ביום חמישי שעבר התקבצו כמה עשרות צעירים במשרדי חברת "וולט" (Wolt) בתל אביב. הם באו לשמוע פרטים על עבודה בשליחויות.
משרדי החברה ממוקמים בפסאז' בקצה הדרומי של אלנבי, והאווירה משדרת הייטק אורבני מתוחכם ונינוח. הצעירים התמקמו במבואה, הכוללת חדר אוכל וטריבונה מעץ, ומשקיפה על אופן-ספייס שבו ממוקמים עובדי המטה של החברה.
"בוקר טוב וברוכים הבאים לקהילה שלנו", אומר אליה, שמעביר את ההדרכה לשליחים. הוא הציג את וולט כ"סטארט אפ טכנולוגי", ולא כחברת שליחויות. "אנחנו חברה פינית שמשלבת עולם ישן ועולם חדש, ופעילים במזרח אירופה וגם במערבה, וישראל עושה פלאים, זה אחד השווקים החזקים שלנו".
ואכן, וולט לקחה את המודל הישן של הזמנות האוכל כמה צעדים קדימה. החברה נכנסה לישראל לפני כשנה, ומאז התקשרה עם מאות מסעדות בתל אביב, לניהול הזמנות האוכל מהן ללקוחות בבית. את השליחים שלה אפשר לראות בכל מרכז הסעדה בעיר, מרמת החייל בצפון, עבור בשרונה וגן החשמל, ועד אמצע שדרות ירושלים בדרום. כרגע הגבול המזרחי הוא איילון, אבל גם זה צפוי להשתנות.
אליה אומר כי "וולט קמה כדי לשנות את כל תחום המשלוחים" בממשק שבין המשתמשים, המסעדות והשליחים, אותם הוא מכנה "וולטרים", וכל הטוב הזה קורה באמצעות אפליקציה ייעודית שמנהלת את כל העסק.
במקרה של בעיות ובלת"מים, השליחים יכולים לדבר בצ'ט עם אנשי התמיכה, ובמקרים ממש דחופים גם להרים טלפון למטה החברה באלנבי.
אליה אומר לשליחים לעתיד, "אתם לא שכירים, אבל אנחנו איתכם בתהליך", וזה נחמד מאוד מצדו. אבל בפועל, הוא מעביר את כל ההתעסקות עם המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי, למשוחררי צבא בני 20 ומשהו
השליחים הפוטנציאליים (ובהם שליחה אחת) היו צעירים ברובם, אבל היו גם מבוגרים שרוצים להשלים הכנסה. מאחר שהחברה כבר גייסה קרוב ל-1,000 שליחים, אלה שהגיעו למפגש הוזמנו רק בגלל שהתחייבו לעבוד בשישי-שבת. אבל לפני שאליה ידבר על ימי הכיף שהחברה מקיימת לשליחים – סליחה, וולטרים – וההווי המיוחד שלהם, הוא הציג את "מודל התגמולים שלנו".
אליה התחיל בהצגת תלוש משכורת של שליח שהגיע ל-14,000 שקל לחודש, אחרי שעשה 241 שליחויות ונסע מעל 900 ק"מ.
"היקף העבודה ירד בעשרות אחוזים"
זה נשמע לא רע, ואכן משיחות עם שליחים ברחוב עולה שההתחלה הייתה רווחית מאוד, "יכולת להגיע ל-80 עד 100 שקל לשעה בקלות", הם אומרים, "אבל עכשיו הם הציפו את העיר בשליחים והעבודה לכל אחד ירדה בעשרות אחוזים".
ועדיין, העבודה שם מאפשרת את מרב הגמישות שאפשר לצפות לה: הוולטרים בוחרים אם לעבוד שעתיים או 12 שעות ביום, או לא לעבוד בכלל, והם גם יכולים לשריין את השעות מראש, או פשוט להחליט להיכנס לעבודה מעכשיו לעכשיו. כל עובד מתחייב למשמרת אחת באמצע שבוע ואחת בסופ"ש, לפחות שעתיים.
השליחים של וולט הם לא עובדים של וולט, והחברה מדגישה את זה באובססיביות בהסברים על ההתקשרות ובחוזה העבודה: "חשוב להדגיש כי וולט לא מעסיקה אתכם כשכירים ואין בין הצדדים יחס עובד-מעביד"
השליחים גם יכולים לבחור איפה לעבוד, ופשוט הולכים לאחד האזורים החמים שבהם יש מסעדות, פותחים את האפליקציה ומחכים לקריאה שתצוות אותם למשלוח אחד, שניים או אפילו שלושה במקביל, אם יש להם מזל.
