JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יאיר בן־חור: זמן גמילה מנתניהו | זמן ישראל

זמן גמילה מנתניהו

נפתלי בנט יורד מדוכן הנאומים ומתחבק עם יאיר לפיד שעולה לנאום, בישיבת אישור הממשלה ה-36. 13 ביוני 2021 (צילום: דוברות הכנסת / נועם מושקוביץ)
דוברות הכנסת / נועם מושקוביץ
נפתלי בנט יורד מדוכן הנאומים ומתחבק עם יאיר לפיד שעולה לנאום, בישיבת אישור הממשלה ה-36. 13 ביוני 2021

בשעה טובה ומוצלחת הושבעה ממשלה חדשה בישראל. אמור מעתה: ראש ממשלת ישראל, מר נפתלי בנט. בנימין נתניהו, מי שהיה ראש הממשלה כאן בשתים־עשרה השנים האחרונות, עבר לספסלי האופוזיציה והוא מעתה: ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו.

אלא שיש מי שהמצב החדש לא ברור להם והם לא מקבלים אותו או לא מסכימים איתו. בראשם ראש האופוזיציה החדש, בנימין נתניהו, שממשיך להתנהל כאילו הוא ראש הממשלה ודבר לא השתנה.

יש מי שהמצב החדש לא ברור להם והם לא מקבלים אותו. בראשם ראש האופוזיציה החדש, בנימין נתניהו, שממשיך להתנהל כאילו הוא ראש הממשלה ודבר לא השתנה

ואגב, נתניהו הוכיח שלא הכמות קובעת אלא האיכות. כל כך הרבה זמן היה בשלטון והשאיר אדמה חרוכה, הזנחה מתמשכת וכאוס.

אבל לפני שארחיב על ראש האופוזיציה, כמה מילים על התקשורת שנדמה שמתקשה לעכל שנתניהו כבר לא ראש הממשלה של ישראל.

זה שבוע ימים שיש כאן ממשלה חדשה, וכבר השינוי מורגש באוויר בכל הרמות. אלא שבתקשורת ממשיכים לראיין את אנשי האופוזיציה החדשה ודנים בשאלות של אתמול ושלשום, חדשות ישנות ולא רלוונטיות.

אז יש לי חדשות בעבורכם: יש ממשלה חדשה בישראל, ראש הממשלה הוא נפתלי בנט, הוא לגיטימי בדיוק כמו שקודמו היה לגיטימי, הוא חוקי בדיוק כמו שקודמו היה חוקי והוא מוסרי הרבה יותר מקודמו. והוא בעיקר לא חייב שום דבר לקודמו או למלחכי פנכתו של קודמו, לא אחרי מה שקודמו עשה לו והשאיר אחריו.

לדבר עם אנשי האופוזיציה על שאלת הלגיטימיות של בנט ולאפשר להם לשקר ולהסית נגדו בתקשורת זה דבר לא לגיטימי, לא רלוונטי ולא מעניין. ובעברית פשוטה: אתם שם בתקשורת, תחליפו דיסקט, נתניהו כבר לא ראש הממשלה.

לעומתם ראש האופוזיציה ואנשיו נדמה שעוברים את מה שעובר כל מי שעבר אובדן ואבל. כרגע רובם נמצאים עדיין בשלב הראשון בשלבי האבל: שלב ההכחשה. מעטים מהם עברו לשלב הכעס. הם עדיין רחוקים מאוד משלב ההפנמה והקבלה של המציאות.

נדמה שראש האופוזיציה ואנשיו עוברים את מה שעובר מי שעבר אובדן ואבל. כרגע רובם נמצאים עדיין בשלב הראשון: שלב ההכחשה. מיעוטם עברו לשלב הכעס, אך עדיין רחוקים משלב ההפנמה וקבלת המציאות

הם ממאנים לתפוס ולהאמין שנתניהו כבר לא ראש הממשלה והם מתייחסים אליו כאילו הוא עדיין ראש הממשלה ועדיין קובע ומחליט החלטות הרות גורל. וכולנו זוכרים את חבר הכנסת אריה דרעי שהתקשה לומר "ראש הממשלה לשעבר" ונתניהו השיב לו במין ילדותיות מתפרצת, חסרת ביטחון ומטופשת: "אריה, אל תילחם בזה. תגיד: הוד מעלתך".

וכעת אנחנו שומעים מחבר הכנסת דוד ביטן, שנתניהו עצמו הנחה את אנשיו ומקורביו לפנות אליו בתואר "ראש הממשלה", מעין ניסיון להנדס תודעה בציבור ששום דבר לא השתנה לכאורה ושנתניהו עדיין ראש הממשלה כאן.

