בשבועות הקרובים תוגש עתירה שתדרוש מעיריית תל אביב לשלב ילדים חסרי מעמד במוסדות חינוך של ילדים ישראלים. כך נודע לזמן ישראל.

את העתירה המנהלית תגיש הקליניקה למשפט ומדיניות בחינוך של אוניברסיטת חיפה. לצד הורים לילדים מקרב מבקשי המקלט, צפויים גם כמה עשרות הורים ישראלים שיצטרפו לעתירה, והחתימות נאספות בימים אלה.

"פנינו לעיריית תל אביב ולמשרד החינוך בדרישה שייצרו אינטגרציה בחינוך בתל אביב על ידי פיזור מבקשי מקלט בכל רחבי העיר ולא רק בדרום תל אביב. התשובות שקיבלנו שליליות ולכן אנחנו נערכים להגשת העתירה בתוך שבועיים-שלושה", אומר עו"ד הרן רייכמן שמנהל את הקליניקה בחיפה.

באופן רשמי, אסור לקיים רישום למוסדות חינוך לפי צבע עור או מוצא, אלא רק לפי אזור המגורים. אלא שבפועל, ילדים של מבקשי מקלט מנותבים לארבעה בתי ספר ולכמה עשרות כיתות גן נפרדים. ההפרדה בין הילדים מתבטאת בכך שילדים חסרי מעמד משכונת התקווה, למשל, נרשמים לבית הספר הירדן בעוד שילדים ישראלים לומדים בבית ספר יסודי אחר בשכונה.

"שולחים ילדים קטנים לבתי ספר רחוקים מהבית כדי להפריד אותם. זה לא חוקי ועלבון להם ולהורים שלהם. המצב החינוכי בבתי הספר האלה מזוויע"

בית ספר גוונים בדרום תל אביב. "הילדים לומדים עם עצמם ומדברים בשפה שלהם", 15 ביוני 2021

שאר הילדים נאלצים לעבור צמתים וכבישים סואנים כדי להגיע לשני בתי הספר הצומחים ברחוב המסגר: קשת וגוונים, שבהם יש כרגע כיתות א' עד ה'. כמו כן, ברחוב העלייה פועל גם בית הספר היסודי והתיכון ביאליק רוגוזין.

לפני כשנתיים, הורי הילדים בבתי ספר קשת וגוונים השביתו את הלימודים במחאה על תנאים לא הולמים. לדברי במנת אספהה, אחד ההורים שילדיו לומדים שם, העירייה שיפצה את המתחם כך שכיום יש בו בין היתר מגרש ספורט ומזגנים בכיתות.

"הבעיה זה רק ההפרדה", אספהה מסביר. "הילדים שלנו לומדים עם עצמם ומדברים בשפה שלהם. הם גדלים בהפרדה וזה לא טוב. בפתח תקוה ובנתניה כבר מערבבים אותם עם ילדים ישראלים ואני חושב שזה צריך לקרות גם בתל אביב".

הדרישה לשילוב עשויה לעמוד בסתירה למדיניות המסתמנת מצד חלקים בממשלה החדשה, ששרת הפנים שלה איילת שקד כבר הצהירה שתפעל "להשבת המסתננים לארצם"

לדבריו, הוא עצמו מסיע את הילדים שלו לבית הספר באופניים חשמליים, ושאר הילדים מגיעים לשם ברגל או בהסעות פרטיות, שכן העירייה מאשרת הסעות מסובסדות רק במרחק של מעל 2 קילומטר מהבית למוסד החינוכי.

קריאה להורים בתל אביב שיסכימו לצרף את שמם לעתירה שתדרוש שילוב חסרי מעמד

"שולחים ילדים קטנים לבתי ספר רחוקים מהבית כדי להפריד אותם. זה לא חוקי ועלבון להם ולהורים שלהם. המצב החינוכי בבתי הספר האלה מזוויע. צריך לשלב אותם בבתי ספר בכל העיר גם אם זה מצריך הסעות", אומר גורם שפועל לקידום החינוך של ילדים חסרי מעמד.

סיכויי ההצלחה העתירה גבוהים, אם לשפוט לפי ניסיון העבר. כך למשל, לפני כשנה, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה בחיפה הגישו עתירה דומה נגד עיריית פתח תקוה, והיא נחלה הצלחה, לאחר שהעירייה התחייבה לשלב ילדי זרים עם ישראלים. גם בנתניה התקבל פסק דין שהורה לעירייה לערוך רישום הטרוגני לגנים ללא הפלייה. עם זאת, הדרישה לשילוב עשויה לעמוד בסתירה למדיניות המסתמנת מצד חלקים בממשלה החדשה, ששרת הפנים שלה איילת שקד כבר הצהירה שתפעל "להשבת המסתננים לארצם".

למרות שהחוק אוסר על כך, בתחקיר של הארץ מדצמבר האחרון, פורסם כי מעל 90% מתלמידי היסודי מקרב מבקשי מקלט לומדים במסגרות נפרדות, ונשמעו עדויות לכך שנציגי העירייה מצדיקים בתירוצים שונים את ההפרדה (הקהילות בדרום העיר מדירות את הזרים או שאין מקום בבתי הספר של הישראלים).

העירייה מציינת שאין הורים ישראלים שרוצים להעביר את ילדיהם לבתי ספר בהם רוב מוחלט לחסרי מעמד. אלא שההמלצה בדו"ח השילוב היא לקלוט באופן הדרגתי 5-7 ילדי מבקשי מקלט בכיתות א'-ב' וגם בגנים של ישראלים

רון חולדאי עם תלמידים. ייתכן שהעירייה תצטרך לשלב את חסרי המעמד בקרוב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

אם אכן תתקבל, הדרישה לשלב את הילדים חסרי המעמד עם הישראלים עשויה להוות כאב ראש גם לעיריית תל אביב ולראש אגף החינוך שלה, שירלי רימון ברכה, שתצטרך לעבור מהפך בגישה לנושא. דו"ח של א.ס.ף וספריית לוינסקי הצביע על תמונת מצב חמורה של פערים בשפה וקשיי התנהגות בקרב 8,000 ילדי מבקשי המקלט בישראל, שרובם מאריתראה וסודן.

למרות האתגר הכרוך בכך, הדו"ח קרא לשלב אותם במערכת הכללית בטענה שזה יפחית נשירה וניכור בקרבם ויתרום גם לסובלנות ותחושת האחריות בקרב ילדים הישראלים. בתגובה לכתבה זו העירייה מציינת שאין הורים ישראלים שרוצים להעביר את ילדיהם לבתי ספר בהם רוב מוחלט של חסרי מעמד.

אלא שההמלצה של דו"ח השילוב היא לקלוט באופן הדרגתי 5-7 ילדים של מבקשי מקלט בכיתות א'-ב' וגם בגנים של ישראלים, בתנאי שהם לא מרוחקים ממקום המגורים. עד שזה יקרה, נאמר שם עוד, יש לתגבר צוותים חינוכיים במוסדות הנפרדים ולהגביר את הפיקוח על המסגרות הפיראטיות לגיל הרך.

תגובת עיריית תל אביב

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: במערכת החינוך בעיר לומדים כ-5,000 ילדים חסרי מעמד, המהווים 8% מהילדים במערכת החינוך. המשפחות גרות בעיקר בשלוש שכונות:

• שכונת התקווה, בה  92% מהילדים הם חסרי מעמד;
• שכונת נווה שאנן, בה 98% מהילדים הם חסרי מעמד;
• ושכונת שפירא, בה 60% מהילדים הם חסרי מעמד.

בכל השכונות יש גנים ובתי ספר מעורבים, כאשר הילדים חסרי המעמד לומדים בשכונתם, בגן ובבית ספר הקרובים לביתם, כפי שלומדים כלל הילדים בכל העיר.

אנחנו מאמינים שעדיף לא להסיע ילדים בני 3 ברחבי העיר, וכך גם מאמינים רוב ההורים. העירייה גם אינה יכולה להוציא עשרות מיליונים בשנה על הסעות כאלו. אם יש הורים במרכז ובצפון העיר המתעקשים על שילוב ילדיהם עם ילדים חסרי מעמד, הצענו בעבר ואנו מציעים זאת גם עתה לממן את הסעת ילדיהם לבתי ספר אלו.

עד עתה לא התקבלה ולו פניה אחת של הורים לילדים ישראלים אשר רוצים להעביר את ילדיהם ללמוד בגנים ובבתי הספר בהם יש רוב מוחלט של ילדים חסרי מעמד.