אירועי התקופה האחרונה בערים המעורבות, כמו גם ביישובים הערביים וביישובים היהודיים, מעידים שלמרות כל המילים היפות וחרף המאמצים קיים עדיין שסע עמוק בחברה הישראלית בין יהודים וערבים. גם אם מדובר בקומץ, הרי שמדובר בקומץ רעשני ומאיים. מה עוד שהאירועים הללו עלו בחיי אדם. מבלי להיכנס לסיבות שהובילו להתפרצות של האירועים האלימים, נדמה כי חשוב מאוד שנפעל לאיחוי השסע שנתגלה כעת בכל עוצמתו, כי למרבה הצער ראינו מה היו תוצאותיו ומהו פוטנציאל ההרס העצור בו לחברה הישראלית כולה.

מבלי להיכנס לסיבות שהובילו להתפרצות האירועים האלימים, חשוב מאוד שנפעל לאיחוי השסע שנתגלה כעת בכל עוצמתו, כי ראינו מה היו תוצאותיו ומה פוטנציאל ההרס העצור בו לחברה הישראלית כולה

בימים הראשונים לאחר פרוץ האירועים האלימים נפגשו מנהיגים מקומיים ודנו בדרכים לשנות את המצב ולבחון את הדרכים הנכונות להרגיע את השטח ולמנוע הסלמה נוספת ביחסים בין ערבים ויהודים. היה זה צעד מרשים וחשוב, אך לא מספק. עתה הגיעה העת לבחון מהן הדרכים הנכונות להביא לשינוי שורשי – לא פלסטר, אלא פתרון שיהיה הרבה יותר יסודי, עמוק ומהותי. כל שינוי שכזה מתחיל בחינוך.

רק חינוך מגיל צעיר, הכולל היכרות ישירה ובלתי אמצעית של האחד את האחר, יסייע למנוע מתופעות שוליים להרים ראש. רק מפגשים פיזיים, משחקים יחד וביצוע פעולות משותפות יסייעו לילדים של היום להיות בני נוער ובהמשך בוגרים קשובים יותר אחד לצרכים של האחר, ויאפשרו להכיר איש את רעהו, את המסורות, האמונות והערכים, ולדעת כי ניתן לחיות ביחד.

כל אדם החי במדינת ישראל יודע, כי קיימות כאן מספר קבוצות בעלי מאפיינים שונים, שרוצות וצריכות לגור ביחד, איש איש באמונתו.

מוטב היה לו כל הסיסמאות שנזרקו לאוויר באולפנים בימים האחרונים, וכל ההצהרות שהושמעו ע"י ראשי רשויות ומנהיגי ציבור, יתכנסו לתוכנית מעשית מובנית, מתוחמת בזמן וביעדים מדידים. זו עת למעשים ולא לדיבורים. רק היכרות של האחד את האחר תמנע אירועים דומים כאלו בעתיד. ניתן להצטער שפעולות חינוך מעין אלו לא נעשו בצורה מספקת בעבר, אך נחיצותן איננה מוטלת בספק. כל יום שעובר הוא יום שבוזבז ולא ישוב עוד.

רק היכרות של האחד את האחר תמנע אירועים דומים כאלו בעתיד. ניתן להצטער שפעולות חינוך מעין אלו לא נעשו בצורה מספקת בעבר, אך נחיצותן איננה מוטלת בספק. כל יום שעובר הוא יום שבוזבז ולא ישוב

ראשי הציבור חייבים לדרוש ממנהלי החינוך במשרד החינוך, בשלטון המקומי ובמערכות החינוך השונות, לצאת מיד וללא דיחוי בתוכנית מוסדרת ומקיפה לחינוך לחיים משותפים. אחרת נחמיץ ולא ניתן מענה לקריאת ההשכמה הכואבת שהייתה כאן בימים האחרונים וניתקל בתופעות חמורות מאלו בתוך זמן קצר. ואז, לא נוכל לומר שלא ידענו.

ארנון דיסקין מכהן כיו"ר עמותת ניר העוסקת בגישור בין תרבויות באמצעות טכנולוגיה.

הצלחנו לבלבל את כל העולם עם הישראבלוף שלנו בגדה המערבית. כשזה מתאים לישראל, הגדה נמצאת בישראל. זה המצב כאשר ישראל רוצה שליטה ביטחונית מהנהר ועד לים. זה המצב כאשר היא רוצה שיהודים יוכלו להתיישב בכל מקום בארץ ישראל. זה המצב כאשר היא בונה עיירות בעיקר עבור אותם יהודים בלבד (זה לא אפרטהייד!). זה המצב כאשר היא מאפשרת לישראלים שגרים באותן עיירות להצביע בבחירות לכנסת (למרות שישראלים החיים בחו"ל לא יכולים). אז, הגדה היא חלק מישראל ומי שאומר אחרת הוא שמאלני בוגד.

הצלחנו לבלבל את כל העולם עם הישראבלוף שלנו בגדה המערבית. כשזה מתאים לישראל, הגדה נמצאת בישראל ומי שאומר אחרת הוא שמאלני בוגד

אבל כשמתאים לישראל ההיפך, או אז הגדה לא נמצאת בישראל. הדיכוי של הפלסטינים, מערכות המשפט השונות ליהודים וערבים (זה לא אפרטהייד!), הממשל הצבאי – כל אלו אינם בישראל. זו הגישה כאשר ישראל רוצה להיות ביורוליג ובאירווויזיון. זו הגישה כאשר ישראל רוצה ליהנות מנסיעות ללא ויזה לאיחוד האירופי. זו הגישה כאשר היא רוצה סחר חופשי ולהיות החברה הכי טובה של ארצות הברית (גם אם טראמפ אינו נשיא). וזו הגישה כשהיא רוצה תיירים שיבואו למכה ליברלית תומכת להט"ב, מעין אמסטרדם על חופי הים התיכון. אז הגדה ממש לא בישראל – ומי שמנסה שאומר אחרת הוא, שוב, שמאלני בוגד.

איך ישראל מצליחה לשמור את הכדור באוויר? אה, זה קל. היא אינה מספחת רשמית את הגדה המערבית. אבל היא כן עושה שם דברים שאף מדינה שפויה לא תעשה על אדמות שהיא לא סיפחה – כמו לבנות ערים.

כשמדובר בדברים המביכים – החרפה והזוועות – האי-סיפוח חשוב מאוד; זה הרי לא בישראל. כשמדובר בדברים הרצויים – ההתנחלויות והביטחון – אי-הסיפוח פחות חשוב. אנו מעמידים פנים שהגדה כן חלק מישראל. האמריקנים לא היו מעלים על דעתם לבנות ערי קבע בעירק או באפגניסטן; הם פראיירים. המוח היהודי שם לא ממציא פטנטים

לעולם אין ממש סבלנות להבין לעומק את הישראבלוף הזה.

לפני כמה ימים ספייק לי, בתפקידו כנשיא ועדת הפרס בקאן, דיבר המון שטויות לגבי האופן שבו לאמנים ואחרים בישראל אין חופש ביטוי. קמה זעקה: הוא מבלבל בין הגדה המערבית לישראל; איזה בור. איש לא טען אמנם שהגדה המערבית חופשית – אבל היא הרי איננה בישראל! לי באמת כנראה קצת בור בפרטי הסוגיה. אבל הוא יוצר סרטים מחונן והאינסטינקטים שלו לעיתים נדירות שגויים. הוא חשב על המהות העיקרית, לא על הפלפולים.

מאסר ליוצרים ישראלים? על מה לעזאזל ספייק לי מדבר https://t.co/OPjvK9VX8E pic.twitter.com/InqB4098WN

— Haaretz הארץ (@Haaretz) July 19, 2021

וכעת יש לנו את השערוריה החדשה עם הגלידה של בן אנד ג'ריס. הם מחרימים את ההתנחלויות! שוב קמה סערה, השניה במניין תוך שבוע, אבל בכיוון ההפוך ממש: כיצד הם מעזים להפלות בין אזורים שונים בישראל? יש להתייחס לכל ישראלי ולכל אזור במדינה בשוויון מלא! עכשיו הגדה המערבית היא כן חלק מישראל.

לפני כמה ימים ספייק לי דיבר שטויות על כך שלאמנים ואחרים בישראל אין חופש ביטוי. קמה זעקה: הוא מבלבל בין הגדה המערבית לישראל. ואז הגיעה שערוריית בן אנד ג'ריז ופתאום הגדה היא כן חלק מישראל

נשאלת השאלה כיצד יכול שטח אומלל זה להיות גם חלק מישראל וגם לא חלק מישראל? זה קַל. רשמית זה לא חלק מישראל. מעשית זה כן חלק מישראל (רק בשביל היהודים, שיהיה ברור. וזה לא אפרטהייד!).

זה כאילו לא ישראל. אתה הבנת את זה, ברוך?

מדי פעם יהודים טובים מהימין דורשים סיפוח, שיהרוס את כל הישראבלוף המתוחכם. רוב אלה לא נורא מתוחכמים: הם האמינו לבלוף של עצמם, או לא הבינו כלום מלכתחילה. חלקם חושבים שאם הסיפוח יוגבל רק לחלקים שישראל באמת רוצה, העולם והפלסטינים יקבלו את מפת הגבינה השוויצרית שתיווצר כניתנת לביצוע. החלקים שאינם מסופחים לא ייחשבו לישראל. הפלסטינים יסתדרו גם כאשר על כל יציאה לשדה או לשרותים יצטרכו להכנס ל"ישראל".

עד כה החלקים השפויים של הימין מנעו כל סיפוח, והישראבלוף עובד לא רע כבר 54 שנה. ישראל נמצאת ביורוליג ובאירוויזיון, נוסעים בלי ויזה, יש סחר בינלאומי חופשי ואפילו ביידן מחבק. בן אנד ג'ריס כנראה לא ישנו את זה (אלא אם כן זה יתפתח לחרם על כל חברה או זכיין ישראלי שסוחר בהתנחלות כלשהי).

העסק יתחיל לחרוק באמת רק כאשר הסטודנטים של היום, מתעבי האי-צדק, יהיו מנהיגי המערב, בעוד כ-25 שנה. ואז גם הדמוגרפיה תאמר את דברה: כאשר ההפרדה כבר לא תהיה אפשרית מרוב מתנחלים, נהפוך רשמית למדינה דו-לאומית עם זכויות אזרח למיליוני הפלסטינים. בלי "התקווה" ובלי חוק הלאום.

גורלם של היהודים בתרחיש הזה יהיה כנראה דומה לזה של הנוצרים בלבנון. גם הם היו טיפשים מכדי להסכים למדינה קטנה יותר עם רוב ברור לעמם, והלכו על קומבינות ופטנטים, והסוף ידוע, והוא יגיע גם יגיע.

העסק יתחיל לחרוק כשהדמוגרפיה תאמר את דברה: כאשר ההפרדה כבר לא תהיה אפשרית מרוב מתנחלים, נהפוך רשמית למדינה דו-לאומית עם זכויות אזרח למיליוני הפלסטינים. בלי "התקווה" ובלי חוק הלאום

בינתיים הכיבוש רק הורס את שמה הטוב של המדינה. לא נעים, אבל מבחינת רוב הישראלים גם לא נורא. הארגומנט נגד הביקורת הוא שיש דברים יותר גרועים בעולם, ולכן הביקורת אנטישמית. אכן יש, בסוריה וסין וסודן; אבל במועדון שישראל רוצה להשתייך אליו אין דברים כאלה. ומזווית מסויימת, באור בין-ערביים, הישראבלוף הוא בעצם חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית כולה.

מדוע איננו יכולים למנוע את האסון המתקרב, ובינתיים גם להנות מגלידה תעשייתית-אך-טעימה? חלקית בגלל שיש באמת בעיה ביטחונית בנסיגה מאזורי המותניים הצרות של ישראל.

אך בעיקר כי יצרנו מצב כה מורכב שרוב האנשים לא מצליחים להבין אותה. זה כולל את ספייק לי, זה כולל את מנכ"ל בן אנד ג'ריס וזה כולל חלק ניכר מהמצביעים הישראלים. הם נקראו לקלפי ארבע פעמים בשנתיים האחרונות, וזה היה ייצרי מאוד, וכמעט שלא דובר על הכיבוש. הסיכויים די טובים שהכיבוש יהרוס את המדינה הנחמדה שלהם – אבל הם לא יורדים לסוף העניין.

לפעמים זה עוזר לפשט עניינים.

לצמד הקומיקאים האמריקאי צ'יץ' וצ'ונג היה פעם מערכון שבו הם התווכחו מה זה שוכב שם על הכביש. הם בחנו את זה במגוון דרכים. בסוף אכלו מזה קצת ואז הגיעה ההארה:

“זה נראה כמו חרא של כלבים. זה מריח כמו חרא של כלבים. יש לזה טעם של חרא של כלבים. זה חייב להיות חרא של כלבים".

"טוב שלא דרכנו על זה!" הוסיף החכם מבין השניים.

הארגומנט נגד הביקורת הוא שיש דברים יותר גרועים בעולם, ולכן הביקורת אנטישמית. אכן יש, בסוריה וסין וסודן; אבל במועדון שישראל רוצה להשתייך אליו אין דברים כאלה

ישראל גם דורכת על זה, וגם אוכלת את זה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

למלך ירדן היו הישגים מדיניים וכלכליים במהלך ביקורו בוושינגטון אך ספק אם הם יסייעו לו לשמור על יציבות שלטונו. ירדן ממשיכה לתסוס מתחת לפני השטח נוכח המצב הכלכלי הקשה, מגיפת הקורונה והשלטון הדיקטטורי של בית המלוכה ההאשמי.

לעבדאללה מלך ירדן יש סיבות טובות להיות מרוצה מפגישתו ב-19 ביולי בבית הלבן עם הנשיא ביידן.

פגישת ביידן – עבדאללה | נשיא ארה"ב למלך ירדן בבית הלבן: "נהיה שם תמיד בשביל ירדן, אתם תמיד הייתם שם בשבילנו. מודה לו על מנהיגותו במזרח התיכון – זאת שכונה קשה"@BarShaffer pic.twitter.com/7G37cWF7c6

— כאן חדשות (@kann_news) July 19, 2021

הנשיא האמריקני עשה לו כבוד גדול והרעיף עליו מילים חמות לעיני המצלמות, הוא היה המנהיג הערבי הראשון שביידן אירח בבית הלבן מאז שהוא נכנס לתפקידו.

לעבדאללה מלך ירדן יש סיבות טובות להיות מרוצה מפגישתו עם הנשיא ביידן, שעשה לו כבוד גדול והרעיף עליו מילים חמות לעיני המצלמות. הוא המנהיג הערבי הראשון שביידן אירח בבית הלבן מאז כניסתו לתפקיד

המלך יחזור לירדן עם כמה הישגים מדיניים וכלכלים מביקורו בארה"ב.

1

מתנה אמריקנית של 500 אלף חיסונים נגד קורונה של חברת "פייזר" ותשלום ראשון במזומן מתוך מענק הסיוע הכלכלי האמריקני לירדן בסך 600 מיליון דולר.

2

תמיכה אמריקנית בחידוש מערך מטוסי ה-F-16 שבידי ירדן.

3

ארה"ב בוחנת ברצינות להקים בסיסי צבא בירדן שיסייעו בשמירה על השלטון ויציבותו.

4

קבירת תוכנית "עסקת המאה" ורעיונות הסיפוח, כל הרעיונות המדיניים של הנשיא טראמפ וצוותו הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה, הנשיא ביידן תומך בפיתרון שתי המדינות, דבר שמוריד מעל השולחן את הטענה של גורמי ימין בישראל כי ירדן היא "המולדת החלופית" של הפלסטינים ואין צורך בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

5

הכרה ותמיכה אמריקנית במעמדה של ירדן כאפוטרופוס של המקומות הקדושים בירושלים, דבר שמרחיק מאוד את השאיפה הסעודית ל"דריסת רגל" בהר הבית.

בעיות קשות מבית

השאלה הגדולה היא האם ההישגים של המלך עבדאללה בביקורו בארה"ב יספיקו לו להמשיך ולשמור על היציבות הפוליטית בירדן נוכח המשך המשבר הכלכלי הקשה ומגיפת הקורונה.

השאלה הגדולה היא האם ההישגים של המלך עבדאללה בביקורו בארה"ב יספיקו לו להמשיך ולשמור על היציבות הפוליטית בירדן נוכח המשך המשבר הכלכלי הקשה ומגיפת הקורונה

לפני כמה חודשים הופתע המלך כאשר המודיעין הירדני חשף ניסיון לקשור קשר נגדו ולזעזע את היציבות והביטחון בממלכה.

מאחורי קשר עמדו אחיו למחצה הנסך חמזה, שני בכירים ירדנים וכמה מהמנהיגים של השבטים הבדואים בדרום ירדן הממורמרים על בית המלוכה.

המלך עבדאללה אילץ את אחיו חמזה לחתום על הצהרת אימונים והכניס אותו למעצר בית הרחק מעין הציבור. מנהיגי השבטים הבדואים נעצרו ושוחררו לאחר אזהרה, ואילו שתי דמויות המפתח בפרשה ד"ר באסם עוודאללה, ראש הלשכה המלכותית לשעבר, והשריף חסן בן זיד בן משפחת המלוכה, המקורבים מאוד ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, הועמדו לדין. בית הדין לביטחון המדינה גזר על השניים בשבוע שעבר עונשי מאסר כבדים של 15 שנות מאסר כל אחד, מסר ברור לכל מתנגדיו של המלך עבדאללה.

המלך עבדאללה החל לפני נסיעתו לוושינגטון לחזר אחרי מנהיגי השבטים הבדואים בממלכה, הנאמנים לאחיו הנסיך חמזה, כדי לנסות ולקרבם אליו.

במקביל, הוא מינה את אחיו השני, הנסיך עלי בן חוסיין לתפקיד סגן המלך כדי לאותת שאין מחילה לאחיו המורד הנסיך חמזה וכי הסיפור שלו נגמר.

בנוסף לכך, המלך הקים ועדה מיוחדת שתעשה רפורמות משפטיות בחוק הבחירות ובחוק המפלגות כדי ליצור מראית עין שירדן היא מדינה ליברלית וכדי להרגיע את הרחוב הירדני התוסס.

הועדה היא בשלבי הדיונים הראשוניים, אבל אף אחד בירדן לא מאמין שייצא משהו מהקמתה, גורלה יהיה כגורל שאר הועדות בנושא שהמלצותיהן הושלכו לפח.

המלך עבדאללה ממשיך בשלטון הדיקטטורי כמו שאר מנהיגי ערב ומדכא ביד ברזל את מתנגדיו ומבקריו.

עבדאללה הקים ועדה כדי ליצור מראית עין שירדן היא מדינה ליברלית ולהרגיע את הרחוב הירדני התוסס. המלך עבדאללה ממשיך בשלטון הדיקטטורי כשאר מנהיגי ערב ומדכא ביד ברזל את מתנגדיו

המלך הצליח להרוס את התדמית האהובה של הנסיך חמזה ברחוב הירדני. הוא הפגין קשיחות ולא ראה אף אחד ממטר. למרות שד"ר באסם עוואדללה נושא דרכון אמריקני ונחשב ליועץ קרוב של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, הוא קיבל עונש מאסר כבד מאוד. פרקליטו טוען כי הוא הוכה ועבר עינויים בכלא.

כך שומרים על כס השלטון בירדן ועל זכויות האדם. למלך היו כמה הישגים במהלך ביקורו בוושינגטון, אך ספק אם זה יעזור לו לייצב את שלטונו בירדן, התסיסה נמשכת מתחת לפני השטח ומאיימת להתפרץ.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)