נתניהו הבטיח העברת שלטון מסודרת ונקייה. הוא גם נתפס אומר במסדרונות הכנסת שלא תהיה הפיכה ולא יהיה ניסיון הפיכה. אבל כולנו כבר יודעים שכאשר נתניהו מבטיח משהו, משמע שהוא מתכוון לקיים את ההפך הגמור.

ואכן זה מה שקרה: לא הייתה שום העברת שלטון מסודרת, לא מצד נתניהו ולא מצד שרי ממשלה היוצאת – למעט חריגים קטנים כמו השר היוצא יובל שטייניץ או השר היוצא גבי אשכנזי. לא היה טקס רשמי ולא חפיפה רצינית וראויה לשמה. אפילו לא נישאו ברכות ואיחולי הצלחה לממשלה החדשה מטעם הממשלה היוצאת. כללי הטקס חוּללו, הממלכתיות והרשמיות נעלמו ואינן. העברת השלטון נעשתה בצורה ילדותית, מבולגנת, בלתי אחראית, לא ממלכתית, בלתי ראויה ובלתי הולמת. בושה לממשלה היוצאת.

כללי הטקס חוּללו, הממלכתיות והרשמיות נעלמו ואינן. העברת השלטון נעשתה בצורה ילדותית, מבולגנת, בלתי אחראית, לא ממלכתית, בלתי ראויה ובלתי הולמת. בושה לממשלה היוצאת

על פי הדיווחים בתקשורת, נתניהו הורה בניגוד לחוק לגרוס מסמכים רבים ממש לפני שבנט נכנס ללשכת ראש הממשלה והחליף אותו. ביום ההשבעה עצמו נתניהו הזמין בקבוקי שתייה ב־6,000 שקל למעון הרשמי בבלפור על חשבון המדינה, השד יודע למה.

ואם כבר הגענו לבלפור, ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, עדיין מתגורר במעון הרשמי בבלפור, המעון הרשמי של ראש הממשלה – ולא זו בלבד, אלא שברוב חוצפתו הוא מזמין לשם אישים, מקיים ישיבות רשמיות ומאפשר להציג אותו כראש ממשלת ישראל. בהמשך דווח שהוא "ניאות" לפנות את המעון הרשמי עד 10 ביולי ולא לקיים שם אירועים רשמיים. כלומר, הוא "הסכים" לפנות את המעון הרשמי לאחר כחודש מהשבעת הממשלה החדשה. חוצפה שלא תתואר.

רק לשם השוואה, ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, פינה את המעון הרשמי בבלפור ארבעה ימים אחרי השבעת הממשלה החדשה (ולא חודשיים לאחריה, כפי שעמית סגל ובֹעז ביסמוט טענו באופן שקרי).

אגב, אתם מאמינים לנתניהו? אתם מאמינים שהוא באמת לא יקיים פגישות ואירועים רשמים בבלפור ושיתפנה כשיידרש? אני לא מאמין לו. אני חושב שצריך לוודא שהוא אכן לא מקיים שם אירועים רשמיים ושהוא יֵצא במועד שסוכם.

ועדיין כמה סימנים חיוביים: דווח בתקשורת שכל עובדי המעון פוטרו בימים האחרונים (מטעמי "משרת אמון"), כך שנראה שמתחילים להתרגל למציאות שבה נתניהו כבר לא ראש הממשלה. הגיע הזמן.

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הפליא לעשות וכינס מסיבת עיתונאים שבה הבטיח להצהיר הצהרה מדינית. כן, שמעתם מצוין, ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, הודיע שיצהיר הצהרה מדינית. כאילו הוא עדיין בעמדת שליטה, כוח והשפעה וכאילו יש לו בכלל סמכות להצהיר הצהרות מדיניות עמוק מספסלי האופוזיציה.

אני הרשיתי לעצמי שלא לצפות בהצהרה שלו, אבל ממה שקראתי הבנתי שהוא תקף את שר החוץ לפיד וכינה אותו ראש הממשלה בפועל וניסה לחבל ביחסי ישראל־ארצות הברית. ניסה ולא הצליח וגם לא יצליח, אפשר להירגע: הנזק המהלך הזה כבר לא ראש הממשלה.

הרשיתי לעצמי לא לצפות בהצהרה המדינית שלו, אבל הבנתי שתקף את שר החוץ לפיד, כינה אותו רה"מ בפועל וניסה לחבל ביחסי ישראל־ארה"ב. ניסה ולא הצליח וגם לא יצליח, אפשר להירגע: הנזק הזה כבר לא רה"מ

זאת ועוד: כשהשרים וראש הממשלה החדשים נכנסו ללשכותיהם הדבר הראשון שהבחינו בו היה הבלגן שנתניהו וממשלתו היוצאת השאירו. לפי הדיווחים בתקשורת, הממשלה הקודמת השאירה להם תוהו ובוהו איום, הרס וחוסר תפקוד מוחלט. ראש הממשלה החליפי ושר החוץ החדש, מר יאיר לפיד, כתב ברשתות החברתיות:

וזה מצב בלתי נתפס. עוד לא היה כדבר הזה בישראל. נתניהו הבטיח שלא תהיה הפיכה ולא יהיה ניסיון הפיכה, ומה שעשה היה ניסיון הפיכה במלוא מובן המילה. אבל לא יעזור לו, בונים את הכול מחדש, בלעדיו.

מי שעובר על ההודעות והרשומות של לפיד ולא רק שלו, אלא של חברי הממשלה החדשה, יכול להרגיש ברוח חדשה, רעננה, אחרת, חיובית – רוח של עשייה, עידוד, אופטימיות וחזרה לשפיות ולשגרה. חוזרים לעבוד ולשרת את אזרחי ישראל.

אז לכל מי שעדיין לא קולט ולא תופס: אחרי שתים־עשרה שנים רצופות בשלטון נתניהו כבר לא ראש הממשלה. זו עובדה. אז אם הוא רוצה לנבוח – שינבח. לא צריך להתייחס לכל נביחה שלו, בוודאי לא עכשיו, כשהוא באופוזיציה ולא קובע בשום דבר מהותי. יש לנו מדינה לנהל, וברוך ה' הוא כבר לא מחליט ולא נמצא בעמדת השפעה הרסנית כל כך למדינה, הוא כבר לא יכול להפריע או להזיק. למזלנו, ישראל עברה לידיים טובות, הידיים של בנט ולפיד, תנו להן ולהם לעבוד – הם כבר עובדים קשה למעננו – ותתעלמו מרעשי הרקע של נתניהו ואנשיו. הם יתרגלו למצב החדש וקולם ייחלש ויפוג עד שייעלם לגמרי.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,052 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

ויטקוף וקושנר יצאו לשיחות עם איראן בפקיסטן, ואנס יצטרף אם תהיה התקדמות

נסיה כראדי, בת ה-11 שנפגעה מטיל איראני בבני ברק, מתה מפצעיה ● דיווח: המשטרה מתקשה לתאם מועד לעדות נתניהו בפרשת הפגישה הלילית ● דיווח: ישיבות קבינט קוצרו או נדחו כשנתניהו עבר הקרנות לטיפול בסרטן ● דיווח: הרמטכ"ל הורה לחקור חשד לביזה של חיילי צה"ל בדרום לבנון ● ימנו בנימין זלקה, בן 21, נרצח על ידי נערים שהתפרעו בפיצרייה שבה עבד ביום העצמאות

לכל העדכונים עוד 38 עדכונים

למה פוליטיקאים יוצאים בהכרזות כאילו הם כל-יודעים?

זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.

כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 677 מילים
אמיר בן-דוד

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים

"לאהוב לעד רק ליום אחד"  - על פזמוניה של מירית שם אור

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,129 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים

החרב שאוכלת את הבית - האם ה"ביטחון" הפך לדת של מוות?

בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.

ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 879 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים ו-1 תגובות

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים ו-1 תגובות

הר הקודש והזיכרון הפך להר הבחירות הפרטי של נתניהו

סיור בהר הרצל בין חלקות הקברים הריקות של נופלי ששת הימים לאלו הטריות והצפופות מדי מהשנתיים וחצי האחרונות ממחיש את המציאות הבלתי נסבלת של השכול הישראלי ● אלא שבמקום להתייחד עם הכאב ולשאת באחריות, ראש הממשלה ושליחיו בחרו לשעבד את טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות למסע בחירות מביך שמטרתו אחת: למחוק את אירועי השבעה באוקטובר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 932 מילים

בזמן שענקיות התוכנה מאבדות גובה, מותגי עבר כמו נוקיה, בלקברי וקודאק מבצעים קאמבק ● באמצעות ויתור על האגו ואימוץ זהות חדשה, הן מוכיחות שאפשר לקום לתחייה גם אחרי 15 שנה – על חשבון החברות החזקות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 581 מילים

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.