בכנס לשכת רואי החשבון השבוע הצהיר שר האוצר אביגדור ליברמן הצהרה חשובה ומשמחת: מעונות יום חינם להורים עובדים. אבל עם כוכבית: שינוי מבחן מימון ההוצאה על מעון. מעבר ממבחן הכנסה למבחן של כושר השתכרות. כלומר מלתת סבסוד למשפחה שמרוויחה מעט – ללתת סבסוד למשפחה שבה כל מי שיכול לעבוד עושה זאת, ועדיין מרוויחה מעט. מתוך כ-20 אלף משפחות שמקבלות את ההטבה כיום, הרוב המוחץ הם אברכים.
ליברמן שחרר הצהרה חשובה ומשמחת: מעונות יום חינם להורים עובדים. אבל עם כוכבית: מסבסוד למשפחה שמרוויחה מעט – לסבסוד למשפחה שבה כל מי שיכול לעבוד עובד, ועדיין מרוויחה מעט
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
נרענן את הזכרון: בעקבות המחאה החברתית ב-2011 הוקמה ועדת טרכטנברג שמטרתה היתה לבחון ולהציע פתרונות ליוקר המחייה בישראל. אחד ההישגים של אותה ועדה היה חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, והרחבת ההיצע בנוסף לפיקוח וסבסוד מעונות היום לילדים מלידה עד 3 – דבר שהיה אמור לאפשר להורים לצאת לעבודה.
בפועל, לצד כשלון הממשלות הקודמות להתאים ביקוש להיצע במעונות מפוקחים, השותפים הטבעיים החרדים תפרו את מבחני הקבלה למידות משפחות של אברכים. כך כספי משלם המיסים שנועדו לעזור לזוגות צעירים עם ילדים להצליח לצאת לעבודה ולהחזיק את הראש מעל המים, עם שקט נפשי שהפעוטות במעון איכותי, הפכו הלכה למעשה להיות עוד קצבת ילדים לחרדים. עוד תמריץ להביא עוד ועוד ילדים בלי לשלם עליהם על חשבון הציבור היצרני.
את הדבר הזה אביגדור ליברמן מבקש להסדיר בהצעה לשנות את מבחני המימון. הוא אומר, ובצדק, מבחינה כלכלית יש למדינה אינטרס מובהק לעודד הורים צעירים יצרניים ותורמים לחברה לצאת לעבודה. אין שום אינטרס כלכלי להעניק לאברכים עוד קצבאות שהם תמריץ נגד לצאת לעבודה ובעד עליה בילודה, מה שרק משמר את האוכלוסיה הזו במעגל העוני.
מה שאמור לקרות מהשינוי הזה הוא שמה-1 לספטמבר הבא עלינו לטובה, מר אברך יפסיק לקבל מעון מסובסד לילדים מספר 7 ו-8 ויגיד לעצמו ולאשתו היקרה, תשמעי, אין ברירה, התורה חשובה אבל אם אין לחם אין תורה. אני הולך לצאת לעבודה. ובהמשך, מה שאמור לקרות, זה שמר וגברת אברך יגידו לעצמם שאם אין סבסוד בשווי אלפי שקלים למעון, אולי כדאי להגיד ברוך השם על מה שיש, ולהפסיק לעשות עוד ילדים.
כך כספי משלם המיסים שנועדו לעזור לזוגות צעירים עם ילדים להצליח לצאת לעבודה ולהחזיק את הראש מעל המים, עם שקט נפשי שהפעוטות במעון איכותי, הפכו הלכה למעשה להיות עוד קצבת ילדים לחרדים
עד כאן כלכלה נטו.
הבעיה היא לא בכלכלה, אלא בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הרוב המוחץ של הנהנים מסבסוד המעונות הם משפחות אברכים, בהם האב לומד והאמא יוצאת לעבודה.
האדם הרציונלי בהחלט היה רואה שמה-1 לספטמבר בפועל יש לו פחות הכנסה והולך לנסות להשלים אותה בעזרת עבודה. בחברה החרדית זה לא מה שיקרה. לפחות לא בטווח הקרוב.
מה שיקרה זה שאותן נשים חרדיות, שבשנים האחרונות יצאו לשוק העבודה, איפה שהן פגשו אנשים אחרים, קיבלו גישה לאינטרנט, הביאו כסף ואיכות חיים ורעיונות יותר ליברלים הביתה, לא יוכלו להמשיך. הן, ולא הבעלים האברכים, יהיו מי שישארו בבית. במקום לגרום לאברכים לעבוד, השינוי הספציפי הזה, בתמהיל ובצורה בה זה נעשה, יפגע בנשים שכבר יצאו לעבוד ויחזיר אותן הביתה, כפי שמסבירה היטב אסתר קופמן ברשומה "כל כבודה בת מלך פנימה".
אותן נשים שלא יוותרו על העבודה, כי מה-1 לספטמבר אין להן איך לשלם אלפי שקלים על מעון איכותי, יעשו מה שקורה בשוק החופשי – יחפשו לעצמן חלופה זולה.
את המחיר ישלמו קודם כל התינוקות ופעוטות מלידה עד 3, שיעברו ממעון עם סטנדרטים של טיפול, צפיפות, בטיחות ותברואה – למה שמשפחה מרובת ילדים ענייה יכולה להרשות לעצמה.
האדם הרציונלי היה רואה שיש לו פחות הכנסה והולך לנסות להשלימה בעבודה. בחברה החרדית זה לא יקרה. לפחות לא בטווח הקרוב. את המחיר ישלמו קודם כל התינוקות והפעוטות עד גיל 3
אפשר להגיד שזו החלטה באחריות ההורים, וזה נכון במידה רבה, אבל מכיוון שלחינוך בגילאי לידה-3 יש השפעה מכרעת על עתידם של ילדים – על טיפול ירוד בגילאים האלו משלמת אחר כך כל החברה.
למשל, תינוק שלא מקבל מגע מספק, שלא נחשף לשפה, שלא מקבל הזדמנות ראוייה לנוע, שלא מקבל תזונה בריאה, עלול לפתח פיגור, עיכוב ולקויות שאחר כך החברה צריכה להתמודד איתן ולשלם עליהן.
על זה חז"ל אמרו, תפסת מרובה לא תפסת.
שינוי פתאומי ולא מאוזן מספיק במבחן המימון לא פוגע רק בנשים חרדיות שיצאו כבר לעבודה ובילדים הכי קטנים ופגיעים. היא גם בעצם פוגעת בפוליטיקאים. במיוחד בסבבי הבחירות האחרונים ראינו מגמה שיש בה בשורה: הציבור החרדי הפסיק להצביע רק למפלגות חרדיות.
המהלך המוצדק אך לא חכם של ליברמן מחזיר לא רק את הנשים לבית, הוא מחזיר את החברה החרדית כולה חזרה לזרועות הפתוחות של עסקניה הפוליטיקאים, שאומרים להם: "אמרנו לכם! גזירות שמד כשאנחנו לא בממשלה! בפעם הבאה תצביעו רק לנו".
המהלך מחזיר לא רק את הנשים לבית, אלא את החברה החרדית כולה לזרועות הפתוחות של עסקניה הפוליטיקאים, שאומרים להם: "אמרנו לכם! גזירות שמד כשאנחנו לא בממשלה! להבא תצביעו רק לנו"
ליברמן צודק בכיוון הכללי. אני תומכת נלהבת של גמילת הציבור החרדי מסם הסבסוד הציבורי. אבל אם המהלך מחזיר נשים חרדיות שעובדות ונפתחות לעולם הביתה ומגדיל אבטלה, אם זה מדרדר את איכות הטיפול בתינוקות ובעיקר אם זה יחזק את המפלגות החרדיות, עדיף להיות חכם ולא רק צודק. מהלך כזה צריך לעשות בהדרגה וכמו עם כל ציבור אזרחים, תוך קשב ושיתוף פעולה.
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולהבא תצביעו רק לנו – את טוענת שהפעם החרדים הצביעו לליברמן ? הטיעון לא רציני . נהפוך הוא – כדאי לציבור החרדי לדרוש מהנציגים שלהם לא לתמוך בארגון פשע כי יש לזה מחיר – בסוף שומרי החוק מתאגדים ומפעילים את המשטרה או מחליפים את השלטון.