"הרופא אמר לי שאני 'לא גבר' ו'מה הבעיה להשתין? תעמוד ותשתין'. בגיל 23 הוא בייש אותי והביך אותי וגרם לי להתקפל ולהימנע מטיפול עד גיל 30 כמעט. בגללו, סבלתי עוד 7 שנים.

"למזלי, הגעתי לאורולוג גיי, ולראשונה אחרי שנים של התמודדות עם תסמונת השלפוחית הביישנית, הוא רשם לי תרופה מתאימה. כיום, אני מחפש טיפול על ידי רופאים ורופאות מהקהילה בלבד. אחרת, ברור לי שהטיפול לא יהיה מותאם במאה אחוז".

העדות הזו, כמו עדויות קשות אחרות, עלו בחודשים האחרונים במסגרת סקר ייחודי, שנחשף כאן לראשונה. במסגרת הסקר נבדקו הפערים בין שירותי הרפואה שמקבלת האוכלוסייה הלהט"בית במרכז הארץ לעומת הפריפריה.

השאלון נערך במסגרת פרויקט רפא"ל להנגשת רפואת להט"ב למערכת הבריאות בפריפריה. מדובר ברפואה ייחודית שמזהה את הקהילה הגאה כאוכלוסייה בעלת צרכים רפואיים משלה, ודורשת מצוותים רפואיים לפתח רגישות, מודעות וידע בנוגע לצרכים האלה.

הסקר, בהשתתפות 312 נשאלים, חושף לא רק את בורותה של מערכת הבריאות ברוב אזורי הארץ בכל הנוגע לבדיקות, סכנות ייחודיות וחיסונים ייעודיים, אלא גם התנהגות להט"בופובית פוגענית במוסדות רפואיים.

מצעד הגאווה בירושלים, 2 באוגוסט 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

על פי התוצאות, 56% מתושבי הפריפריה מעולם לא סיפרו לרופא המשפחה על נטייתם המינית, לעומת 42% מתושבי גוש דן שלא עשו זאת. הסיבות העיקריות לכך הן חשש מלהט"בופוביה וקבלת טיפול פחות טוב, וכן חוסר המודעות של המטופלים לרלוונטיות של נטייתם המינית בטיפול הרפואי שהם מקבלים.

מתושבי הפריפריה מעולם לא סיפרו לרופא המשפחה על נטייתם המינית, לעומת 42% מתושבי גוש דן שלא עשו זאת. הסיבות העיקריות לכך הן חשש מלהט"בופוביה וקבלת טיפול פחות טוב

כמו כן, 48% מתושבי גוש דן דיווחו על תחושה שקופת החולים מקבלת אותם ומעניקה להם טיפול רפואי מותאם לעומת 31%  בלבד מתושבי הפריפריה. רק 23% מתושבי גוש דן דיווחו על הרגשה שקופ"ח לא מקבלת אותם ומעניקה טיפול רפואי מותאם – לעומת 32%  מתושבי הפריפריה.

להנגיש את הידע

פרויקט רפא"ל והסקר הם יוזמה של אור תום עדי, בן 29 מעכו, בוגר מסלול המנהיגות של המרכז הגאה בתל אביב בשיתוף החברה לרפואת להט"ב בהסתדרות הרפואית.

"גדלתי בכרמיאל, וכשהגעתי למרכז הגאה גיליתי עולם שלם של ידע עצום שנשאר בעיקר בגבולות תל אביב ולא מגיע לשאר הארץ. מתוך חוויית החיים שלי כגיי בפריפריה אני יודע עד כמה רופאי משפחה יכולים להשפיע על חיי הלהט"ב.

"כשאני יצאתי מהארון בגיל 17 בפני ההורים שלי, הדבר הראשון שעשינו זה ללכת לרופאת משפחה. למזלי היא הייתה אחלה, נתנה להורים שלי מספר של ארגון רלוונטי ולי את המספר של איגי, ארגון לנוער גאה, אבל זה היה יכול להיות גם אחרת.

אור תום עדי (צילום: באדיבות המצולם)

"רק לאחרונה יצאתי מהארון גם מול רופאת המשפחה שלי בעכו שאני מטופל אצלה כבר שמונה שנים. אמרתי לה, אני גיי, אבל לא דיברנו על זה אף פעם ואת לא שאלת אותי שום דבר על הזהות המינית שלי. לא הפנית אותי לחיסונים לפפילומה והיפטיטיס שחשוב שאעשה כהומו, ואני גיליתי את זה כשהתחלתי להתעסק בנושא.

"לא היו לה מילים ולא היו לה שום כלים להתמודד עם זה. ואז הבנתי שמעצם זה שאני הומו שחי בפריפריה, נמנעו ממני שירותי בריאות שהייתי אמור לקבל . הרי הבריאות שלנו זה הדבר הכי אלמנטרי וחיי אדם זה דבר קדוש. שאלתי את הרופאה – 'אם היו הכשרות לרפואת להט"ב, היית מעוניינת להשתתף?' היא אמרה שכן וככה יצאתי עם הפרויקט שלי".

תום עדי וד"ר רותי גופן, מייסדת החברה לרפואת להט"ב, יעבירו במסגרת הפרויקט הרצאות והכשרות בנושא לצוותים רפואיים ברחבי הארץ.

"המטרה שלנו היא גם להגיש ידע לצוותים הרפואיים, גם לעורר מודעות וכמובן לשנות את הגישה", מסבירה ד"ר גופן, שמשמשת גם כמנהלת שותפה במרפאה גאה מכבי שירותי בריאות בתל אביב.

"תחום רפואת להט"ב אמנם מאוד התפתח ב-15 שנים האחרונות, אבל בעיקר בתל אביב ובמרכז. בהרצאה שהעברתי לאחרונה בישוב דרום, מטופל הומו סיפר שהגיע לאחות עם הפנייה לבדיקות מטוש, שגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים צריכים לעבור אחת לשנה. האחות בתגובה עיקמה את האף ואמרה שהיא לא שמעה על דבר כזה ושלחה אותו הביתה ללא בדיקה. כלומר, ביטול מתוך בורות נטו.

"מטופל הומו סיפר שהגיע לאחות עם הפנייה לבדיקות מטוש, שגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים צריכים לעבור אחת לשנה. האחות בתגובה עיקמה את האף ואמרה שהיא לא שמעה על דבר כזה ושלחה אותו הביתה"

ד"ר רותי גופן (צילום: סיוון שחור)

"היה רופא ששיתף שהוא שם דגל של גאווה במרפאה בישוב אחר בדרום כדי שחברי הקהילה ירגישו בנוח, וחברי הנהלה ביקשו ממנו להוריד את הדגל, אמרו שזה לא מתאים. אנחנו הרופאים לא רוצים לעצבן אף אחד, ואני לא אומרת שכל הרופאים בבני ברק צריכים לתלות דגלים כאלה, אבל חלק מהתפקיד שלנו זה לייצר גם ללהט"בים מרחב בטוח במערכת הבריאות".

הסקר של פרויקט רפא"ל מתווסף למחקר של האגודה למען הלהט"ב ומרפאת לוינסקי, שנערך על ידי ד"ר סיגל גולדין ב-2019 ובו נמצא כי כ-64% מקהילת הטרנס חוו יחס שלילי או יחס מפלה מאיש צוות רפואי בגלל זהותם המגדרית.

כ-40% מדווחים על מצבים בהם סורבו טיפול בגלל הזהות המגדרית ו-36% דיווחו על התמודדות עם תוקפנות מילולית בעת שהות במקום הטיפול. כ-6% בקהילה דיווחו שתקפו אותם פיזית בעת שהות במקום הטיפול, או כפי שדווח באחת מהעדויות בסקר של רפא"ל: "כירורג שד הטריד אותי מינית בגלל שאני אישה טרנסית. הוא דרש לדעת מה יש לי בין הרגליים". כ-80% מדווחים על כך שהתנסו במצבים בהם חששו לגשת לטיפול בגלל פחד מיחס מפלה.

כ-40% מהטרנסים מדווחים כי סורבו טיפול בגלל הזהות המגדרית ו-36% דיווחו על התמודדות עם תוקפנות מילולית בעת שהות במקום הטיפול. כ-6% בקהילה דיווחו שתקפו אותם פיזית בעת שהות במקום הטיפול

מה שלא מלמדים בפקולטה

הקהילה הגאה מהווה כ-10% מצרכני מערכת הבריאות, אבל בארץ קיימות רק ארבע מרפאות ייעודיות עבורה – שתי מרפאות בתל אביב ושתיים בחיפה. בנוסף קיימת מרפאה וירטואלית שמעניקה שירותי אונליין בצפון, אבל זה רחוק מלהספיק.

"הידע צריך להיות נגיש לכלל הרופאים בכל הארץ", אומר ד"ר גל וגנר קולסקו, יו"ר החברה לרפואת להט"ב ומנהל המרפאה הגאה כללית גן מאיר. "בסקר שערכנו בקרב צוותים רפואיים, שבדק את רמת הידע ברפואת להט"ב, כ-40% אמרו שאין להם שום ידע ואינם מכירים את התחום.

"שאלנו גם  באיזו מידה הם נחשפו לתכנים של רפואת להט"ב – 85% כלל לא או כמעט ולא נחשפו. לא מלמדים את זה בלימודי רפואה וגם לא בהתמחות הרופאים בבתי חולים".

