בשנה וחצי האחרונות הצליח הכתב לענייני חרדים בחדשות 13, אבישי בן חיים להכניס לשיח תיאוריה מקורית שמסבירה לדעתו את כל מה שקורה בפוליטיקה ובחברה בישראל. הוא בנה את החלוקה על בסיס עדתי והסביר בעזרתה כל מה שזז בחברה הישראלית.

כל תרחיש שלא הסתדר עם התיאוריה שלו, נניח, אם נמצאו כאלה מהמוצא "הנכון" לשבט ישראל השנייה אבל חשבו אחרת ממנו,  קוטלגו מיד בהתאם לתיאוריה, כהגמוניה שאינה מודעת לקיומה. ככאלה, הוא הפך אותם למעשה לזומבים מהלכים ללא יכולת חשיבה עצמונית.

כל תרחיש שלא הסתדר עם התיאוריה, כמו כאלה מהמוצא "הנכון" בשבט ישראל השנייה שחשבו אחרת ממנו, קוטלג בהתאם לתיאוריה, כהגמוניה שאינה מודעת לקיומה. למעשה, זומבים מהלכים נטולי חשיבה עצמונית

בלתי מודעים לעצמם ובמקרה הגרוע, לא עלינו, משתכנזים של ממש. מומרים בכפיה או מרצון שהעבירו את תמיכתם מנציג השבט הטבעי שלהם לנציגים אחרים שאינם, שומו שמיים, מהשבט הנכון.

התיאוריה שלא יכולה לטעות. הרי אם לא ניתן להסביר את מחשבותיו של אדם עד כדי כך שההסבר היחיד הוא שהוא אינו מודע לעצמו, אין אפשרות אמיתית להתווכח איתו. הרי זה ההסבר האידאלי לכל סטייה מהתקן שקבע אבישי בן חיים. חוסר מודעות מתוק.

גבירותי ורבותי, מהפך

בשנת 1977 התרחש מהפך פוליטי במדינת ישראל. המפלגה "ההגמונית", המערך, ששלטה במדינה מאז הקמתה, הודחה מהשלטון. מנחם בגין הוביל את הליכוד לניצחון מהמם. המערך קיבל רק 32 מנדטים, הליכוד קיבל 43 מנדטים והביס את ההגמוניה הישנה. האמנם?

בשנת 1977 קרה עוד משהו שלא קרה לפני כן. קבוצה גדולה מבשרה של "ההגמוניה" החליטה שמספיק זה מספיק. השלטון הקיים חייב לקבל ריענון רציני. שלא לומר פטיש של 10 ק"ג בראש, והבין שזה לא יכול לקרות במבנה הפוליטי הקיים. חבורה של קציני צבא בדימוס, תעשיינים, אנשי אקדמיה ועוד החליטו שהמדינה צריכה לצאת לדרך חדשה.

התיאוריה שלא יכולה לטעות. הרי אם לא ניתן להסביר את מחשבותיו של אדם עד כדי כך שההסבר היחיד הוא שהוא אינו מודע לעצמו, אין אפשרות אמיתית להתווכח איתו. הרי זה ההסבר האידאלי לכל סטייה מהתקן שנקבע

לקבוצה הזאת קראו ד"ש והם קיבלו באותן בחירות 15 מנדטים. קיבלו והעבירו אותם לידי הליכוד של מנחם בגין. הם החליטו לשבת איתו בממשלת שינוי. מאז ועד היום לא ראינו כזאת העברת כוח מסיבית בין המחנות הפוליטיים במדינת ישראל. ואכן, בבחירות הבאות של 1981 ושל 1984, לאחר העלמות ד"ש, הכוחות התאזנו שוב וכוח ההכרעה עבר לאנשי הברית ההיסטורית, המפד"ל, שגם הם העבירו את תמיכתם מצד אחד לצד השני.

לאחר בחירות 77' היו לא מעט קולות "בהגמוניה" הישנה שלא קיבלו בשקט ובכבוד את תוצאות הבחירות. הם לא קיבלו את ההכרעה של הבוחרים שהעבירו את כוחם באמצעות ד"ש לצד השני. הם אפילו טענו שאין  לכבד את הכרעת הבוחר באמצעות נציגיו בכנסת. הם לא ידעו להפסיד בכבוד ולכבד את תוצאות השיטה הדמוקרטית.

דעתי האישית על התיאוריה של אבישי בן חיים היא שהוא טועה בגדול. כמו בכל מדינה יש גם בישראל אליטה. רק שהיא אינה אליטה על בסיס גזע ומוצא כפי שטוען אבישי, אלא אליטה כלכלית כמו זו שקיימת בכל מדינה בעולם.

כך ראינו למשל איך אותה אליטה עומדת על רגליים אחוריות ומונעת את  העברת החוק למיסוי דירה שלישית. פתאום ראינו איך כל הכוחות של האליטה הכלכלית עובדים יחדיו למניעת הגזירה, שתגרע מהם נכסים כלכליים. כך ראינו שיתוף פעולה מושלם בין נציגי הליכוד שניסו לחבל בחוק בחשאי כי הם היו מחויבים להסכם קואליציוני עם שר האוצר כחלון לבין מפלגות האופוזיציה שהתנדבו לרוץ לבג"ץ  לעצירת החוק. אליטה כלכלית על בסיס כלכלי.

דעתי האישית על התיאוריה של אבישי בן חיים היא שהוא טועה בגדול. כמו בכל מדינה יש גם בישראל אליטה. רק שהיא אינה אליטה על בסיס גזע ומוצא כפי שטוען אבישי, אלא אליטה כלכלית כמו זו שקיימת בכל מדינה בעולם

אבל נניח לרגע שקו החלוקה של אבישי הוא הקו הנכון. נניח לרגע שיש כאן שני כוחות מרכזיים המחולקים לפי מוצא היסטורי גאוגרפי. מפלגת המזרח ממזרח אירופה ומפלגת הצפון מצפון אפריקה, נניח שזה המצב. מה הבעיה בזה?

האם העברת הכוח של ד"ש לממשלת בגין הייתה הדמוקרטיה בשיאה ואילו העברת הכוח של של בנט וסער אינה דמוקרטית? מה ההבדל? הרי גם בנט וגם סער נבחרו על בסיס של רצון לשינוי בדרך כזאת או אחרת. נבחרו וקיבלו החלטה להעביר את כוחם. פעולה לגיטימית בשיטה דמוקרטית. הכי לגיטימית שיש.

לכן, המסקנה המתבקשת היא שאבישי בן חיים פשוט אינו יודע להפסיד בכבוד. כקודמו, יצחק בן אהרון ז"ל, הוא מתקשה לקבל ואף לכבד את תוצאות הבחירות כפי שהן מיושמות בכנסת ובממשלה החדשה, מכנה את הממשלה החדשה "ממשלת הדיכוי", וטוען כי מדובר ב"דיכוי המשחק הדמוקרטי", לא פחות.

"ממשלת הדיכוי" של נפתלי בנט – מטרות ויעדים.
מה מטרתם העליונה של נביאי "גוש הדיכוי" מהשמאל הרדיקלי, מכתירי נפתלי בנט לראש "ממשלת הדיכוי"?
1. דיכוי הרגש הלאומי היהודי
2. דיכוי המשחק הדמוקרטי (בעיקר דיכוי שותפות ישראל השניה בו)
3. הפלת נתניהו כאקט פוליטי שמקדם את שתי מטרות הדיכוי!

— אבישי בן חיים (@AvishayBenHaim) May 29, 2021

במקום לעשות חשבון נפש עמוק, להבין מדוע 300,000 בוחרים ששמו את הפתק "הנכון" בבחירות הקודמות החליטו הפעם לא להגיע לקלפי, הוא בוחר לתרץ את התוצאה בעזרת תיאוריה על בסיס גזע ומוצא. או בלשון הנהוגה בכנסת כיום בפיהם של אנשי ישראל השנייה, הוא "מתבכיין כילד קטן", או "חמוץ".

האם העברת הכוח של ד"ש לממשלת בגין הייתה הדמוקרטיה בשיאה ואילו העברת הכוח של של בנט וסער אינה דמוקרטית? מה ההבדל? הרי גם בנט וגם סער נבחרו על בסיס של רצון לשינוי בדרך כזאת או אחרת. נבחרו וקיבלו החלטה

אבישי בן חיים, אם אתה דמוקרט אתה צריך לקבל בהכנעה את הכרעת הבוחר ואת היישום שלה בכנסת ישראל. ככה פשוט, בלי להעמיס עליה תיאוריות שלא ניתן לסתור, רק כי הן אינן מודעות לקיומן.

אזרח ישראל . נשוי , שני ילדים ושני נכדים. ליוויתי את התפתחות בועת הנדל"ן הישראלית מראשיתה בשנת 2010 ועד ימינו. הייתי אחד מכותבי האתר שנסגר "בועת נדל"ן בישראל". חלק ממאמרי פורסמו לאורך השנים באתר הכלכלה אמיתית. בשנים האחרונות הבנתי שהמערכת הכלכלית שלטונית עושה הכל כדי למנוע את ירידת מחירי הדיור ולכן הורדתי פרופיל בתחום זה אבל האמת תמיד תהיה שם על קירות האתרים ולצערנו היא לא תשתנה. להבנתי, לאחר שהוחלפה הממשלה וכוחות רעננים נכנסו לעמדות הביצוע יש הכרח להציף את הנושא הזה שנית ביחד עם עוד נושאים שנחוצה בהם פעולת שינוי מהירה ודחופה.