בשנה וחצי האחרונות הצליח הכתב לענייני חרדים בחדשות 13, אבישי בן חיים להכניס לשיח תיאוריה מקורית שמסבירה לדעתו את כל מה שקורה בפוליטיקה ובחברה בישראל. הוא בנה את החלוקה על בסיס עדתי והסביר בעזרתה כל מה שזז בחברה הישראלית.

כל תרחיש שלא הסתדר עם התיאוריה שלו, נניח, אם נמצאו כאלה מהמוצא "הנכון" לשבט ישראל השנייה אבל חשבו אחרת ממנו,  קוטלגו מיד בהתאם לתיאוריה, כהגמוניה שאינה מודעת לקיומה. ככאלה, הוא הפך אותם למעשה לזומבים מהלכים ללא יכולת חשיבה עצמונית.

אזרח ישראל . נשוי , שני ילדים ושני נכדים. ליוויתי את התפתחות בועת הנדל"ן הישראלית מראשיתה בשנת 2010 ועד ימינו. הייתי אחד מכותבי האתר שנסגר "בועת נדל"ן בישראל". חלק ממאמרי פורסמו לאורך השנים באתר הכלכלה אמיתית. בשנים האחרונות הבנתי שהמערכת הכלכלית שלטונית עושה הכל כדי למנוע את ירידת מחירי הדיור ולכן הורדתי פרופיל בתחום זה אבל האמת תמיד תהיה שם על קירות האתרים ולצערנו היא לא תשתנה. להבנתי, לאחר שהוחלפה הממשלה וכוחות רעננים נכנסו לעמדות הביצוע יש הכרח להציף את הנושא הזה שנית ביחד עם עוד נושאים שנחוצה בהם פעולת שינוי מהירה ודחופה.

האם החברה הישראלית מסוגלת להתמודד עם דילמות קורעות לב ונשמה כמו דילמות המו"מ על גורל החטופים?

זו שאלה קשה, שכן לאיש בישראל אין ניסיון, ידע או יכולת להכריע בין נשים לילדים, בין נשים לגברים, בין אזרחים לחיילים מול משפחות החטופים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

צעירים ומוכשרים לרוב ברחו כמו מאש מפוליטיקה. הם היו ציניים ואנוכיים כטרנד ובחרו להתמקצע, לעשות כסף ולבנות קריירה. הפוליטיקה נשארה לבינוניים ומטה, לקיצוניים ולמקושרים, שמצאו חן בעיני ידוען כלשהו, אשר הקים סוג של מיזם שנקרא מפלגה.

כמות הרפש, ההשמצות והאשפה המוטחת הרחיקו טובים מן הזירה. עכשיו אנחנו משלמים את המחירים של הפקרת הזירה: בשירות ציבורי בלתי מתפקד כמעט בשעת מלחמה, שירות שמופעל באמצעות מאכערים וגוזרי קופונים, בחינוך המופרט שקורס ובבתי הספר שפסקו לחנך, באוכלוסיות שאינן עובדות אבל מצהירות שאנחנו מתקיימים בזכותן, בשחיתות שנעשית מהמקפצה והפכנו אדישים כלפיה, ובאלימות הגואה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.