר אותו "סכנה ממשית". עיקר הדאגה נובע מנקודת הפתיחה של איראן כיום
בשונה מ-2015, איראן מחזיקה כיום כמה אלפי צנטריפוגות מתקדמות ומהירות, שיכולות לקצר את זמן הפריצה שלה לפצצה בעד 50%. זאת, בהנחה שגם המחקר והפיתוח של שאר רכיבי הפצצה לא שקט על שמריו במהלך שש שנים. סביר להניח שבדיונים הסגורים, בלינקן שמע הרבה מאד על איראן. אחרי הכול, בשעה שהוא מסייר כאן ובאזור, הפקידים שלו בווינה מגבשים את ההסכם החדש עם טהרן.
לא בכדי מטיל בלינקן את כובד משקלו בזירה הפלסטינית. מבחינת ארצות הברית, המהלך הנוכחי מול הפלסטינים – פתח וחמאס, גדה ורצועה – הוא הזדמנות לקחת בחזרה את ההובלה בתהליך. וזה לא מקרי שבלינקן יצא מירושלים לרבת עמון בסבב המהיר שלו באזור: רק ציר ישראל-ירדן-מצרים-אמירויות יכול להבשיל מהלך של החלשת חמאס ושיקום רצועת עזה דרך חורבות הרשות הפלסטינית.
בעניין הזה חשוב לשים לב להתחממות – המינורית אמנם – ביחסי ישראל עם קהיר. העימות בעזה ומעורבותו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בגיבוש הפסקת האש, לא נעלמו מעיני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. זו הסיבה לשיחת התודה של הנשיא האמריקאי למקבילו המצרי.
מעורבותו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בגיבוש הפסקת האש, לא נעלמו מעיני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. זו הסיבה לשיחת התודה של הנשיא האמריקאי למקבילו המצרי
מצרים מביטה כבר זמן רב על וושינגטון ומנסה להבין את מהלכיו של ביידן. ככה זה כשאתה נכווה ברותחין עם נשיא אמריקאי דמוקרטי. ב-2009, ברק אובמה בחר לנאום באוניברסיטת קהיר כדי להושיט יד לעולם המוסלמי. נשיא מצרים אז חוסני מובארכ חרק שיניים והבליג כאשר אובמה דיבר על דמוקרטיה ושיוויון כחלק מהחזון שלו.
יש התולים בנאום הזה את תחילת שקיעתו של הנשיא המצרי, שלאחריו עלה לשלטון איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי. א-סיסי מבין את פוטנציאל הנזק ולכן משתדל להיות בצד הזכויות ולא בטור החובות של הפנקס האמריקני.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו