להפתעת רבים, נדמה שערב הסעודית יצאה נגד ישראל בשבוע שעבר, כשהקפידה להתייחס למדינה היהודית בהכרזתה בנוגע למדיניות המס החדשה שלה.

ביום שני שעבר שינתה ריאד את החוקים שלה ביחס לייבוא מחברותיה במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, והחריגה טובין שיוצרו באזורים מחוץ לתעריף, או "שמשתמשים בתשומה ישראלית" – כלומר, מכילים מרכיבים שיוצרו על ידי ישראל, או מיוצרים על ידי חברה בבעלות מלאה או חלקית של ישראלים – מהקלות מס.

ביום שני שעבר שינתה ריאד את החוקים שלה ביחס לייבוא מחברותיה במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, והחריגה טובין שיוצרו באזורים מחוץ לתעריף, או "שמשתמשים בתשומה ישראלית"

הצעד הסעודי אינו גילוי עוינות מחודשת כלפי ישראל, אלא חלק מהתחרות הגוברת עם איחוד האמירויות הערביות על תפקיד המעצמה האזורית המובילה.

על אף שישראל לא מעורבת בתחרות הזאת בצורה ישירה, היא עלולה להיגרר אליה במספר אופנים, בזמן ששתי המדינות נאבקות על שליטה כלכלית ופוליטית במפרץ.

עכשיו, כשירושלים ואבו דאבי הן בנות ברית גלויות, סביר שישראל תתחיל לחוש את גלי ההדף של הקרבות במפרץ באמצעות קשריה עם האמירתים.

שר החוץ יאיר לפיד פוגש את עבדאללה בן זאיד אל נהיאן באבו דאבי, 30.6.2021 (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)

איחוד האמירויות רואה את היחסים המלבלבים עם ישראל כמנוע פוטנציאלי לצמיחה כלכלית ולהרחבת ההשפעה הפוליטית שלה, בזמן שלסעודים יש עניין כלכלי בהחלטה האם להצטרף למסיבה – דבר שסירבו לעשות עד כה ונדמה שלא התעניינו בו לאחרונה – או להרוס אותה.

"הם מנסים להעניש את האמירתים על הסכמי אברהם", מסביר ד"ר ברנדון פרידמן, ראש מערך המחקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, "הסכמים המעניקים לאיחוד האמירויות יתרון כלכלי אזורי, וגם יתרון פוליטי".

ההתפרקות

על אף שהסכסוך הנוכחי הוא כלכלי בעיקרו, הוא מגיע אחרי שנים של מתחים גואים בין המדינות, שחדלו מלהסכים על סוגיות דיפלומטיות וביטחוניות.

זה לא תמיד היה ככה. לאורך העשור האחרון נדמה היה שהסעודים והאמירתים צועדים שלובי זרוע, מתאמים ביניהם לגבי מספר יוזמות מרכזיות, מגיבים לתנועות פופוליסטיות בהשראת האביב הערבי, מתערבים צבאית בתימן, מחרימים את קטאר ומציגים מס קנייה בכל מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ.

הפגנה נגד ישראל שארגנו האחים המוסלמים במצרים, מאי 2013 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

התקופה הזאת התאפיינה גם ביחסים קרובים בין נסיכי הכתר של שתי המדינות. ב-2015, כשמלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז מינה את מוחמד בן סלמאן, שידוע בעיקר בראשי התיבות MBS, כשר ההגנה כשמלאו לו 28, ושנתיים מאוחר יותר כנסיך הכתר, יורש העצר המבוגר יותר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, הידוע כ-MBZ, אימץ אותו תחת כנפיו ואף שימש לו לעתים כמנטור.

אבל למרות ההתנהגות כלפי חוץ, התאפיינה הברית הזאת במתיחות רבה, ששני הצדדים התאמצו להסתיר בעבר. בחודשים האחרונים הצליחו המתחים האלה לפרוץ את עלטת החשאיות והנורמליות שעוטפת את מקבלי ההחלטות ומשפחות המלוכה במדינות המפרץ.

"משהו קרה בעשר-עשרים השנים האחרונות שגרם לכל מדינה להתחפר עמוק יותר במטרות הלאומיות שלה, ולשתף פחות פעולה", אומרת ד"ר מורן זגה, מומחית למדינות המפרץ במיתווים ,המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית.

היא מציינת שהנסיגה האזורית מהישענות-יתר על תמיכה צבאית אמריקאית העניקה יתרון למדינות שיכולות לנפנף בכוחן, מה שאולי עודד את האיחוד לנסות להיחלץ מתחת לצלה של ערב הסעודית. "אין להם את מטריית ההגנה שהייתה להם בעבר, והרצון של כל אחד מהצדדים הוא להעלות את הערך היחסי שלהם באזור", אומרת זגה.

מוחמד בן זאיד (מימין) ומוחמד בן סלמאן. אבו דאבי, נובמבר 2019 (צילום: Hamad Al Kaabi/Ministry of Presidential Affairs via AP)

החיכוך שנוצר כתוצאה מכך השפיע לא רק על מערכות היחסים הכלכליות באזור, אלא גם על אג'נדת הביטחון של המדינות, שלא תמיד חופפת. עבור הסעודים, האיראנים מייצגים את הסיכון הבטחוני המרכזי, בזמן שבאיחוד רואים את האחים המוסלמים – ואת ציר טורקיה-קטאר שתומך בהם – כאויב הראשי שלהם.

"אתה רואה דגשים שונים", אומר פרידמן. "בעוד שהאמירתים מאוד מודאגים ומודעים לכל מקרה שבו נדמה שהאחים המוסלמים מרימים את ראשם באזור, הסעודים – על אף שהם בוודאי מתייחסים לאחים כאל איום פנימי – כלפי חוץ, לדעתי, מפגינים גישה פחות אגרסיבית כלפי האחים מחוץ לגבולות ערב הסעודית".

"בעוד שהאמירתים מאוד מודאגים ומודעים לכל מקרה שבו נדמה שהאחים המוסלמים מרימים את ראשם באזור, הסעודים מפגינים גישה פחות אגרסיבית כלפי האחים מחוץ לגבולות ערב הסעודית"

על אף שהסעודים עבדו בצמידות לארה"ב ולישראל בניסיון להדוף את איראן, האמירתים שומרים על ערוצים דיפלומטיים פתוחים עם טהרן ויחסי סחר בריאים בין דובאי לרפובליקה האסלאמית.

ההבדל בין שתי הגישות הועצם והודגש ב-2019, אומר ד"ר יהושע קרסנה, מומחה למזרח התיכון במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה אירעו מספר תקיפות נועזות שיוחסו לאיראן ולבנות בריתה באזור.

מכלית הנפט עם דגל האמירויות A Michel, ב-13 במאי 2019, אחת מארבע אוניות שנפגעו במתקפת "חבלה" ליד חוף איחוד האמירויות הערביות (צילום: United Arab Emirates National Media Council via AP)

במאי 2019 הופצצו שלוש מכליות נפט ואונייה מסחרית נוספת ליד חופי האמירויות. בספטמבר, מתקני נפט סעודים הותקפו על ידי רחפנים, דבר שהקטין את ייצור הנפט של הממלכה בכ-50% לתקופת מה.

למרות הרטוריקה המלחמתית שלו, ממשל טראמפ בחר שלא לצאת למתקפה צבאית נגד איראן, וחייב את שני הצדדים לשקול מחדש את עמדתם הביטחונית.

איחוד האמירויות הערביות, אומה שכלכלתה נשענת על ספנות, הבינה שארה"ב לא מתכוונת להגן עליה באגרסיביות שלה ציפתה והחליטה לקחת את העניינים בידיים באמצעות הרגעת הרוחות עם איראן.

ההכרזות הרשמיות של הממשלה אחרי תקיפות המכליות נמנעו מלהאשים את איראן, התקשורת שמרה על שקט יחסי בנוגע לתפקיד של איראן, ונציגים רשמיים של האיחוד התחילו לפעול מול טהרן בסוגיות של ביטחון ימי.

הסעודים היו בתחילה הרבה יותר תוקפניים, ועל פי הדיווחים הכינו תגובה צבאית נגד איראן.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (משמאל) משוחח עם נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן במהלך צילום קבוצתי של מנהיגי פורום G-20 באוסקה, יפן, 28 ביוני, 2019 (צילום: Kim Kyung-Hoon/Pool Photo via AP)

ב-2019, הברית בתימן התפרקה גם היא. איחוד האמירויות הכריזה שתסיג את כוחותיה מאזור המלחמה, דבר שייתכן כי הפתיע את שותפותיה בסעודיה.

לצעד קדמה ביקורת בינלאומית גוברת בנוגע לקואליציה שמובילה ערב הסעודית, בעיקר ביחס למספר הקורבנות הגבוה בקרב אזרחים והמשבר ההומניטרי בתימן. הייתה גם ביקורת רבה מבית שהשפיעה על החלטתה של אבו דאבי.

"לא תראה הפגנות ברחובות", אומרת זגה. "זה בא לידי ביטוי באופנים אחרים. בשיחות פרטיות, במאג'ליס, במאמרים בעיתונים, בפוסטים של אינטלקטואלים ששואלים 'למה החיילים שלנו נהרגים על אדמה זרה שאינה האויבת שלנו, מדינה שלא הכרזנו נגדה מלחמה'".

"בשיחות פרטיות, במאג'ליס, במאמרים בעיתונים, בפוסטים של אינטלקטואלים ששואלים 'למה החיילים שלנו נהרגים על אדמה זרה שאינה האויבת שלנו, מדינה שלא הכרזנו נגדה מלחמה'"

הסעודים, שחולקים גבול עם תימן, הרבה יותר מעורבים בעימות, ולא יכולים לסגת באותה קלות. יתרה מזאת, הם רואים את המורדים הח'ותים כהמשך של הנמסיס האיראני שלהם, ונחושים עוד יותר לראות אותם במפלתם.

איחוד האמירויות מעורב יותר במלחמת האזרחים בלוב, מכיוון שהיא קשורה יותר להתחזקות האחים המוסלמים. בתיבן, אבו דאבי תמכה בתנועת הפורשים בדרום תימן, תוך שהיא מתפצלת מהסעודים שתומכים בממשלה בצנעא, והחריגה את תנועת הרפורמה, אל איסלה, המקושרת לאחים המוסלמים, מרשימת ארגוני הטרור שלה.

לוחמים הנתמכים על ידי ערב הסעודית בלחימה מול המורדים הח'ותים בתימן, יוני 2021 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

בלוב, האמירתים תמכו בצורה פעילה בממשלת ח'ליפה חפתר כנגד ממשלת ההסכמה הלאומית, שמוכרת על ידי האו"ם. ממשלת ההסכמה מגובה היטב על ידי טורקיה והם חוששים שהיא בשלה להשתלטות על ידי האיסלמיסטים.

נדמה שאיחוד האמירויות עמדה גם מאחורי החרם של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ על קטר בשנת 2017. הסעודים והקטרים התקדמו במהירות לתיקון קשריהן אחרי פסגת אל-עולא ב-2021, שאירחה ערב הסעודית, מה שהוביל רבים להאמין שזאת הייתה מדיניות שהונעה בעיקרה על ידי איחוד האמירויות.

האמירתים – ולא הסעודים – ביקשו להשיג מעמד של משקיף בפורום הגז של מזרח אגן הים התיכון, במטרה לאזן את השאיפות של טורקיה במזרח התיכון.

יריבות כלכלית שסכומה אפס

היריבות הכלכלית בין השותפות שמכבר תופסת תאוצה גם כן.

"חלק מהסיבה לכך היא שהסעודים הדפו בחזרה, בצורה מאוד פומבית, כנגד הפרופיל האזורי הגדול יותר של האמירתים, הן כלכלית והן פוליטית", אומר פרידמן.

דובאי, איחוד האמירויות. אילוסטרציה (צילום: iStock)

שתי הממלכות מצאו עצמן בתחרות כלכלית כשרדפו אחרי יעדים דומים. שתיהן מנסות להתקדם מעבר לתלות שלהן בייצוא נפט, ומגוונות במהירות את הכלכלה שלהן.

נדמה שהסעודים תופסים את המצב כתחרות סכום אפס, ומעבירים חוקים שמטרתם לפגוע במעמדה הכלכלי האזורי של איחוד האמירויות.

בפברואר הכריזה ריאד שעד 2024 כל חברה רב-לאומית שלא תעביר את ההנהלה האזורית שלה לממלכה לא תוכל לקבל חוזים ממשלתיים מניבים ורווחיים, מעבר שבבירור נועד לשחוק את עמדתה של דובאי כמרכז העסקי של האזור.

אמצעים נוספים כללו חרם טיסות לאיחוד האמירויות וניסיונות של חברת ניהול הנמל הסעודית, Red Sea Gateway Terminal, לאתגר את DP World מדובאי. וביום שני האחרון, כאמור, הכריזו הסעודים שמוצרים שבהם רכיבים שיוצרו בישראל לא יהיו זכאים להטבות מס ייבוא.

התחרות הכלכלית הוצגה לראווה בפני העולם בשבועיים האחרונים, כששני הצדדים התעמתו בגלוי בפגישה חשובה של אופ"ק. השיחות בין חברות אופ"ק לרוסיה עסקו בניסיונות להסכים על הגברת יצוא הנפט עם פתיחת העולם אחרי סגירת השווקים בעקבות הקורונה.

היו"ר והמנכ"ל של DP World, סולטן אחמד בן סוליאם במצגת בדובאי, איחוד האמירויות המאוחדות, 29 באפריל, 2018 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)

האמירתים, שהשקיעו רבות ביכולתם לייצר נפט כדי לממן את הפיתוח הכלכלי שלהם, דרשו שהייצוא שלהם יהלום את היכולות החדשות שלהם. הסעודים לא הסכימו לכך, והשיחות הסתיימו בלי להגיע להסכמה.

האמירתים, שהשקיעו רבות ביכולתם לייצר נפט כדי לממן את הפיתוח הכלכלי שלהם, דרשו שהייצוא שלהם יהלום את היכולות החדשות שלהם. הסעודים לא הסכימו לכך, והשיחות הסתיימו בלי להגיע להסכמה

"העובדה שזה מתנהל בפומבי היא הממד שהכי מעניין כאן", אומר פרידמן.

ישראל באמצע

המאמצים הסעודים לעכב את התוכנית הכלכלית של האיחוד משכו את ישראל – שחתמה על הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין בספטמבר שנה שעברה – לקלחת.

עבור הסעודים, ייתכן שריסון איחוד האמירויות יכלול בתוכו גם פגיעה באזורים שבהם היא הכי מתקדמת, כמו למשל הפתיחות לישראל. "ייתכן שהם לא מרוצים מהמהירות ומהנחמדות שבהן דברים מתקדמים בינינו לבין איחוד האמירויות", משער קרסנה.

ריאד עשויה לאתגר או להאט עסקאות טכנולוגיות חשובות וכלכליות בין ישראל לאיחוד, אם תחשוב שהן נותנות לאבו דאבי יתרון לא הוגן.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (במרכז), עם שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף אל-זיאני (משמאל), ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, בטקס החתימה על הסכמי אברהם במדשאה הדרומית בבית הלבן בוושינגטון, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

במקביל, אם הצרכים הכלכליים או הביטחוניים שלהם יגברו על הסיכונים מבית ביחס לנרמול היחסים עם ישראל, הסעודים עשויים לבחור להוציא את הקשרים שלהם עם ישראל לאור.

כך או כך, הם חייבים להיזהר יותר מאשר שכניהם.

קיימת התנגדות קולנית של הסלפים לנורמליזציה, ובית סעוד נזהר שלא לסכן את מערך ההבנות הוותיק והיציב שלו עם הממסד הדתי שהעניק למשטר יציבות ולגיטימיות.

הם גם מתקשים לשלוט בתחושות של סעודים צעירים, שלא זוכרים את המלחמות הגדולות בין ישראל למדינות ערב, ומהווים כשני שליש מהאוכלוסייה. "הם צריכים לנהל את הסיכון הזה בזהירות רבה", אומרת זגה.

נדמה שהמשפחה המלכותית לא מאוחדת בנוגע לאופן שבו עליה להתייחס לישראל. באוקטובר, השגריר לשעבר לארה"ב בנדר בן סולטאן אמר לאל ערבייה, "אנחנו בשלב שבו במקום להיות מודאגים מהאופן שבו נתמודד עם האתגרים הישראלים כדי לשרת את המטרה הפלסטינית, אנחנו צריכים להתייחס לביטחון הלאומי ולאינטרסים שלנו".

"אנחנו בשלב שבו במקום להיות מודאגים מהאופן שבו נתמודד עם האתגרים הישראלים כדי לשרת את המטרה הפלסטינית, אנחנו צריכים להתייחס לביטחון ולאינטרסים שלנו"

הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן בארמונו בריאד, ערב הסעודית, 2008 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

חודשיים אחר כך, מפקד המודיעין לשעבר תורכי אל-פייסל נזף בישראל בכנס בבחריין.

שני הסעודים המובילים גם הם חלוקים בדעותיהם בנוגע לנורמליזציה. בעוד ש-MBS הצעיר נפגש עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ב-2020 ונראה שהוא תומך בגלוי בשיתוף פעולה סעודי עם ישראל, אביו בן ה-85, המלך סלמאן, רואה את המחויבות למאבק הפלסטיני ולהגנת אל-אקצא כחובה של המשפחה המלכותית הסעודית.

באופן פרדוקסלי, החלפת השלטון בישראל מקלה על הסעודים לנרמל את יחסיהם עם המדינה, בזמן שבמקביל היא מובילה את ריאד ללחוץ על הבלמים. המשטר מרגיש שיש לו לגיטימיות רבה יותר לשתף פעולה עם מנהיגים שלא הובילו את המבצע הצבאי במאי האחרון נגד חמאס בעזה.

מצד שני, שליטי המדינה ודאי לומדים עכשיו להכיר ולהעריך את השורה החדשה של מנהיגים ושרים בישראל, מסבירה זכה.

במקביל צפויה היריבות הבריאה עם איחוד האמירויות לצמוח. "יש תחרות", אומרת זגה, "והיא גורמת לשתי השותפות לחפש דרכים חדשות להתחזק".