לפני יותר מעשור רייצ'ל קאהן-טרוסטר התחילה לבקר בשדות העגבניות של פלורידה. כפעילה חברתית בתחילת דרכה, נחשפה לסיפורי העובדים שזכו ליחס משפיל, שלא שונה מהותית מהיחס לעבדים בתקופות אפלות בהיסטוריה האמריקאית. משרד המשפטים, שחקר את התופעה, חשף התעללות מערכתית בענף החקלאות, כולל מקרים של הכאה, כליאה, שכר רעב ותקיפה מינית אלימה.
אבל הרבה קאהן-טרוסטר, שעבדה בזמנו עבור תרועה, קבוצה למען זכויות אדם המונה רבנים וחזנים, הגיעה ברגע מעורר תקווה. ארגון עובדי חקלאות, בשם הקואליציה של עובדי אימוקאלי, הפעיל לחץ שהביא לשינוי מהותי בענף.
רשתות כמו הול פודס וענקי מזון מהיר כמו מקדולנד'ס הצטרפו לתוכנית למזון הוגן, הסכם שמחייב לרכוש עגבניות ממגדלים שמשלמים שכר טוב יותר וכפופים לקוד התנהגות הולמת. קאהן-טרוסטר ועוד עשרות פעילים בתנועה למען עובדי החקלאות, שכונו רבני העגבניות, הביעו את תמיכתם מנקודת מבט יהודית וגייסו קהילות יהודיות מרחבי המדינה להצטרף לקמפיינים של הזדהות.
"יצא לי לראות את השינוי בשדות בזמן אמיתי, והוא שינה את חייהם של עשרות אלפי עובדים בחקלאות", אומרת קאהן-טרוסטר.
קאהן-טרוסטר ועוד עשרות פעילים בתנועה למען עובדי החקלאות – שכונו רבני העגבניות – הביעו את תמיכתם מנקודת מבט יהודית וגייסו קהילות יהודיות מרחבי המדינה להצטרף לקמפיינים של הזדהות
אבל הקרב עדיין לא הסתיים. עובדי החקלאות לוחצים על אחת מרשתות המזון המהיר הגדולות האחרונות שמסרבת להצטרף לתוכנית: ונדיס. קאהן-טרוסטר מובילה קמפיין שמכוון כלפי ונדיס, אבל היא כבר אינה נציגה של תרועה. לפני מספר חודשים מונתה לסמנכ"ל Interfaith Center on Corporate Responsibility (ICCR).
במסגרת תפקידה החדש עוזרת קאהן-טרוסטר לנהל קואליציה של 300 מוסדות, רבים מהם דתיים, שחולשים על נכסים פיננסיים בסך ארבעה טריליון דולר. כבעלי מניות בולטים בוול סטריט, הם לוחצים על תאגידים אמריקאיים לפעול בצורה אתית ואחראית יותר. בעולם העסקים, מקובל לכנות זאת ESG – אחריות סביבתית, חברתית ותאגידית.
זמן קצר לאחר שקאהן-טרוסטר נכנסה לתפקידה החדש, ארגון ICCR פרסם מכתב בחתימת מאה משקיעים, ובו קריאה לרשת ונדיס להצטרף לעמיתיה ולנקוט אמצעי הגנה מפני עוולות בשרשרת האספקה שלה. ניסיון לשינוי שיטות העבודה הנהוגות בחברות קיימות ידועה בשם shareholder advocacy – קידום סוגיות על ידי בעלי מניות. המונח הזה אינו השקעת אימפקט, שמשמעותה השקעת כספים בחברות שעולות בקנה אחד עם ערכי החברה.
שינויים ומגמות בעולם היהודי
קאהן-טרוסטר מסבירה למה על המכתב לוונדיס חתומים הרבה גורמים נוצריים ומעט מאוד יהודיים: "כנראה, אין הרבה קבוצות ESG יהודיות – הן אינן חלק מהרשתות הטבעיות שהמכתב הזה פנה אליהן. והרבה קבוצות יהודיות למען צדק חברתי אינן מחוברות לקמפיינים של אחריות תאגידית.
"אחת המטרות שלי ב-ICCR היא לרתום יותר ארגונים יהודיים לנושא. זה הרגע הנכון, וקבוצות עם נכסים כמו קרנות משפחתיות עשויות לשאול שאלות חדשות כיצד להשקיע בדרכים שמקדמות את הייעוד שלהן וכיצד למנף את הנכסים שלהן כדי לתמוך במוטבים שלהן ובשינוי המערכת שהן מנסות להשיג".
תוכלי להרחיב למה מוסדות קהילתיים יהודיים אינם כבר חלק מהתנועה שבה יש ארגונים נוצריים כה רבים?
"לאורך ההיסטוריה, כאשר ארגונים יהודיים חשבו כיצד יוכלו להשתמש בכסף שלהם כדי לחולל שינוי בעולם ולבטא את ערכיהם, הם חשבו על צדקה. ואם היה מדובר בקרן, הם חשבו על הארגונים שהקרן יכולה לתמוך בהם, אבל הם לא חשבו כיצד הם יכולים להשתמש בנכסים שהם מחזיקים כזרז לשינוי. בנוסף, הקהילה היהודית לא בנויה כמו קבוצות נוצריות, והיא לא מחזיקה כסף באותן דרכים כמו ארגונים נוצריים.
