אירועי התקופה האחרונה בערים המעורבות, כמו גם ביישובים הערביים וביישובים היהודיים, מעידים שלמרות כל המילים היפות וחרף המאמצים קיים עדיין שסע עמוק בחברה הישראלית בין יהודים וערבים. גם אם מדובר בקומץ, הרי שמדובר בקומץ רעשני ומאיים. מה עוד שהאירועים הללו עלו בחיי אדם. מבלי להיכנס לסיבות שהובילו להתפרצות של האירועים האלימים, נדמה כי חשוב מאוד שנפעל לאיחוי השסע שנתגלה כעת בכל עוצמתו, כי למרבה הצער ראינו מה היו תוצאותיו ומהו פוטנציאל ההרס העצור בו לחברה הישראלית כולה.

מבלי להיכנס לסיבות שהובילו להתפרצות האירועים האלימים, חשוב מאוד שנפעל לאיחוי השסע שנתגלה כעת בכל עוצמתו, כי ראינו מה היו תוצאותיו ומה פוטנציאל ההרס העצור בו לחברה הישראלית כולה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בימים הראשונים לאחר פרוץ האירועים האלימים נפגשו מנהיגים מקומיים ודנו בדרכים לשנות את המצב ולבחון את הדרכים הנכונות להרגיע את השטח ולמנוע הסלמה נוספת ביחסים בין ערבים ויהודים. היה זה צעד מרשים וחשוב, אך לא מספק. עתה הגיעה העת לבחון מהן הדרכים הנכונות להביא לשינוי שורשי – לא פלסטר, אלא פתרון שיהיה הרבה יותר יסודי, עמוק ומהותי. כל שינוי שכזה מתחיל בחינוך.

רק חינוך מגיל צעיר, הכולל היכרות ישירה ובלתי אמצעית של האחד את האחר, יסייע למנוע מתופעות שוליים להרים ראש. רק מפגשים פיזיים, משחקים יחד וביצוע פעולות משותפות יסייעו לילדים של היום להיות בני נוער ובהמשך בוגרים קשובים יותר אחד לצרכים של האחר, ויאפשרו להכיר איש את רעהו, את המסורות, האמונות והערכים, ולדעת כי ניתן לחיות ביחד.

כל אדם החי במדינת ישראל יודע, כי קיימות כאן מספר קבוצות בעלי מאפיינים שונים, שרוצות וצריכות לגור ביחד, איש איש באמונתו.

מוטב היה לו כל הסיסמאות שנזרקו לאוויר באולפנים בימים האחרונים, וכל ההצהרות שהושמעו ע"י ראשי רשויות ומנהיגי ציבור, יתכנסו לתוכנית מעשית מובנית, מתוחמת בזמן וביעדים מדידים. זו עת למעשים ולא לדיבורים. רק היכרות של האחד את האחר תמנע אירועים דומים כאלו בעתיד. ניתן להצטער שפעולות חינוך מעין אלו לא נעשו בצורה מספקת בעבר, אך נחיצותן איננה מוטלת בספק. כל יום שעובר הוא יום שבוזבז ולא ישוב עוד.

רק היכרות של האחד את האחר תמנע אירועים דומים כאלו בעתיד. ניתן להצטער שפעולות חינוך מעין אלו לא נעשו בצורה מספקת בעבר, אך נחיצותן איננה מוטלת בספק. כל יום שעובר הוא יום שבוזבז ולא ישוב

ראשי הציבור חייבים לדרוש ממנהלי החינוך במשרד החינוך, בשלטון המקומי ובמערכות החינוך השונות, לצאת מיד וללא דיחוי בתוכנית מוסדרת ומקיפה לחינוך לחיים משותפים. אחרת נחמיץ ולא ניתן מענה לקריאת ההשכמה הכואבת שהייתה כאן בימים האחרונים וניתקל בתופעות חמורות מאלו בתוך זמן קצר. ואז, לא נוכל לומר שלא ידענו.

ארנון דיסקין מכהן כיו"ר עמותת ניר העוסקת בגישור בין תרבויות באמצעות טכנולוגיה.

בישראל, מספר האנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder, ASD) נמצא במגמת עלייה מתמדת. תופעה זו יוצרת לחץ גובר על המערכות הציבוריות והממשלתיות לספק שירותים מותאמים לאוכלוסייה זו, ובמיוחד בתחום הדיור החוץ-ביתי בקהילה.

נכון לשנת 2020, זוהו כ-19,000 אנשים על הרצף האוטיסטי בישראל. מתוך מספר זה, על פי נתונים עדכניים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, רק כ-1,661 קיבלו שירותי דיור חוץ-ביתיים. כלומר, פחות מ-10% מהאנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בישראל זוכים בפועל לשירותי דיור במסגרת חוץ-ביתית. בשנת 2022 נרשמו כבר 57,233 אנשים מוכרים על הרצף האוטיסטי.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

בזמן שהייתי שגרירת ישראל במדינות הבלטיות (לטביה, ליטא ואסטוניה), בוריס דקיינידזה, יהודי בן 32 מגיאורגיה שהיה מנהיג "הבריגדה הווילנאית", הורשע בהזמנת רצח עיתונאי שחקר את מעלליו.

העד העיקרי נגדו היה מי שסחט את ההדק, אך למרות הבעייתיות בכך ערעורו נדחה והוא הוצא להורג בירייה לעורפו. בכך היה לאדם האחרון שהוצא להורג בליטא, אשר הייתה אז, ב-1995, בהליכי הצטרפות למוסדות אירופיים-דמוקרטיים ונדרשה להתאים את עצמה לכללים המקובלים בקרב מדינותיהם.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.