"המהפכה הירוקה" היא שינוי טכנולוגי וארגוני בחקלאות שהחל בשנות ה-50 אל מול משבר המזון. השינוי הצליח ליצור את הפרקטיקה החקלאית הנוכחית, שייצרה ומייצרת שפע מזון לאנושות. בינתים הכפילה האנושות את אוכלוסייתה לכמעט 9 מיליארד בני אדם, תוך הפחתת כמות העבודה הכרוכה בייצור המזון לשבריר ממה שהיתה קודם.

החקלאים בכל העולם היו לחלוצים ולגיבורי תרבות, בדומה להייטקיסטים של היום.

"המהפכה הירוקה" החלה בשנות ה-50 לנוכח משבר המזון, והובילה לפרקטיקת ייצור שפע מזון לאנושות, בשבריר מהמאמץ. חקלאים בכל העולם היו לחלוצים ולגיבורי תרבות, בדומה להייטקיסטים של היום

כעת, כאשר אנחנו שבעים, התפנינו לחשוב על הנזקים שהחקלאות הזו מייצרת: השימוש בדשנים וחומרי הדברה רעילים, הרס של שטחי בר ושל המגוון הביולוגי, התעללות בחיות משק וריכוז הון.

ולכן החקלאים הפכו מגיבורים לשטנים.

בזהותי הכפולה כבן לחקלאי, שהוא גם היפסטר בן דור ה-Y אני נמחץ בין שתי הזהויות במאמץ לנסות להכיל את המורכבות ולמצוא פתרון.

השימוש בחומרים כימיים בחקלאות מאכיל את העולם, בלעדיו אנחנו נרעב.
חקלאות אורגנית בקנה מידה ענק – אינה בת קיימא. לא בטווח המיידי ולא בסיכון של האסון במקרה של תקלה באספקת המזון.

אבל. גם החקלאות התעשייתית הכימית כפי שהיא היום אינה בת קיימא לאורך זמן, וגם היא תוביל לבעיות שיגרמו לתקלות ענק באספקת המזון.

מי צריך לשאת באשמה? יצרני חומרי ההדברה? החקלאים שמשתמשים בהם? הצרכנים שאינם מתעניינים? ההנהגה הפוליטית שטומנת ראשה בחול?

כשאין מי שישא באחריות, נשארת רק האשמה לבדה. למי יש את הכח האמיתי להוביל שינוי פרדיגמה בעולם החקלאי?

בשולי החדשות אנחנו קוראים על מחאת חקלאים בהודו – החקלאים ההודים מוחים נגד רפורמה שתאחד את הקרקעות ותיצור חברות חקלאיות גדולות כמו שיש במערב. הרפורמה צפויה בעצם לשבור את מקור פרנסתם ואת הקהילות שלהם.

הטרגדיה שלהם עצומה. זו טרגדיה שקרתה לחקלאים המסורתיים במערב לאורך המאה ה-20, כשאורח החיים שלהם נעלם בצורה טרגית.

כעת, כשאנו  שבעים, התפנינו לחשוב על הנזקים שהחקלאות הזו מייצרת: דשנים וחומרי הדברה רעילים, הרס של שטחי בר ושל המגוון הביולוגי, התעללות בחיות משק וריכוז הון. החקלאים הפכו מגיבורים לשטנים

אבל יש גם צד אחר למטבע – החקלאים ההודים אינם עוסקים בחקלאות מסורתית וגם אינם יעילים. הם נמצאים בשלב ביניים של התפתחות החקלאות – מיכון מסוים, שימוש בלתי אחראי בדשן מים וחומרי הדברה, וחוסר מסוגלות לבצע שינוי כלשהו או לתפוס את עצמם כאחראיים בגלל ריבוי החקלאים הקטנים. הממשלה ההודית מודאגת בשל מחסור במזון למיליארד וחצי אנשים ופועלת, כמובן, בלחץ של תאגידי ענק הודיים ובינלאומיים. לנוכח גודל הבעיה הקיימת אין הרבה ברירה אלא ליצור גופי ענק שיכולים לממן את השינוי.

איך נתקדם הלאה? איך נייצר מזון בצורה בריאה ובת קיימא יותר? איך נמנע בירוא יערות ופרקטיקות חקלאיות של הפיכת קרקע, שעל פי המדע פולטות פחמן וגזי חממה אחרים? איך נייצר מזון ללא חומרי הדברה, אשר אנחנו מבינים כי פוגעים בבריאות ומזהמים את המים והקרקע?

השאלה החקלאית היא חלק מהשאלה הגדולה היותר של בעיית התנגשות הפעילות האנושית עם התדלדלות משאבי כדור הארץ. מה שנקרא גם "משבר האקלים" או "ההתחממות הגלובלית".

היום כבר ברור שאין דרך אחורה ושהאנושות בחרה באופטימיזם הטכנולוגי ולא בהפחתת הפעילות. תפיסות כמו זו של החקלאות האורגנית הפסידו, לא משום שאינן צודקות, אלא כי הזמן עובד כנגדן. התיעוש וגדילת האוכלוסייה ממשיכים והופכים עוד ועוד משאבים לבלתי זמינים, ולכן פרקטיקות מסורתיות לבלתי אפשריות בקנה המידה הנדרש.

התנועות האורגניות אינן מציעות פיתרון אמיתי, אלא הן שילוב של מעין תנועות מחאה שמצביעות על האופק ההתאבדותי של צורת ייצור המזון הנוכחית, יחד עם דרישות פריווילגיות של הצרכנים למזון שמותאם אישית לחיכם המפונק.

התנועות האורגניות אינן מציעות פיתרון אמיתי, אלא הן שילוב של מעין תנועות מחאה שמצביעות על האופק ההתאבדותי של צורת ייצור המזון הנוכחית, יחד עם דרישות פריווילגיות של הצרכנים למזון שמותאם אישית לחיכם המפונק

הדרכים היחידות ליצירת חקלאות חדשה הן טכנולוגיות חדשות שיאפשרו ויבואו יחד עם שינוי ארגוני מלא. בינתיים אל תהרגו את החקלאים שמאכילים אתכם. הגיל הממוצע של חקלאי הוא קרוב ל-70. הם הביאו את המהפכה שלהם שפתרה את הבעיות של האנושות שלהם, שהולידה את האנושות שלנו, אש לה כבר יש משימות משלה.

אשל עוזר בן 30, דור שני לעסק חקלאי, כותב בנושאים אישיים-חברתיים מזה כ10 שנים. הוציא ספר אישי בשם "החיים מהצד". פרסם אתר בשם "מתוך בחירה אישית" שעזר לאלפי אנשים לעשות הפסקה מקנאביס ופעיל לגליזציה ושינוי מדיניות המלחמה בסמים למדיניות צמצום נזקים.