קאהן-טרוסטר עוזרת לנהל קואליציה של 300 מוסדות, רבים מהם דתיים, שחולשים על נכסים פיננסיים בסך 4 טריליון דולר. כבעלי מניות בולטים בוול סטריט הם לוחצים על תאגידים לפעול בצורה אתית ואחראית יותר
"כל זה מתחיל להשתנות. ראינו התעניינות מצד ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וכמה ארגונים אחרים בתחום של השקעת אימפקט, אבל עדיין לא ראינו התעניינות רבה בקידום סוגיות של בעלי מניות שיכול להניע קמפיינים. הבאת קבוצות דתיות חדשות היא אחד היעדים המלהיבים שלנו לחמישים השנים הבאות".
למה דווקא עכשיו? מה מעלה את הסבירות שתרתמו יותר יהודים לקידום סוגיות על ידי בעלי מניות?
"ה-6 בינואר היה בבחינת קריאת השכמה עבור אנשים רבים, בגלל התגובה החזקה של התאגידים שאמרו 'אולי עלינו להפסיק עם התרומות הפוליטיות שלנו למועמדים שמנסים לערער את הדמוקרטיה שלנו'. אולי ישנה הזדמנות לבחון מנופי לחץ חדשים. מגפת הקורונה העצימה גם הסיכונים שחברי ICCR מדברים עליהם מזה זמן רב, כמו סוגיות בריאות וביטחון במקומות העבודה.
"לאורך ההיסטוריה, כשארגונים יהודיים חשבו איך יוכלו להשתמש בכסף שלהם כדי לחולל שינוי בעולם ולבטא את ערכיהם, הם חשבו על צדקה. אבל הם לא חשבו כיצד הם יכולים להשתמש בנכסים שהם מחזיקים כזרז לשינוי"
"בעולם היהודי, ואני מקווה שגם בפדרציות שלנו, מתחילים לשאול לא רק כיצד אנחנו תורמים את הכסף שלנו בדרכים שמבטאות את הערכים שלנו, אלא גם האם אנחנו יכולים לנצל אותו בדרכים אחרות. אקטיביזם של בעלי מניות שרואה בחברות אחראיות להשפעתן הישירה על אנשים ועל כדור הארץ".
מי השחקנים הגדולים בעולם היהודי? את תמיכת מי אתם רוצים לגייס?
"הייתי מאוד רוצה לקדם את השיח הזה בפדרציות שלנו, ואני חושבת שה-Jewish Funders Network התחילו שיח סביב השקעת אימפקט, ויש גם את הקרנות המשפחתיות. אבל עלינו להעביר את המסר שאין דבר כזה קטן מכדי לחולל שינוי".
באמת? הנעת חברות שנמצאות ברשימת Fortune 500 לפעולה לא דורשת ממך להיות גדול?
"אני תמיד אומרת שיש בבעלותי מניה אחת של ונדיס ועשיתי המון עם המניה הזו. השתמשתי בה כדי לשאול שאלה את המנכ"ל בישיבת בעלי המניות. העברתי אותה לעובדי חקלאות כדי שהם יוכלו לשאול שאלה על ההנהלה שמכריחה אותם להתייצב מול העובדים שמושפעים על ידי ההחלטות שלהם".
"אחד הערכים שמנחים אותנו הוא שכל אדם נוצר בצלם אלוהים, וזה מה שהנחה אותי כפעילה למען זכויות אדם. אני חושבת שאני יכולה לגרום לאנשים להאמין שאפשר לחולל שינוי אמיתי", אומרת קאהן-טרוסטר
מה התוכנית שלך? כיצד את מתכוונת לגרום ליותר מוסדות יהודיים להיות מעורבים?
"התחלתי רק לפני חודש, אבל עבדתי במשך 14 שנים בקהילה היהודית ויש לי הרבה קשרים. במסגרת תפקידי החדש אעמוד בקשר עם ארגונים יהודיים ואסביר מהו ארגון ICCR ומה הוא עושה".
Today's vote at @Delta brings the total to 5 majority votes on proposals calling for lobbying in alignment with Paris goals. Investors are united in their call for cos to press for ambitious policies to address the systemic risks of #ClimateChange pic.twitter.com/6XAXMCS8EE
— ICCR (@ICCRonline) June 17, 2021
ארגון תרועה נתפס על ידי אנשים מסוימים כביקורתי מדי כלפי ישראל. את חוששת שתיתקלי בספקנות מצד מנהיגי הקהילה היהודית בגלל הרקע שלך?
"סדרי העדיפויות של ICCR נקבעים על ידי חבריו, וישראל אינה אחד הנושאים שנמצאים בסדר העדיפויות שלנו. הייתי רוצה להתמקד באמת במעורבותה של הקהילה היהודית בסוגיות הליבה שאנו עובדים עליהן.
"אחד הערכים שמנחים אותנו הוא שכל אדם נוצר בצלם אלוהים, וזה מה שהנחה אותי כפעילה למען זכויות אדם. זה חלק ממה שמשך אותי לקהילה הרב-דתית ב-ICCR, ואני חושבת שעל הקהילה היהודית להתעניין בעבודתנו בשל האופן שבו חוללנו שינוי והפוטנציאל שלנו להשפיע. הרקורד שלי כפעילה למען זכויות אדם מדבר בעד עצמו, ואני חושבת שאני יכולה לגרום לאנשים להאמין שאפשר לחולל שינוי אמיתי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו