נסיבות מותו האלימות של האקטיביסט הפוליטי ניזאר בנאת בחברון גרם נזק גדול לרשות הפלסטינית. היא אולי תעבור את הגל הזה, אבל הפרשה כולה החלישה מאוד את הנהגת אשף ברמאללה. היא מנסה להפיק לקחים, אבל ממה שהעין רואה – היא מתקשה להסתגל לעידן שאחרי ניזאר בנאת.

ראשית כל, בדעת הקהל הפלסטינית התקבעה התובנה כי הרשות הפלסטינית דיקטטורית ואלימה, וכי מדינה פלסטינית בהנהגת אשף לא תהיה שונה מן הדיקטטורות הערביות שמסביבה. כעת, לא רק שהפלסטינים מסופקים אם תקום מדינה כזאת, אלא אם כדאי בכלל שתקום.

בדעת הקהל הפלסטינית התקבעה התובנה כי הרשות הפלסטינית דיקטטורית ואלימה, וכי מדינה פלסטינית בהנהגת אשף לא תהיה שונה מן הדיקטטורות הערביות סביבה

מה שמדאיג עוד את אשף הוא, שבהפגנות ברמאללה כל הקריאות הן לאבו מאזן להתפטר, והמפגינים מתעלמים לגמרי מישראל. נודע לנו משיחותינו עם מקורות ברמאללה, כי הרשות הפלסטינית לא מאמינה שההפגנות ספונטניות. הם מאשימים את האירגונים הבלתי ממשלתיים בכך שהם מארגנים אותן.

הרוח החיה באירגונים האלה הם תנועות השמאל: החזית העממית והקומוניסטים, והרשות כבר איימה עליהם שאם הם ימשיכו לתקוף רק את הרשות ויתעלמו מהכיבוש הם לא יראו בהם עוד אירגונים פטריוטיים ויפעלו נגדם.

אירופה היא המממן העיקרי של האירגונים האלה ופרשת ניזאר בנאת לא תאפשר לאירופה לעמוד מן הצד אם אכן הרשות תפעיל מכבש לחצים על בבת עינה של אירופה בגדה. כבר עכשיו אירופה דורשת הסברים, ולפי מה שהעין רואה ההפגנות מפוזרות באלימות ולא על פי הקריטריונים שאירופה הייתה רוצה לראות.

הפרשה גם מסכנת את הפרוייקט הגדול של הרשות הפלסטינית – התביעות נגד ישראל בהאג. לטריבונל בהאג נתמנה תובע חדש, ועל פי המקורות שלנו הרשות גיששה אצלו כדי לדעת מה עלה בגורל ההחלטה של התובעת הקודמת. התשובה שקיבלה הרשות היא שדרוש זמן רב ללמוד את כל התיקים שעל סדר היום של הטריבונל, ולקבוע מהם הנושאים הבוערים יותר ומה פחות. ברמאללה מבינים זאת שתיקים נגד ישראל יקברו מתחת לערימה.

מה שמדאיג עוד את אשף הוא, שבהפגנות ברמאללה כל הקריאות הן לאבו מאזן להתפטר, והמפגינים מתעלמים לגמרי מישראל. נודע לנו משיחותינו עם מקורות ברמאללה, כי הרשות הפלסטינית לא מאמינה שההפגנות ספונטניות

באה פרשת ניזאר בנאת והפכה את השולחן על הרשות הפלסטינית: כעת משפחת המת מכינה תביעה נגד הרשות. כעת, ממאשימה תהפוך הרשות לנאשמת.

בינתיים ההפגנות נגד הרשות נמשכות, אבל לא צוברות תאוצה. האם הפלסטינים עייפים? האם הם חוששים מסער פלסטיני כדוגמת זה שהרס את סוריה ועיראק?
נמתין ונראה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.

ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב

ב-7 באוקטובר קיבלנו קדימון אפוקליפטי לקץ המדינה היהודית על הקרקע. ב-13 באפריל קיבלנו קדימון לקץ המדינה היהודית מן האוויר. מספיק טיל גרעיני אחד שחודר את מעטפת ההגנה הישראלית כדי לשנות את מציאות חיינו מן הקצה אל הקצה. לכן אסור שההצלחה הפנומנלית של חיל האוויר הישראלי ובעלות בריתו תעוור את עינינו לסכנה.

*  *  *

מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, שאירעה במוצ"ש האחרון, היא אירוע חסר תקדים בשלושה ממדים לפחות.

ד"ר ישי (ג'סי) פרס הוא סגן הנשיא לאסטרטגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח תיכון גרעיני" (הקיפוד והשועל, 2022). צילום: עודד אנטמן