נפתלי בנט הוא אלמוני עבור מרבית העולם. בישראל הוא מוכר פחות מעשור, ובבירות השונות – וושינגטון, לונדון, בייג'ינג ומוסקבה – מלקטים כעת כל פרט אינפורמציה עליו.

מיהו אותו צעיר בן 49, שהיה ראש הסגל של בנימין נתניהו ועומד להיכנס הערב ללשכת ראש הממשלה? אגב, זה לא שיאיר לפיד הוא בעל מוניטין עולמי; גם הוא אנונימי עבור מרבית העולם. אך בנט הוא הראשון.

הדבר המרכזי אותו צריכים לתפוס בעולם כולו, ואולי גם בתוך ישראל, הוא אלמנט השינוי. המילה הזו הודבקה לקואליציה שהתהוותה פה בשבועות האחרונים. אבל השינוי עמוק מאוד, יותר ממה שניתן להבין כעת.

יושב ראש ימינה, נפתלי בנט, במסדרונות הכנסת, 7 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

זהו שינוי דורי. מנתניהו בן ה-72, יליד 1949, ישראל מדלגת לדור ההייטק והתקשורת. בין בנט לנתניהו נפרשות 23 שנים. בין לפיד לנתניהו – 14. כך גם הפערים עם מרבית המנהיגים החדשים. הצעיר מבין ראשי המפלגות הוא מנסור עבאס, בן 47. מכל השרים המיועדים, רק אדם אחד הן בן-מחזור של נתניהו: שר התפוצות המיועד נחמן שי, בן ה-74.

מנסור עבאס הפך במהרה לאשף תקשורת. את מסיבות העיתונאים שלו כיוון לשעה 20:00 בערב. בכפר המכבייה היה לפוליטיקאי היחיד שהקפיד לחתוך את הלובי, בדרכו פנימה והחוצה, העיקר לעבור דרך העיתונאים

נתניהו נתפס, במשך כל השנים, כאשף המדיה והתקשורת, ורבים ממחליפיו צמחו ממקצועות המדיה – לפיד, מרב מיכאלי, ניצן הורביץ וגדעון סער – והם אינם נבוכים מכך. הם כותבים פוסטים ארוכים בפייסבוק, נוהגים לדבר למצלמה בקטעי וידאו, ולמרות שהמנהיג המבוגר מאמץ כל מדיה חדשה תוך דקה, הם דולקים אחריו.

בעשור האחרון לא היה לאיש מהם את האמצעים הגדולים שהיו בידיו של נתניהו. לשכות מנופחות, תקציבים עצומים, קול השלטון. ואף על פי כן, אף אחד מהם לא נותר חייב. לפיד משתמש בכישורי הכתיבה והביטוי שלו. בנט "ירד אל העם" אינספור פעמים בתדרוכי זום, בסיורים בשטח, בקטעי וידאו ובמסיבות עיתונאים. מיכאלי הכניסה אל הסלון שלה את המצלמה עם תדרוכי סיכום השבוע המפורסמים.

יושב ראש רע"ם, מנסור עבאס, במליאת הכנסת, 26 באפריל 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אפילו עבאס, הצעיר בחבורה, הפך לאשף תקשורת במהרה. את מסיבות העיתונאים שלו כיוון לאומה בשעה 20:00 בערב. בכפר המכבייה הוא היה לפוליטיקאי היחיד שהקפיד לחתוך את הלובי, בדרכו פנימה והחוצה, העיקר לעבור דרך העיתונאים ולהותיר את הרושם הנחוץ.

ועוד אלמנט אחד ששווה להתעכב עליו בקפיצה הדורית שאנו עומדים לחוות בימים הקרובים: כולם היו בניו.

נתניהו נהג לזלזל בארבעת ראשי כחול לבן לשעבר, גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי. כמה ראשים נחוצים כדי להחליף ראש ממשלה אחד? הוא צחק. אך הדור הבא של הפוליטיקה הישראלית לא צוחקים עתה; הם לגמרי רציניים

נפתלי בנט היה ראש הסגל של נתניהו; איילת שקד הייתה ראשת הלשכה. אביגדור ליברמן היה מנכ"ל הליכוד, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של נתניהו, ויועץ בכיר ושותף ברשימה המאוחדת של הליכוד וישראל ביתנו בבחירות 2013.

יושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, במסדרונות הכנסת, 31 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בני גנץ היה הרמטכ"ל תחת נתניהו – וכמובן ראש הממשלה החליפי בממשלה היוצאת. לפיד, שר האוצר בממשלתו ב-2013. סער היה מזכיר הממשלה של נתניהו ושר בכיר בממשלותיו. ואפשר להמשיך עוד ועוד: זאב אלקין, יועז הנדל, צבי האוזר. כל היסודות של הקואליציה הבאה צמחו בבית מדרשו של נתניהו, למדו את הטריקים והשטיקים, איך לזהות את השקרים והמניפולציות.

זהו הדור הבא של המנהיגים, והם שרדו ונמצאים פה בזכותו של נתניהו – ובגללו. חלקם אותרו אצלו ככישרונות צעירים וקודמו. אחרים פגשו בו בגלל יד המקרה. אבל נמאס להם לחסות בצלו. נתניהו הוא מנהיג שלא ידע לחלוק תהילה, לא הסכים להאציל סמכויות, לא נתן יד חופשית לפעולה. כעת, אחרי הרבה מאוד שנים, הריכוזיות והאגוצנטריות שלו מורידה אותו מן הבמה.

כולם היו בניו: בנט היה ראש הסגל של נתניהו; שקד – ראשת הלשכה. ליברמן היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. גנץ היה הרמטכ"ל תחת נתניהו; לפיד שר האוצר בממשלתו ב-2013. סער היה מזכיר הממשלה של נתניהו

נתניהו נהג לזלזל בארבעת ראשי כחול לבן לשעבר, גנץ, לפיד, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי. כמה ראשים ביחד נחוצים כדי להחליף ראש ממשלה אחד? הוא צחק. אבל הדור הבא של הפוליטיקה הישראלית, המגיע מכל קצוות הקשת הפוליטית, לא צוחקים עתה; הם לגמרי רציניים.

מפלגה אחת, עם 35 מנדטים בשיא, שלושה רמטכ"לים ושר בכיר, לא הצליחה להחליף מנהיג אחד? ובכן, הדור הבא, הכולל שמונה מנהיגים מגוונים ושונים, רבים מהם בני חסותו לשעבר, מתיימרים לעשות זאת ואין להם כוונה שרק אחד מהם יהיה מנהיג יחיד ומיוחד, שרומס את כל שותפיו. הם עומדים לעשות זאת כקבוצה.

ראשי כחול לבן – גבי אשכנזי, משה יעלון, יאיר לפיד ובני גנץ – במסיבת עיתונאים ב-18 במרץ 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

יש מי שיגיד שבהנהגה של מדינה, אין קבוצתיות. זה לא ייתכן ולא יחזיק מעמד. הם אומרים, "הניסוי הפוליטי-סוציולוגי הזה יבוא על חשבון כולנו". אולי זה נכון, ואולי זה ייקח זמן, אבל גם פה יש קפיצה של דור. הדור החדש של המנהיגים שואף כיום לעבוד כקבוצה. מלאכת גיבוי וסולידריות שתהיה שונה מאוד מהאופן בו נתניהו הפוליטיקאי דרס ומחץ כל מי שצמח סביבו.

זה לא סוף פסוק. ההבדלים האישיותיים בין דור ההמשך לדור היוצא, דור נתניהו, יכתיבו למדינה עוד תהפוכות רבות. נתניהו לא גמר אומר. הוא עשוי לחזור במהרה. זה איש אחד לבד, של הדור היוצא, מול קבוצה צעירה ונחושה.