אירועי התקופה האחרונה בערים המעורבות, כמו גם ביישובים הערביים וביישובים היהודיים, מעידים שלמרות כל המילים היפות וחרף המאמצים קיים עדיין שסע עמוק בחברה הישראלית בין יהודים וערבים. גם אם מדובר בקומץ, הרי שמדובר בקומץ רעשני ומאיים. מה עוד שהאירועים הללו עלו בחיי אדם. מבלי להיכנס לסיבות שהובילו להתפרצות של האירועים האלימים, נדמה כי חשוב מאוד שנפעל לאיחוי השסע שנתגלה כעת בכל עוצמתו, כי למרבה הצער ראינו מה היו תוצאותיו ומהו פוטנציאל ההרס העצור בו לחברה הישראלית כולה.

מבלי להיכנס לסיבות שהובילו להתפרצות האירועים האלימים, חשוב מאוד שנפעל לאיחוי השסע שנתגלה כעת בכל עוצמתו, כי ראינו מה היו תוצאותיו ומה פוטנציאל ההרס העצור בו לחברה הישראלית כולה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בימים הראשונים לאחר פרוץ האירועים האלימים נפגשו מנהיגים מקומיים ודנו בדרכים לשנות את המצב ולבחון את הדרכים הנכונות להרגיע את השטח ולמנוע הסלמה נוספת ביחסים בין ערבים ויהודים. היה זה צעד מרשים וחשוב, אך לא מספק. עתה הגיעה העת לבחון מהן הדרכים הנכונות להביא לשינוי שורשי – לא פלסטר, אלא פתרון שיהיה הרבה יותר יסודי, עמוק ומהותי. כל שינוי שכזה מתחיל בחינוך.

רק חינוך מגיל צעיר, הכולל היכרות ישירה ובלתי אמצעית של האחד את האחר, יסייע למנוע מתופעות שוליים להרים ראש. רק מפגשים פיזיים, משחקים יחד וביצוע פעולות משותפות יסייעו לילדים של היום להיות בני נוער ובהמשך בוגרים קשובים יותר אחד לצרכים של האחר, ויאפשרו להכיר איש את רעהו, את המסורות, האמונות והערכים, ולדעת כי ניתן לחיות ביחד.

כל אדם החי במדינת ישראל יודע, כי קיימות כאן מספר קבוצות בעלי מאפיינים שונים, שרוצות וצריכות לגור ביחד, איש איש באמונתו.

מוטב היה לו כל הסיסמאות שנזרקו לאוויר באולפנים בימים האחרונים, וכל ההצהרות שהושמעו ע"י ראשי רשויות ומנהיגי ציבור, יתכנסו לתוכנית מעשית מובנית, מתוחמת בזמן וביעדים מדידים. זו עת למעשים ולא לדיבורים. רק היכרות של האחד את האחר תמנע אירועים דומים כאלו בעתיד. ניתן להצטער שפעולות חינוך מעין אלו לא נעשו בצורה מספקת בעבר, אך נחיצותן איננה מוטלת בספק. כל יום שעובר הוא יום שבוזבז ולא ישוב עוד.

רק היכרות של האחד את האחר תמנע אירועים דומים כאלו בעתיד. ניתן להצטער שפעולות חינוך מעין אלו לא נעשו בצורה מספקת בעבר, אך נחיצותן איננה מוטלת בספק. כל יום שעובר הוא יום שבוזבז ולא ישוב

ראשי הציבור חייבים לדרוש ממנהלי החינוך במשרד החינוך, בשלטון המקומי ובמערכות החינוך השונות, לצאת מיד וללא דיחוי בתוכנית מוסדרת ומקיפה לחינוך לחיים משותפים. אחרת נחמיץ ולא ניתן מענה לקריאת ההשכמה הכואבת שהייתה כאן בימים האחרונים וניתקל בתופעות חמורות מאלו בתוך זמן קצר. ואז, לא נוכל לומר שלא ידענו.

ארנון דיסקין מכהן כיו"ר עמותת ניר העוסקת בגישור בין תרבויות באמצעות טכנולוגיה.

הידעתם שיחיא סנוואר עבר בכלא בישראל ניתוח להסרת גידול סרטני? שקיבוץ בארי נקרא ע"ש ברל כצנלסון? שדובר צה"ל דניאל הגרי היה מפקד שייטת 13? הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה.

א'

אביגיל עידן – ילדה בת 4 שנחטפה מביתה בעוטף עזה בשבת השחורה לאחר שהוריה רועי וסמדר נרצחו ע"י מפלצות החמאס. שני אחיה הגדולים מיכאל (9) ועמליה (6) ניצלו מהטבח לאחר שהתחבאו בארון. שמה זכה לפרסום עולמי משום שהנשיא ג'ו ביידן התעניין בשלומה והביע שמחה על שחרורה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

הנה נפטרנו מחום הקיץ המתיש ושוב הגיע סתיו מענג, שאמור היה כבר להתחלף בחורף אך נראה שזה מתמהמה. האוויר הצטלל ואפשר כבר לשאוף את הניחוח הדק שלאחר הגשם. ממטרות העוז שהגיעו אחרי הגשם הראשון הותירו אחריהם אוויר רווי ריח גשם כמעט ממכר. אבל הפעם קשה לחגוג את הקרירות ואת הקסם הסתווי, בגלל העצב, הבלבול, תחושות הכאוס, החרדות, הלחצים.

גם במלנכוליה הקלה הנלווית כתמיד לסתיו יש נעימות כלשהי. ואני נזכרת איך שמעתי לראשונה את אריק איינשטיין. הייתי אז בת בגיל 15 16. נדמה לי ששירו הראשון ששמעתי היה "רוח סתיו" עם המילים שחיבר יחיאל מוהר והלחן של יוחנן זראי. השיר הזה חוזר אלי מדי שנה בהגיע הסתיו.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.