ובכן, התרגשה עלינו גזירת מעונות היום. זאת בהחלט גזירה עבורי, עבור חברותיי ועבור אלפי נשים חרדיות שיוצאות לעבוד, בעוד בעליהן לומדים בכוללים. אם המעון יעלה לנו סכום גבוה, העבודה שלנו תהיה לא כדאית ובעצם לא אפשרית.
התרגשה עלינו גזירת מעונות היום. זאת בהחלט גזירה עבורי, עבור חברותיי ועבור אלפי נשים חרדיות שיוצאות לעבוד, בעוד בעליהן לומדים בכוללים. אם המעון יעלה לנו סכום גבוה, עבודתנו תהיה לא כדאית ולא תתאפשר
אסתר קופמן, בת 43. מזכירה בבית ספר באזור המרכז, ואם לשבעה ילדים. השתיים הגדולות נשואות והיא כבר סבתא. אוהבת מאד לשחות, בעיקר חתירה, פעם חלמה להיות מדריכת שחיה. כנראה לא יקרה בגלגול הזה. הגדרת הזהות הראשונה שלה, בעיני עצמה, היא 'אשה'. לפני אמא, לפני חרדית. קודם כל אשה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מקווה שאת מבינה שאין קשר בין דת / מידת דתיות למצב הזה. עד לקום מדינת ישראל לא היתה חברת לומדים כ"כ גורפת, ולא סתם. אני לא צריכה לתת לך דוגמאות ל"גדולים בתורה" שגם עבדו, ובטוחה שאת מכירה יותר דוגמאות ממני.
זה מצויין שנשים חרדיות הולכות לעבוד, זה בוודאי עדיף מאיסור גורף. כך ניתנת אפשרות הבחירה, מי שמעוניינת לראות עולם ומי שמעוניינת (ומתאפשר לה) להישאר בבית
מצד שני, הכסף הזה מגיע ממיסים של אזרחים (ותסלחי לי, אבל זוג בו צד אחד אינו עובד משלם פחות מיסים ומשתתף פחות בנטל).
אם אדם צעיר שכוחו במתניו בוחר במודע לא לפרנס את ילדיו (בעיניים החילוניות שלי אגב, זה מזעזע. מנקודת המבט שלי ברגע שאדם בוחר להביא ילדים לעולם, הוא לוקח אחריות והם מרכז חייו על חשבון דברים אחרים. אני מבינה שזו לא נקודת הראות החרדית) מדוע שהמדינה תצ'פר אותו על כך? את מבינה.. שמיכת התקציב היא קטנה, וכשצד אחד מוסיף לה פחות חוטים (משלם פחות מיסים) אבל מתכסה יותר, צד אחר נשאר ערום. ייתכן שחלק יפנה לאפיקים לא חוקיים, אבל זה כבר עניין של רשויות החוק ובוודאי לא סיבה להמשיך בעיוות הקיים