ד"ר גל וגנר קולסקו (צילום: באדיבות המצולם)

על פי מחקרים, מדובר בקהילה שנמצאת בסיכון בריאותי גבוה יותר מכלל האוכלוסייה.
"הסיכון של גבר או טרנס שמקיים יחסי מין עם גבר לפתח גידולים ממאירים גבוה פי 3 מהסיכון באוכלוסייה הכללית. נגיף הפפילומה שעובר גם ביחסי מין עלול לגרום למחלת הסרטן.

"אבל בגלל חוסר המודעות של רופאים לכך שהסיכון להידבקות קיים לא רק ביחסי מין בין גברים לנשים, אלא גם בין שני גברים, גברים לא יישלחו להתחסן, למרות שהוא נמצא בסל הבריאות עבור הומואים, ונשים לא נשלחות לבדיקות פאפ לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם.

"בכלל, לסביות פחות הולכות לרופאי נשים, בין היתר כי הן פחות צריכות גלולות למניעת היריון, ולרוב הצורך בגלולות הוא המגע הראשוני שנוצר בין אישה לבין רופא נשים".

השכיחות של סרטן השד בקרב נשים בכלל הוא 1 ל-8. השיעור בנשים לא סטרייטיות הוא מוערך ב-1 ל-3. "אחת הסיבות היא הגילוי המאוחר", מסבירה ד"ר ליאור ברוך, מתמחה ברפואה פמיניסטית ולהט"בית, מייסדת "לבריאותה".

"לרוב הגילוי קורה בשלבי מחלה מתקדמים, שבהם הטיפול מורכב יותר והמחלה יותר מסוכנת, מכיוון שנשים לא סטרייטיות פונות פחות לבדיקות סקר מקדימות כמו בדיקת שד ידנית או ממוגרפיה בגלל חוסר מודעות ולהט"בופוביה".

ד"ר ברוך מרחיבה: "היריונות והנקה ידועים כמפחיתים סיכון לסרטן השד, אבל השיעורים של היריון מלא והנקה נמוכים יותר בקרב נשים לסביות וביסקסואליות בהשוואה להטרוסקסואליות. עוד גורם מגן הוא היריון בגיל צעיר, כאשר בקרב נשים גאות מרבית ההיריונות הם בגיל מאוחר יותר, לרוב סביב 30 והלאה".

ד"ר ליאור ברוך (צילום: איירין אקסן לונדון)

וזה לא מסתיים כאן. "הסיכון לסוכרת בקרב נשים לסביות גבוה ב-25% משאר הנשים באוכלוסייה, מכיוון שהן סובלות יותר מעודף משקל, מה שמגביר גם את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולגידולים ממאירים", מוסיף ד"ר וגנר קולסקו.

"העישון נפוץ פי שניים באוכלוסייה הלהטב"ית מאשר בכלל האוכלוסייה, וזה בולט בעיקר בקרב נשים לסביות. ניתן להסביר את תופעות עודף משקל ועישון על ידי סטרס מוגבר שממנו סובלים להט"בים כמיעוט, והם נתונים יותר לדיכאון, חרדות והפרעות אכילה".

ממתינים לבשורה של הורוביץ

רפואת להט"ב נידונה בשבוע שעבר בכנס "לדבר בריאות בגאווה" במרכז הגאה בתל אביב, ופרויקט רפא"ל צפוי לצאת לדרך בשבועות הקרובים, אבל נראה כי המצב דורש התערבות וטיפול רחב יותר ברמה הממשלתית.

מינוי שר בריאות גאה לראשונה בהיסטוריה של ישראל, מעורר תקווה ואופטימיות בקרב חברי הקהילה ואנשי המקצוע. עם כניסתו לתפקיד, כבר נודע על כוונתו של ניצן הורוביץ לאפשר להומואים לתרום דם מבלי להתחייב לאי-קיום יחסי מין 12 חודשים לפני התרומה.

"שר הבריאות הנוכחי מבין שיש פה אוכלוסייה גדולה מאוד שסובלת מפערים והדרה והוא צריך לטפל בזה", אומר ד"ר וגנר קולסקו. "הציפיה הראשונית שלנו היא קודם כל להבהיר בצורה נחרצת שלהט"בופוביה לא מקובלת במערכת הבריאות, וכל מי שנוהג כך מקומו מחוץ למערכת.

ניצן הורוביץ בטקס החלפת השרים במשרד הבריאות, 14 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"מעבר לזה, יש הרבה מאוד דברים שאפשר לטפל בהם גם בלי להקצות להם תקציבים. כמו, למשל, לדרוש שהנושא ייכנס ללימודי הרפואה ושיהיו הכשרות של צוותים".

על פי ד"ר וגנר קולסקו, "משרד הבריאות לא פועל בצורה מספיק נחרצת לאור שכיחות מוגברת במקרים של HIV שאנו עדים לה בתקופה האחרונה. עלויות הטיפול המונע לנגיף יקרות מדי בארץ, ויש אפשרויות קלות להוזיל אותן.

"אנחנו מאוד מקווים שרוח המפקד החדש תשנה את המצב לטובה".