החברה מבטיחה תשלום מינימלי של 40 שקל לשעה גם אם הוולטרים לא עשו אף משלוח במהלך השעה שבה "התייצבו" לעבודה. אם הם כן ביצעו שליחות בפועל, התשלום הוא 20 שקל למשלוח של 1.5 ק"מ, או 23-26 שקל למשלוחים ארוכים יותר, ותוספת של 100 שקל לעבודה של לפחות 40 שעות במהלך שישי שבת.
השליחים עובדים עם כלי הרכב שלהם, ולא מקבלים החזרי הוצאות. זה יכול להיות אופניים חשמליות, רגילות, קורקינטים או טוסטוס ממונע.
החברה מספקת רק את החולצה והתיק, ואליה מדגיש שחייבים ללבוש אותה, להיות שירותיים ולא אלימים כלפי הלקוחות. הפרה של התנאי הזה תגרור הפסקת התקשרות עם החברה.
הכל טוב ויפה, וכאמור, בחודשים האחרונים השליחים אכן יכלו להרוויח סכומים יפים. אלא שהשליחים של וולט הם לא עובדים של וולט, והחברה מדגישה את זה באובססיביות ובאותיות קידוש לבנה בפונט גדול ומודגש, מצוין על כל עמוד בהסברים על ההתקשרות וכמובן גם בחוזה העבודה:
"חשוב להדגיש כי חברת וולט לא מעסיקה אתכם כשכירי החברה ואין בין הצדדים יחס של עובד ומעביד".
העובדה הזו לא נתונה למיקוח, ברוכים הבאים לכלכלת החלטורה (Gig Economy). כדי להתחיל לעבוד בחברה בכל זאת, אליה מסביר שיש שלוש אפשרויות:
1. לפתוח תיק עצמאי, וזה אומר שצריך לעבור במס הכנסה, מע"מ, וביטוח לאומי, ואליה ממליץ על רואה חשבון מסוים שעוזר בתהליך הזה.
2. לעבוד דרך חברה קיימת, עסק משפחתי נניח, כך שוולט תעביר את הכסף לשם.
3. לעבור דרך חברה שתעסיק את השליח מבחינה פורמלית (אך כמובן, לא בפועל), תנכה מס הכנסה וביטוח לאומי, ותעביר לעובד את הנטו עם תלוש שכר כחוק. וולט ממליצה על שתי חברות שעושות זאת, "גט מוטו" ו"עצמאי שכיר". התענוג הזה עולה כ-5% מההכנסה החודשית ואין תנאים סוציאליים. מי שבוחר, יכול להפריש בעצמו את כל הסכום לחסכון לטווח ארוך (אין ⅔ הפרשת מעסיק). בשורה התחתונה, גם חברות ההעסקה בכאילו יחתימו לרוב את העובד על סעיף שקובע כי אין יחסי עובד מעביד בינו לביניהן.
אליה אומר לשליחים לעתיד ש"אתם לא שכירים, אבל אנחנו איתכם בתהליך", וזה נחמד מאוד מצדו. אבל בפועל, הוא מעביר את כל ההתעסקות עם המע"מ ומס הכנסה וביטוח לאומי למשוחררי צבא בני 20 ומשהו, או סתם שולח אותם למעין "מעסיקי קש", שיגזלו מהם 5% מהכסף כמעין דמי תיווך או שירות. על ביטחון תעסוקתי וזכויות סוציאליות אין מה לדבר.
"ההסכם הזה בעייתי על דרך של 'כשר אבל מסריח'. זה מצטייר לכאורה כמו פרילנסר פיקטיבי", אומר עו"ד אמיר בשה, המתמחה בדיני עבודה.
"מבחינתי הם עובדים, מה שקובע זה מהותם של היחסים בין הצדדים ולא ההגדרה שהצדדים נותנים להם", הוא מוסיף. מומחים אחרים ששוחחנו איתם חזרו על ההערכה הזו, שבית המשפט יוכל בעתיד לקבוע שיש יחסי עבודה, גם אם וולט תכתוב שאין.
וזה החלק הבעייתי בחברה הצעירה והחדשנית שוולט מתיימרת להיות. כי עד שהשליחים יתחילו לתבוע את זכויותיהם, ככל שהתשלום מספק כרגע, וכאמור הוא הולך ויורד בגלל ההצפה בשליחים, החברה בעצם חוסכת כאן עלות מעסיק שמוערכת ב-25% להפרשות פנסיוניות, דמי הבראה, ימי מחלה וחופשה ועוד.
זאת ועוד, חלק גדול מהשליחים – אם לשפוט לפי מראה עיניים – עושים את השליחויות על כלים שלא מצריכים רכישת ביטוח, כמו קורקינטים, אופניים חשמליים או רגילים.
אליה אחראי, בוגר ורציני דיו כדי להפציר בשליחים לעתיד "תעשו ביטוח תאונות אישיות או ביטוח שליחים, כדי שלא תהיו תלויים רק בביטוח לאומי אם תעברו תאונה".
אבל ספק רב אם אפילו אחד מהשליחים שעובדים על קורקינטים ואופניים שילם את העלות השנתית של ביטוח שליחים בגובה 3,500 שקל. גם על עלות הקסדות, ההוצאות והתיקונים של כלי הרכב השליחים לא יכולים להזדכות.
לשם השוואה, עובדי החברה המתחרה הוותיקה "תן ביס", יכולים לעבוד על אופניים או אופנוע של החברה, כולם מקבלים קסדות, ביטוח תאונות והם שכירים של החברה, על כל המשתמע מכך. הם מקבלים רק 37.50 שקל לשעה, אבל אחד מהם אומר שהוא "מעדיף לוותר על הכסף שיכולתי להרוויח בוולט כדי שיהיה עם מי לדבר כשצריך. אני מעדיף ליפול על הקרקע מאשר ליפול חזק".
כאמור, לעבודה בוולט יש עוד צד חדשני. בניגוד לעולם הישן, שבו השליחים קיבלו את ההזמנות מהטלפנים ויכלו לדעת מי בתור למשלוח, כאן האפליקציה היא זו שקובעת.
"יש כל מני תיאוריות קונספירציה על איך האפליקציה עושה את ההקצאה של ההזמנות, ולכל אחד יש תובנות משל עצמו לגבי המערכת", אומר לנו אחד השליחים של החברה.
בגלל שזה אלגוריתם, אין עם מי לדבר – ובמלים אחרות, אין שקיפות בחלוקת העבודה. העובדים גם לא יודעים איך בדיוק האלגוריתם מדרג אותם.
תגדיר "עובד"
העובדים של וולט לא לבד. "אובר" הגדולה אמנם לא נכנסה לשוק הזה בארץ, שמהווה חלק נכבד מפעילותה ברחבי העולם, אבל עובדי השליחויות של "גט" ואוספי הקורקינטים להשכרה מועסקים באופן הזה. צורת ההעסקה הזו של השליחים צפויה להתרחב עם כניסתה של "אמזון" לפעילות מקומית והדרישה הגוברת לשירותי משלוחים.
בעולם הגדול, עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות באובר, ליפט ובשלל אפליקציות אחרות זוכים לסיקור נרחב, ובמדינות מסוימות בארה"ב הכירו בהם כעובדים לכל דבר.
"בעולם החלה פסיקה לעובדי פלטפורמות לפני כארבע שנים, ואילו בארץ עדיין אין פסיקה, זו קרקע לא חרושה", מבהיר פרופ' גיא מונדלק, מומחה לדיני עבודה מאוניברסיטת ת"א. "המקרה של 'טאסק ראביט', שמציעים שירותים וכל אחד קובע לעצמו את התמחור, למשל, שונה מאפליקציה שאדם צריך לתת שעות בתמחור שקובעת האפליקציה".
לדבריו, יש מקרים בעולם שהכירו ביחסי עובד-מעסיק, כמו בחלק ממדינות ארה"ב לגבי אובר, למשל, ויש מדינות שדחו את ההכרה. בבריטניה הכירו בהסכם הקיבוצי לעובדי הרמס. "המבחן של מי הוא עובד, מורכב מכמה תתי-מבחנים, בהם מי קובע את השכר, מידת השליטה שיש למעסיק בעובד, אופן הרישום, מה כתוב בחוזה ומי מביא את הכלים", הוא מוסיף. "בדרך שבה אתה מתאר את זה, לגבי החברה הזו, מנסים לנתק את הזיקות של יחסי עובד מעסיק בהתקשרות".
במלים אחרות, הקביעה הסופית תצטרך לשקול את ההיבטים של ההעסקה, שחלקם מושכים לכיוון של הכרה בהעסקה, ואחרים לכיוון של דחיית ההכרה.
ד"ר יצחק ספורטא, אוניברסיטת ת"א: "עובדים זה 'בעיה'. דרך אחת להיפטר מהם זה אוטומציה והדרך השנייה זה העסקה עקיפה. מעסיק מעדיף לא לשלם שכר בתלוש עם כל ההטבות, אז מעדיפים פרילנסרים"
מונדלק טוען שהמחוקק צריך להרחיב את תחולת ההגדרה של מי נחשב לעובד, ולתת לעובדי הפלטפורמות את זכויותיהם, באופן יחסי להיקף העבודה.
לדבריו, יש גם אפשרות נוספת, והיא שהעובדים יתחילו להתארגן מול צורות ההעסקה האלה, שמנטרלת את היכולת של עובדים ליהנות מזכויותיהם.
הצורך בחקיקה עולה גם מדבריו של ד"ר יצחק ספורטא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "עולם העבודה משתנה וצריך הגדרות חדשות עם הגנות לסוגים חדשים של עובדים, גם לדרגות הביניים, ולא לפי הדיכוטומיות הישנות של פרילנסר ועובד, אלא להגן על עובדים שלא הולכים למפעל כל יום במשך 30 שנה".
המקרה של וולט מרחיק את הסיכוי להכרה ביחסי העבודה לפי החוק הקיים, אומר ספורטא. "אם אתה עובד עם הרכב שלך ומשלם עליו ביטוח, כבר מנעו ממך את האפשרות להיות מוגדר כעובד. ואז אם יש תאונה, זו לא תאונת עבודה שיש בה הטבות לעובד. מונעים מהאנשים גם את המחשבה שהם עובדים כדי שלא יתבעו, בית הדין לא רודף אחרי אנשים, צריכים לבוא אליו, ולכן צריך דיון ציבורי וחקיקה כדי לתת כיוון.
"עובדים זה 'בעיה'. דרך אחת להיפטר מהם זה אוטומציה, והדרך השנייה זה העסקה עקיפה. מעסיק מעדיף לא לשלם שכר בתלוש עם כל ההטבות, החל מחופשה שנתית ועד פיצויי פיטורים, דמי מחלה וחובת פנסיה, וזה רק חלק מהדברים, אז מעדיפים פרילנסרים.
"פעם זו הייתה עבודה לאמנים, או כאלה שבאמת הולכים ממקום למקום ולא עובדים במקום אחד והרחיבו את זה, עד שבאה חברה כזו שאומרת 'אני מעסיקה מאות עובדים אבל לא מעסיקה אף אחד'. חברות ה-disruptive האלה מיתממות, כמו פייסבוק שאומרת 'אני רק תשתית', ובעצם קובעת כל מה שמתפרסם שם.
"אם אתה עובד עם הרכב שלך ומשלם עליו ביטוח כבר מנעו ממך את האפשרות להיות מוגדר כעובד. ואז אם יש תאונה זו לא תאונת עבודה שיש בה זכויות לעובד. מונעים מהאנשים גם את המחשבה שהם עובדים"
"החברות האלה מכירות את החוק טוב מאוד, וידוע שאם המעסיק נותן כלי עבודה זה סימן שאתה עובד. הן גם אומרות 'תעבוד מתי שאתה רוצה', אבל משתמשות במניפולציות של להביא אותך מתי שהן רוצות".
בפינלנד ובריטניה לא נשארו אדישים
ההתנהלות של וולט ודומותיה לא נשארה ללא תגובה מצד השליחים. בבריטניה ובפינלנד קמה התארגנות תחת ההאשטג justice4couriers# (צדק לשליחים). מנהלי הקמפיין מארגנים את השליחים המועסקים בשתי חברות ספציפיות, וולט ו-Foodora.
למרות שחברת וולט פועלת בכ-15 מדינות באירופה, משום מה בפוסטים האחרונים של הקמפיין לאיגוד השליחים, אנשיו בוחרים לתייג באופן ספציפי את "וולט ישראל". אולי זה בגלל שהשמועות על ההצלחה בתל אביב הגיעו לפינלנד.
בצ'ט שקיימתי עם אחד הפעילים, הוא אמר לי ש"וולט גייסה לאחרונה כ-140 מיליון יורו כדי להתרחב בעולם, אבל עדיין לא מצאה לנכון לרכוש ביטוח לשליחים. זה הולך השתנות, זכויות העובדים לא יוכלו להירמס על ידי העסקה כוזבת של פרילנסרים כביכול (fake freelancing)".
קמפיין השליחים הזה מופנה כאמור לשתי חברות מסוימות, אך פועל בשיתוף עם עובדים בשלל פלטפורמות שליחויות, שגם להן יש ארגון בינלאומי, ובין השמות הבולטים בהקשר הזה אפשר למנות את "אובר איט", "דליברו" ו"הרמס".
לכל אפליקציה אמנם יש מאפיינים ייחודיים, שהמשותף ביניהם הוא שהעובדים לא זוכים להיות מועסקים, ובמקרים מסוימים גם חותכים להם את השכר השעתי ללא התראה, כפי שוולט ו-foodora עשו בקיץ שעבר, לפי מנהלי הקמפיין.
בניגוד לוולט ישראל, עובדי הפלטפורמות בעולם יכולים למצוא עצמם ללא שכר שעתי כלל, במקרה שאין עבודה. צריך לקוות שהפרקטיקה הזו לא תגיע גם לכאן.
הקמפיין מוחה על כך ש"השליחים נושאים באחריות של עובדים מבלי לקבל את הזכויות הבסיסיות, כמו הגנות מפני פיטורים עונתיים, חופשת מחלה וביטוח".
עוד נאמר שם, כי רבים מהשליחים הם מהגרים, שנחשבים לפגיעים במיוחד, וממילא אינם מקבלים חופשות לידה או מחלה, כאמור. "במקרה של תאונה השליחים נשלחים לדרכם בלי תמיכה מהחברה".
כמו בישראל, גם באירופה נאמר שהשליחים צריכים לשלם על אחזקת הרכבים וחשבון הטלפון, והחברה חוסכת על חשבונם גם את ה-25% שאמורים לממן הפרשות לפנסיה ותנאים סוציאליים.
הקמפיין של השליחים מדגיש שאין בעיה להשאיר את האופציה של העסקה כפרילנסר, אבל דורש מהחברה לתת גם את האפשרות להיות שכיר.
קמפיין השליחים באירופה דורש מהחברה להקצות להם מקום וזמן להפסקות אוכל, שירותים ומקום לאחסן ציוד אישי. בהקשר הזה הם מציינים את מזג האוויר הקטלני בחורף של אירופה, שמצריך אגירת קלוריות וזמן להתחממות. בנוסף, הם דורשים זיכוי על הוצאות תחזוקה ודלק, וזה כולל גם שליחים במכוניות.
לבסוף, הדרישה העיקרית היא שהחברה תרכוש ביטוח תאונות לשליחים ותשלם להם ימי מחלה. גם שליחים ששוחחנו איתם בתל אביב, אומרים כי "רכישת ביטוח לשליחים צריך להיות תנאי הכרחי בהעסקה. מן הנכון וראוי שיהיה דבר כזה".
לנוכח הסיכון שהם לוקחים, הרי שבסך הכל זו דרישה בסיסית והגיונית מאוד.
תגובת וולט
במהלך הכנת הכתבה הפנינו שלוש שאלות מרכזיות לדוברת חברת וולט. להלן תשובותיה:
1. מדוע אינכם מאפשרים העסקה ישירה?
"המודל הקיים מאפשר לנו לתת לשליחים את רמת החופש והגמישות שבה הם מעוניינים ועל ידי כך היא רלוונטית למגוון רחב של אנשים, החל מאלו המחפשים משרה מלאה ועד סטודנטים המעוניינים לעבוד מספר מצומצם של שעות כדי להשלים הכנסה.
"מודל העסקה ישיר דורש מאיתנו בניית משמרות קבועות מראש ודרישה מהשליחים לעבוד מספר שעות שתואם לכך, ובזאת מונע מהם את הספונטניות והיכולת לעבוד כל שבוע במתכונת שונה.
"אין בכוונת המודל הזה לחסוך בעלויות, שכן אנחנו משלמים לשליחים שכר הוגן וגבוה. השליחים שעובדים איתנו מרוויחים בממוצע 80 שקלים בשעה".
2. למה אינכם רוכשים ביטוח לכל השליחים, גם אלה שעל אופניים?
"בשכר המשולם לשליחים מגולמות העלויות הנוספות שיש להם, אחת מהן היא הביטוח אותו הם מחויבים לעשות על פי ההסכם איתנו.
"כשנכנסנו לשוק גילינו שלא קיים בישראל ביטוח תאונות עבודה עבור עובדים על אופניים ולכן פעלנו בשיתוף פעולה עם חברת ביטוח אשר בנתה פוליסה עבורם במחיר מיוחד לעובדי וולט".
3. מדוע אינכם רוכשים קסדות לשליחים?
"קסדה היא דבר שדורש מדידה והתאמה אישית על מנת להבטיח את בטיחות הרוכב. אין ביכולתנו לעשות את ההתאמה הזאת ולכן כל שליח רוכש זאת עבור עצמו. גם חברות משלוחים שמעסיקות עובדים באופן ישיר (לדוגמה דומינו'ס, פיצה האט) לא מספקות קסדות והשליחים צריכים לרכוש קסדה עבור עצמם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם