זה נראה כמו התחלה של סרט מדע בדיוני. עיר זוהרת ובתולית עולה מהמדבר השומם, ים בוהק בצבעי לבן וכסף של בניינים ברי קיימא ובהם משרדי הייטק לאנשי הדור הבא שמאמצים במלואם את חידושי המאה ה-21.
זהו החזון של ניאום, עיר עצומה המתוכננת להיבנות בשטח שממדיו שווים לגודלה של בלגיה. וכל זה אמור לקרות בפינה הצפון-מערבית של סעודיה, היהלום שבכתר של תוכנית "חזון 2030" שפיתח יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שנועדה להפחית את תלותה של המדינה בנפט.
עבור הסעודים, שמתכננים להזרים לפרויקט 550 מיליארד דולר, ניאום עתידה להיות בת קיימא, מנוהלת באמצעות מערכת בינה מלאכותית למקסום היעילות ומרושתת במערכת תחבורה ציבורית אולטרה-מהירה, כשהחלקים הפחות זוהרים של חיי העיר חבויים מתחת לפני הקרקע. מרכז העיר ישתרע על שטח של 26,500 קילומטרים רבועים ויוכל להכיל מיליון תושבים.
ניאום עתידה להיות בת קיימא, מנוהלת באמצעות מערכת בינה מלאכותית למקסום היעילות ומרושתת במערכת תחבורה ציבורית אולטרה-מהירה, כשהחלקים הפחות זוהרים של חיי העיר חבויים מתחת לפני הקרקע
אבל ייתכן כי החזון הזה הוא יותר חזיון תעתועים מאשר מציאות. בהתחשב במגבלות הנובעות מהמסורת השמרנית של הממלכה ומכניסתה המאוחרת יחסית לזירת העסקים העולמית, בתככים הקיצוניים שמכתימים את היזם העיקרי של הפרויקט ובכלכלת סעודיה, שעדיין נשענת על דלקי מאובנים – יש התוהים אם העיר אכן תתרומם אי פעם.
"בישראל מספיק קשה להביא חברות שעוסקות בטכנולוגיות חקלאות ובטכנולוגיות מזון לקריית שמונה", אומר מתכנן הערים רפי רייש, "וזה לא באמצע שום מקום".
הארמונות כבר כאן
ניאום, שתיבנה לחוף ים סוף, עתידה להיות ממוקמת בקצה אחד הנתיבים הימיים החשובים בעולם, וצפויה להתחבר לשארם א-שייח' באמצעות גשר. הקצה הצפוני שלה יהיה מרוחק 50 קילומטרים בלבד מנמל עקבה הירדני ומאילת.
השם ניאום מורכב משילוב של המילה היוונית העתיקה ניאו, שמשמעותה חדש, ושל האות הראשונה במילה הערבית מוסתקבל – עתיד.
לעיר, הפונה לאליטה קוסמופוליטית, תהיה מערכת מס משלה, והיא תפעל בהתאם ל"חוקים פרוגרסיביים העולים בקנה אחד עם נורמות בינלאומיות שיעודדו צמיחה כלכלית", כך על פי העלון השיווקי. במילים אחרות, היא תהיה משוחררת במידה רבה מחוקי האסלאם השמרני החונקים ששולטים בסעודיה.
החלק הדרומי של השטח המדברי המיועד לניאום כבר כולל ארמונות המשמשים את משפחת המלוכה וכן בתי מלון, כמה בתי דירות ונמל תעופה שבנייתו הושלמה ב-2019 באזור הקרוי מפרץ ניאום, השלב הראשון של הפרויקט.
באזור זה, על פי דיווחים, נפגש בנימין נתניהו בנובמבר עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו ועם הנסיך מוחמד בן סלמאן בפגישה רמת הדרג הראשונה שהתקיימה אי פעם, ככל שידוע, בין אישיות ישראלית לבין מנהיג סעודי. מקורות סעודיים הכחישו כי הפגישה עם נתניהו – אשר לא צולמה – אכן התקיימה.
לב הפרויקט הוא הלַיין, מסדרון עירוני ארוך וישר, שישתרע על פני 170 קילומטרים בחלק הדרומי של ניאום. לדברי בן סלמאן, הרצועה ההיפר-חדשנית תהיה מבוססת על אנרגיה מתחדשת ב-100% ועל שימור טבע ב-95%, ולא יהיו בה כבישים או מכוניות.
לב הפרויקט הוא הלַיין, מסדרון עירוני ארוך וישר, שישתרע על פני 170 קילומטרים. הרצועה ההיפר-חדשנית תהיה מבוססת על אנרגיה מתחדשת ב-100% ועל שימור טבע ב-95%, ולא יהיו בה כבישים או מכוניות
לעומת זאת יהיו בה שדות תעופה, נמל ימי, שירותי תיירות ותעשייה, בתקווה למשוך עסקים ממגזרי הביוטכנולוגיה, הייצור המתקדם, הניידות והבנייה. במילותיו של בן סלמאן, הפרויקט יתניע "מהפכה תרבותית, שתעמיד בני אדם במקום הראשון".
בני אדם, בתים, משרדים, מרפאות, בתי ספר, פארקים ועוד יאכלסו את המפלס העליון של הליין, שבו יושם דגש על נוחותם של הולכי הרגל. המפלס התת-קרקעי שמתחת יהיה גדוש בחנויות, שטחי מסחר ושירותים אחרים.
תחתיו יהיה מפלס תת-קרקעי נוסף, המכונה הספַּיין, קו תחבורה שיוביל תושבים וסחורות הלוך ושוב לאורכו של המסדרון בן 170 הקילומטרים. מקדמי הפרויקט מתגאים כי רוב הנסיעות יימשכו רק 20 דקות או פחות.
חוזי בנייה כבר נחתמו עם כמה חברות גדולות. התאגיד האמריקאי בכטל (Bechtel) יבנה את מערכת התחבורה התת-קרקעית; חברת Solar Water Plc היושבת בבריטניה נשכרה לבנות מתקן "כיפה סולארית" להתפלת מים; ועסקה בשווי של 5 מיליארד דולר נחתמה להקמת מתקן לייצור נרחב של אמוניה המופעל על ידי אנרגיה מתחדשת, לאספקה וייצוא של מימן ירוק לתעשיית התחבורה.
על פי הפרסומים, העיר תפיק מי שתייה מהאוויר ותעשה שימוש ברובוטים לביצוע משימות קבועות. דווח גם על תוכניות להפעלת כלי טיס ללא טייסים על תקן מוניות מעופפות, שימוש במשרתים רובוטיים, הקמת חופים זוהרים בחשכה ואפילו ירח מלאכותי.
בחודשים האחרונים החלו עבודות הבנייה של מגורי הפועלים שיבנו את תשתיות הליין.
הסעודים, אשר מקווים שהפרויקט ייצר 380 אלף משרות ויזרים 180 מיליארד דולר לקופת הממלכה עד 2030, מתכוונים להשתמש בקרן העושר הריבונית שלהם לתשלום החשבונות, בעודם משווקים בכל הכוח את הפרויקט למשקיעים פוטנציאליים באמצעות סרטוני וידיאו נוצצים.
מגדלים פורחים בחשיכה
אבל גם אם נראה על הנייר שהעיר ממריאה, עדיין עליה להוכיח שהיא תהיה יותר מאשר עוד אחד מהפילים הלבנים של הממלכה. "בן סלמאן ומנהיגים קודמים הכריזו על הרבה פרויקטים שלא התממשו בסופו של דבר", אומר יואל גוז'נסקי, מומחה לסעודיה במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
"אני שמח למלא את תפקיד הספקן. הכריזו על ניאום כבר לפני יותר משלוש שנים. אני לא רואה שום כסף זר משמעותי נכנס. אני גם לא רואה כמה כסף יש לממשלה להוציא על זה אחרי צניחת מחירי הנפט. עדיין יש להם גירעון ענק".
"אני שמח למלא את תפקיד הספקן. הכריזו על ניאום כבר לפני יותר משלוש שנים. אני לא רואה שום כסף זר משמעותי נכנס. אני גם לא רואה כמה כסף יש לממשלה להוציא על זה אחרי צניחת מחירי הנפט"
![פרסומת לתוכנית "חזון 2030" של יורש העצר מוחמד בן סלמאן בריאד, דצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/06/AP19340493166496-640x640-1623931806.jpg "פרסומת לתוכנית "חזון 2030" של יורש העצר מוחמד בן סלמאן בריאד, דצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)")
הגירעון הזה הגיע לכ-79 מיליארד דולר ב-2020, על פי חברת S&P Global Platts, במדינה שבה רווחי הנפט, מחברת הנפט ארמקו שבבעלות המדינה, מהווים כ-40% מהתמ"ג.
היסטוריית הפרויקטים שזכו לשיווק נלהב בממלכה והתגלו כמגדלים פורחים כוללת את העיר הכלכלית של המלך עבדאללה – פרויקט עצום של שש ערים חדשות שהשיק מלך סעודיה הקודם, עבדאללה בן עבד אל-עזיז אאל סעוד, ב-2005, בשאיפה להפוך את הממלכה לאחד מיעדי ההשקעות המובילים בעולם עד 2010.
עד 2018 נבנתה רק אחת מהערים הללו, ואוכלסה ב-7,000 תושבים, רחוק מהיעד של 2.5 מיליון תושבים, על פי הפייננשיאל טיימס.
דיפלומט מערבי שחי בסעודיה אומר לזמן ישראל כי הממלכה חסרה כוח עבודה מיומן שמסוגל להוציא לפועל מיזמי ענק שכאלה. פרשנים רבים מציינים כי ערב הסעודית גם נמצאת בתחרות עם איחוד האמירויות ועם מדינות נפט אחרות במפרץ שמתמודדות עם צניחת מחירי הנפט ומנסות לגוון את מקורות ההכנסה שלהן על ידי פיתוי חברות גדולות להקים משרדים ראשיים בתחומן.
רייש, שהוא גם מרצה בכיר לאסטרטגיה עירונית וערים חכמות בטכניון בחיפה, אף מטיל ספק בהיגיון שבבניית עיר חדשה מאפס ב"מקום חם ורחוק מהמערכת האקולוגית".
רייש מזכיר את מַסדר, עיר מתוכננת באבו דאבי שגם בה יש תחבורה אוטומטית ושהקמתה החלה לפני 15 שנה בהתלהבות לא פחותה מזו שאופפת את ניאום. אבל אף על פי שאבו דאבי כבר מיתגה את עצמה כמרכז של חדשנות אזורית, מסדר לא הצליחה למשוך אליה אוכלוסיית תושבים משמעותית, והיא כוללת בעיקר משרדים ומוסדות אקדמיים.
"זה נדיר לקחת שטח ריק ולבנות עליו עיר מאפס", אומר רייש, שלפני כמה שנים קיבל הצעה להיות מעורב בבניית ניאום, אבל חשב שהפרויקט אינו מציאותי. "אולי היא תגיע לגודל של מַסדר, כשישה קילומטרים רבועים
"על הנייר אתה יכול לעשות הכול, והליין הוא גאונות טהורה – אפשר לבנות אותו בחלקים – אבל צריך לגרום לאנשים נבונים לעזוב מקומות כמו ניו יורק, המבורג ודובאי ולעבור לשום מקום. זה ייקח עשורים, אם בכלל", הוא אומר.
"על הנייר אתה יכול לעשות הכול, והליין הוא גאונות טהורה – אפשר לבנות אותו בחלקים – אבל צריך לגרום לאנשים נבונים לעזוב מקומות כמו ניו יורק, המבורג ודובאי ולעבור לשום מקום. זה ייקח עשורים, אם בכלל"
דיפלומט מערבי נוסף שחי בסעודיה מוסיף שרוב החברות המערביות יימשכו יותר לאיחוד האמירויות, שהיא יותר קוסמופוליטית. "איפה יושבים המשרדים הראשיים של תעשיית הבנקאות במזרח התיכון? לא בריאד, אלא באבו דאבי ובדובאי. איחוד האמירויות מתקדמת מהם", אומר הדיפלומט, שביקש להישאר בעילום שם.
הדירוג של מדד קלות עשיית העסקים השנתי של הבנק העולמי למדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה מציב את איחוד האמירויות במקום הראשון. סעודיה מדורגת במקום החמישי.
כאשר התברר כי ההשקעות הזרות בניאום אינן תואמות את "חזון 2030", בן סלמאן החל להפעיל לחץ על חברות סעודיות להזרים כסף למדינה כדי לסייע במצב. "עד היום המאמץ שלהם למשוך עסקים גדולים הניב הישגים דלים מאוד", אומר עורך דין שעבד בסעודיה במשך 20 שנה ועזב לאחרונה.
"חלק מזה נובע מעודף רגולציה. הצמיחה בסעודיה מובלת על ידי הממשלה. אין באמת צמיחה שנובעת מהמגזר הפרטי. הממשלה שמה כסף על השולחן כדי שדברים ייבנו.
"כאשר מחיר הנפט היה גבוה, המצב היה בסדר, אבל כשהכלכלה התדרדרה אחרי 2016 בגלל ירידת מחירי הנפט, כל החברות הזרות סבלו. ההוצאות שלהן היו גבוהות כי הן היו חייבות להעסיק מספר מסוים של אזרחים סעודים בהרבה משרות שלא היו באמת נחוצות, ולשלם להם משכורות גדולות".
לאגור כל מידע אפשרי
לכל אלה נוסף עברה המוכתם של הממלכה בענייני זכויות אדם, שזוהם עוד יותר על ידי בן סלמאן. זה יכול להבריח בקלות משקיעים פוטנציאלים שיעדיפו להימנע מכל נזק שעלול להיגרם לתדמיתם בעקבות קשר עם הנסיך ועם פרויקט הדגל שלו.
הדוגמה המפורסמת ביותר היא מעורבותו הישירה של בן סלמאן ברצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י – שהיה בעל טור ב"וושינגטון פוסט" ומבקר המשטר – וביתור גופתו בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2018. חאשוקג'י עצמו התריע במרץ 2018 כי כישלונה של ניאום "עלול להביא את המדינה לפשיטת רגל" – משפט שאיש בסעודיה אינו מורשה לומר.
פרשת חאשוקג'י הספיקה כדי לגרום לאדריכל הבריטי לורד נורמן פוסטר להתפטר ממועצת המנהלים המייעצת של ניאום, למרות שמאוחר יותר הוא חתם על חוזה לבניית שדה תעופה באזור אחר בממלכה.
מכה נוספת הייתה הדיווחים שלפיהם לפחות 20 אלף מבני השבט הבדואי חויטאת עומדים להיות מפונים משטח המחיה שלהם לצורך בניית הפרויקט. אחד מבני השבט שהרבה להתבטא נגד הפינוי נורה למוות בשנה שעברה.
ישנם גם חששות לגבי פרטיותם של האנשים שיתגוררו בפרויקט, אשר משווק כעיר קוגניטיבית שתאגור כמויות עצומות של מידע על תושביה כדי להזינן במערכות ממוחשבות שיחזו ויספקו כל צורך שלהם.
הרעיון הוא לקשר ככל האפשר בין אנשים לדברים שהם זקוקים להם על מנת לפטור אותם מטרדות היומיום, ובכך לחסוך להם זמן ואנרגיה יקרי ערך, ולהבטיח שירותים ברמה גבוהה של תחזוקה ונגישות. לדברי ראש מגזר הטכנולוגיה והדיגיטל של ניאום, ג'וזף בראדלי, העיר תמנף יותר מ-90 אחוז מהנתונים כדי "לשנות את הדרך שבה אנשים עובדים, חיים ומשחקים".
אבל פרויקטים גדולים של אגירת נתונים נוטים להדאיג אנשים, גם כאשר הם אינם מנוהלים על ידי משטרים אוטוקרטיים בעייתיים.
בטורונטו, למשל, ניסוי של החברה האחות של גוגל, סיידווק לאבס, בעיצוב פרויקט פיתוח מחודש של אזור תעשייה מוזנח, שתוכנן להיבנות סביב איסוף נתונים, גרר ביקורת קשה וחששות באשר לשימוש שייעשה במידע.
בטורונטו, למשל, ניסוי של החברה האחות של גוגל, סיידווק לאבס, בעיצוב פרויקט פיתוח מחודש של אזור תעשייה מוזנח, שתוכנן להיבנות סביב איסוף נתונים, גרר ביקורת קשה וחששות באשר לשימוש שייעשה במידע
"יש בכך כדי לשפר היבטים מסוימים של חיי העיר, אבל זה גם מהווה סכנה רצינית של חיזוק פרקטיקות בעייתיות של ניהול מידע אישי ברשת והרחבתן בצורה עמוקה הרבה יותר אל הסביבה הפיזית שאנחנו חיים בה", כתב אנדרו קלמונס, מומחה לפרטיות ומעקב מאוניברסיטת טורונטו, ב-2018.
כאשר פנינו אל משרד התקשורת של ניאום, הצלחנו לקבל רק תגובה אוטומטית: "אף שאין באפשרותנו להיענות כרגע לבקשתכם, הוספנו אתכם אל רשימת התקשורת שלנו כדי שנוכל לעדכן אתכם בהתפתחויות החדשות והמרגשות בניאום".
"אני מאוד ספקן לגבי כל דבר שמוחמד בן סלמאן חתום עליו ולגבי העיר העתידנית הזאת", אומר גוז'נסקי. "אבל אם היא תצליח, אני מוכן ללכת לקנות כובע ולאכול אותו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו